הצעת חוק הסכמים לנשיאת עוברים של ח"כ עידן רול

היום, שני 11.5.2020 הונחה על שולח הכנסת הצעת חוק הסכמים לנשיאת עוברים (אישור הסכם ומעמד היילוד) (תיקון – הרחבת הזכאות להליכי נשיאת עוברים), התש"ף–2020 של ח"כ עידן רול (יש עתיד- תל"ם).

הצעת החוק מבקשת לקבוע כי כל זוג שרוצה להתקשר בהסכם לנשיאת עוברים, או כל הורה יחיד, גבר או אישה, יוכל להתקשר בהסכם לנשיאת עוברים, ככל שיש להם קושי להביא ילדים בדרכים אחרות.

 

מספר פנימי: 2086137

הכנסת העשרים ושלוש

 

יוזמים:      חברי הכנסת         עידן רול
                                          יאיר לפיד

 

______________________________________________

פ/647/23

 

הצעת חוק הסכמים לנשיאת עוברים (אישור הסכם ומעמד היילוד) (תיקון – הרחבת הזכאות להליכי נשיאת עוברים), התש"ף–2020

תיקון סעיף 1 1. בחוק הסכמים לנשיאת עוברים (אישור הסכם ומעמד היילוד), התשנ"ו–1996[1], בסעיף 1  –
(1)      במקום ההגדרה "הורים מיועדים" יבוא:
""הורים מיועדים" – הורים מיועדים שהם בני זוג וכן הורה מיועד יחיד;";
(2)      במקום ההגדרה "הורים מיועדים שהם בני זוג" יבוא:
""הורים מיועדים שהם בני זוג" – בני זוג המתקשרים יחד עם אם נושאת לשם הולדת ילד;";
(3)      במקום ההגדרה "אם מיועדת יחידה" יבוא:
""הורה מיועד יחיד" – אדם בלא בן זוג, המתקשר עם אם נושאת לשם הולדת ילד;".

דברי הסבר

חוק הסכמים לנשיאת עוברים (אישור הסכם ומעמד היילוד), התשנ"ו–1996 (להלן – החוק), קובע מי זכאי להתקשר בהסכם לנשיאת עוברים עם אם נושאת לשם הולדת ילד. החוק קובע את הפרוצדורה להוצאת צו הורות לאחר הלידה. החוק חל רק על זוגות הטרוסקסואלים, כאשר לאישה יש קושי להרות. בחודש יולי 2018 תוקן החוק והוחל גם על אם מיועדת יחידנית שיש לה קושי להרות.

במשך שנים, מאז נחקק החוק בשנת 1996, נעשו ניסיונות שונים לבטל את ההפליה הקבועה בו כלפי זוגות מאותו מין ונשים וגברים ללא בני זוג. בבג"ץ 2458/01 משפחה חדשה נ' הוועדה לאישור הסכמים לנשיאת עוברים, פסקה 42, פ"ד נז(1) 419 (2002), אמר בית המשפט, כי לכאורה אין הצדקה עניינית להפליה בין אישה נשואה לאישה ללא בן זוג. לבסוף קבע כי בשל כך שעבר זמן יחסית קצר מאז חקיקת החוק, בית המשפט לא יתערב, אך הוא קרא למחוקק לבחון זאת לעניין נשים ללא בן זוג. בשנת 2010 הוגשה עתירה נוספת, בג"ץ 1078/10 יואב ארד פנקס נ' הוועדה לאישור הסכמים לנשיאת עוברים (ניתן ביום 28 ביוני 2010). עתירה זו נמחקה בהסכמת הצדדים לאחר הקמת ועדה ציבורית על ידי משרד הבריאות לבחינת הסדרה חקיקתית של נושא הפריון וההולדה בישראל (להלן – הוועדה). הוועדה במסקנותיה המליצה, בין היתר, להוסיף לקבוצת הזכאים להתקשר בהסכם לנשיאת עוברים גם נשים שאינן נשואות ואינן מסוגלות לשאת היריון בשל בעיה רפואית, וכן לאפשר התקשרות בהסכם כאמור  לגברים ללא בנות זוג, ובלבד שהאם הנושאת מוכנה לשאת את ההיריון על בסיס אלטרואיסטי שלא בתמורה. בתחילת שנת 2014, בבג"ץ 566/11 דורון ממט מגד נ' משרד הפנים, (ניתן ביום 28 בינואר 2014), אגב עתירה של שני בני זוג מאותו המין, שרצו להירשם כהוריהם של ילד שנולד בהליך פונדקאות, העיר השופט ג'ובראן "כי מדיניותה של המשיבה, בכל הנוגע להורות, מפלה זוגות בני אותו המין, וזאת, לצד מניעה מוחלטת מזוגות בני אותו המין מלפנות למסלול של פונדקאות בישראל".

ביום 1 ביוני 2014 אישרה ממשלת ישראל את תזכיר חוק "חוק הסכמים לנשיאת עוברים (אישור הסכם ומעמד היילוד) (תיקון – הגדרת הורים מיועדים וביצוע הסכם מחוץ לישראל), התשע"ד–2014", שבין השאר כלל הוראות לתיקון ההפליה הקיימת בחוק, תוך הרחבה שוויונית של מעגל הזכאים להתקשרות בהסכם לנשיאת עוברים בתשלום  לנשים ולגברים בכלל, ולא רק לאיש ואישה שהם בני זוג. הצעת חוק זו אושרה בקריאה ראשונה ביום 27 באוקטובר 2014, אלא שלאחר פיזור הכנסת התשע-עשרה היא לא קודמה ולא הוחל לגביה דין רציפות.

נוכח האמור, בשנת 2015 הוגשה עתירה נוספת לבית משפט העליון, בג"ץ 781/15 איתי ארד-פנקס נ' הועדה לאישור הסכמים לנשיאת עוברים, (ניתן ביום 3 באוגוסט 2017), המבקשת להרחיב את הגישה להסדר הפונדקאות בישראל כך שיחול גם על זוגות מאותו המין וכן על הורה יחיד. השופט ג'ובראן בפסק הדין כתב כי "הסדר חוקי המעניק זכות בעלת מעמד חוקתי לקבוצה אחת, ומדיר מפניו קבוצה אחרת בשל זהותה, העדפותיה, נטיותיה או אורחות חייה – הוא הסדר הנחזה להיות מפלה, אשר קשה להלום אותו… העדפה חסרת בסיס זו מפנה עורף לערך כבוד האדם, המנוי בחוקי היסוד של מדינת ישראל, ולעיקרון השוויון הנגזר ממנו."

עם זאת, מתוך עקרון הכיבוד ההדדי בין הרשויות, החליט בג"ץ להשעות את הכרעתו בעתירה לפרק זמן של שישה חודשים, בשל הודעת המדינה על קידום הצעת חוק הסכמים לנשיאת עוברים (אישור הסכם ומעמד היילוד) (תיקון מס' 2), התשע"ז–2017 (להלן – הצעת החוק) שנועדה להרחיב את מעגל הנשים הזכאיות לבצע פונדקאות בישראל גם לאם מיועדת יחידה, הסובלת מבעיה רפואית שבשלה היא נדרשת לבצע את ההליך.

כבר בפסק הדין התריע השופט ג'ובראן כי גם הצעת החוק כפי שהונחה על שולחן הכנסת אינה מביאה כל בשורה לזוגות מאותו המין ושל הורה יחידני, אך מצופה כי תתקבל הכרעה אשר הולמת את עקרונות היסוד של המדינה ומגנה על חירויות הפרט.

ביום 26 ביולי 2018 עברה בקריאה שנייה ושלישית הצעת החוק שהרחיבה את מעגל הזכאים לפונדקאות בישראל לאם מיועדת יחידה, שיש לה קושי להרות, אך התיקון לא נתן מענה לזוגות מאותו מין, ולגברים יחידים אשר אינם רשאים להתקשר בהסכמים לנשיאת עוברים.

אשר על כן, קבע בית המשפט העליון (בג"ץ 781/15 איתי ארד-פנקס נ' הועדה לאישור הסכמים לנשיאת עוברים (ניתן ביום 27 בפברואר 2020)) בראשות כבוד הנשיאה חיות, פה אחד, כי יש לאפשר לזוגות בני אותו המין ולגברים יחידים בעלי זיקה גנטית ליילוד גישה להסדר פונדקאות בישראל. על פי פסק הדין, הוראות הסדר הפונדקאות הקבוע בחוק הסכמים לנשיאת עוברים ובהוראות חוק תרומת ביציות, המונעות מגברים יחידים ומבני זוג מאותו מין את האפשרות לעשות שימוש בהסדר פונדקאות, פוגעות פגיעה בלתי מידתית בזכות לשוויון ובזכות להורות של קבוצות אלו, ואינן חוקתיות.

בית המשפט עמד על כך שצמצום זכות הגישה בישראל להסדר הפונדקאות באופן המדיר ממנו אוכלוסיות של גברים יחידים וזוגות בני אותו מין אף שיש ביכולתם לקיים זיקה גנטית ליילוד, פוגע בזכויות החוקתיות לשוויון ולהורות. בית המשפט קבע כי "החרגתה הגורפת של קבוצת הגברים ההומוסקסואלים מתחולתו של הסדר הפונדקאות נחזית כהפליה 'חשודה', המייחסת מעמד נחות לקבוצה זו, ובכך גלומה פגיעה נוספת, קשה ומשפילה בכבוד האדם על בסיס מגדר או נטייה מינית".

זאת ועוד, בית המשפט נתן למחוקק פרק זמן של שנה (עד ליום 01/03/2021) לתקן את הוראות החוק המפלות.

לפיכך, מוצע לקבוע כי כל זוג שרוצה להתקשר בהסכם לנשיאת עוברים, או כל הורה יחיד, גבר או אישה, יוכל להתקשר בהסכם לנשיאת עוברים, ככל שיש להם קושי להביא ילדים בדרכים אחרות.

הצעות חוק זהות הונחו על שולחן הכנסת העשרים על ידי חבר הכנסת אמיר אוחנה וקבוצת חברי הכנסת (פ/5731/20), על ידי חבר הכנסת נחמן שי (פ/5733/20), על ידי חברת הכנסת מיכל בירן (פ/5807/20) ועל ידי חברת הכנסת יעל גרמן וקבוצת חברי הכנסת (פ/5815/20), על שולחן הכנסת העשרים ואחת על ידי חברת הכנסת יעל גרמן וקבוצת חברי הכנסת (פ/466/21) ועל שולחן הכנסת העשרים ושתיים על ידי חברי הכנסת יעל גרמן ואיתן גינזבורג (פ/122/22).

 

 

———————————

הוגשה ליו"ר הכנסת והסגנים

והונחה על שולחן הכנסת ביום

י"ז באייר התש"ף – 11.5.20

 

 

 

 

[1] ס"ח התשנ"ו, עמ' 176.

שינוי גודל גופנים