הכנסת העשרים
יוזם: חבר הכנסתאיציק שמולי
______________________________________________
פ/5819/20
הצעת חוק הסכמים לנשיאת עוברים (אישור הסכם ומעמד היילוד) (תיקון – הרחבת הזכאות להליכי נשיאת עוברים והרחבת ההגנה על האם הנושאת), התשע"ט–2018
תיקון סעיף 1
1.
בחוק הסכמים לנשיאת עוברים (אישור הסכם ומעמד היילוד), התשנ"ו–1996[1] (להלן – החוק העיקרי), בסעיף 1 –
(1) במקום ההגדרה "הורים מיועדים" יבוא:
""הורים מיועדים" – הורים מיועדים שהם בני זוג וכן הורה מיועד יחיד;'';
(2) במקום ההגדרה "הורים מיועדים שהם בני זוג" יבוא:
""הורים מיועדים שהם בני זוג" – בני זוג המתקשרים יחד עם אם נושאת לשם הולדת ילד;";
(3) במקום ההגדרה "אם מיועדת יחידה" יבוא:
""הורה מיועד יחיד" – אדם בלא בן זוג, המתקשר עם אם נושאת לשם הולדת ילד;";
(4) אחרי ההגדרה "הסכם לנשיאת עוברים" יבוא:
""חוק תרומת ביציות" – חוק תרומת ביציות, התש"ע–2010[2];";
(5) בהגדרה "קרובת משפחה", במקום "דודה ובת-דוד או בת-דודה" יבוא "או דודה".
תיקון סעיף 2
2.
בסעיף 2 לחוק העיקרי, אחרי פסקה (3) יבוא:
"(4) הזרע או הביצית המשמשים להפריה חוץ-גופית במסגרת ביצוע ההסכם הם של אחד מן ההורים המיועדים או של שניהם."
תיקון סעיף 5
3.
בסעיף 5(א) לחוק העיקרי, אחרי פסקה (1א) יבוא:
"(1א1) האם הנושאת נתנה את הסכמתה בדעה צלולה ושלא מתוך לחץ משפחתי, חברתי, כלכלי או אחר;".
תיקון סעיף 6
4.
בסעיף 6 לחוק העיקרי –
(1) בסעיף קטן (א), בסופו יבוא "ובלבד שסך כל התשלומים לפי סעיף זה לא יעלה על 160,000 שקלים חדשים.";
(2) אחרי סעיף קטן (ב) יבוא:
"(ג) על הסכום הנקוב בסעיף קטן (א) יחולו הוראות הצמדה אלה:
(1) הסכום האמור יועדכן ב-1 בינואר של כל שנה (בסעיף קטן זה – יום השינוי) לפי שיעור השינוי במדד החדש לעומת המדד היסודי;
(2) סכום שעודכן כאמור יעוגל לשקל החדש השלם הקרוב;
(3) עדכון הסכום כאמור בפסקה (1) ייעשה על בסיס הסכום שנקבע ליום השינוי הקודם, לפני שעוגל כאמור בפסקה (2);
(4) המנהל הכללי של משרד הבריאות יפרסם, בהודעה ברשומות, את הסכום הנקוב בסעיף קטן (א) כפי שהתעדכן לפי סעיף קטן זה;
(5) בסעיף קטן זה –
"מדד" – מדד המחירים לצרכן שמפרסמת הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה;
"המדד החדש" – המדד שפורסם לאחרונה לפני יום השינוי;
"המדד היסודי" – המדד שפורסם לאחרונה לפני יום השינוי הקודם, ולעניין יום השינוי הראשון שלאחר תחילתו של חוק הסכמים לנשיאת עוברים (אישור הסכם ומעמד היילוד) (תיקון – הרחבת הזכאות להליכי נשיאת עוברים והרחבת ההגנה על האם הנושאת), התשע"ט–2018 – המדד שפורסם לאחרונה לפני תחילתו."
הוספת סעיף 18א
5.
אחרי סעיף 18 לחוק העיקרי יבוא:
"שימוש בביציות על ידי הורה מיועד בהליך לנשיאת עוברים
18א.
לשם ביצוע הסכם לנשיאת עוברים, רשאי הורה מיועד יחיד –
(1) על אף הוראות סעיף 11 לחוק תרומת ביציות, להגיש לרופא אחראי כהגדרתו בחוק האמור בקשה לתרומת ביציות לשם השתלתן באם נושאת, ויחולו על כל הפעולות הכרוכות בביצוע תרומת הביציות כאמור הוראות חוק תרומת ביציות, בשינויים המחויבים;
(2) לקבל תרומת ביציות שניטלו מתורמת מחוץ לישראל לשם השתלתן באם נושאת, בהתאם להוראות שנקבעו לעניין נטילת ביציות כאמור לפי סעיף 33 לפקודת בריאות העם, 1940[3]."
הוספת סעיף 19ב
6.
אחרי סעיף 19א יבוא:
"איסור הפליה
19ב.
לא יפלה גורם המפעיל כל סמכות, לפי חוק זה, אדם מחמת דת, גזע, מין, לאום, ארץ מוצא, זהות מגדרית או נטייה מינית, בעניין הנוגע לחוק זה."
תיקון סעיף 20
7.
בסעיף 20 לחוק העיקרי, אחרי סעיף קטן (ה) יבוא:
"(ו) שר הבריאות ימנה עובד סוציאלי שאינו חבר בוועדת האישורים לצורך ליווי אם נושאת ומעקב אחר שלומה, בהתאם להוראות שיקבע שר הבריאות."
דברי הסבר
בשנת 1996 נחקק בישראל חוק הסכמים לנשיאת עוברים (אישור הסכם ומעמד היילוד), התשנ"ו–1996 (להלן – החוק). החוק קובע מי זכאי להתקשר בהסכם לנשיאת עוברים עם אם נושאת לשם הולדת ילד. החוק חל רק על זוגות הטרוסקסואלים, במצבים בהם לאישה יש קושי להרות. בחודש יולי 2018 תוקן החוק והוחל גם על אם מיועדת יחידה שיש לה קושי להרות.
במשך השנים נתקף החוק מספר פעמים בבית המשפט העליון. בשני מקרים התבקש בית המשפט לבחון אם יש מקום להרחיב את מעגל הזכאים לפנות בבקשה להתקשר בהסכם לנשיאת עוברים. ועדה ציבורית בראשות השופט אינסלר דנה אף היא בסוגיה זו, אך בסופו של יום הן הוועדה והן בית המשפט לא החליטו באותה העת כי יש לשנות את המצב המשפטי שהיה קיים.
בשנת 2010 הוקמה על ידי מנכ"ל משרד הבריאות, הפרופ' רוני גמזו, ועדה ציבורית לבחינת הסדרה חקיקתית של נושא הפריון וההולדה בישראל, בראשות הפרופ' שלמה מור יוסף (להלן – הוועדה). בין היתר, הוטל על הוועדה לבחון את ההסדרים הקיימים בתחום הפונדקאות. הוועדה נדרשה אף היא לשאלה אם יש מקום להרחיב את מעגל הזכאים לפנות בבקשה להתקשר בהסכם לנשיאת עוברים גם לנשים ללא בן זוג ולגברים ללא בת זוג.
הוועדה הגישה את המלצותיה במאי 2012. לגבי פונדקאות בישראל, הוועדה הכירה באינטרס של גברים ללא בנות זוג בהבאת ילדים לעולם ובכך שהפונדקאות עשויה להוות פתרון עבורם, אולם הוועדה סברה כי אין לאפשר לקבוצה זו ביצוע פונדקאות תמורת תשלום אלא פונדקאות אלטרואיסטית בלבד כדי שהדבר לא יבוא על חשבון מעגל ההורים המיועדים הקיימים היום. עם זאת, הוועדה סברה כי אין שוני מהותי בין נשים יחידות אשר ליקוי רפואי מונע מהן את האפשרות לשאת היריון ובין נשים נשואות בעלות ליקוי כזה, וכי לנשים אלה, יש לאפשר פניה לפונדקאות בתשלום, עמדה זו התקבלה ביולי 2018, בתיקון מס' 2לחוק.
לאחר למידת ההמלצות האמורות מוצע להרחיב את מעגל הזכאים לביצוע פונדקאות בישראל באופן שוויוני כך שגם גברים ללא בת זוג יוכלו לבצע את ההליך בישראל בתשלום כפי שאפשרות זו נתונה להורים מיועדים שהם איש ואשה שהם בני זוג.
הצעת חוק זו נועדה להרחיב באופן שוויוני את מעגל הזכאים לביצוע פונדקאות כאמור וכן להרחיב את מעגל האימהות הנושאות.
הצעת חוק דומות בעיקרן הונחו על שולחן הכנסת העשרים על ידי חברת הכנסת יעל גרמן (פ/4784/20), על ידי חבר הכנסת אמיר אוחנה וקבוצת חברי הכנסת (פ/5731/20), על ידי חבר הכנסת נחמן שי (פ/5733/20) ועל ידי חברת הכנסת מיכל בירן (פ/5807/20; פ/5808/20) ועל ידי חברת הכנסת יעל גרמן וקבוצת חברי הכנסת (פ/5815/20).
———————————
הוגשה ליו"ר הכנסת והסגנים
והונחה על שולחן הכנסת ביום
ד' בכסלו התשע"ט – 12.11.18
