הצעת חוק הסכמים לנשיאת עוברים (אישור הסכם ומעמד היילוד) (תיקון – הרחבת הזכאות להליכי נשיאת עוברים והרחבת ההגנה והשמירה על האם הנושאת) של ח"כ יעל גרמן

הצעת חוק זו של ח"כ יעל גרמן (יש עתיד) מבקשת לקבוע כי גם זוגות מאותו מין, נשים ללא בן זוג וגברים ללא בת זוג, יוכלו להתקשר בהסכם לנשיאת עוברים תמורת תשלום עם אם נושאת ולהגשים את זכותם להורות, תוך מגבלה על מספר ההליכים שניתן לבצע.

הכנסת העשרים

יוזמת:        חברת הכנסתיעל גרמן       
______________________________________________                                          
                                             פ/4784/20
 
הצעת חוק הסכמים לנשיאת עוברים (אישור הסכם ומעמד היילוד) (תיקון – הרחבת הזכאות להליכי נשיאת עוברים והרחבת ההגנה והשמירה על האם הנושאת), התשע"ח–2017
 
תיקון סעיף 1
1.
בחוק הסכמים לנשיאת עוברים (אישור הסכם ומעמד היילוד), התשנ"ו–1996[1] (להלן – החוק העיקרי), בסעיף 1  –
 
 
(1)      במקום ההגדרה "הורים מיועדים" יבוא:
 
 
 
""הורים מיועדים" – איש או אישה או שני בני אדם שהם בני זוג, תושבי ישראל, המתקשרים יחד עם אם נושאת לשם הולדת ילד;";
 
 
(2)      אחרי ההגדרה "הסכם לנשיאת עוברים" יבוא:
 
 
 
""חוק תרומת ביציות" – חוק תרומת ביציות, התש"ע–2010[2];";
 
 
(3)      בהגדרה "קרובת משפחה", במקום "דודה ובת-דוד או בת-דודה" יבוא "או דודה".
הוספת סעיף 19א
2.
אחרי סעיף 19 יבוא:
 
 
"איסור הפליה
19א.
לא יפלה גורם המפעיל כל סמכות, לפי חוק זה, אדם מטעמי דת, גזע, מין, לאום, ארץ מוצא, זהות מגדרית או נטייה מינית, בעניין הנוגע לחוק זה."
תיקון סעיף 2
3.
בסעיף 2 לחוק העיקרי –
 
 
(1)      בפסקה (3) –     
 
 
 
(א)      ברישה, במקום "האם הנושאת" יבוא "מתקיימים לגבי האם הנושאת כל אלה:";
 
 
 
(ב)      פסקת משנה (א) – תימחק;
 
 
 
(ג)       לפני פסקת משנה (ב) יבוא:
 
 
 
 
"(א1) היא הרתה בעבר, והילד שילדה לא הוצא ממשמורתה; לעניין זה לא יראו מסירת ילד על ידי אם נושאת לידי הורים מיועדים בהתאם להוראות חוק זה, כהוצאת הילד ממשמורתה;"; 
 
 
 
(ד)      אחרי פסקת משנה (ב) יבוא:
 
 
 
 
"(ג)     היא תושבת ישראל;
 
 
 
 
(ד)      בעת החתימה על ההסכם לנשיאת עוברים מלאו לה 22 שנים וטרם מלאו לה 38 שנים;
 
 
 
 
(ה)      היא לא שימשה, יותר מפעם אחת, אם נושאת  בהליך שהסתיים בלידה.";
 
 
(2)      במקום פסקה (4) יבוא:
 
 
 
"(4)    הביצית שבה נעשה שימוש במסגרת ביצוע ההסכם אינה של האם הנושאת;    
 
 
 
(4א)    הזרע או הביצית המשמשים להפריה חוץ-גופית במסגרת ביצוע ההסכם הם של אחד מן ההורים המיועדים או של שניהם;";
 
 
(3)      אחרי פסקה (5) יבוא:
 
 
 
"(6)    ההורים המיועדים לא ביצעו יותר מהליך אחד של נשיאת עוברים שהסתיים בלידה."
תיקון סעיף 4
4.
בסעיף 4(א) לחוק העיקרי – 
 
 
(1)      בפסקה (3), במקום האמור בה יבוא:     
 
 
 
"חוות דעת רפואית של רופא מטעמה של האם הנושאת שהוא בעל תואר מומחה ביילוד וגניקולוגיה, בדבר התאמתה להליך לנשיאת עוברים, וכן חוות דעת רפואית של רופא מומחה אחר בדבר התאמתם של ההורים המיועדים להליך האמור.";
 
 
(2)      בפסקה (4), במקום האמור בה יבוא:
 
 
 
"הערכה פסיכולוגית מטעמה של האם הנושאת בדבר התאמתה להליך לנשיאת עוברים וכן הערכה פסיכולוגית של פסיכולוג אחר בדבר התאמתם של ההורים המיועדים להליך כאמור."
תיקון סעיף 5
5.
בסעיף 5(א) לחוק העיקרי – 
 
 
(1)      בפסקה (1), בסופה יבוא "והאם הנושאת נתנה את הסכמתה בדעה צלולה ושלא מתוך לחץ משפחתי, חברתי, כלכלי או אחר";
 
 
(2)      אחרי פסקה (2) יבוא:
 
 
 
"(2א)  נקבע בהסכם לנשיאת עוברים כי מספר הניסיונות להשתלת הביציות המופרות באם הנושאת יהיה בהתאם להנחיות המנהל הכללי של משרד הבריאות בעניין טיפולי הפריה חוץ גופית כפי שיינתנו מעת לעת, ויבטיחו את שלומה של האם הנושאת ובריאותה.";
 
 
(3)      אחרי פסקה (3) יבוא:
 
 
 
"(4)    היתה האם הנושאת נשואה – הוסברו לבן זוגה, בשפה המובנת לו, השלכות ההליך לנשיאת עוברים והסיכונים הכרוכים בביצועו; בן זוגה של האם הנושאת רשאי להביע את עמדתו לפני ועדת האישורים והיא תובא לפני ההורים המיועדים בטרם מתן אישור הוועדה להסכם לנשיאת עוברים.".
תיקון סעיף 6
6.
בסעיף 6 לחוק העיקרי – 
 
 
(1)      האמור בו יסומן "(א)" ובסופו יבוא "ובלבד שסך כל התשלומים לפי סעיף זה לא יעלה על 160,000 שקלים חדשים.";
 
 
(2)      אחרי סעיף קטן (א) יבוא:
 
 
 
"(ב)    על הסכום הנקוב בסעיף קטן (א) יחולו הוראות הצמדה אלה:
 
 
 
 
(1)      הסכום האמור יתעדכן ב-1 בינואר של כל שנה (בסעיף קטן זה – יום השינוי) לפי שיעור השינוי במדד החדש לעומת המדד היסודי;
 
 
 
 
(2)      סכום שעודכן כאמור יעוגל לשקל החדש השלם הקרוב;
 
 
 
 
(3)      עדכון הסכום כאמור בפסקה (1) ייעשה על בסיס הסכום שנקבע ליום השינוי הקודם, לפני שעוגל כאמור בפסקה (2);
 
 
 
 
(4)        המנהל הכללי של משרד הבריאות יפרסם, בהודעה ברשומות, את הסכום הנקוב בסעיף קטן (א) כפי שהתעדכן לפי סעיף קטן זה;
 
 
 
 
(5)      בסעיף קטן זה –  
 
 
 
 
 
"מדד" – מדד המחירים לצרכן שמפרסמת הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה;
 
 
 
 
 
"המדד החדש" – המדד שפורסם לאחרונה לפני יום השינוי;
 
 
 
 
 
"המדד היסודי" – המדד שפורסם לאחרונה לפני יום השינוי הקודם, ולעניין יום השינוי הראשון שלאחר תחילתו של חוק הסכמים לנשיאת עוברים (אישור הסכם ומעמד היילוד) (תיקון –הרחבת הזכאות להליכי נשיאת עוברים והרחבת ההגנה והשמירה על האם הנושאת), התשע"ה–2015 – המדד שפורסם לאחרונה לפני תחילתו.
 
 
 
(ג)       צד להסכם לנשיאת עוברים או המבקש להיות צד להסכם כאמור, או מי מטעמם, לא יקבל ולא ייתן, בעד ההתקשרות או בעד ביצוע ההסכם כאמור, תמורה, בכסף או בשווה כסף, למעט תשלומים שאושרו בידי ועדת האישורים לפי סעיף זה."
החלפת סעיף 7
7.
במקום סעיף 7 לחוק העיקרי יבוא:
 
 
"התקשרות בהסכם לנשיאת עוברים וביצועו
7.
(א)      לא יתקשר אדם בהסכם לנשיאת עוברים ולא יבצעו, אלא אם כן ההסכם אושר בידי ועדת האישורים לפי הוראות סעיף 5 ובהתאם לתנאי האישור.  
 
 
 
 
 
 
(ב)      לא יבצע אדם הפריה חוץ-גופית לצורך השתלת ביצית מופרית באם נושאת בישראל ולא יבצע אדם השתלת ביצית מופרית באם נושאת בישראל, אלא במחלקה מוכרת ועל פי הסכם לנשיאת עוברים  שאושר בידי ועדת האישורים לפי הוראות סעיף 5 ובהתאם לתנאי האישור."
תיקון סעיף 11
8.
בסעיף 11 לחוק העיקרי, במקום סעיף קטן (ב) יבוא:
 
 
"(ב)    נוכח בית המשפט כי הילד אשר בעניינו הוגשה בקשה למתן צו הורות לפי סעיף קטן (א) נולד כתוצאה מביצוע הסכם לנשיאת עוברים שנעשה בהתאם להוראות חוק זה, ייתן בית המשפט צו הורות להורים המיועדים; ואולם אם ראה עובד סוציאלי לפי חוק הסכמים לנשיאת עוברים, לפני מתן צו הורות לפי סעיף קטן (א), כי קיים חשש לפגיעה בטובתו של הילד אשר בעניינו הוגשה בקשה למתן צו הורות או שנודע לעובד סוציאלי כאמור כי האם הנושאת מתכוונת להגיש בקשה לפי סעיף 13, יודיע על כך לבית המשפט ובית המשפט לא יכריע בבקשה אלא לאחר קבלת תסקיר עובד סוציאלי לפי חוק הסכמים לנשיאת עוברים.
 
 
(ג)       בית המשפט רשאי לדרוש קבלת תסקיר כאמור בסעיף קטן (ב) בכל מקום שבו ראה צורך בכך."
הוספת סעיף 18א
9.
אחרי סעיף 18 לחוק העיקרי יבוא:
 
 
"שימוש בביציות על ידי הורה מיועד בהליך לנשיאת עוברים
18א.
לשם ביצוע הסכם לנשיאת עוברים, רשאי הורה מיועד שהוא יחיד ללא בת זוג –
 
 
 
 
 
 
(1)      על אף הוראות סעיף 11 לחוק תרומת ביציות, להגיש לרופא אחראי כהגדרתו בחוק האמור בקשה לתרומת ביציות לשם השתלתן באם נושאת, ויחולו על כל הפעולות הכרוכות בביצוע תרומת הביציות כאמור הוראות חוק תרומת ביציות, בשינויים המחויבים;
 
 
 
 
 
 
(2)      לקבל תרומת ביציות שניטלו מתורמת מחוץ לישראל לשם השתלתן באם נושאת, בהתאם להוראות שנקבעו לעניין נטילת ביציות כאמור לפי סעיף 33 לפקודת בריאות העם, 1940[3]."
תיקון סעיף 19
10.
בסעיף 19(ב) לחוק העיקרי, אחרי "שלא באישור ועדת האישורים" יבוא "או בניגוד להוראות סעיף 6".
תיקון סעיף 20
11.
בסעיף 20 לחוק העיקרי, אחרי סעיף קטן (ג) יבוא:
 
 
"(ד)    שר הבריאות ימנה עובד סוציאלי שאינו חבר בוועדת האישורים לצורך ליווי אם נושאת ומעקב אחר שלומה, בהתאם להוראות שיקבע שר הבריאות".
דברי הסבר
חוק הסכמים לנשיאת עוברים (אישור הסכם ומעמד היילוד), התשנ"ו–1996, קובע כי רק איש ואישה שהם בני זוג יוכלו להיקשר בהסכם לנשיאת עוברים עם אם נושאת ולקבל צו הורות שהם הוריו של הילד שייולד. במשך שנים מאז חקיקתו בשנת 1996 נעשו ניסיונות שונים לבטל את ההפליה הקבועה בחוק כלפי זוגות מאותו מין ונשים וגברים ללא בני זוג. בשנת 2002 קבע בית המשפט העליון בפסק דינו של השופט חשין כי "שלילת זכותה של אישה שאין לה בן-זוג שקולה לכאורה כנגד הפלייתה לרעה של אותה אישה, הפליה שאין לכאורה הצדק בצדה" (בג"ץ 2458/01 משפחה חדשה נ' הוועדה לאישור הסכמים לנשיאת עוברים, פסקה 42, פ"ד נז(1) 417 (2002)). עם זאת, החליט בית המשפט העליון, באותו פסק דין, שלא להתערב בחוק בשל הזמן הקצר יחסית מאז חקיקתו והיותו "ניסיון ייחודי בעולם" באותה תקופה להסדיר באורח כולל  את נושא הפונדקאות. בשנת 2010 הוגשה עתירה נוספת נגד ההפליה בחוק כלפי זוגות מאותו מין (בג"ץ 1078/10 יואב ארד פנקס נ' הוועדה לאישור הסכמים לנשיאת עוברים). עתירה זו נמחקה בהסכמה לאחר שהודע לבית המשפט על הקמת ועדה ציבורית על ידי משרד הבריאות לבחינת הסדרה חקיקתית של נושא הפריון וההולדה בישראל (להלן – הוועדה). ועדה זו המליצה להוסיף לקבוצת הזכאים להתקשר בהסכם לנשיאת עוברים גם נשים שאינן נשואות ואינן מסוגלות לשאת הריון בשל בעיה רפואית וכן לאפשר התקשרות בהסכם כאמור  לגברים ללא בנות זוג, ובלבד שהאם הנושאת מוכנה לשאת את ההריון על בסיס אלטרואיסטי שלא בתמורה. כמו כן, המליצה הוועדה להרחיב את מעגל הנשים אשר תוכלנה לשמש כאם נושאת וכן, המליצה, בין השאר, על מספר צעדים שנועדו לחזק את ההגנה על האם הנושאת ולשמור על בריאותה ושלומה. בתחילת שנת 2014 ההפליה הקיימת בחוק נתקפה שוב במסגרת  בג"צ 566/11 דורון ממט מגד נ' משרד הפנים (28.1.2014), בו העיר השופט ג'ובראן כי "מדיניותה של המשיבה, בכל הנוגע להורות, מפלה זוגות בני אותו המין, וזאת, לצד מניעה מוחלטת מזוגות בני אותו המין מלפנות למסלול של פונדקאות בישראל".
בשנת 2014 פרסם משרד הבריאות את תזכיר חוק "חוק הסכמים לנשיאת עוברים (אישור הסכם ומעמד היילוד) (תיקון – הגדרת הורים מיועדים וביצוע הסכם מחוץ לישראל), התשע"ד–2014". ממשלת ישראל ה-32 אישרה ביום 1 ביוני 2014 את הצעת החוק, שבין השאר כללה הוראות לתיקון ההפליה הקיימת בחוק, תוך הרחבה שוויונית של מעגל הזכאים להתקשרות בהסכם לנשיאת עוברים בתשלום  לנשים ולגברים בכלל, ולא רק לאיש ואישה שהם בני זוג, וכן הוראות המרחיבות את מעגל האימהות הנושאות ומחזקות את ההגנה על שלומן וזכויותיהן. הצעת החוק אושרה בכנסת התשע-עשרה בקריאה ראשונה ביום 27 באוקטובר 2014.
הצעת חוק זו מבקשת להמשיך את תהליך תיקון החוק ולקבוע כי גם זוגות מאותו מין, נשים ללא בן זוג וגברים ללא בת זוג, יוכלו להתקשר בהסכם לנשיאת עוברים תמורת תשלום עם אם נושאת ולהגשים את זכותם להורות, תוך מגבלה על מספר ההליכים שניתן לבצע. במקביל מבקשת הצעת החוק לשמור על טובתה ושלומה של האם הנושאת ולמנוע פניה של אם נושאת להליך בשל מצוקה כספית או נפשית. כמו כן, הצעת החוק מטילה מגבלה על סכום התשלומים לאם הנושאת כך שהוא לא יעלה על 160,000 שקלים חדשים, במטרה למנוע עליית מחירים ולצמצם את אופיו העסקי של ההליך. סכום זה נקבע לאור הנתונים המצויים בוועדת האישורים לעניין ממוצע סכומי התשלומים כיום. בנוסף, הצעת החוק מרחיבה את מעגל האמהות הנושאות בהתאם למסקנות הוועדה הציבורית. כמו כן, הצעת החוק מאפשרת לגברים לקבל תרומת ביציות בישראל ולייבא ביציות מחו"ל על מנת לאפשר את ביצוע הליך נשיאת העוברים. הסדרה נוספת בהצעת החוק מאפשרת לבית המשפט לתת צו הורות ללא תסקיר הורות אלא במקרים בהם ראה בית המשפט צורך בכך. הצעת החוק נשענת על שני אדנים: האחד, עקרון השוויון כלפי גברים ונשים רווקות ותיקון האפליה הקיימת בחוק כיום; השני, חיזוק מנגנוני ההגנה והתמיכה כלפי האימהות הנושאות.
לאחר פיזור הכנסת התשע-עשרה הוגשה עתירה נוספת של בני הזוג פנקס-ארד ואחרים נגד ההפליה שבחוק לבית המשפט העליון. ראוי כי הכנסת תסדיר את המוצע בהצעת חוק זו באופן מסודר, תתקן את האפליה הנמשכת לאורך שנים רבות וממילא תייתר את העתירה האמורה.
הצעת חוק זהה הונחה על שולחן הכנסת העשרים על ידי חברת הכנסת יעל גרמן (פ/2470/20; הוסרה מסדר היום ביום ה' בחשוון התשע"ח (25 באוקטובר 2017)).
 
 
———————————
הוגשה ליו"ר הכנסת והסגנים
והונחה על שולחן הכנסת ביום
ט' בכסלו התשע"ח – 27.11.17
 

שינוי גודל גופנים