הצעת חוק: הסדרת סוגיית השבת וטיפול בסטטוס קוו. פנאי ובידור – כן, מסחר – לא

פ/2353/20 הצעת חוק השבת, התשע"ו–2015

סוגיית השבת ומימוש הערכים הטמונים בה היא אחת מהסוגיות החשובות והמורכבות הקיימות במדינה יהודית ודמוקרטית. הצעת החוק מבקשת להתמודד עם סוגייה זו ולקבוע יסודות להסדר שיענה על צרכיהם של רוב אזרחי המדינה.
הצעה זו נכתבה ברוח ההסדר המקיף והמפורט שגובש באמנת גביזון-מדן, וכוללת הסדר דומה בנקודות רבות למספר הצעות אחרות שהועלו בעשור האחרון בתחום השבת. ייחודה של ההצעה בהקמה של ועדה ארצית לענייני שבת ובמינוי ממונה על אכיפת החוק.
מטרת ההצעה לקבוע הסדר שמבקש לשמור על ייחודה של השבת כיום המנוחה הממלכתי במדינת ישראל ולנסות לעצב את עקרונות הייסוד במרחב הציבורי ביום זה. לפיכך, הצעה זו כוללת התייחסות לרובד התרבותי, הלאומי והסוציאלי – כלכלי של יום זה. כוונת ההצעה לאפשר קיומו של יום שבועי שיוקדש לתרבות, פנאי ובידור. לפיכך היא מבקשת למנוע את התרחבותה של הפעילות המסחרית-צרכנית מימי החולין אל יום השבת, ולצד זאת לאפשר פעילות תרבות ורוח ופעילות קהילתית שיש בה כדי לענות לצרכיהם של כלל אזרחי ישראל.

פ/2353/20 הצעת חוק השבת, התשע"ו–2015

הגדרות   
1.     בחוק זה –
        "החברה למתנ"סים", "החברה" – החברה הממשלתית הרשומה בישראל בשם "החברה למתנ"סים – מרכזים קהילתיים בישראל בע"מ (חל"צ)";
        "מוסדות ממלכתיים" – משרדי ממשלה, צבא ההגנה לישראל וכוחות הביטחון, משרדי רשויות מקומיות, מוסדות חינוך, נציגויות ישראל בחוץ לארץ וכיוצא באלה;
        "מוסדות ציבוריים" – בתי תיאטרון, מוזיאונים, גני חיות, גנים לאומיים וכיוצא באלה, ובלבד שמוסדות אלו עונים על ההגדרה של "מוסד ציבור"; בהתאם לפקודת מס הכנסה ;
        "מועצת הרשות" – מועצה של רשות מקומית;
        סעיף תקציב" – כהגדרתו בחוק יסודות התקציב, התשמ"ה–1985 (להלן – חוק יסודות התקציב);
        "פעילות בילוי, בידור תרבות ורוח" – פעילות מסעדות, בתי בילוי, בתי קולנוע, מתנ"סים ומרכזים קהילתיים, אירועי אומנות, פעילות תרבות, פעילות תרבות עברית ויהודית וכיוצא באלה;
        "פעילות תעשייה ומסחר" – פעילות של ייצור, סחר ומתן שירותים, ובכלל זה פעילותם של מפעלי תעשייה, בנקים, חנויות, רשתות הפצה, קניונים וכיוצא באלה, למעט תחנות דלק; לעניין זה, אין חשיבות להגדרתן המשפטית של גופים המבצעים פעילות כאמור או למיקומן הגיאוגרפי;
        "רשות מקומית" – לרבות עירייה, מועצה מקומית ומועצה אזורית;
        "שבת" – משעת כניסת השבת, רבע שעה לפני שקיעת החמה ביום שישי, ועד צאתה, בצאת הכוכבים ביום השבת והכול על פי לוח הזמנים שיפורסם על ידי הרבנות הראשית לישראל.
        "תחום פעולה" – כמשמעותו בחוק יסודות התקציב.

השבת כיום מנוחה   
2.     השבת היא יום המנוחה הממלכתי במדינת ישראל.

הזכות לשבות בשבת   
3.     (א)    אין לפגוע בזכותו של עובד יהודי לשבות בשבת ובזכותו של עובד שאינו יהודי לשבות ביום המנוחה הדתי שלו או ביום השבת, אלא על פי האמור בחוק זה.
        (ב)    אין להפלות אדם שבחר שלא לעבוד בשבת או ביום המנוחה הדתי שלו בשום עניין, לרבות העניינים המנויים בסעיף 2 לחוק שוויון ההזדמנויות בעבודה, התשמ"ח–1988 ובסעיפים 9ג עד 9ה לחוק שעות עבודה ומנוחה, התשי"א–1951 (להלן – חוק שעות עבודה ומנוחה).
        (ג)    ככל שתתקיים העסקה בשבת, היא תיעשה במתכונת של תורנות ובאופן מצומצם ובלבד שישבות לפחות שנים עשר ימי שבת בשנה קלנדרית; במקומות עבודה שיש בהם העסקה גם במסגרת שעות נוספות, תינתן לעובד שבחר שלא לעבוד בשבת העדפה באפשרות לעבוד שעות נוספות במהלך השבוע.
        (ד)    על אף האמור בכל דין, ניתן היתר העסקה במנוחה השבועית בהתאם לסעיף 12 לחוק שעות עבודה ומנוחה, תינתן אפשרות לעבוד ביום זה גם לעובד יהודי של אותו מעסיק, ואותו עובד יהודי כאמור יקבל יום מנוחה שבועית אחר, והכול לפי המקובל עליו כיום המנוחה השבועית שלו.

פעילות מוסדות בשבת  
4.    (א)    אין לקיים ביום השבת פעילות של מוסדות ממלכתיים, למעט מוסדות ממלכתיים המפורטים בסעיף 9ו לחוק שעות עבודה ומנוחה.
        (ב)    מוסדות ציבוריים יהיו פתוחים בשבת לרווחת הציבור.
        (ג)    מוסד ציבורי הפועל בשבת כאמור בסעיף קטן (ב), יאפשר לשלם עבור הפעילות, ככל שיש צורך בכך, בטרם כניסת השבת.

פעילות אסורה בשבת   
5.    (א)    אין לקיים ביום השבת פעילות תעשייה ומסחר, למעט פעילות המצוינת בסעיף 9ו לחוק שעות עבודה ומנוחה.
        (ב)    על אף האמור בסעיף קטן (א) והאמור בכל דין, תתאפשר פתיחת חנויות מכולת ובתי מרקחת בשבת בהתאם להיתר מיוחד, במתכונת של תורנות ובאופן מצומצם, על פי החלטת מועצת הרשות המקומית ובאישור שר הפנים.
        (ג)    הוראות סעיף קטן (א) וסעיף 4(א) לא יחולו במקרים בהם ניתן היתר העבדת עובד בשעות המנוחה השבועית מכוח סעיף 12 לחוק שעות עבודה ומנוחה, ערב כניסתו של חוק זה לתוקף; מקרים שיידונו על פי הסעיף האמור לאחר כניסתו של חוק זה לתוקף, יידונו בהתאם לעקרונות חוק זה.

פעילות מותרת בשבת   
6.     (א)     אין פוגעים בזכות לקיים ביום השבת פעילות בילוי, בידור, תרבות ורוח.
        (ב)    אופן הפעילות, המיקום, ושעות הפעילות כאמור בסעיף קטן (א) ייקבעו על פי החלטת מועצת הרשות המקומית, תוך התחשבות בתושבי הרשות ובצרכיהם.

חופש התנועה בשבת   
7.     (א)    אין לפגוע בחופש התנועה בשבת, בכפוף להוראות סעיף זה.
        (ב)     הסעות ציבוריות בתחומי רשות מקומית שתחפוץ בכך, לא יהיו בכלי רכב שקיבולתם עולה על 12 מקומות, במתכונת שתקבע הרשות, ותוך הגבלת הצורך.
        (ג)    על אף האמור, רשאי שר התחבורה לאשר סגירת נתיבי תנועה מקומיים למשך השבת, או שעות מסוימות בשבת, בשכונות עירוניות או ביישובים כפריים או קהילתיים, ובלבד שרוב משמעותי של תושביהם מעוניין בכך.
        (ד)    שר התחבורה והבטיחות בדרכים ממונה על ביצוע סעיף זה רשאי, בהתייעצות עם ראשי הרשויות המקומיות, לפי העניין, ובאישור ועדת הכלכלה של הכנסת, לנפק רישיונות מיוחדים להפעלת קווי תחבורה ציבורית בשבת בכפוף להוראות סעיפים קטנים (ב) ו-(ג) וכן להתקין תקנות בעניינים האלה:
            (1)    תנאים לקבלת רישיון מיוחד להפעלת קווי תחבורה ציבורית בשבת;
            (2)    רשימת המסלולים המותרים לפעילות בשבת;
            (3)    שעות הפעילות של קווי התחבורה הציבורית בשבת;
            (4)    כמות הרכבים המינימאלית והמקסימאלית בקו תחבורה ציבורית שפועל בשבת.

ועדה לענייני שבת   
8.     (א)    מוקמת בזה ועדה לענייני שבת (להלן – הוועדה).
        (ב)    הוועדה תקבע את פרטי ההסדרים המצוינים בסעיפים 4, 5 ו-6, ותכריע בסכסוכים העולים מהם.
        (ג)    בוועדה יכהנו חמישה חברים שישקפו עמדות ציבוריות רחבות; ארבעה מהם ימונו על ידי נשיא המדינה והם יבחרו חבר חמישי שישמש כיושב ראש הוועדה.
        (ד)    תקופת כהונתו של חבר הוועדה תהיה ארבע שנים מיום מינויו.
        (ה)    תקופת כהונתו של יושב ראש הוועדה תהיה חמש שנים, אך ניתן לבחרו לתקופת כהונה נוספת.

תקציב שנתי   
9.     (א)    תקציב שנתי לתמיכה בפעילויות, בהתאם לחוק זה, ייקבע בתחום פעולה נפרד בסעיף תקציב משרד ראש הממשלה בחוק התקציב השנתי.
        (ב)    תקציב כאמור בסעיף קטן (א), יחולק לרשויות המקומיות; מועצת הרשות המקומית תקבע את חלוקת התקציב ובלבד שהחלוקה תתבצע על פי תבחינים שוויוניים, בהתאם לצרכי התושבים והקהילות השונות באותה הרשות.
        (ג)    על אף האמור בסעיף קטן (ב), ברשות המקומית שבה מופעלים המתנ"סים באמצעות החברה למתנ"סים, יועבר החלק בתקציב המיועד לכך לתקציב החברה למתנ"סים.

ביצוע החוק ואכיפתו   
10.    (א)    הסמכות להתקין תקנות לביצועו של חוק זה בעניינים שאינם בסמכות הוועדה ושאינם מנויים בסעיף 7 לחוק זה, לענייני השבת ולאכיפתו של החוק מסורה לראש הממשלה.
        (ב)    ראש הממשלה ימנה ממונה על אכיפת חוק השבת, מבין עובדי משרדו.
        (ג)    הממונה יהיה אחראי לאכיפת החוק ויפרסם וינהל דוח שנתי על פעולתו; בדוח יפורטו, בין היתר, היקף העבֵרות על החוק, העונשים שהוטלו על מפֵרי החוק ושיעור ריצויים בפועל; הדוח יהיה פתוח לעיון הציבור ויועבר לעיון מבקר המדינה.
        (ד)    העובר על הוראות חוק זה, דינו – הקנס הקבוע בסעיף 61(א)(1) לחוק העונשין התשל"ז–1977 (להלן – חוק העונשין); עבר אדם, בתוך שלוש שנים, פעם נוספת עבירה לפי חוק זה דינו – כפל קנס הקבוע בסעיף 61(א)(1) לחוק העונשין.
        (ה)    על פעילות תעשייה ומסחר שנעשתה בניגוד לאמור בסעיף 5 יוטל עיצום כספי בשיעור שומת הרווחים שהושגו בפעילות האסורה בשבת; חזרה ונשנתה הפעילות האסורה, יוטל עיצום כספי בשיעור כפול.
        (ו)    (1)    תובענה בשל הפרת הוראת סעיף 3 תוגש בידי אדם שזכותו לשבות בשבת הופרה.
            (2)    לא יפגע מעביד בעובד מחמת תלונתו או תביעתו בעניין חוק זה או מחמת שסייע לעובד אחר בקשר לתלונה או לתביעה לפי חוק זה.
        (ז)    נעברה עבירה לפי חוק זה בידי חבר בני אדם, רואים כאחראי לה גם כל שותף, למעט שותף מוגבל, או חבר הנהלה, מנהל או פקיד אחראי של אותו חבר, ואפשר להביאו לדין כאילו הוא עבר את העבירה, אם לא הוכיח שהעבירה נעברה שלא בידיעתו וכי נקט כל האמצעים הנאותים למניעתה.
        (ח)    אין בחוק זה כדי לגרוע מכל אמצעי ענישה אחר הקיים בכל דין.

תחולה   
11.    כל האמור בחוק זה יחול גם על מועדי ישראל, כהגדרתם בסעיף 18א בפקודת סדרי השלטון והמשפט, התש"ח–1948 .

סייג לתחולה   
12.     הוראות סעיפים 5 עד 7 לא יחולו בשבתות ביישוב שרוב משמעותי של תושביו אינם יהודים, אך יחולו בשינויים המחויבים, ביום המנוחה הדתי של רוב התושבים, והכול בהתאם להחלטת הרשות המקומית.

הוראות מעבר   
13.     חוק זה בא להוסיף על זכות הנתונה לעובד על פי כל דין, הסכם קיבוצי, חוזה עבודה או נוהג.

תחילה   
14.     תחילתו של חוק זה ששה חודשים מיום פרסומו.

דברי הסבר
סוגיית השבת ומימוש הערכים הטמונים בה היא אחת מהסוגיות החשובות והמורכבות הקיימות במדינה יהודית ודמוקרטית. הצעת החוק מבקשת להתמודד עם סוגייה זו ולקבוע יסודות להסדר שיענה על צרכיהם של רוב אזרחי המדינה.
הצעה זו נכתבה ברוח ההסדר המקיף והמפורט שגובש באמנת גביזון-מדן, וכוללת הסדר דומה בנקודות רבות למספר הצעות אחרות שהועלו בעשור האחרון בתחום השבת. ייחודה של ההצעה בהקמה של ועדה ארצית לענייני שבת ובמינוי ממונה על אכיפת החוק.
מטרת ההצעה לקבוע הסדר שמבקש לשמור על ייחודה של השבת כיום המנוחה הממלכתי במדינת ישראל ולנסות לעצב את עקרונות הייסוד במרחב הציבורי ביום זה. לפיכך, הצעה זו כוללת התייחסות לרובד התרבותי, הלאומי והסוציאלי – כלכלי של יום זה. כוונת ההצעה לאפשר קיומו של יום שבועי שיוקדש לתרבות, פנאי ובידור. לפיכך היא מבקשת למנוע את התרחבותה של הפעילות המסחרית-צרכנית מימי החולין אל יום השבת, ולצד זאת לאפשר פעילות תרבות ורוח ופעילות קהילתית שיש בה כדי לענות לצרכיהם של כלל אזרחי ישראל.
הצעת החוק נכתבה בסיוע תנועת נאמני תורה ועבודה והמכון לאסטרטגיה ציונית.
הצעות חוק בנושא דומה הונחו על שולחן הכנסת השבע-עשרה על ידי חבר הכנסת מיכאל מלכיאור וקבוצת חברי הכנסת (פ/427/17), על ידי חבר הכנסת זבולון אורלב (פ/2543/17), על ידי חבר הכנסת יולי יואל אדלשטיין (פ/2697/17) ועל ידי חבר הכנסת גלעד ארדן וקבוצת חברי הכנסת (פ/3916/17) ועל שולחן הכנסת השמונה-עשרה על ידי חבר הכנסת יולי יואל אדלשטיין (פ/134/18; הוסרה מסדר היום ביום ב' באייר התשס''ט (26 באפריל 2009)).
———————————
הוגשה ליו"ר הכנסת והסגנים
והונחה על שולחן הכנסת ביום
ב' בטבת התשע"ו – 14.12.15

שינוי גודל גופנים