הצעת חוק: הסדרה רגולטורית של מערך הכשרות במסגרת חוק איסור הונאה בכשרות

הצעת חוק איסור הונאה בכשרות (תיקון – נהלי כשרות וגופים המספקים שירותי כשרות),
התשע"ד–2014

מטרת חוק זה היא לקבוע כללים אחידים לקבלת תעודת הכשר בישראל. כמו כן, מוצע להסדיר את עבודת משגיחי הכשרות, על ידי קביעת חובה לקבלת אישור מהרבנים הראשיים לישראל ומשר הדתות במקרים של עבודה נוספת כהגדרתה בחוק זה.
כמו כן מוצע להכפיף את נהלי הכשרות של הרבנים המקומיים לנהלי הכשרות המפורטים שהסדירה הרבנות הראשית לישראל.
כמו כן, הוספת סעיף 16א נועדה לחייב את הרבנות הראשית לפרסם באופן פומבי נתונים מרכזיים העוסקים במתן תעודות הכשר ובשירותי ההשגחה, וכך להבטיח את שקיפות עבודתם.

הצעת חוק איסור הונאה בכשרות (תיקון – נהלי כשרות וגופים המספקים שירותי כשרות),
התשע"ד–2014 

תיקון סעיף 1:
1. בחוק איסור הונאה בכשרות, התשמ"ג–1983 (להלן – החוק העיקרי), בסעיף 1 – 
   (1) אחרי ההגדרה "בית אוכל" יבוא:
        ""גוף המספק שירותי כשרות" – כל גוף המעניק תעודות הכשר נוספת על התעודה הניתנת לפי סעיף 2;
        "מפקח כשרות" – אדם העוסק בפיקוח על תפקודם של משגיחי כשרות מטעם מי שנתן את תעודת ההכשר לפי סעיף 2";
   (2)    אחרי ההגדרה "מצרך" יבוא:
        ""משגיח כשרות" – אדם העוסק בהשגחה על כשרותם ההלכתית של מצרכים מטעם מי שנתן את תעודת ההכשר לפי סעיף 2;
        "נהלי הכשרות" – קובץ נהלים מעודכן שיקבע על ידי מועצת הרבנות הראשית לישראל ובו כללים הלכתיים לקבלת תעודת הכשר ולסוגיה."
תיקון סעיף 2:
2. בסעיף 2(א) לחוק העיקרי, אחרי "תעודת הכשר" יבוא "לפי נהלי הכשרות".
הוספת סעיף 7א:
3. אחרי סעיף 7 לחוק העיקרי יבוא:
    "עיסוק בתפקיד בלבד-
7א. רב מקומי כמשמעותו בסעיף 2, מפקח כשרות ומשגיח כשרות לא יעסקו בעבודה, במשלח יד או בכל עיסוק אחר בגוף המספק שירותי כשרות, אלא אם כן הותר העיסוק וניתן לכך היתר בכתב מאת השר לשירותי דת והרבנים הראשיים לישראל."
תיקון סעיף 11:
4. בסעיף 11 לחוק העיקרי, אחרי "בדיני כשרות" יבוא "ובנהלי הכשרות".
הוספת סעיף 16א –
5. אחרי סעיף 16 לחוק העיקרי יבוא:
    "פרסום באינטרנט –
   16א. באתר האינטרנט של המשרד לשירותי דת יפורסם מידע בדבר תעודות הכשר, לרבות בעניינים אלה:
           (1) נהלי הכשרות;
           (2) רשימת בתי האוכל בעלי תעודת הכשר שניתנה לפי סעיף 2;
           (3) החלטות בדבר שלילת תעודת הכשר מבית אוכל;
           (4) גובה האגרה עבור בקשה למתן תעודת הכשר;
           (5) היקף שעות ההשגחה הנדרשות לצורך מתן תעודת הכשר לבית אוכל;
           (6) בתי האוכל שלמשגיחי הכשרות ולמפקחי הכשרות בהם ניתן היתר לעסוק בתפקיד נוסף."
תיקון סעיף 17:
6. בסעיף 17 לחוק העיקרי, אחרי סעיף קטן (ב) יבוא: 
    "(ג) השר לשירותי דת יקבע, לאחר התייעצות עם הרבנים הראשיים לישראל, כללים לעניין תנאי סף וכשירויות למשרת משגיח כשרות ולמשרת מפקח כשרות."

דברי הסבר

דוח מבקר המדינה לשנת 2008 (59ב') עסק בפיקוח על כשרות המזון והעלה ממצאים חמורים מאוד לגבי הליך מתן תעודות ההכשר בישראל. מבין ממצאי הדוח בלטו בחומרתם מצבים של ניגוד עניינים בהם היו מצויים משגיחי הכשרות, שהיו מועסקים גם בגופי כשרות פרטיים (בד"צים). כמו כן, ניכרו מהדוח הבדלים גדולים בכללי הכשרות שהונהגו על ידי רבנים מקומיים באזורים גאוגרפים שונים. מטרת חוק זה היא לקבוע כללים אחידים לקבלת תעודת הכשר בישראל. כמו כן, מוצע להסדיר את עבודת משגיחי הכשרות, על ידי קביעת חובה לקבלת אישור מהרבנים הראשיים לישראל ומשר הדתות במקרים של עבודה נוספת כהגדרתה בחוק זה.
כמו כן מוצע להכפיף את נהלי הכשרות של הרבנים המקומיים לנהלי הכשרות המפורטים שהסדירה הרבנות הראשית לישראל.
כמו כן, הוספת סעיף 16א נועדה לחייב את הרבנות הראשית לפרסם באופן פומבי נתונים מרכזיים העוסקים במתן תעודות הכשר ובשירותי ההשגחה, וכך להבטיח את שקיפות עבודתם.
הצעת חוק דומה בעיקרה הונחה על שולחן הכנסת השמונה-עשרה על ידי חברת הכנסת ליה שמטוב (פ/4374/18).

———————————
הוגשה ליו"ר הכנסת והסגנים
והונחה על שולחן הכנסת ביום
י"ד בשבט התשע"ד – 15.1.14

שינוי גודל גופנים