הצעת חוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות (תיקון – הכרה בתא משפחתי של יותר משני הורים), התשע"ח–2018 של ח"כ יואל חסון ואחרים

הצעת חוק זו של ח"כ יואל חסון (המחנה הציוני), ח"כ מרב מיכאלי (המחנה הציוני), ח"כ מירב בן ארי (כולנו) וח"כ שרן השכל (הליכוד) מבקשת, על מנת להתאים את החקיקה לתמורות שחלו במבנה התא המשפחתי, להוסיף סמכות לבית המשפט להכיר ביותר משני הורים לקטין, אם הכרה זו תשרת את טובת הקטין. טובת הקטין היא עקרון יסוד המנחה את בית המשפט בבואו להכריע במשברים הקשורים ליחסי הורים וילדים, ומן הראוי להחיל עקרון זה גם כאשר מדובר בסכסוך בין צדדים להורות משותפת.

הכנסת העשרים

יוזמים:      חברי הכנסתיואל חסון                                          מרב מיכאלי                                          מירב בן ארי                                          שרן השכל
____________________________________________                                    
                                             פ/5203/20
 
הצעת חוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות (תיקון – הכרה בתא משפחתי של יותר משני הורים), התשע"ח–2018
הוספת סעיף 14א
1.
בחוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות, התשכ"ב–1962[1], אחרי סעיף 14 יבוא:
 
 
"הכרה ביותר משני הורים
14א.
בית המשפט רשאי, אם ראה שהדבר הוא לטובת הקטין, להכיר ביותר משני הורים לקטין; הורה בית המשפט כאמור – בכל מקום שבו מדובר בשני הורים, יראו כאילו מדובר ביותר משני הורים."
 
דברי הסבר
מטרתה של הצעת החוק היא לאפשר הכרה משפטית בתאים משפחתיים שבהם יותר משני הורים. הכרה זאת מתבקשת לאור התמורות החברתיות שחלו בעשורים האחרונים, ובפרט צמיחתם של תאים משפחתיים בקהילת הלהט"ב. מימוש הזכות להורות בקהילת הלהט"ב יכולה להתאפשר תיאורטית, בארבע הדרכים הבאות: הבאת ילד לעולם באמצעות תרומת זרע, פונדקאות, אימוץ או הורות משותפת. הבאת ילד באמצעות תרומת זרע עשויה להיות רלוונטית לנשים יחידניות או זוג נשים, אך אינה רלוונטית עבור זוג גברים. הפונדקאות גם היא אינה אפשרות העומדת לזוגות חד מיניים משום שחוק הסכמים לנשיאת עוברים (אישור הסכם ומעמד היילוד), התשנ"ו–1996, קובע כי "הורים מיועדים" הם רק "איש ואישה שהם בני זוג". הוראה זאת מעגנת בפועל הפליה בנגישות של אוכלוסיית הלהט"ב להליך פונדקאות. הפליה דומה מעוגנת בחוק אימוץ ילדים, התשמ"א–1981, הקובע כי "אין אימוץ אלא על ידי איש ואשתו יחד".
ההפליה הקיימת במימוש הזכות להורות בפונדקאות ובאימוץ הותירו את ההורות המשותפת כאפשרות ריאלית יחידה עבור רבות ורבים מבני קהילת הלהט"ב. בהורות משותפת יכול שגבר ואישה יחברו ויקשרו את גורלם לצורך הבאת ילד לעולם וגידולו בלי שיתקיים ביניהם קשר זוגי. הורות משותפת יכולה גם להתבסס על שותפות בין שלושה הורים, למשל זוג גברים החוברים לאישה, או זוג נשים החוברות לגבר. הורות משותפת עשויה להירקם גם משותפות בין שני זוגות – למשל זוג גברים שחובר לזוג נשים. יש לציין שהורות משותפת אינה "בלעדית" לקהילת הלהט"ב, והיא נוצרת לעיתים דווקא כשותפות בין הורים הטרוסקסואלים, למשל בקהילות שיתופיות (קומונות). 
מכאן עולה שקיימים תרחישים מגוונים בהם מתפתח תא משפחתי שיש בו יותר משני הורים. במסגרת תא משפחתי כאמור חלק מההורים אמנם אינם ההורים הביולוגיים של הילד, אך אין לכך בהכרח חשיבות משום שהם עשויים להיות שותפים מלאים ושווים בגידולו.
 לעיתים קרובות, מסגרת ההורות המשותפת נקבעת בהסכם כתוב בין ההורים. הסכם זה מגדיר בין היתר, את הסדרי המשמורת על הילד בין ההורים וחלוקת האחריות ביניהם. כל עוד השותפות בין ההורים נשמרת ועובדת, לא קיימת בעיה משפטית בקיומו של תא משפחתי המורכב מיותר משני הורים, והסכם ההורות המשותפות הוא המקור המשפטי המחייב בכל בעיה או מחלוקת.
אם לעומת זאת נוצר חלילה משבר חריף בתא המשפחתי וההורים מבקשים סעד מבית המשפט לענייני משפחה, עשויה להיווצר בעיה משפטית להורה שאינו ההורה הביולוגי של הילד, כלומר, ההורה "השלישי" או "הרביעי" (בדרך כלל בן או בת זוגו של אחד ההורים הביולוגיים).
חוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות, התשכ"ב–1962 (להלן – החוק), מסדיר, בין היתר, את מערכת הזכויות והחובות שבין הורים וילדיהם. בסעיף 14 לחוק נקבע כי "ההורים הם האפוטרופסים הטבעיים של ילדיהם הקטינים". לצד זאת, נקבע בסעיף 18 לחוק כי "בכל עניין הנתון לאפוטרופסותם חייבים שני ההורים לפעול תוך הסכמה". הוראות נוספות בחוק מתייחסות ל"שני הורים". מסיבה זאת, לשון החוק עשויה לסכל הכרה משפטית במעמד ההורי של אחד השותפים בהורות משותפת של יותר משני הורים.
לפיכך, על מנת להתאים את החקיקה לתמורות שחלו במבנה התא המשפחתי, מוצע להוסיף סמכות לבית המשפט להכיר ביותר משני הורים לקטין, אם הכרה זו תשרת את טובת הקטין. טובת הקטין היא עקרון יסוד המנחה את בית המשפט בבואו להכריע במשברים הקשורים ליחסי הורים וילדים, ומן הראוי להחיל עקרון זה גם כאשר מדובר בסכסוך בין צדדים להורות משותפת. ראוי שבית המשפט יכיר במעמדו המשפטי של הורה בהורות משותפת כל עוד מילא תפקיד חיובי ותורם בחייו של הילד, גם אם הוא אינו ההורה הביולוגי.
 
[1] ס"ח התשכ"ב, עמ' 120.

שינוי גודל גופנים