כיום נמצאים בבתי הכלא מספר סרבני גט.
הניסיון מלמד כי חלק מסרבני גט אלה התרגלו לתנאי בית הכלא בו הם שוהים, ונוטים להקשיח את לבם ועמדותיהם, כאשר הם מותירים את נשותיהן אסורות בכבלי עגינותן. לפיכך, מוצע להסמיך את בתי הדין לקבוע העברת סרבן הגט לכלא אחר, בכדי שלא יסתגל לבית כלא מסוים וכך יופעל עליו לחץ למתן הגט.
בנוסף, עולה כי שהייה משותפת במאסר של אסירים שהם סרבני גט, המעודדים זה את זה לעמוד בסרבנותם, גורמת אף היא לעיכוב במתן גט. לפיכך, מוצע תיקון עקיף בפקודת בתי הסוהר התשל"ב–1971, שיורה על הפרדה בין אסירים שהם סרבני גט.
עוד מוצע כי בית הדין יהיה מוסמך לשלול מסרבני גט זכויות השמורות לאסירים שומרי מצוות, שכן בסירובם למתן הגט עוברים הם על מצוות התורה.
בנוסף לאמור מוצע להעלות את תקופת מאסר הכפיה המקסימלית לסרבן גט.
הצעת חוק בתי דין רבניים (קיום פסקי דין של גירושין) (תיקון – צווי הגבלה נוספים), התשע"ב–2011
תיקון סעיף 2:
1. בחוק בתי דין רבניים (קיום פסקי דין של גירושין), התשנ"ה–1995 (להלן – החוק העיקרי), בסעיף 2(א)(7), בסופו יבוא –
(ט) "להשתמש בזכויות השמורות לאסיר שומר מצוות, כמפורט בפסקאות (1) עד (6), למעט הזכות לקיים תפילה והזכות לביקור של איש דת:
(1) לשהות באגף שומרי מצוות בבית הסוהר;
(2) לקבל אוכל כשר למהדרין;
(3) להתפלל במניין;
(4) להשתתף בסעודות חג;
(5) להשתתף בכל שיעורי קודש מכל סוג שהוא, לרבות שיעורי תורה והלכה;
(6) לקבל ספרי קודש.
(י) להשתמש בזכות להתייחדות."
תיקון סעיף 3:
2. בסעיף 3 לחוק העיקרי –
(1) בסעיף קטן (ב), במקום "עשר שנים" יבוא "עשרים שנים";
(2) בסופו יבוא:
(ג) "הטיל בית הדין מאסר כפייה על אדם, כאמור בסעיף קטן (א), רשאי הוא לקבוע כי אינו זכאי לזכויות השמורות לאסיר שומר מצוות, כולן או חלקן, כאמור בסעיף 2(7)(ט)."
הוספת סעיף 3ב:
3. אחרי סעיף 3א לחוק העיקרי יבוא:
צו הגבלה – העברה למקום כליאה אחר:
3ב. (א) נתן בית הדין צו הגבלה לפי סעיף 2(7) נגד אסיר או עצור, והאדם שנגדו ניתן הצו לא קיים את פסק הדין בתוך שלושה חודשים מיום מתן הצו, רשאי בית הדין להורות בצו הגבלה כי הוא יועבר ממקום הכליאה שבו הוא מצוי למקום כליאה אחר; ואין נפקא מינה מה שם מקום הכליאה הנקוב בצו המאסר.
(ב) בית הדין רשאי להורות על העברות נוספות לפי סעיף זה כל עוד לא קיים האסיר או העצור את פסק הדין.
(ג) לעניין סעיף זה, "מקום כליאה" –
(1) בית סוהר כמשמעו בפקודת בתי הסוהר [נוסח חדש], התשל"ב–1971 (להלן – פקודת בתי הסוהר);
(2) מקום מעצר כמשמעו בסעיף 7 לחוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה – מעצרים), התשנ"ו¬–1996 ."
תיקון פקודת בתי הסוהר:
4. בפקודת בתי הסוהר [נוסח חדש], התשל"ב–1971 , בסעיף 10(ב), בסופו יבוא:
(5) "אסירים הנמצאים במאסר כפיה, כמשמעו בחוק בתי דין רבניים (קיום פסקי דין של גירושין), התשנ"ה–1995, יופרדו מאסירי מאסר כפיה אחרים."
דברי הסבר
חוק בתי דין רבניים (קיום פסקי דין של גירושין), התשנ"ה–1995, מסמיך את בתי הדין הרבניים להוציא צווי הגבלה נגד אנשים המסרבים לקיים פסקי דין של גירושין (להלן – סרבני גט). על פי החוק
ניתן, בין השאר, להורות על מאסרו של סרבן גט. על פי סעיף 47 לחוק העונשין, התשל"ז–1977, אם סרבן הגט הינו אסיר פלילי, יופסק המאסר הפלילי לשם נשיאת המאסר בגין הסרבנות.
כיום נמצאים בבתי הכלא מספר סרבני גט, המרצים תקופת מאסר לכפיית גט מזה מספר שנים, בשל סרבנות עיקשת ונקמנות. הניסיון מלמד כי חלק מסרבני גט אלה התרגלו לתנאי בית הכלא בו הם שוהים, ונוטים להקשיח את לבם ועמדותיהם, כאשר הם מותירים את נשותיהן אסורות בכבלי עגינותן. לפיכך, מוצע להסמיך את בתי הדין לקבוע העברת סרבן הגט לכלא אחר, בכדי שלא יסתגל לבית כלא מסוים וכך יופעל עליו לחץ למתן הגט.
בנוסף, עולה כי שהייה משותפת במאסר של אסירים שהם סרבני גט, המעודדים זה את זה לעמוד בסרבנותם, גורמת אף היא לעיכוב במתן גט. לפיכך, מוצע תיקון עקיף בפקודת בתי הסוהר התשל"ב–1971, שיורה על הפרדה בין אסירים שהם סרבני גט.
עוד מוצע כי בית הדין יהיה מוסמך לשלול מסרבני גט זכויות השמורות לאסירים שומרי מצוות, שכן בסירובם למתן הגט עוברים הם על מצוות התורה. כך, למשל, בית הדין יוסמך לקבוע כי אסיר כאמור יקבל אוכל בכשרות רגילה ולא בכשרות מיוחדת של המהדרין במצוות.
נוסף לאמור מוצע להעלות את תקופת מאסר הכפיה המקסימלית לסרבן גט.
תיקון זה נועד לסייע לבתי הדין הרבניים ליישם את החוק, לצמצם את מקרי סרבנות הגט ולסייע לעגונות ומסורבות גט האסורות בכבלי נישואיהן, להשתחרר מכבליהן.
הצעת החוק נכתבה בשיתוף נעמ"ת.
———————————
הוגשה ליו"ר הכנסת והסגנים
והונחה על שולחן הכנסת ביום
ג' בחשוון התשע"ב – 31.10.11