הצעת חוק הנישואין ופירוקם, התש"ף–2020 של ח"כ מרב מיכאלי.

היום, שני 15.6.2020 הונחה על שולחן הכנסת הצעת חוק הנישואין ופירוקם, התש"ף–2020 של ח"כ מרב מיכאלי (העבודה).

הצעת החוק מבקשת לקבוע כי רישום נישואין ופירוק נישואין יהיו גם הם פעולה אזרחית.

 

מספר פנימי: 2086893

הכנסת העשרים ושלוש

 

יוזמת:        חברת הכנסת        מרב מיכאלי

______________________________________________

פ/1259/23

הצעת חוק הנישואין ופירוקם, התש"ף–2020

    פרק א': נישואין
הזכות להינשא 1. כל אדם זכאי להינשא ולהקים משפחה.
מניעת נישואין 2. (א)      לא יינשא אדם אלא לפי חוק זה.
    (ב) (1)      לא יינשא אדם מתחת לגיל 18.
      (2)      על אף האמור בסעיף זה, רשאי בית המשפט לענייני משפחה, כמשמעו בחוק בית המשפט לענייני משפחה, התשנ"ה–1995[1]  (להלן – בית המשפט), לתת היתר לנישואי קטין או קטינה אם מלאו להם שש עשרה שנים, ולדעת בית המשפט קיימות נסיבות מיוחדות הקשורות בטובת הקטין או הקטינה, לפי העניין, המצדיקות מתן היתר זה; בית המשפט לענייני משפחה יכריע בבקשה למתן היתר לאחר ששמע את הקטין או הקטינה, לפי העניין.
      (3)      לא יכריע בית המשפט בבקשה להיתר נישואין של קטין או קטינה שמלאו להם שש עשרה שנים אך טרם מלאו להם שבע עשרה שנים, אלא לאחר שקיבל תסקיר מאת עובד סוציאלי, כהגדרתו בחוק העובדים הסוציאליים, התשנ"ו–1996[2].
    (ג)       לא יינשא אדם אם הוא נשוי לאדם אחר.
    (ד)      לא יינשא אדם לבן זוג שהוא הורהו, הורה של הורהו, צאצאו או אחיו, בין בקרבת דם ובין בקרבה משפטית.
נישואין 3. (א)      נישואין יתבצעו על ידי התקשרות בהצהרת נישואין, חתימה עליה אצל רשמי הנישואין ורישום הנישואין כמפורט בחוק זה.
    (ב)      לא יערוך אדם טקס שנחזה כטקס נישואין תקף על פי הדין האישי ללא הוכחה בכתב שבני הזוג נרשמו בנישואין אזרחיים.
מינוי רשם 4. (א)      שר המשפטים ימנה רשם נישואין ראשי.
    (ב)      רשם הנישואין הראשי ימנה רשמי נישואין ויפקח על מילוי סמכויותיהם לפי חוק זה; רשימת רשמי הנישואין תפורסם ברשומות.
    (ג)       שר המשפטים יקבע בתקנות את התנאים להסמכת אדם לרשם נישואין.
בקשה לנישואין 5. בני זוג המבקשים להינשא יגישו לרשם הנישואין בקשה בנוסח שקבע שר המשפטים, ויקבלו לידיהם את הצהרת הנישואין, כנוסחה בתוספת.
פגישה מקדימה אצל רשם הנישואין 6. (א)      הרשם יזמין את בני הזוג, בתוך 15 ימים מיום שהגישו את הבקשה, להתייצב בפניו.
    (ב)      במהלך הפגישה יסביר רשם הנישואין לבני הזוג, בשפה המובנת להם, על החובות והזכויות הנובעים ממעמד הנישואין, את הפרטים הרשומים בתעודת הנישואין, את מהותה של הצהרת הנישואין וכן את ההליך החוקי של פירוק הנישואין.
עריכת נישואין 7. במועד שנקבע לנישואין, נוכח הרשם שבני הזוג מוכנים להינשא זה לזה בהסכמה חופשית ובהבינם את משמעות הפרטים בסעיף 6(ב) ותוצאותיהם, יחתים אותם על הצהרת הנישואין ויאשרה בחתימתו.
תעודת נישואין 8. בסמוך לאחר עריכת הנישואין, יוציא הרשם תעודת נישואין שתכלול את הפרטים המפורטים להלן:
    (1)      שמם המלא של כל אחד מבני הזוג;
    (2)      תאריך הלידה של כל אחד מבני הזוג ומקום הלידה (יישוב ומדינה);
    (3)      המצב המשפחתי של כל אחד מבני הזוג ערב הנישואין (רווק, נשוי, גרוש, נשוי לשעבר או אלמן);
    (4)      מספר הילדים של כל אחד מבני הזוג.
סמכות ייחודית לבית המשפט לענייני משפחה 9. לבית המשפט לענייני משפחה סמכות ייחודית לדון בענייני נישואין, בהתאם להוראות חוק זה.
    פרק ב'­: פירוק הנישואין
סמכות לדון בפירוק נישואין 10. לבית המשפט לענייני משפחה סמכות ייחודית לדון בפירוק נישואין, בהתאם להוראות חוק זה.
צו פירוק נישואין 11. (א)      בית המשפט ייתן צו פירוק נישואין בהסכמת שני בני הזוג או לפי בקשת אחד מהם, לאחר שווידא כי העניינים הנלווים לנישואין, ובכללם משמורת הילדים ומזונותיהם, מוסדרים.
    (ב)      צו פירוק נישואין יינתן בתוך 12 חודשים ממועד בקשת בני הזוג או אחד מבני הזוג לפירוק נישואין, אך לא לפני שחלפו שישה חודשים ממועד הבקשה.
    (ג)       בית המשפט רשאי להאריך את מועד מתן צו פירוק הנישואין לתקופה נוספת, שלא תעלה על תקופה של חצי שנה, כדי להסדיר את משמורת הילדים ומזונותיהם וכן ענייני רכוש, ובלבד שניתנו סעדים זמניים מספקים.
    (ד)      ניתן צו פירוק נישואין, יעביר בית המשפט העתק מהצו לפקיד הרישום במינהל האוכלוסין.
הסדרת גירושין דתיים 12. (א)      ערכו בני הזוג טקס דתי תקף, רשאי בית המשפט, לבקשת אחד הצדדים, להורות על הסדרת גירושין דתיים בבית דין דתי.
    (ב)      בהסדרת גירושין דתיים כאמור בסעיף קטן (א) יהיו לבית דין דתי סמכויות למתן גט בלבד; לא יהיו לבית דין דתי סמכויות אחרות, לרבות להסדרת משמורת הילדים ומזונותיהם או לענייני רכוש.
    (ג)       הסדרת גירושין דתיים כאמור בסעיף קטן (א) לא תעכב את צו פירוק הנישואין כאמור בסעיף 11(ב); לבית המשפט יהיה שיקול דעת לעכב את מתן צו פירוק הנישואין, לבקשת בן הזוג שאינו מסרב למתן הגט בלבד, עד להסדרת הגירושין הדתיים בבית דין דתי.
פירוק נישואין של בני זוג שנישאו מחוץ לישראל 13. פירוק נישואין של בני זוג שרישומם בישראל כנשואים מבוסס על נישואין שנערכו מחוץ לישראל, ייערך לפי הוראות פרק זה.
מועד פירוק הנישואין 14. פירוק הנישואין יירשם במשרד הפנים ובני הזוג ייחשבו כנשואים לשעבר החל ממועד כניסת פירוק הנישואין לתוקף על פי מועד מתן צו פירוק הנישואין.
ביטול נישואין 15. נערכו נישואין בניגוד לסעיף 2, יכריז בית המשפט על ביטולם, לבקשת אחד הצדדים או מיוזמתו.
    פרק ג': הוראות מעבר
תחולה 16. הוראות חוק זה יחולו על כל ענייני פירוק נישואין בנישואין שקדמו למועד התחילה.
הוראות מעבר 17. (א)      נישואין לפי הדין האישי שנערכו לפני תחילתו של חוק זה, דינם כנישואין לפי חוק זה.
    (ב)      נישואין אזרחיים שנערכו לפני תחילתו של חוק זה, בהתאם לדיני מדינה זרה, דינם כנישואין לפי חוק זה.
ביצוע ותקנות 18. שר המשפטים ממונה על ביצוע חוק זה והוא רשאי למנות רשמי נישואין ולהתקין תקנות בכל הנוגע לביצועו של חוק זה, באישור ועדת החוקה, חוק ומשפט של הכנסת.
    פרק ד': תיקונים עקיפים
תיקון חוק שיפוט בתי דין רבניים (נישואין וגירושין) 19. בחוק שיפוט בתי דין רבניים (נישואין וגירושין), התשי"ג–1953[3]
    (1)      סעיפים 1, 2, 3, 4, 4א, 4ב, 4ג, 5, 7 ו-9 – בטלים;
    (2)      בסעיף 8, במקום "לצורך הסעיפים 6 ו-7" יבוא "לצורך סעיף 6";
    (3)      בסעיף 11, המילים "בהסכמת נשיא בית הדין הרבני הגדול ו" – יימחקו.
תיקון דבר המלך במועצה על ארץ ישראל 1922 עד 1947 20. בדבר המלך במועצה על ארץ ישראל 1922 עד 1947[4], סעיפים 47, 51, 52, 53, 54, 55, 58, 59, 64 ו-65 – בטלים.
תיקון חוק לתיקון דיני המשפחה (מזונות) 21. בחוק לתיקון דיני המשפחה (מזונות), התשי"ט–1959[5]
    (1)      סעיפים 2 ו-3 – בטלים;
    (2)      במקום סעיף 3א יבוא:
      "מזונות קטין 3א. הוריו של קטין חייבים במזונותיו בשיעור יחסי להכנסותיהם מכל מקור שהוא, בהתחשב, בין היתר, בחלוקת ההחזקה והטיפול בקטין."
ביטול חוק שיפוט בענייני התרת נישואין (מקרים מיוחדים וסמכות בין-לאומית) 22. חוק שיפוט בענייני התרת נישואין (מקרים מיוחדים וסמכות בין-לאומית), התשכ"ט–1969[6] – בטל.
ביטול חוק גיל הנישואין 23. חוק גיל הנישואין, התש"י–1950[7] – בטל.
תיקון חוק העונשין 24. בחוק העונשין, התשל"ז–1977[8], בסעיף 182, אחרי סעיף קטן (ב) יבוא:
    "(ג)     המסדר נישואין על פי הדין האישי ללא הוכחה בכתב שבני הזוג נרשמו בנישואין אזרחיים, דינו – מאסר שישה חדשים."
    תוספת
    (סעיף 5)

 

הצהרת נישואין

שנחתמה ב [שם היישוב] ביום __ בחודש __ [שנה]

ב י ן:

[שם בן הזוג] ת.ז __

שיקרא להלן: "[שם פרטי]"

ל ב י ן:

 [שם בן הזוג] ת.ז __

שיקרא להלן: "[שם פרטי]"

 

שיקראו להלן ביחד: "בני הזוג"

הואיל     ובני הזוג הם בגירים ופנויים;

והואיל   ובני הזוג מבקשים להינשא זה לזה בנישואין בישראל;

והואיל   ובני הזוג רוצים לערוך התחייבות הדדית לחיים משותפים והתקשרות בקשרי משפחה – לחלוק את חייהם תחת קורת גג אחת, מתוך אהבה, מסירות, כבוד הדדי, מחויבות הדדית, שוויון, שותפות גורל ובאווירה משפחתית טובה של שיתוף ויציבות;

והואיל   ובני הזוג מעוניינים להיחשב כמשפחה בפני כל אדם, גוף ומוסד, וליהנות מכל הזכויות והחובות ההדדיות שלהם זכאים בני זוג הנשואים זה לזה כדין.

לפיכך הוסכם, הותנה והוצהר בין בני הזוג כדלקמן:

  1. המבוא להצהרה זו מהווה חלק בלתי נפרד ממנה, ובני הזוג מצהירים כי האמור בו משקף נאמנה את רצונותיהם, כוונותיהם ותחושותיהם ההדדיות.

פרק א' – הגדרות

  1. בהצהרה זו תהיה למונחים שלהלן המשמעות הבאה:

"החיים המשותפים" – פרק הזמן שבו בני הזוג חולקים יחדיו את חייהם, שתחילתו ביום הנישואין, וסופו ביום פטירתו של מי מבני הזוג או במועד פרידה כמפורט בפרק ד' להלן.

"ילדים" או "ילדים משותפים" – כל ילד ביולוגי שייוולד למי מבני הזוג בהריון שתחילתו במהלך החיים המשותפים, או ילד שרשום תחת שם שני בני הזוג.

פרק ב' – תום לב

  1. בני הזוג מתחייבים לנהוג בתום לב, האחד כלפי רעותו, בכל הנוגע לחיים המשותפים.

פרק ג' – זכויות וחיובים הדדיים

  1. בני הזוג מתחייבים בזאת לעשות ככל שביכולתם לשם קיום חיי משפחה תקינים ונעימים ביניהם, לנהוג זה בזה בכבוד תוך דאגה האחד לשני, ובכלל זה לסעוד זה את זה בימי משבר וצרה ולטפל האחד בשני ככל שתדרוש טובתו של בן הזוג.
  2. כל אחד מבני הזוג זכאי מבן זוגו וחייב כלפיו בשיתוף פעולה, בעזרה הדדית ובהושטת יד בעת צרה; בקיומה של מערכת יחסים שוויונית; בנאמנות ובכבוד; במתן אפשרות למימוש עצמי של כל אחד מהם במסגרת החיים המשותפים; באחריות משותפת לקיום ולניהול שוטף של משק הבית המשותף; באחריות משותפת, במסירות, בטיפול שוטף ובדאגה לרווחתם ולסיפוק כל צרכיהם של ילדיהם המשותפים, אם יהיו להם כאלה.

פרק ד' – הליכי פרידה

  1. בני הזוג מצהירים כי בכל מקרה של חילוקי דעות ביניהם, הם יעשו ככל האפשר כדי ליישר את ההדורים בדרכי שלום. בני הזוג מתחייבים לעשות מאמצים כנים ואמיתיים בניסיון להתגבר על המחלוקות ביניהם ולהמשיך את החיים המשותפים.
  2. בני הזוג מצהירים כי במקרה של פרידה, ימשיכו לנהוג זה כלפי זה בכבוד, הגינות ויושר.
  3. בני הזוג מתחייבים כי במקרה של פרידה ישמרו על התנהלות כלכלית שדומה להתנהלותם הרגילה במהלך החודשים האחרונים שקדמו לסיום הקשר, וכי במהלך תקופה זו לא יערכו עסקה כלשהי ברכושם המשותף או בחלק ממנו, שהיקפו גבוה מסכום של 1,000 שקלים, ובכלל זה לא למכרו, להשכירו, למשכנו, לשעבדו או להחכירו, אלא אם כן ניתנה לכך הסכמתם המפורשת בכתב של שני בני הזוג.
  4. בני הזוג ישאפו לערוך ביניהם הסכם פרידה בכתב, בהסכמה משותפת.
  5. עם מועד הפרידה, בני הזוג יפעלו יחדיו להשיג פירוק נישואין כדין בישראל.
  6. ככל שערכו בני הזוג טקס דתי תקף, נוסף על רישום הנישואים, מתחייבים בני הזוג לפעול להתרתו בתוך לא יותר מ-60 ימים מפירוק הנישואין לפי דין המדינה.

פרק ה' – שונות

  1. כל שינוי או ביטול הוראה מהוראותיה של הצהרה זו, לא יהא להם תוקף.
  2. תוספת להצהרה זו, לא יהא לה תוקף, אלא אם כן נעשתה בכתב ונחתמה על ידי שני בני הזוג, בתנאי שאין בה כדי לשנות סעיף מסעיפיו של הצהרה זו.
  3. בני הזוג מצהירים כי חתמו על הצהרה זו לאחר שקראו אותה, הבינו את משמעותה והסכימו לתוכנה, והם חותמים עליה מרצונם החופשי, ללא עושק, כפיה או לחץ כלשהו.

אשר על כן באנו על החתום:

_________________                                          _________________

                   [שם בן הזוג]                                                                  [שם בן הזוג]

 

אישור

אני הח"מ, [שם רשם הנישואין] מאשר/ת בזאת כי ביום ___ התייצבו בפני [שם בן הזוג] ו[שם בן הזוג], וחתמו על הצהרת נישואין, לאחר שהצהירו כי הם מבינים את תוכנה, וכי הם מסכימים לכל האמור בה בהכרה מלאה ומתוך רצונם המלא, הטוב והחופשי.

________________

 

דברי הסבר

הזכות להינשא היא אחת מזכויות היסוד הבסיסיות ביותר שעל חברה מתוקנת להבטיח לכל תושביה, ללא כל הפליה או הבדל דת, גזע או מין. כדי להבטיח את זכות היסוד הזאת, האחריות לרישום נישואין ולפירוק נישואין צריכה להיות בידי המדינה בלבד.

נישואין ממוסדים הם הכרה של המדינה בזוג הבוחר לחיות חיים משותפים יחד. הואיל והמדינה היא ארגון אזרחי, המושתת על תפיסה אזרחית ולא דתית, הצעת החוק מייצרת מציאות שבה רישום נישואין ופירוק נישואין יהיו גם הם פעולה אזרחית. אין כל כוונה למנוע מזוגות החפצים להתחתן באופן דתי לעשות זאת, אדרבא: כל זוג חופשי לערוך כל טקס שיחפוץ בו, דתי או אחר, אם הוא חפץ בכך. ואולם ככל שהזוג רוצה להיות מוכר כזוג נשוי במדינת ישראל – עליו לעבור במסגרת המסלול האזרחי של המדינה.

פרק א': נישואין

סעיפים 2-1

הצעת החוק משריינת את זכות היסוד להינשא, ומבטיחה את החירות להינשא, ככל שכל אחד מבני הזוג עומד בתנאי סף אשר על בני הזוג המתחתנים לעמוד בהם, לעניין גיל הנישואין, מעמדם האישי כבלתי נשואים והיעדר קרבה משפחתית ביניהם.

סעיפים 9-3

נישואין ייערכו על ידי רשם נישואין במסגרת הליך אחיד לביצוע רישום נישואין שיתבצעו בישראל. בני זוג יחתמו על הצהרת נישואין, כחלק מרישום הנישואין. הליך הנישואין ייעשה בשתי פגישות: בראשונה, על רשם הנישואין להסביר לבני הזוג את מהות קשר הנישואין והצהרת הנישואין והשלכותיהם. בפגישה השנייה, לאחר שהרשם נוכח ששני הצדדים מבינים את מהות הנישואין, יחתימם על הצהרת הנישואין ויאשרה בחתימתו. בית המשפט לענייני משפחה יהיה בעל סמכות ייחודית לדון בענייני נישואין.

פרק ב': פירוק נישואין

סעיפים 15-10

בית המשפט לענייני משפחה הוא בעל סמכות ייחודית לדון בפירוק נישואין ובעניינים הנובעים ממנו.

סעיף 11 קובע את הסדרי פירוק הנישואין; סעיף 12 מאפשר לבית המשפט להפנות את ההסדרים לבית דין דתי, להסדרת הגירושין בלבד, ללא עיכוב במתן פירוק הנישואין למעט במקרה שבו מסורב הגט מבקש לעכב את פירוק הנישואין עד להסדרת הגירושין הדתיים.

עוד נקבע בפרק זה שהוראות החוק יחולו גם במקרה של פירוק נישואין של בני זוג שנישאו מחוץ לישראל, את מועד פירוק הנישואין וכן בטלותם של נישואין שנעשו ללא כשירות – לבקשת אחד מבני הזוג, או ביוזמת בית המשפט.

פרק ג': הוראות מעבר

סעיפים 18-16

הוראות המעבר בהצעת חוק זו נועדו להשוות את מצבם של זוגות שנישאו טרם כניסתו של החוק לתוקפו לזוגות שיינשאו לאחר חקיקת החוק.

פרק ד': תיקונים עקיפים

סעיפים 23-19

התיקונים העקיפים נועדו להתאים את המצב המשפטי לחוק המוצע – מעבר מתחולת הדין האישי למסלול אזרחי בלבד. התאמות אלו כוללות ביטול חוק שיפוט בתי דין רבניים (נישואין וגירושין), התשי"ג–1953; השמטת הדין האישי מהחוק לתיקון דיני משפחה (מזונות), התשי"ט–1959; ביטול חוק שיפוט בענייני התרת נישואין (מקרים מיוחדים וסמכות בין-לאומית), התשכ"ט–1969, שנועד לקבוע את הערכאה הדתית שתדון בעניינם של בני זוג בני דתות או עדות שונות; וביטול חוק גיל הנישואין, התש"י–1950, שחלק מהוראותיו הוכנסו לחוק זה. התאמות נוספות ייבחנו בהמשך הליך החקיקה של הצעה זו.

סעיף 24

מטרת סעיף 24 להבטיח שלא ייערך טקס נישואין דתי תקף ללא רישום הנישואים על ידי המדינה, וזאת על מנת להשאיר את הפיקוח על הנישואין בידי המדינה ולוודא שתנאי הסף לכניסה לנישואין, המפורטים בסעיף 2, נשמרים.

הצעת חוק זהה הונחה על שולחן הכנסת העשרים על ידי חברת הכנסת מרב מיכאלי (פ/1401/20).

 

 

———————————

הוגשה ליו"ר הכנסת והסגנים

והונחה על שולחן הכנסת ביום

כ"ג בסיוון התש"ף – 15.6.20

 

 

[1] ס"ח התשנ"ה, עמ' 393.

[2] ס"ח התשנ"ו, עמ' 152.

[3] ס"ח התשי"ג, עמ' 165.

[4] חוקי א"י כרך ג', עמ' (ע) 2738, (א) 2569.

[5] ס"ח התשי"ט, עמ' 72.

[6] ס"ח התשכ"ט, עמ' 248.

[7] ס"ח התש"י, עמ' 286.

[8] ס"ח התשל"ז, עמ' 226.

שינוי גודל גופנים