הכנסת העשרים
יוזם: חבר הכנסתיואל חסון
______________________________________________
פ/5848/20
הצעת חוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות (תיקון – הסכם הורות), התשע"ט–2018
הוספת סעיף 25א
1.
בחוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות, התשכ"ב–1962[1], אחרי סעיף 25 יבוא:
"הסכם הורות
25א.
(א) הוריו של קטין רשאים לערוך הסכם המסדיר את אופן מימוש אפוטרופסותם על ילדיהם, ובכלל זה בעניין חלוקת הזמן שבו ישהה הקטין עם כל אחד מהם וחלוקת הטיפול בצרכיו השונים (להלן – הסכם הורות); הסכם כאמור יהיה בכתב.
(ב) הסכם הורות טעון אישור בית המשפט לענייני משפחה; אישור כאמור לא יינתן אלא לאחר שנוכח בית המשפט שהצדדים להסכם ערכו אותו בהסכמה חופשית, בהבינם את משמעותו ואת תוצאותיו, וכן כי ההסכם הוא לטובת הילד.
(ג) הסכם הורות יכול להיערך לפני לידת הילד או לאחריה ויכול להיערך בין הורים שהם בני זוג או בין הורים שאינם בני זוג.
(ד) מבלי לגרוע מהאחריות ההורית של כל אחד מההורים ומבלי לגרוע מהוראות סעיף קטן (ב), בהסכם הורות רשאים הורי הילד להתקשר עם אדם שאינו הורה ביולוגי של הילד במועד עריכת ההסכם, במטרה להעניק לו את הסמכויות והזכויות כהורה של הילד, ובלבד שהסכם זה לא נוצר בנסיבות של ריבוי נישואין לפי סעיף 176 לחוק העונשין, התשל"ו–1977[2].
(ה) צד להסכם הורות ייחשב אפוטרופוס של הילד ויישא במלוא האחריות המשפטית כלפי הילד לפי חוק זה והוראות כל דין."
דברי הסבר
הסכם הורות הוא הסכם המסדיר את יחסיהם של הורים בקשר לילדיהם. הסכמי הורות נפוצים בעיקר בקהילת הלהט"ב, אך גם בקרב זוגות הטרוסקסואליים. בקהילת הלהט"ב הסכמי הורות מאפשרים לאיש ואישה שאינם בני זוג להסדיר את מערכת היחסים ביניהם במטרה להביא ילד לעולם ולגדלו בהצלחה. כך לדוגמה, הסכמי הורות יכולים להסדיר את חינוכו העתידי של הילד, התמיכה הכלכלית בו והסדרי המשמורת בין הוריו. כמו כן, הסכמי הורות עשויים להעניק מעמד הורי לאדם שאינו ההורה הביולוגי של הילד אך צפוי לתפקד כהורה לכל דבר ועניין (למשל בן או בת הזוג של אחד ההורים הביולוגיים).
לצד השימוש הרווח בפרקטיקה של הסכמי הורות בקהילת הלהט"ב, הסכמי הורות עשויים לשמש גם זוגות הטרוסקסואליים המעוניינים להסדיר היבטים שונים הנוגעים למערכת יחסיהם בקשר לגידול ילדיהם. כך למשל, הסכם הורות עשוי לשרת הורים שאינם מעוניינים להיפרד אך מבקשים לחיות במשקי בית נפרדים תוך המשך המחויבות המלאה לגידול המשותף של ילדיהם.
בהצעת חוק זו מוצע להעניק תוקף משפטי-מדינתי לפרקטיקה ההולכת וגוברת של הסכמי הורות, בדומה להסדר הקיים ביחס להסכם יחסי ממון בין בני זוג.
מוצע שתוקף להסכם הורות יינתן על ידי בית המשפט לענייני משפחה, לאחר שבית המשפט וידא שההסכם משרת את טובת הילד ונעשה מתוך הסכמתם החופשית של הוריו.
כמו כן, מוצע לקבוע שהסכם הורות יכול שייעשה בין הורים שהם בני זוג (הורים הטרוסקסואליים) או הורים שאינם בני זוג (כגון הורים מקהילת הלהט"ב), וכן שניתן לעשותו לפני הלידה או לאחריה. עוד מוצע לאפשר הכרה משפטית להורה נוסף שאינו ההורה הביולוגי של הילד, אם הדבר מעוגן בהסכם ההורות וצפוי לשרת את טובת הילד (למשל, כאשר בן הזוג של האב הביולוגי או בת הזוג של האם הביולוגית צפויים לתפקד כהורים לכל דבר ועניין יחד עם האב והאם הביולוגיים). למען הסר ספק, מוצע להבהיר שהסכם הורות אינו הסכם נישואין, כדי שלא יתפרש חלילה כהסכם אסור לריבוי נישואין (פוליגמיה), במקרה ששותפים לו יותר משני צדדים כאמור.
יודגש שאין בהצעת החוק כדי לחייב הורים לערוך הסכם הורות. בדומה להסדר המשפטי החל על הסכמי ממון בין בני זוג, להורים יעמדו שתי אפשרויות: האחת – להביא ילדים לעולם ולגדלם ללא הסכם הורות בכתב; השנייה – לערוך הסכם הורות בכתב, ובלבד שהסכם זה יקבל תוקף מבית המשפט לענייני משפחה.
הצעת חוק זו נועדה לקדם את השוויון בזכות להורות עבור קהילת הלהט"ב ולהתאים את המציאות המשפטית לתמורות שחלו במבנה התא המשפחתי בעשורים האחרונים. המדינה אינה יכולה עוד לטמון את הראש בחול ולהתעלם מצמיחתם של תאים משפחתיים שחורגים מהמודל המסורתי לפיו רק גבר ואישה הנמצאים בקשר זוגי מביאים ילדים לעולם. ראוי שהורים אשר בוחרים להקים תא משפחתי, גם אם אינו מבוסס על יחסים זוגיים ביניהם, יזכו בהכרה משפטית פורמלית וליחס שוויוני הן מבחינת הזכויות והן מבחינת החובות שהם נושאים כלפי ילדיהם.
———————————
הוגשה ליו"ר הכנסת והסגנים
והונחה על שולחן הכנסת ביום
י"א בכסלו התשע"ט – 19.11.18
