אתמול, רביעי 26.8.2020 עלתה להצבעה בקריאה טרומית הצעת חוק החזר הוצאות כספיות בגין עריכת נישואין אזרחיים בחוץ לארץ למי שאינם רשאים להינשא בישראל על פי דיני המדינה, התש"ף–2020 של ח"כ יסגני סובה (ישראל ביתנו). הצעת החוק נפלה ברוב של 41 מתנגדים אל מול 24 תומכים.
הצעת החוק מבקשת לקבוע כי על המדינה לדאוג להחזר הוצאותיהם הכספיות בגין נסיעתם לחוץ לארץ ועריכת נישואיהם שם, הוצאות שהיו נמנעות לו היו יכולים להינשא במדינת ישראל.
ח"כ יבגני סובה (ישראל ביתנו) עלה לדוכן המליאה להציג את הצעת החוק ואמר:
"חוק השבות מאפשר לנכדים של יהודים לעלות לישראל, והם באמת קושרים את גורלם למדינת ישראל. אממה? אי-אפשר להתחתן במדינה הזאת. אני לא ביקשתי שיהפכו אותם ליהודים כדת משה וישראל. אני גם לא ביקשתי שיכירו באנשים האלה כיהודים לפי ההלכה. אני לא בא להחליף את האוטוריטה הדתית, אדוני השר – ואני רואה שאתה מקשיב לי בקשב רב – לא ביקשתי את זה. מה שאני מבקש הוא שמדינת ישראל, לא הרבנות הראשית ולא האוטוריטה הדתית, תאפשר לאזרחיה להתחתן בשטחה של מדינת ישראל. אם המדינה לא מאפשרת לעשות דבר כזה – אז צריך לשאת בעלויות. לכן, החוק שאני מציע בא לתת החזר, והמדינה תקבע מהו אופן ההחזר הכספי. אם זו הוצאה מוכרת במס הכנסה על הנסיעות לחוץ-לארץ – אני לא יודע עד כמה אתם, אבל אני הייתי עצמאי ונסיעות לחו"ל מוכרות במס הכנסה. בן אדם טס להתחתן – עד 7,000 שקל, זה החוק, ניתן יהיה להחזיר לו כהוצאה מוכרת במס הכנסה. אדוני השר, מה יקרה אם המדינה כן תתמוך בדבר הזה? מה יהיה? האם אני פולש פה לנושאים של ההלכה וההשתלטות על הרבנות הראשית? למה? אם אתה, כמדינה, וגברתי השרה שנמצאת פה, מייצגים את הממשלה והממשלה לא מוצאת פתרון לזוגות האלה – ומדובר על קרוב ל-9,000 זוגות בשנה. כל שנה 9,000 זוגות נאלצים – אני מדבר לפני הקורונה – לטוס לחוץ-לארץ בשביל לעשות את הדבר המינימלי ביותר: לרשום את הנישואים שלהם. אני חושב שזו בושה שמדינת ישראל, מצד אחד, לא נותן אפשרות רישום נישואין בשטחה, ומצד שני, גם לא מוצאת פתרון להחזר כספי. הצעת החוק שלי באה לתת את האיזון הנכון הזה. למדינת ישראל יש אפשרות גם לפצות את הזוגות שלא מסוגלים להתחתן בישראל. לכן, אני מבקש לתמוך בדבר הזה. אני חושב שהגיע הזמן שמדינת ישראל באמת – ועל פי החוק שר המשפטים ימצא דרכים לפצות את הזוגות האלה, כי הזוגות האלה הם אזרחי ישראל לכל דבר. אז, אני מבקש לתמוך בדבר הזה, בחוק הזה".
השרה להגנת הסביבה ח"כ גילה גמליאל (הליכוד) עלתה לדוכן המליאה והציגה את עמדת שר המשפטים ח"כ אבי ניסנקורן (כחול לבן):
"המענה של שר המשפטים להצעת חוק החזר הוצאות כספיות בגין עריכת נישואין אזרחיים בחו"ל למי שאינם רשאים להינשא בישראל על פי דיני המדינה. כידוע, הדרך היחידה להינשא היום בישראל על פי חוק היא בהתאם לדין הדתי. החובה הזאת היא חלק מהסטטוס קוו המבקש לאזן בין אינטרסים ציבוריים שונים לבין ערכים ואמונות של קבוצות שונות בישראל. עם זאת, לא ניתן להתעלם מהעובדה שהסדרים הנגזרים מהסטטוס קוו בענייני דת ומדינה יוצרים מציאות פוגענית בעבור אזרחים רבים בתחומים שונים, ובהם בולט בבעייתיותו תחום הנישואים. במצב החוקי הקיים, זוגות אשר מעוניינים להינשא אך לא יכולים למסד בישראל מסגרת משפחתית על פי הדין הדתי נאלצים לצאת אל מחוץ לגבולות הארץ, כדי להיעזר בחלופה אזרחית זרה. לחלופה זו יש עלויות משמעותיות – כלכליות ורגשיות. שר המשפטים מבקש לומר כי הוא מאמין כי על הבית הזה להבטיח מיגור אפליה בכל תחום, וכי במקום שבו לא ניתן לקיים שוויון זכויות מלא עלינו לנסות לרפאו באמצעות סיוע ותמיכה מוסדיים. עם זאת, הוא טוען כי היות שבעניינו מדובר בנושא חברתי שנוי במחלוקת, הוא סבור כי לא ניתן יהיה לדון, ולקדם אותו, בתקופה זו של משבר בריאותי כלכלי וחברתי, וכמובן, על רקע אי-יציבות פוליטית מתמשכת. שר המשפטים, בתקווה כי ברגע שיסתיים המשבר נדע להמשיך לשמר את האחדות ישראל, ויחד להצליח לקיים דיונים ושינויים גם בנושאים מעוררי מחלוקת אשר יבטיחו שוויון זכויות במדינה לכל אזרחית ואזרח. אז מה שחשוב לי לומר זה בעצם – הזעקה שאותה אתה מציג כאן, והרצון שלך לייצר פה פתרון, שהוא בהחלט יכול להיות פתרון יצירתי, כן צריך להישקל. אולי כדאי שתעביר את זה לוועדת שרים לענייני חקיקה. ברגע שבאמת תינתן – קודם כול, שבכלל תתכנס הוועדה, בתור התחלה. ואז, כולי תקווה שהסוגיה הזו – בסופו של דבר, כן יינתן לה הפתרון, ואנשים יוכלו להגשים את הזכויות המוקנות להם על פי חוק; לממש את הזכות האלמנטרית לנישואין, גם אם זה לא מתאפשר בפרוצדורה בארץ, אבל כן – שזה לא יהיה כרוך בהוצאות כספיות עבורם, שהם ייאלצו לעשות זאת לא מתוך רצון".
ח"כ יבגני סובה (ישראל ביתנו) השיב לדבריה של השרה להגנת הסביבה ואמר:
"הנושא לא קשור לדת. בן אדם רוצה לרשום את הנישואים. הוא לא ביקש להפוך להיות יהודי לפי ההלכה. הוא אומר – אני רוצה לרשום את הנישואים. המדינה אומרת לו: לא, אתה לא יכול, מסיבות א, ב, ג, ד. ויש מלא סיבות. זה לא רק מי שעלה מברית המועצות לשעבר. יש כל מיני סיבות כאלה – גם מסיבות הלכתיות, שלא מאפשרים להתחתן. ואז מה, לא תתחתן? הוא נוסע לחוץ-לארץ. אני לא מדבר כרגע על תקופת הקורונה, שאנחנו מעלים גם את הסוגיה הזו, כי אין טיסות, ואנשים מחכים, זוגות מחכים כבר חודשים לפתרון. אם אתה לא רשום כזוג נשוי, אתה לא יכול אפילו לשלוח את הילדים שלך, אתה לא יכול לקוות – אתה לא יכול לתכנן את החיים שלך, אם אתה לא ממסד את הנישואים שלך. ולכן, אפשר לעשות את זה כהוראת שעה זמנית; אפשר לעשות את זה כמשהו שנותן מענה כלכלי, עד 7,000 שקל. זה, פחות או יותר, ההוצאות. תכננו את הנסיעות לחו"ל, תכננו את השהייה של יומיים בבית מלון. ואם את, גברתי השרה, תמצאי פתרון חלופי, כמו למשל רישום במקומות מסוימים – עלתה פה אפילו האפשרות לעשות את זה בשטח של השגרירות – אז החוק שלי לא רלוונטי".
לצפייה בהצעת החוק המלאה יש ללחוץ כאן
