הכנסת העשרים
יוזמים: חברי הכנסת
מיכל בירן יעל כהן-פארן יוסי יונה יחיאל חיליק בר יואל חסון עאידה תומא סלימאן יעל גרמן מוסי רז אילן גילאון קסניה סבטלובה נחמן שי
______________________________________________
פ/5665/20
הצעת חוק העברת עוברים בין בנות זוג, התשע"ח–2018
מטרת החוק
1.
חוק זה מטרתו להסדיר היריון משותף של בנות זוג המקיימות תא משפחתי משותף, והמבקשות לעבור של הליך הפריה חוץ גופית, והשתלת ביציות בין בנות זוג, כדי להפוך לאימהות במשותף.
הגדרות
2.
בחוק זה –
״בנות זוג״ – שתי נשים הרשומות במרשם האוכלוסין כנשואות, או שהוכח בפני בית משפט כי הן ידועות בציבור;
"הפריה חוץ-גופית" – כהגדרתה בחוק תרומת ביציות;
"השתלת ביציות בין בנות זוג", "השתלה" – טיפול רפואי לשם החדרה ביציות שנשאבו מגופה של בת זוג אחת, בין אם הן מופרות ובין אם לאו, לאברי הרבייה של בת הזוג השנייה;
חוק תרומת ביציות – חוק תרומת ביציות, התש''ע–2010[1];
"מחלקה מוכרת" – כהגדרתה בחוק תרומת ביציות;
"רופא" – רופא מורשה לפי פקודת הרופאים [נוסח חדש], התשל"ז–1976[2];
"רופא מטפל" – כהגדרתו בחוק תרומת ביציות.
השתלת ביציות בין בנות זוג
3.
השתלת ביציות בין בנות זוג תתבצע גם כאשר בוחרות בנות הזוג להעביר שני עוברים ומעלה, שמקורו הגנטי של כל עובר הוא מאם אחרת מבין בנות הזוג.
שאיבה והשתלה במחלקה מוכרת
4.
שאיבת ביציות מבת זוג והשתלת הביציות בין בנות זוג, לא תבוצענה אלא במחלקה מוכרת.
אישור רופא להליך
5.
לא יישאבו ביציות, וביצות שנשאבו מגופה של אחת מבנות הזוג לא יישתלו בבת הזוג, אלא לפי אישור שנתן לכך הרופא המטפל, בכל השתלה.
חזרה מהסכמה
6.
כל אחת מבנות הזוג יכולה לחזור בה מהסכמתה לביצוע השתלה, ובלבד שלא התבצעה ההשתלה.
תשלום והחזר כספי בעד הוצאות
7.
על הפריה חוץ-גופית והשתלת הביציות בין בנות זוג יחולו הוראות סעיף 43 ו-47 לחוק תרומת ביציות, ובלבד שאחת מבנות הזוג אינה מסוגלת בשל בעיה רפואית להתעבר מביציות שבגופה, או שיש לה בעיה רפואית אחרת המצדיקה שימוש בביציות של אישה אחרת לשם הולדת ילד.
משמורת ואפוטרופסות
8.
יילוד שנולד כתוצאה מהשתלת ביציות בין בנות זוג, יהיה מרגע לידתו במשמורת הבנות זוג, והן תהיינה ההורים ואפוטרופסים הבלעדיים של היילוד.
תחילה
9.
תחילתו של חוק זה בתום שישה חודשים מיום פרסומו.
דברי הסבר
הצעת חוק העברת עוברים בין בנות זוג, התשע''ח–2018, נועדה להתמודד עם ההפליה הקשה כלפי נשים החיות כבנות זוג בתא משפחתי משותף ולאפשר להן העברת ביציות, כדי להפוך להורים במשותף.
נכון למועד הגשת הצעת חוק זו, משרד הבריאות אינו מאפשר העברת עוברים טריים או מוקפאים לצרכי נשיאת היריון ואימהות משותפת, בין שתי נשים המקיימות תא משפחתי משותף. טענת משרד הבריאות היא כי אין חוק המסדיר הליך זה, ולכן לא ניתן לאפשר לבנות זוג המקיימות תא משפחתי, לעבור הליך הפריה חוץ גופית.
הצעת חוק זו מושתת על הזכות לשוויון והזכות להורות, זכויות העומדות בבסיסה של מדינה דמוקרטית ומגשימה את העקרונות העומדים בבסיס חוק-יסוד: כבוד אדם וחירותו. אישור הליך הפריית ביציות בין בנות זוג, נובע מהזכות האבסולוטית של אישה על גופה ועל אמצעי הרבייה שלה. ההפליה הטמונה בהסדרים החוקיים היום מאפשרת למדינה להתערב בהחלטות של נשים על גופן, גם כאשר אין סיכון לנזק גופני או השתתפות כספית נוספת בביצוע ההליך.
התשתית החוקית היום הקבועה היום בחוק תרומות ביציות, התש״ע–2010 (להלן – חוק תרומת ביציות), ובחוק הסכמים לנשיאת עוברים (אישור הסכם ומעמד היילוד), התשנ"ו–1996 (להלן – חוק הסכמים לנשיאת עוברים), לא מתאימה להצעת החוק. בת הזוג שבמעמד האם הנושאת בהסדר כאמור אינה אם פונדקאית כפי שקבוע בחוק הסכמים לנשיאת עוברים, ובת הזוג שמעבירה את הביציות לצורך הפרייתם היא אינה תורמת ביצית, כפי שקבוע בחוק תרומות ביציות.
בג"ץ 5771/12 ליאת משה נ' הוועדה לאישור הסכמים לנשיאת עוברים ואחרים (ניתן ביום 18.9.2014), עסק בעתירה של בנות זוג המבקשות להביא לעולם ילד בדרך של הפריית ביצית בין בנות הזוג. משרד הבריאות דחה את בקשתן של בנות הזוג, בטענה כי חוק תרומת ביציות, מאפשר תרומה רק לאישה הסובלת מבעיה רפואית, ולכן הן אינן יכולות יכולה להתעבר מהביציות אחת של רעותה. בדעת המיעוט של כבוד השופטת (כתוארה אז) חיות נקבע, כי הוראותיו של חוק תרומות ביציות, כמו גם הוראותיו של חוק הסכמים לנשיאת עוברים, המונעות ביצוע הליך כאמור, פוגעות בזכות לאוטונומיה של האישה על גופה, ובזכות להורות שהן זכויות חוקתיות. עוד קבעה השופטת חיות, כי הוראות חוק תרומת ביציות המגבילות באופן שרירותי נשים שהחוק כלל לא התכוון להגביל את זכותן להסתייע בטכנולוגיה הרפואית לצורך הולדת ילד, אינן מידתיות, ולכן אינן עומדות בהוראות פסקת ההגבלה. השופטת חיות קבעה כי הסעד המתאים בנסיבות העניין הוא קריאה לתוך חוק תרומת ביציות, כי ניתן לאפשר לוועדת חריגים סמכות לקבוע אפשרות של הפריית ביציות בין בנות זוג במקרים חריגים.
הצעת חוק זו מתייחסת לנשים רבות במדינת ישראל, המקיימות תא משפחתי משותף והרשומות במרשם האוכלוסין כנשואות או שהוכח בפני בית משפט כידועות ציבור. למרות שבנות זוג מוגדרות כתא משפחתי לצורך כל חובותיהן כלפי המדינה, הן אינן נחשבות כתא משפחתי אחד לצורך הליך נשיאת היריון משותף ואימהות משותפת, או זכויות נוספות הנוגעות לבני זוג.
הצעת החוק נועדה לפתוח בפני בנות זוג המקיימות תא משפחתי אחד, את האפשרות להעביר ביצית מופרית אחת או יותר, האחת אל השנייה, ולקבוע כי שתיהן אמהות של הילד הנולד.
הצעת חוק דומות בעיקרן הונחו על שולחן הכנסת העשרים על ידי חברת הכנסת מיכל בירן וקבוצת חברי הכנסת (פ/2800/20; הוסרה מסדר היום ביום י"ד בתמוז התשע"ו (20 ביולי 2016);פ/4842/20; הוסרה מסדר היום ביום ז' בתמוז התשע''ח (20 בפברואר 2018)).
———————————
הוגשה ליו"ר הכנסת והסגנים
והונחה על שולחן הכנסת ביום
ו' באב התשע"ח – 18.7.18
