הצעת חוק: הסדרת תחום הגיור בישראל כאשר במוקד ההצעה הקמה של יחידה לפיקוח על הגיור

הצעת חוק הגיור (הוראת שעה), התשע"ד–2014

הצעה זו מבקשת להסדיר את המסגרת החוקית לעריכת גיורים על ידי הקמת יחידה לפיקוח על הגיור, שתהיה אחראית על הסדרת נושא הגיור בארץ, ובראשה יעמוד ממונה על הגיור. כמו כן, מוצע כי רבנים המוסמכים לגייר, שעומדים בתנאי הכשירות שהוגדרו בחוק, יוכלו להקים בתי דין מיוחדים לגיור ולערוך גיורים, בעוד הממונה יפקח כי הגיורים נערכים כראוי על פי הוראות החוק. באופן זה, יתאפשר להקים בתי דין מיוחדים לגיור בכל רחבי הארץ, הכפופים לפיקוח ולאמות מידה אחידות.
עוד מוצע לעגן את מעמדם של המתגיירים במסגרת החוק, באופן שבו לא ניתן יהיה להפלות אותם לרעה בעקבות גיורם. על פי העיקרון כי יש לפתור כשלים מינהליים על מנת לסייע למתגיירים, ההצעה מונעת ביטול גיורים בהינף יד, מעניקה סמכות לרב מוסמך גיור לרשום גרים לנישואין ומאפשרת לבית דין רבני להסדיר גיורים שנערכו בבתי דין עצמאיים.

הצעת חוק הגיור (הוראת שעה), התשע"ד–2014

        פרק א': כללי –
מטרה –
1. חוק זה מטרתו להסדיר את ביצוע הליכי הגיור הנדרשים לצורך מתן תעודת המרה לעדה הדתית היהודית, כהגדרתו בפקודה.
הגדרות –
2. בחוק זה –
        "בית דין מיוחד לגיור" – בית דין רבני או בית דין של שלושה שהוקם מכוח סעיף 3, ובלבד שכל חבר בהרכב יחזיק בידו אישור בכתב מאת המועצה שהוא רב בישראל;
        "המועצה" – כהגדרתה בסעיף 1 לחוק הרבנות הראשית לישראל;
        "הממונה" – מי שהממשלה מינתה אותו, לעמוד בראש יחידת הפיקוח על הגיור במשרד לשירותי דת ולפקח על הליכי הגיור לפי הוראות חוק זה, והודעה על מינויו פורסמה ברשומות;
        "חוק הרבנות הראשית לישראל" – חוק הרבנות הראשית לישראל, התש"ם–1980 ;
        "הפקודה" – פקודת העדה הדתית (המרה) ;
        "רב מוסמך גיור" – מי שמכהן כרב עיר כהגדרתו בסעיף 1 לחוק הרבנות הראשית לישראל, לרבות רב אזורי ורב יישוב כהגדרתם בסעיף 7(3) ו-(4) לחוק האמור, או מי שהוסמך לכך על ידי המועצה בבחינה בכתב על הלכות גרות;
        "רב רושם נישואין" – כמשמעותו בסעיף 2(6) לחוק הרבנות הראשית לישראל;
        "תעודת גיור" – תעודה שהוציא הממונה לפי סעיף 12 המעידה כי אדם התגייר;
        "השר" – השר לשירותי דת.
        פרק ב': עריכת גיורים – 
הקמת בתי דין מיוחדים לגיור –
3. (א)    רב מוסמך גיור רשאי להקים בית דין מיוחד לגיור, שבו יכהן לפחות רב אחד הכשיר לכהן כרב מוסמך גיור או כדיין לפי חוק הדיינים, התשט"ו–1955 .
        (ב)    הקים רב מוסמך גיור בית דין מיוחד לגיור כאמור בסעיף קטן (א), ימסור הרב מוסמך גיור הודעה בכתב לממונה עם שמות חברי בית הדין ומענם, מענו של בית הדין ודרכי התקשרות עמו.
        (ג)    רשימת בתי הדין המיוחדים לגיור וחבריהם תתפרסם לפחות פעם בשנה בהודעה ברשומות ובאתר האינטרנט של הממונה.
בקשת גיור –
4. (א)    פנה אדם (להלן – מבקש גיור) לממונה בבקשה לפתוח בהליך גיור (להלן – בקשת גיור) , יפנה הממונה את מבקש הגיור לרב מוסמך גיור.
        (ב)    מבקש גיור רשאי לפנות לכל רב מוסמך גיור בבקשה לעבור הליך גיור, ללא קשר למקום מגוריו.
        (ג)    פנה מבקש גיור לרב מוסמך גיור בבקשת גיור, וסבר הרב המוסמך שיש לאשר את פתיחת הליך הגיור, יעביר הרב מוסמך גיור את העתק הבקשה לממונה יחד עם הסכמתו כי מבקש הגיור יפתח בהליכים לקראת גיור בבית דין מיוחד לגיור שהוקם על ידו.
        (ד)    לא ייפתח יותר מהליך גיור, אחד למבקש גיור אלא אם כן הופסק הליך הגיור הראשון כאמור בסעיף 8.
דחיית בקשת גיור של תושב זר –
5. (א)    הממונה רשאי, לאחר התייעצות עם שר הפנים, לדחות בקשת גיור של מבקש גיור שאינו אזרח ישראלי או אינו בעל רישיון לישיבת קבע בישראל לפי חוק הכניסה לישראל, התשי"ב–1952 , או אינו זכאי לאשרת עולה או לתעודת עולה לפי חוק השבות, התש"י–1950 (להלן – תושב זר), מטעמים שיירשמו.
        (ב)    התקיים בתושב הזר אחד מאלה, יאשר הממונה את בקשתו מטעמים מיוחדים שיירשמו בלבד:
            (1)    הפר הוראה מהוראות חוק הכניסה לישראל, התשי"ב–1952 ;
            (2)    הוא עובד זר כהגדרתו בפרק ד'1 לחוק עובדים זרים, התשנ"א–1991 ;
            (3)    הוא תושב האזור כהגדרתו בחוק האזרחות והכניסה לישראל (הוראת שעה), התשס"ג–2003 ;
            (4)    הממונה נוכח כי מבקש הגיור עלול לסכן את בריאות הציבור או ביטחון המדינה או בעל עבר פלילי שיש בו כדי לעורר חשש סביר שמבקש הגיור עלול לסכן את שלום הציבור.
        (ג)    דחה הממונה את הבקשה כאמור בסעיף קטן (א), ינמק את החלטתו בכתב וימסרנה לתושב הזר מבקש הגיור ולרב מוסמך הגיור שהביא בפניו את הבקשה, לפי העניין, בתוך 30 ימים מיום מועד הגשת הבקשה.
        (ד)    הממונה רשאי להאריך את המועד לדחיית הבקשה כאמור בסעיף קטן (ג), ב-30 ימים נוספים מטעמים מיוחדים שיירשמו.
        (ה)    לא דחה הממונה את הבקשה כאמור בסעיף קטן (א), יאריך שר הפנים את רישיון הישיבה בישראל של מבקש הגיור עד לקבלת תעודת גיור, ובלבד שתקופת ההארכה אינה עולה על שנתיים.
        (ו)    שר הפנים רשאי לבטל הארכת אשרה שניתנה כאמור בסעיף קטן (ה) מטעמים מיוחדים שיירשמו.
הסכמה לגיור קטין –
6. לא תידון בקשה לגיור קטין אלא בהתאם להוראות סעיף 13א לחוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות, התשכ"ב–1962 .
עריכת גיורים –
7. (א)    בית דין מיוחד לגיור יערוך גיורים על פי הוראות חוק זה והתקנות לפיו.
        (ב)    בית דין מיוחד לגיור יבצע, על פי שיקול דעתו ובמידת הנדרש, את כל ההליכים הנדרשים לשם גיור או יפנה את מבקש הגיור לגורם המוסמך לכך על פי הוראות חוק זה והתקנות לפיו.
        (ג)    בית דין מיוחד לגיור יערוך פרוטוקול של הדיונים בבית הדין וימסור העתק של הפרוטוקול ושל מעשה בית הדין לממונה.
            (ד)    קבע בית דין מיוחד לגיור כי מבקש גיור סיים את הליכי הגיור, יעביר את החלטתו לממונה, והממונה ינפיק תעודת גיור עבור מבקש הגיור, בתוך 30 ימים מיום שבית הדין העביר לו את החלטתו.
הפסקת הליך גיור –
8. (א)    הופסקו הליכי הגיור ביוזמת מבקש הגיור או על ידי בית הדין המיוחד לגיור, ימסור הרב מוסמך גיור הודעה לממונה אודות הפסקת הגיור, תוך 30 יום מיום שהופסקו הליכי הגיור.
        (ב)    הופסק הליך גיור על ידי בית הדין המיוחד לגיור, ימסור הרב מוסמך גיור למבקש הגיור הנמקה מדוע הופסק הליך הגיור, בתוך 30 ימים מיום שהופסק הליך הגיור.
        (ג)    הופסקו הליכי גיור כאמור בסעיף קטן (א), יבטל שר הפנים כל הארכת אשרה שקיבל מבקש הגיור מכוח סעיף 5(ה).
        (ד)    פנה מבקש גיור שהליך גיורו הופסק לרב מוסמך גיור אחר, והוגשה לממונה בקשה לגיור בעניינו, ימסור הממונה לרב מוסמך גיור שמסר את הבקשה החדשה הודעה אודות הליך הגיור הקודם שהופסק.
        (ה)    הופסק הליכי גיור כאמור בסעיף קטן (א) שלוש פעמים, לא יורשה מבקש הגיור להגיש בקשת גיור נוספת במשך שנתיים, אלא בנסיבות מיוחדות שיאשר הממונה.
דין משמעתי –
9. על רב מוסמך גיור וחבר בהרכב בית דין מיוחד לגיור יחול חוק שירות המדינה (משמעת), התשכ"ג–1963 , כאילו היו עובדי המדינה.
אישור גיור על ידי רב מוסמך גיור –
10. (א)    נערך גיור שלא על ידי בית דין מיוחד לגיור לפני כניסת הוראות חוק זה לתוקף, רשאי בית דין מיוחד לגיור לאשר את הגיור לאחר התייעצות, במידת האפשר, עם בית הדין שערך את הגיור.
        (ב)    בית דין מיוחד לגיור רשאי להכיר בגיור שנערך מחוץ לשטחה של מדינת ישראל בכפוף להוראות סעיף 5.
        (ג)    אישר בית דין מיוחד לגיור את הגיור כאמור בסעיף קטן (א) או בסעיף קטן (ב), ינפיק הממונה תעודת גיור בתוך 30 ימים מיום שהעביר בית הדין הודעה על כך לממונה.
שלילת תעודת גיור –
11. (א)    התעוררה שאלת תוקפו של גיור בפני בית דין רבני או בית משפט אחר או בפני רב רושם נישואין, תועבר השאלה לממונה, שיפנה בתוך 7 ימים מיום שהועברה אליו השאלה, לבית הדין המיוחד לגיור שבפניו נערך הגיור, לצורך קבלת הכרעתו בתוך 14 ימים.
        (ב)    לא יהא תוקף לשלילת תעודת גיור, אלא אם כן החליט בית הדין המיוחד לגיור שאישר את הגיור, לאחר התייעצות עם נשיא בית הדין הרבני הגדול, שהגיור נעשה על בסיס מידע מהותי מטעה או הסתרת מידע מכוונת, על ידי המתגייר בטרם או במהלך הליך הגיור.
        (ג)    נסגר בית הדין המיוחד לגיור שאישר את הגיור או נבצר ממנו להתכנס לדיון, יפנה הממונה לרב מוסמך הגיור שעמד בראש בית הדין ויבקש ממנו להקים בית דין מיוחד לגיור חדש לשם הכרעה בשאלה כאמור בסעיף קטן (ב).
        (ד)    נבצר מהרב מוסמך הגיור להקים בית דין מיוחד לגיור כאמור בסעיף קטן (ג) או נשללה סמכותו כאמור בסעיף 9, סמכות ההכרעה כאמור בסעיף קטן (ב) תינתן לבית הדין הרבני הגדול, בהתייעצות עם הממונה.
        (ה)    הקים הרב מוסמך גיור בית דין חדש כאמור בסעיף קטן (ג) או הועברה סמכות ההכרעה לבית הדין הרבני הגדול כאמור בסעיף קטן (ד), רשאי הממונה להאריך את הזמן לקבלת ההכרעה ב-7 ימים נוספים.
        (ו)    על החלטת בית הדין המיוחד לגיור לשלול תעודת גיור ניתן לערער לבית הדין הרבני הגדול בתוך 45 ימים.
        פרק ג': סמכויות הממונה
יחידת פיקוח על הגיור –
12. (א)    הממונה מוסמך להנפיק תעודת גיור, והוא יעמוד בראש יחידת הפיקוח וההסדרה של הליכי הגיור.
        (ב)    תעודת הגיור תכלול את חתימת הממונה, חתימת הרב מוסמך גיור, מועד הגיור ושמו העברי של המתגייר.
        (ג)    יראו תעודת גיור שהנפיק הממונה כתעודת אישור לפי סעיף 2(1) לפקודה.
מינוי מפקחים –
13. (א)    הממונה ימנה מפקחים, מבין עובדי המדינה, בסמכויות לפי חוק זה, כולן או חלקן.
        (ב)    לא יתמנה למפקח לפי סעיף זה, אלא מי שמתקיימים לגביו כל אלה:
            (1)    הוא קיבל הכשרה מתאימה, כפי שיקבע הממונה;
            (2)    הוא עומד בתנאי כשירות נוספים, כפי שיקבע השר בתקנות;
            (3)    בבואו למנות מפקחים יפעל הממונה למינוי מספר שווה של מפקחים נשים וגברים.
סמכות פיקוח –
14. לשם פיקוח על הליכי הגיור לפי הוראות חוק זה והתקנות לפיו, רשאי הממונה או מפקח מטעמו –
        (1)    לדרוש מכל אדם למסור לו את שמו ומענו להציג לפניו תעודת זהות או תעודה רשמית אחרת המזהה אותו;
        (2)    לדרוש מכל אדם הנוגע בדבר למסור לו כל ידיעה או מסמך אודות הליך גיור;
        (3)    להשתתף בישיבת בית דין מיוחד לגיור או בכל הליך אחר הנוגע לגיור.
הליכי ברית מילה –
15. הממונה יפקח על הגורמים המוסמכים לבצע הליכי ברית מילה לשם גיור וינחה את הרבנים מוסמכי גיור בעניין הפניית מתגיירים לגורמים המוסמכים.
פניות ציבור –
16. הממונה יפעיל מוקד לטיפול בפניות ציבור הנוגעות לביצוע הוראות חוק זה והתקנות לפיו.
הקמת אתר אינטרנט –
17. הממונה יקים ויפעיל אתר אינטרנט, שבו יפורסם, בין השאר, מידע עדכני הנוגע לציבור, וכן הוראות והדרכות הנוגעות לציבור ומידע אודות פעילות יחידת הפיקוח על הגיור.
        פרק ד': שונות –
רישום לנישואין של מתגיירים –
18. הממונה רשאי להסמיך רב מוסמך גיור לכהן כרב רושם נישואין לעניין אדם המחזיק תעודת גיור, ללא קשר למקום מגורי בני הזוג.
תעודת גיור כראיה –
19. תעודת גיור תשמש כראיה ליהדותו של נושא התעודה בפני כל גורם ולצורך כל עניין, לרבות חוק שיפוט בתי דין רבניים (נישואין וגירושין), התשי"ג–1953 .
גיורים לעניין שבות ומרשם –
20. אין בהוראות חוק זה כדי לגרוע מהכרה ביהדותו של אדם לעניין חוק השבות, התש"י–1950 , וחוק מרשם האוכלוסין, התשכ"ה–1965 .
קביעת תקנות לגבי הליכי גיור –
21. השר יקבע בתקנות הוראות לעניין אגרה עבור הליכי גיור.
ערעור –
22. על החלטת הממונה לפי חוק זה רשאי מי שניתנה לגביו ההחלטה לערער לבית המשפט המחוזי בתוך 45 ימים מיום שנמסרה לו החלטת הממונה.
תוקף –
23. חוק זה יעמוד בתוקפו עד יום ו' בסיוון התשפ"ד (12 ביוני 2024).

דברי הסבר
סוגיית הגיור היא אחת ממוקדי המחלוקת הבוערים ביותר על סדר יומה של החברה הישראלית והיהודית והיא כרוכה בשאלות רבות הן ברמה המינהלית והן ברמה ההלכתית. כמו כן, בעקבות העלייה הגדולה מברית המועצות לשעבר נוצרה מציאות שבה למעלה מ-327,000 עולים אינם מוכרים כיהודים במדינת ישראל. היעדר חקיקה מסודרת בנושא זה יצרה בעיות שונות, החל בהערמת קשיים בירוקרטיים בלתי סבירים על מתגיירים, דרך סירובו של משרד הפנים להכיר בחלק מהגיורים לצורך קבלת מעמד מכוח חוק השבות, התש"י–1950, ומרשם כיהודי מכוח חוק מרשם האוכלוסין, התשכ"ה–1965, ועד לרשמי נישואין ובתי דין רבניים שמסרבים להכיר בגיורים. בתי הדין המיוחדים לגיור אשר הוקמו בהחלטת הממשלה על פי דו"ח נאמן אינם מהווים מענה מספק עבור כלל המתגיירים והעמימות החוקית סביב סוגיית הגיור פוגעת באלו המבקשים להתגייר.
הצעה זו מבקשת להסדיר את המסגרת החוקית לעריכת גיורים על ידי הקמת יחידה לפיקוח על הגיור, שתהיה אחראית על הסדרת נושא הגיור בארץ, ובראשה יעמוד ממונה על הגיור. כמו כן, מוצע כי רבנים המוסמכים לגייר, שעומדים בתנאי הכשירות שהוגדרו בחוק, יוכלו להקים בתי דין מיוחדים לגיור ולערוך גיורים, בעוד הממונה יפקח כי הגיורים נערכים כראוי על פי הוראות החוק. באופן זה, יתאפשר להקים בתי דין מיוחדים לגיור בכל רחבי הארץ, הכפופים לפיקוח ולאמות מידה אחידות.
עוד מוצע לעגן את מעמדם של המתגיירים במסגרת החוק, באופן שבו לא ניתן יהיה להפלות אותם לרעה בעקבות גיורם. על פי העיקרון כי יש לפתור כשלים מינהליים על מנת לסייע למתגיירים, ההצעה מונעת ביטול גיורים בהינף יד, מעניקה סמכות לרב מוסמך גיור לרשום גרים לנישואין ומאפשרת לבית דין רבני להסדיר גיורים שנערכו בבתי דין עצמאיים.
הצעת החוק נוסחה בסיוע עמותת "עתים".
———————————
הוגשה ליו"ר הכנסת והסגנים
והונחה על שולחן הכנסת ביום
י"ז באדר ב' התשע"ד – 19.3.14

שינוי גודל גופנים