הצעת חוק הסכמים לנשיאת עוברים של ח"כ הורוביץ נפלה בקריאה טרומית ברוב של 45 מתנגדים.

היום, רביעי 9.12.2020 עלתה להצבעה במליאה בקריאה טרומית הצעת חוק הסכמים לנשיאת עוברים (אישור הסכם ומעמד היילוד) (תיקון – הרחבת הזכאות להליכי נשיאת עוברים והרחבת ההגנה על האם הנושאת), התש"ף–2020 של ח"כ ניצן הורוביץ (מרצ).

הצעת החוק נפלה ברוב של 45 מתנגדים אל מול 37 תומכים.

ח"כ ניצן הורוביץ (מרצ) הציג את הצעת החוק ואמר:

"מדובר במאבק של יותר מ-25 שנה, ואני רוצה להסביר למי שלא מבין את המציאות הנוכחית במדינת ישראל. יש במדינת ישראל, אדוני היושב-ראש, אלפי משפחות, וכמה מהן גם מיוצגות כאן בכנסת, אלפי משפחות עם ילדים שבאו לעולם דרך הסדרי פונדקאות, מה שנקרא הסכמים לנשיאת עוברים. אלא שהקבוצות שבהן אנחנו מדברים עשו את זה בחוץ לארץ, תוך סיבוכים גדולים מאוד, אפילו בימים האלה בגלל הקורונה, תוך הוצאה כספית פשוט עצומה, מה שגורם לאפליה ביחס לזכות הבסיסית ביותר של בן אדם להקים משפחה, ומה שהצעת החוק הזו באה לעשות זה להרחיב את ההסדר הקיים בישראל, כי בישראל מותר לעשות הסכם פונדקאות, וב-2018 הוא הורחב גם לאם יחידנית, ולא רק לזוג בעל ואישה, להרחיב את זה – להרחיב את זה גם להורה יחיד ולזוג הורים, כן גם אם הם בני אותו מין. הזוגות האלה הם כבר מזמן לא תופעה חריגה. אנחנו מדברים על אלפי זוגות ומשפחות כאלה, וחלק מהילדים הם כבר ילדים אפילו גדולים, ואפשר גם לשאול אותם איך זה לגדול במשפחה כזו ותשמעו את התשובות. העניין הוא כאן תיקון של עוול שכבר הגיע כמה פעמים לבית המשפט העליון, גם עכשיו מצוי בפני בג"ץ. כל פעם הממשלה דוחה ודוחה ודוחה והגיע הזמן  לסיים את הסאגה הזאת בחקיקה ראויה. העקרון של הצעת החוק הזו הוא להרחיב את מעגל האימהות הנושאות באופן מסוים. לאפשר להורה יחיד לקבל תרומת ביציות לצורך ההליך ולהגביל את סכום התשלומים שניתן לאשר להם עד לדרגה מסוימת, כי אנחנו לא רוצים מצד אחד להשית עליה הוצאות, ומצד שני אנחנו לא רוצים לשים סכום כזה שיעודד ויגרום לניצול של נשים חלשות. וגם כדי למנוע את העניין הזה, אנחנו מציעים למנות עובד סוציאלי מלווה לאם הנושאת, וגם לקבוע איסור הפליה מפורש בחוק. הינה, אני אתן למשל את הניסוח: האם הנושאת את ההיריון נתנה את הסכמתה בדעה צלולה ושלא מתוך לחץ משפחתי, חברתי, כלכלי או אחר. וצריך לוודא את זה. עכשיו אני אגיד כאן איזשהו דבר חשוב. בעיניי יש קושי בהסדר הזה. זה לא דבר מובן מאליו שאישה תישא היריון ולאחר הלידה התינוק יימסר לזוג אחר או להורה יחיד אחר ולא היא תמשיך לגדל אותו. יש קושי בכך. אבל יש גם קושי גדול מאוד בסיטואציה הקיימת, שבה מקבוצה גדולה של אנשים נמנעת הזכות הזאת בגלל חיסרון כיס, בגלל הפליה משפטית כאן בארץ, בגלל שגם בחו"ל קשה לעשות את זה. המניעה הזאת של הזכות הבסיסית של אדם להביא ילדים לעולם – אני חושב שזה דבר קשה ביותר. עכשיו אני חייב להגיד, היות שההסדר הזה כבר קיים הרבה שנים, ובין חבריי יש הרבה משפחות כאלה ואני גם באופן אישי מכיר, אז אני יכול לתת לכם עדות אישית של מי שראה את ההליכים האלה מקרוב מאוד. אני אומר לכם שככל שאני מכיר – ואני מכיר את הנושא הזה – מנסים בכל צורה שהיא לשמור על הזכויות של האישה שיולדת, להתייחס בכבוד המרבי, לפצות על כל בעיה, עוגמת נפש או אי-נעימות, ולעשות את זה בצורה מכבדת ומכובדת. ובסופו של דבר, כשהמשפחה נוצרת, כשמגיעים הילדים, כשהילדים גדלים בתוך התא המשפחתי – אני רואה את זה אצל חברים, אצל קרובי משפחה שלי, עד כמה ההסדר הזה יפה ועד כמה הוא גורם לאנשים להגשים אולי את הדבר שהם הכי רוצים בו, שזה להביא ילדים לעולם ולהיות אבא או אימא, בין אם זה בזוג ובין אם זה ביחיד. תראו, זה היה צריך כבר לקרות מזמן. החוק כאן בישראל התקבל ב-1996, היה די, אפשר להגיד, ראשוני. הוא חל רק על זוגות נשואים, בעל ואישה. אחר כך הרחיבו את זה. התיקון האחרון היה ב-2018, כשהוא הוחל גם על אם יחידה, אם מיועדת יחידה, שיש לה קושי להרות. וכאן אנחנו מנסים לעשות מצב שוויוני. זאת אומרת, ההגדרה של הצעת החוק שלי, "הורים מיועדים" – רוצה לומר הורים מיועדים שהם בני זוג מכל סוג שהוא, אין בעיניי שום הבדל בין זוג כזה ובין זוג אחר, וכן הורה מיועד יחיד, בין אם זה נקבה או זכר. כך כל אדם – כל אדם – יוכל להגיע לתהליך הזה כאן בארץ, לא יצטרך לנדוד למרחקים. זה הליך, כמו שאתם מבינים, מסובך ומורכב לפעמים, שמחייב היעדרות בחו"ל לחודשים רבים. אני מכיר חברים שלי שמכרו דירה בשביל להגיע להסדר פונדקאות כזה בחו"ל. אז אני אפילו לא שואל אותם אם היה כדאי, כי כשאתה רואה אותם עם הילדים ואתה שומע את הילדים עצמם – זאת משפחה לכל דבר, הילדים מספרים כבר, הם גדולים. אז אתה מבין שהכול היה כדאי ושווה כדי להגיע לזה.  יכול להיות, בצלאל סמוטריץ', יכול להיות, שבג"ץ ייתן לנו את הסעד הזה, כפי שהיה גם בנושאים אחרים של הקהילה הגאה. אבל אני מעדיף, גם כאזרח וגם כחבר כנסת וגם כאיש הקהילה הגאה, שזה יהיה כאן בכנסת, בדרך המלך, בחקיקה ראשית. שנעבוד על החוק הזה ונפתח אותו ונכניס לו את כל האיזונים כדי שהוא יהיה חוק טוב ואנשים יוכלו באמת להשתמש בו. אני לא מחפש לרוץ לבג"ץ בכל מחיר, אבל אם הדברים האלה נופלים – והם נופלים פעם אחר פעם אחר פעם – בלי נימוק הגיוני, בלי סיבה, ממש כפי שנפל החוק של חברתי מרב מיכאלי על האימוץ של הורה יחיד, בלי סיבה, בלי סיבה. גם זוגות להט"בים באימוץ מקבלים, מה שנקרא, ילדים בסוף התור, אם בכלל. זאת אומרת, מצד אחד לא נותנים אימוץ. מצד שני לא נותנים פונדקאות, שולחים את מי שיכול לחו"ל להסתדר לבדו, ואז יוצרים הפליה מאוד קשה בין אנשים בארץ על זכות שהיא זכות מהותית הכי בסיסית שיש: הזכות להקים משפחה, הזכות להביא ילדים לעולם, הזכות להיות הורה. יש לכם ברירה, זה לא גזרת גורל לדחות את ההצעה הזאת באופן אוטומטי. תאמינו לי, אם אני מסתכל כאן על הרשימה של חברי הכנסת שהגישו הצעות חוק דומות לזו – חברי איציק שמולי, השר, חברת הכנסת יעל גרמן, השר אמיר אוחנה, חבר הכנסת נחמן שי, מיכל בירן, איתן גינזבורג, שיעלה כאן הצעה כזאת אחריי, ועוד רבים וטובים, חלקם כמובן אבות והורים לילדים שבאו לעולם בהסדרים כאלה של הסכמי עוברים".

סגן שר הבריאות ח"כ יואב קיש (הליכוד) הציג את עמדת הממשלה ואמר:

"כבוד היושב-ראש, חברות וחברי הכנסת, קצת פרטים על איך התגלגלנו לנושא ההסכמים לנשיאת עוברים. בחודש יולי 2018 עברה בכנסת העשרים, בקריאה שנייה ושלישית, הצעה ממשלתית לתיקון חוק ההסכמים לנשיאת עוברים, המוכרת כחוק הפונקדאות. ההצעה נכתבה בתיאום מלא עם כל משרדי הממשלה הרלוונטיים. היא נידונה לעומק במהלך מספר דיונים בוועדת העבודה, הרווחה והבריאות. לפני תיקון החוק רק איש ואישה שהיו בני זוג רשאים היו לבצע הליך פונדקאות בישראל. מטרת תיקון החוק הייתה לאפשר גם לנשים, שאין להן בן זוג, והן סובלות מבעיה רפואית, לפנות לביצוע הליך פונדקאות בישראל. התיקון לחוק בוצע בצל הליך שהיה תלוי ועומד בבג"ץ, שדרש לאפשר פונדקאות גם לגברים יחידים או לזוגות חד-מיניים. ביום 27 בפברואר 2020 קבע בית המשפט העליון במסגרת פסק דין חלקי בבג"ץ כי הוראות חוק ההסכמים וכן הוראות חוק תרומת ביציות, ככל שהן קשורות אליו, המחריגות מתחולתן גברים יחידים ובני זוג מאותו מין, פוגעות בזכותם להורות ובזכותם לשוויון. משכך הורה בית המשפט העליון כי על הרשות המחוקקת לתקן את החוק בתוך שנה. הצעות החוק הפרטיות שלפנינו מבקשות להרחיב את מעגל הזכאים לפונדקאות באופן שכזה שכל זוג שרוצה להתקשר בהסכם לנשיאת עוברים, או כל הורה יחיד, גבר או אישה, יוכל להתקשר בהסכם לנשיאת עוברים. עם זאת, לא ניתנה בהצעות החוק כל התייחסות לעובדה כי המדובר בנושא מורכב מאוד, אשר מורכבותו מצריכה הסדרה מפורטת, מדוקדקת והוליסטית, המתכתבת עם מכלול החוקים העוסקים ברבייה ובפריון ועם הוראות נוספות בחוק הפונדקאות עצמו. יצוין כי במסגרת התיקון לחוק בשנת 2018 הוספו לחוק מספר תנאים שמטרתם להגן ולשמור על הצדדים להליך, לרבות על האם הנושאת, וכן על הילד שייוולד, כגון הסמכת הוועדה המאשרת את ההליך לבדוק האם הצדדים המבקשים לבצע הליך פונדקאות עברו עבירות מין, או אלימות, או סחר בבני אדם; קביעת גיל מקסימלי לפונדקאות ולהורים המיועדים; הגבלת מספר הניסיונות להשתלת ביציות בגופה של הפונדקאית; מספר הליכי הפונדקאות שבהם הצדדים יוכלו להיעזר ועוד. לא ניתנה התייחסות מעמיקה להשפעה על נושאים אלו במסגרת הצעת החוק הפרטית. יתרה מכך, נדרשת הסתכלות מעמיקה, מתכללת ובין משרדית בין היתר לכלל הסוגיות הנוגעות לדבר ועולות אף מפסק הדין ומוזכרות גם בדברי ההסבר, כגון: האם במקרה כזה תותר רק פונדקאות אלטרואיסטית וכיצד מסדירים נושא זה. הצעות החוק שלפנינו נועדו להרחיב את מעגל הזכאים לפונדקאות, להרחיב את מעגל האימהות הנושאות, ואף בהצעת החוק של חבר הכנסת גינזבורג, להסדיר את נושא האפשרות לביצוע פונדקאות מחוץ לישראל באמצעות חברות תיווך שיוכרו על ידי שרי הבריאות והמשפטים, וכן הקמת ועדה מייעצת, שתפקידה לייעץ לשרים בנוגע לחברות התיווך ולאשר מרפאות מחוץ לישראל, אשר במסגרתן נעשה הליך פונדקאות בישראל. הלכה למעשה מבוקש להרחיב את מעגל הזכאים להליך של פונדקאות גם לגברים ללא בת זוג, לתקן את הגדרת קרובת משפחה בחוק, באופן שלא תיחשבנה כקרובות משפחה ותוכלנה להיות אימהות נושאות להורים מיועדים. עמדת גורמי המקצוע במשרד היא כי יש לתת את הדעת ולהביא לידי ביטוי בסעיפי החוק את האפשרות ליישמו ללא פגיעה בנשים הנזקקות לפונדקאות מסיבות רפואיות. בשנים האחרונות התקבלו בוועדה לאישור הסכמים לנשיאת עוברים כ-100 תיקים בכל שנה, בשנתיים האחרונות כ-80, שמשמעותם כי 100 פונדקאיות וזוגות או נשים יחידניות המגישות הסכם לאישור הוועדה. בשנה האחרונה, בשל מגפת הקורונה דווקא חלה עלייה משמעותית של 30% של זוגות שפונים להליך בארץ. הרחבת מעגל הזכאים למאות פונים נוספים בכל שנה מחייבת פיתוח תשתית של כוח-אדם ומשאבים כדי לתת מענה. בעת חקיקת החוק בשנת 1996 הייתה הערכה שהחוק ייתן מענה לכמה עשרות זוגות בשנה. מקרי קצה של בעיות רפואיות. בנוסף, בשל העלייה הצפויה בביקוש, יש להיערך לקביעת סדר קדימויות מקצועי במתן האישורים, שכן לגבי הנשים המטופלות קיים שעון ביולוגי והארכת משך ההמתנה לאיתור פונדקאיות עלול לפגוע ביכולתן להשיג היריון מביציותיהן שלהן. מוצע לשקול פיקוח ו/או הגבלה על התשלום לפונדקאית. קיים חשש כי עקב הגידול בביקוש תהיה נסיקה בתשלום לפונדקאיות, דבר שיכול לייצר גם אפליה על רקע כלכלי. כמו כן קיימת הגבלה על מספר ילדים שניתן להביא לעולם באמצעות פונדקאות. הגבלה זו מתייחסת היום רק לזוג עולה, אם מיועדת יחידה. האם זוג גברים יהיו זכאים כל אחד להולדה של מספר מקסימלי של ילדים גנטיים? המשמעות כי זוג גברים יוכלו לבצע מספר כפול של תהליכי פונדקאות לעומת זוג של גבר ואישה. תיקון החוק צריך להיעשות תוך הבאה בחשבון של כלל ההיבטים וההשלכות המעשיות של השינוי, תוך בחינה של כל ההליך באופן שהרחבת מעגל הזכאים לא תפגע בתכליתו הבסיסית של החוק. לכן מבחינה משפטית הדרך היא לקדם הצעת חוק ממשלתית, ההולמת את פסיקת בג"ץ. ולכן אני רוצה לומר בצורה מאוד פשוטה: הממשלה מתנגדת להצעת חוק זו מסיבה מאוד פשוטה. הייתה פה גם הצעה של חבר הכנסת עידן רול בנושא העלאת סל הבריאות, וגם שם אנחנו התנגדנו, מכיוון שאמרנו שההצעה הזאת חייבת לבוא בדרך המלך, דרך חקיקה ממשלתית. יש פה יותר מדי מורכבויות".

 

שינוי גודל גופנים