הצעת חוק: הגדלת מענק הבירה שתקבל עיריית ירושלים מקופת המדינה

בעשורים האחרונים ירד מעמדה הסוציו-אקונומי של העיר ירושלים.איכות החיים בירושלים היא הערובה לשגשוגה – היא שתבטיח משיכת תושבים לחיות בה, היא שתבטיח משיכת מעסיקים לפעולה בעיר, והיא שתבטיח נהירת מבקרים ותיירים.הצעת החוק נועדה לקבע תקציב בסיס על סך של 975 מיליון שקלים חדשים לשנת 2017, ומשנת 2018 ואילך יתעדכן סכום המענק וזה ישמש לתקצוב פעילות בנושאי חינוך, רווחה, שיקום שכונות ופיתוח מקומות תעסוקה.
 

הצעת חוק-יסוד: ירושלים בירת ישראל (תיקון – תקצוב מענק הבירה)
תיקון סעיף 4
1.
בחוק-יסוד: ירושלים בירת ישראל[1], בסעיף 4, אחרי סעיף קטן (א) יבוא:
 
 
"(א1)
(1)       מענק הבירה כאמור בסעיף קטן (א), בשנת 2017 לא יפחת מסכום של 975 מיליון שקלים חדשים; בכל שנה לאחר מכן יעודכן סכום המענק כך שיתווספו עליו הסכומים הבאים:
 
 
 
 
(א)      סכום השינוי השנתי הממוצע של ההוצאה לתושב בחמש עשרה הערים הגדולות על פי פרסום הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה – כפול מספר התושבים בירושלים, חלקי שניים;
 
 
 
 
(ב)       שיעור השינוי באחוזים ביחס בין תקציב העירייה בניכוי מענק הבירה בשנה הנוכחית, לבין תקציב העירייה בניכוי מענק הבירה בשנה שעברה – כפול סכום המענק שניתן בשנה הקודמת, חלקי שניים.
 
 
 
(2)       מענק הבירה ישמש לתקצוב פעילות בנושאי חינוך, רווחה, שיקום שכונות ופיתוח מקומות תעסוקה."
 
דברי הסבר
ירושלים בירת ישראל היא סמלה המובהק ביותר של מדינת ישראל והציונות, עיר אשר חוסנה ומעמדה הוא אינטרס לאומי.
בעשורים האחרונים ירד מעמדה הסוציו-אקונומי של העיר ירושלים. לאחרונה ירד מעמדה הסוציו-אקונומי של העיר מאשכול 4 לאשכול 3. איכות החיים בירושלים היא הערובה לשגשוגה – היא שתבטיח משיכת תושבים לחיות בה, היא שתבטיח משיכת מעסיקים לפעולה בעיר, והיא שתבטיח נהירת מבקרים ותיירים.
איכות החיים מתבטאת יותר מכל בתקציבים ובמשאבים העומדים לרשות עיריית ירושלים בתחומים של חינוך, רווחה, ניקיון ותחזוקה, תרבות וכיוצא באלה. למרבה הצער והתדהמה, מבט השוואתי של ירושלים לערים אחרות בישראל מגלה תמונה מדאיגה – ההשקעה בכל אחד מ-900,000 תושבי העיר עומד על כ-5790 שקלים חדשים לתושב זאת בעוד שבתל אביב גובה ההשקעה עומד על 10,256 שקלים חדשים לתושב, ובממוצע פורום 15 הערים הגדולות הוא עומד על 8,089 שקלים חדשים לנפש. יוצא אם כן, שהפער בין ההוצאה הממוצעת לתושב בירושלים קטנה ב-2,299 שקלים חדשים ובסך הכל ב-1.95 מיליארד שקלים חדשים לשנה. עם זאת מובן כי לא ניתן לסגור פער של שנים רבות בשנה אחת, לכן נקבע מענק בסכום ששווה ל-50% מהפער הכולל, יחד עם מנגנון עדכון שנתי שיביא למניעת פגיעה נוספת ולצמצום הפער במהלך השנים. במצב עניינים זה ירושלים איננה יכולה להתחרות בערים אחרות, ואין פלא שמצב העוני בה הולך ומידרדר.
ועדת גדיש שהובילה ליצירת "מענק האיזון", לא עסקה בירושלים וזאת בשל גודלה, ממדי העוני, מספר הילדים והמגזרים השונים החיים בה, ולמעשה אין כל מנגנון ונוסחה שמטרתם טיפול במצבה של העיר.
בירושלים תופעות רבות שאין להן אח ורע ברשויות מקומיות אחרות, לא במהות ולא בהיקף. העירייה אינה זוכה לשיפוי ראוי מהמדינה בעבור חובות שונים – בעבור נכסים הפטורים מארנונה כגון כנסיות שחובם המצטבר עומד על כ-650 מיליון שקלים חדשים, בעבור עלויות השכרת מבנים המיועדים לחינוך שעלותם עומדת על כ-90 מיליון שקלים חדשים ועלויות נוספות.
מדינת ישראל אינה יכולה לאפשר למגמות אלה להמשיך ולהחריף. ירושלים זקוקה למודל אחר, אשר יטפל בבעיית צמצום הפערים בין ירושלים לפורום 15 הערים הגדולות – בערך צומח של 270 מיליון שקלים חדשים מדי שנה זאת על פי חישוב שיעור השינוי בהוצאה לתושב כפול מספר התושבים בעיר חלקי שניים. תמיכה זו תביא את איכות השירותים בעיר לרמת ההוצאה הממוצעת של פורום ה-15 תוך עשור שנים.
על כן, הצעת החוק נועדה לקבע תקציב בסיס על סך של 975 מיליון שקלים חדשים לשנת 2017, ומשנת 2018 ואילך יתעדכן סכום המענק כך שיתווספו הסכומים הבאים: האחד, סכום השינוי השנתי בממוצע ההוצאה לתושב ב-15 הערים הגדולות על פי פרסום הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה כפול מספר התושבים בירושלים חלקי שניים, וסכום נוסף המחושב לפי שיעור השינוי באחוזים ביחס בין תקציב העירייה בניכוי מענק הבירה בשנה הנוכחית, לבין תקציב העירייה בניכוי מענק הבירה בשנה שעברה כפול סכום המענק שניתן בשנה הקודמת, חלקי שניים.
בנוסף, מוצע לקבוע כי מענק הבירה ישמש לתקצוב פעילות בנושאי חינוך, רווחה, שיקום שכונות ופיתוח מקומות תעסוקה.
 
 ———————————
הוגשה ליו"ר הכנסת והסגנים
והונחה על שולחן הכנסת ביום
י' בשבט התשע"ז – 6.2.17
 
[1] ס"ח התש"ם, עמ' 168.

שינוי גודל גופנים