הצעת חוק הדיינים (תיקון – כשירות למנהל בתי הדין הרבניים), של ח"כ תהלה פרידמן.

היום, שני 24.8.2020 הונחה על שולחן הכנסת הצעת חוק הדיינים (תיקון – כשירות למנהל בתי הדין הרבניים), התש"ף–2020 של ח"כ תהלה פרידמן (כחול לבן).

הצעת החוק מבקשת אפשר מינוי מנהל לבתי הדין הרבניים – בין שהוא דיין ובין שאינו דיין, תוך קביעת תנאי כשירות לתפקיד.

 

הכנסת העשרים ושלוש

 

יוזמים:      חברי הכנסת           תהלה פרידמן
                                                 עודד פורר
                                                 עינב קאבלה
                                                 מיכל וונש

______________________________________________

פ/2018/23

 

הצעת חוק הדיינים (תיקון – כשירות למנהל בתי הדין הרבניים), התש"ף–2020

 

החלפת סעיף 13 1. בחוק הדיינים, התשט"ו–1955[1], במקום סעיף 13 יבוא:
    "סדרי מינהל 13. (א)      השר יקבע, בתקנות או בהוראות מינהל, לפי העניין, את סדרי המינהל של בתי הדין הרבניים וימנה, בהסכמת נשיא בית הדין הרבני הגדול, את מנהל בתי הדין הרבניים, בין שהוא דיין ובין שאינו דיין.
        (ב)      אלה כשירים להתמנות למנהל בתי הדין הרבניים:
              (1)      מי שרשומה, ומי שזכאית להיות רשומה, בפנקס חברי לשכת עורכי הדין ועסקה, ברציפות או לסירוגין, לא פחות מחמש שנים בעריכת דין בתחום דיני המשפחה;
              (2)      טוענת רבנית בעלת רישיון לפי תקנות הטוענים הרבניים התשס"א–2001[2] שעסקה, ברציפות או לסירוגין, לא פחות מחמש שנים בייצוג בבתי הדין הרבניים;

 

              (3)      מי שכשיר להתמנות דיין לפי סעיף 3.
            (ג)       מנהל בתי הדין הרבניים יהיה אחראי בפני השר על ביצועם של סדרי המינהל כאמור בסעיף קטן (א)."

 

דברי הסבר

סעיף 13 לחוק הדיינים במתכונתו הנוכחית קובע כי על מנת להתמנות לתפקיד מנהל בתי הדין הרבניים, חייב המועמד להיות דיין או כשיר להיות רב עיר. ואולם, תפקיד מנהל בתי הדין הרבניים, בדומה לתפקיד מנהל בתי המשפט או בתי הדין הדתיים המקבילים, איננו תפקיד שיפוטי ואינו מצריך בהכרח ידע הלכתי נרחב. לראיה, הוראות החוק הקובעות את סדרי המנהל ביחס למינוי מנהלים לערכאות שיפוטיות שונות אינן מכילות דרישות מסוג זה: כך  סעיף 82 לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ"ד–1984, העוסק במינוי מנהל בתי המשפט, קובע כי ניתן למנות מועמד המתאים לתפקיד "בין שהוא שופט ובין שאינו שופט"; סעיף 16 לחוק בתי הדין הדתיים הדרוזיים, התשכ"ג–1962, העוסק במינוי מנהל לבתי הדין הדרוזיים, קובע כי ניתן למנות מועמד המתאים לתפקיד "בין שהוא קאדי–מד'הב ובין שאינו קאדי–מד'הב"; וסעיף 10 לחוק הקאדים, התשכ"א–1961, העוסק במינוי מנהל לבתי הדין השרעיים, קובע כי ניתן למנות מועמד המתאים לתפקיד "בין שהוא קאדי ובין שאינו קאדי".

מנהל בתי הדין הרבניים, כמו מנהלי הערכאות המקבילות, אחראי על ביצועם של סדרי המינהל ואינו מקבל הכרעות שיפוטיות או הלכתיות. לפיכך, הניסיון וההכשרה העיקריים שראוי שיהיו למנהל בתי הדין הם בתחום הניהולי והמנהלי. אף הגדרת תפקיד מנהל בתי הדין הרבניים, כפי שהיא מופיעה באתר בתי הדין, מלמדת כי עיקר תפקידו של המנהל הוא להיות אחראי לתפקודה הנאות והיעיל של מערכת בתי הדין.

בינואר 2016 קבע בית המשפט העליון כי חרף לשונו המפורשת של סעיף 13 לחוק הדיינים יש לפרשו כמאפשר מינויה של אשה לתפקיד ואף תנאי הכשירות צריכים להיות כאלו שיאפשרו מבחינה מעשית בחירתה של אשה (בג"צ 8213/14 בתיה כהנא דרור ואח' נ' השר לשירותי דת ואח' (פורסם בנבו 15.08.2017).

לאור החלטת בג"צ מוצע לתקן את סעיף 13 לחוק הדיינים ולנסחו כך שיעלה בקנה אחד עם פרשנותו של בית המשפט ובאופן דומה לסעיפים המקבילים לו בחוקים אחרים. הצעת החוק מבקשת לאפשר מינוי מנהל לבתי הדין הרבניים – בין שהוא דיין ובין שאינו דיין, תוך קביעת תנאי כשירות לתפקיד. שינוי זה משמעותו, בין היתר, ביטול הפטור הקיים בחוק מחובת קיום מכרז לתפקיד המנהל, ביטול הצורך באישור המנהל על ידי הועדה לבחירת דיינים ומתן סמכות בלעדית לשר לקבוע את סדרי המינהל בבתי הדין הרבניים כביתר הערכאות השיפוטיות.

יצוין כי אין בהצעת החוק כדי לסתור את עקרונות ההלכה היהודית שעל פיה פועלים בתי הדין הרבניים.

הצעת החוק נכתבה בסיוע המרכז לקידום מעמד האישה על שם רות ועמנואל רקמן ואמונה – תנועת האישה הדתית לאומית.

 

———————————

הוגשה ליו"ר הכנסת והסגנים

והונחה על שולחן הכנסת ביום

ד' באלול התש"ף – 24.8.20

 

שינוי גודל גופנים