הצעת חוק הבטחת הכנסה (תיקון – גמלה לתלמיד), התשע"ה–2015

בתאריך ה-6.7.2015 הונחה על שולחן הכנסת הצעת חוק הבטחת הכנסה (תיקון-גמלה לתלמיד), התשע"ה- 2015, המבקשת להעניק לתלמידים בישיבות, במוסדות להשכלה גבוהה ובמוסדות תורניים, זכאות לגמלה מכוח החוק אם בנוסף להיותם תלמידים יש עמם גם ילד אחד לפחות בהחזקתם.

הצעת החוק מוזגה עם הצעת חוק ממשלתית- חוק סיוע כלכלי לעידוד לומדי תורה וסטודנטים נזקקים, התשע"ז-2016 (מ/1075)
 

יוזמים:      חברי הכנסתמשה גפני
                                                אורי מקלב
                                                יואב בן צור
                                                יצחק וקנין
                                                מכלוף מיקי זוהר
              
______________________________________________                                         
                                             פ/1618/20
הצעת חוק הבטחת הכנסה (תיקון – גמלה לתלמיד), התשע"ה–2015
תיקון סעיף 2
1.
בחוק הבטחת הכנסה, התשמ"א–1980[1] (להלן – החוק העיקרי), בסעיף 2(א) –
 
 
(1)       בפסקה (2א), במקום "או (26)" יבוא "(26) ו-(27)";
 
 
(2)       אחרי פסקה (9) יבוא:
 
 
 
"(10)   הוא תלמיד שלומד במוסד להשכלה גבוהה שהוכר לפי חוק המועצה להשכלה גבוהה, התשי"ח–1958[2], במוסד שקיבל היתר לפי סעיף 21א לאותו חוק, בישיבה או במוסד תורני, ויש עמו ילד אחד לפחות בהחזקתו."
תיקון סעיף 3
2.
בסעיף 3(4) לחוק העיקרי, במקום פסקת משנה (ב) יבוא:
 
 
"(ב)     מי שמשתלמת לו גמלה לפי פסקה (2א) לעניין פסקה (27) לתוספת הראשונה, או לפי פסקה (10), של סעיף 2(א)."
תיקון סעיף 10
3.
בסעיף 10 לחוק העיקרי, אחרי פסקה (2) יבוא:
 
 
"(2א)  הכנסה מנכס המשמש למגורים למי שמשתלמת לו גמלה לפי פסקה (2א) לעניין פסקה (27) לתוספת הראשונה, או לפי פסקה (10), של סעיף 2(א)."
תיקון התוספת הראשונה
4.
בתוספת הראשונה לחוק העיקרי, אחרי פסקה (26) יבוא:
 
 
"(27)   מי שמלאו לו 21 שנים והוא תלמיד שלומד במוסד להשכלה גבוהה שהוכר לפי חוק המועצה להשכלה גבוהה, התשי"ח–1958, במוסד שקיבל היתר לפי סעיף 21א לאותו חוק, בישיבה או במוסד תורני, ויש עימו ילד אחד לפחות בהחזקתו."
דברי הסבר
חוק הבטחת הכנסה, התשמ"א–1980 (להלן – חוק הבטחת הכנסה), קובע זכאות לגמלה לפי מבחן הכנסה למי שאינו עובד או שהכנסתו נמוכה כדי להבטיח לו לאותו אדם קיום מינימלי בכבוד. הזכאות לגמלה היא לאדם שמלאו לו 25 שנים או גיל צעיר יותר לפי המפורט בתוספת הראשונה לחוק. כך למשל, זכאים להבטחת הכנסה מי שמשתכרים שכר נמוך, מי שאינם יכולים לעבוד או שאינם ניתנים להשמה בעבודה כלשהי, מי שרשום בלשכת התעסוקה או מי ששוהה במקלט לנשים מוכות – והכל בכפוף למבחן הכנסות כקבוע בחוק ובתקנות הבטחת הכנסה, התשמ"ב–1982 (להלן – תקנות הבטחת הכנסה).
משנת 1982 אברכים שלומדים בכוללים קיבלו הבטחת הכנסה שלא מכוח חוק הבטחת הכנסה, אלא מכוח חוק התקציב. בשנת 2010 פסק בית המשפט העליון בבג"צ 4124/00 ארנן יקותיאלי ואח' נ' השר לענייני דתות ואח' שההטבה מכוח חוק התקציב לאוכלוסיית הלומדים בכוללים פוגעת בשוויון ביחס לקבוצות לומדים אחרות. בשל כך, ביום 19/12/2010 התקבלה החלטת ממשלה שקבעה שאברכים שלומדים בכוללים ימשיכו לקבל מלגת לימודים מכוח החלטת הממשלה במשך ארבע שנים, ככל שהם עומדים בין היתר בתנאים הבאים: 1) בחזקתו של האברך 3 ילדים קטינים לפחות; 2) לאברך, לבת זוגו או לילדיו אין זכויות כלשהן בנכסים או בחלקם בשנה שקדמה למועד הגשת הבקשה למלגה; 3) האברך, בת זוגו או ילדיו לא משתמשים ברכב; 4) האברך או בת זוגו אינם מקבלים קצבה כלשהי מהמדינה או מהמוסד לביטוח לאומי, למעט קצבת ילדים; 5) האברך אינו משמש כחוקר במכון תורני ואינו מקבל שכר או מלגה ממכון כאמור מעבר ל-1,200 שקלים חדשים; 6) סך הכנסתו של האברך ובת זוגו אינו עולה על 1,200 שקלים חדשים ובחישוב ההכנסה לא תובא בחשבון קצבת ילדים; 7) האברך לומד בכולל יום שלם, או שני חצאי יום בשני כוללים ולא פחות מ-45 שעות שבועיות.
בעקבות החלטת הממשלה האמורה, נדרש בית המשפט העליון לסוגיה זו בשנית. בבג"צ 616/11 התאחדות הסטודנטים בישראל ואח' נ' ממשלת ישראל ואח' פסל בית המשפט העליון את מלגת הלימודים מכוח החלטת הממשלה האמורה, בין היתר כיוון שבהחלטת הממשלה הסכום שהוקצב לסטודנטים לא ביטל את אי השוויון. לאור זאת, בית המשפט העליון קבע שיש להפסיק את מתן המלגה החל מיום 2/1/2015.
בהצעת חוק זו מוצע להסדיר את הנושא ביחס לכל תלמיד ולעגנו במסגרת החקיקה הקיימת בנושא הבטחת הכנסה שהיא האכסניה המתאימה לכך. תכליתו של חוק הבטחת הכנסה היא הבטחת קיום מינימלי בכבוד. חוק הבטחת הכנסה קובע זכאות לגמלת הבטחת הכנסה למי ששכרו נמוך או למי שאין ביכולתו להשתכר כדי לאפשר למי שעומד בתנאי החוק להתקיים מגמלת קיום מינימלית – זאת, מתוך תפיסה לפיה קיום מינימלי בכבוד הוא היבט של עיקרון כבוד האדם. לפיכך, אדם שעומד בתנאי סעיף 2, התוספת הראשונה לחוק ובמבחני ההכנסה השונים הקבועים בחוק ובתקנות על פיו יהיה זכאי לגמלה בגובה משתנה בהתאם לגילו של האדם, הרכב התא המשפחתי שלו ומבחן הכנסות, כאמור.
עם זאת, בחוק הקיים ישנו חריג שמונע מתלמידים במוסדות על תיכוניים להיות זכאים לגמלת הבטחת הכנסה. נראה כי חריג זה אינו מתאים עוד. על מנת לקיים את תכלית חוק הבטחת הכנסה ולאפשר קיום מינימלי בכבוד יש לאפשר את תחולתו של חוק הבטחת הכנסה גם ביחס לתלמידים. האברכים אשר לומדים תורה לאורך כל שעות היום, הם ובני משפחותיהם, חיים בצמצום רב תוך שהם מקדישים את כל עיתותיהם לתורה. זאת, מתוך אמונה שבזכות לימוד התורה מתקיים העולם וישראל, כעם עולם. אף תלמידים אחרים שהם בעלי משפחה מתקשים לחיות בכבוד, שכן הלימודים בשילוב עם גידול ילד גוזלים מהם את עיקר זמנם. על מנת לסייע לאוכלוסיות אלה מוצע בהצעת חוק זו לצמצם את החריג בחוק הבטחת הכנסה.
לפיכך, מתוך הבנה שעל המדינה לאפשר קיום בכבוד לתלמיד באשר הוא, בהצעת חוק זו מוצע לתקן את חוק הבטחת הכנסה כך שתלמידים בישיבות, במוסדות להשכלה גבוהה ובמוסדות תורניים יהיו זכאים לגמלה מכוח החוק אם בנוסף להיותם תלמידים יש עמם גם ילד אחד לפחות בהחזקתם. דירת מגורים שבבעלותם לא תיחשב לעניין הכנסה. הבטחת ההכנסה לפי חוק הבטחת הכנסה תאפשר לאוכלוסיית הלומדים קיום מינימלי בכבוד שכיום נמנע מהם בשל השילוב של לימודים עם משפחה, שגורם לכך שאוכלוסייה זו חיה בצמצום רב. הבטחת הכנסה אשר תשתלם על פי הצעת החוק היא בסכום אשר יאפשר קיום מינימלי בכבוד בלבד, ועל פי תנאים הקבועים גם בחוק הבטחת הכנסה הקיים, בכפוף למפורט לעיל.
הצעת החוק יוצרת שוויון מלא בין אברכי הישיבות לבין תלמידי המוסדות להשכלה גבוהה בקביעת תנאים זהים לצורך זכאות לקבלת גמלת הבטחת הכנסה ובכך גם עומדת בפסיקתו של בית המשפט העליון שראה בהסדרים הקודמים הסדרים מפלים.
בנוסף, הצעת חוק זו ממשיכה את המגמה המקלה כבר היום על הורה עצמאי שלומד במוסד, מגמה שהתבטאה בעיקר בתיקון לחוק משנת 2008 לפיו גם הורה עצמאי שלומד לתואר ראשון יהיה זכאי להמשך קבלת גמלת הבטחת הכנסה, אם הוא עומד בתנאים שקובעים תקופה מזערית שבה קיבל ההורה העצמאי גמלת הבטחת הכנסה בטרם החל ללמוד, ושהגמלה תשולם להורה עצמאי שלומד לתקופה שלא תעלה, ככלל, על 26 חודשים (הוראות אלה נחקקו בעקבות פסיקת בתי הדין לעבודה, לפיה הורה עצמאי שהוא גם עובד וגם תלמיד אינו זכאי לגמלת הבטחת הכנסה). הצעת חוק זו יוצרת, אם כן, שוויון גם ביחס לאוכלוסיית ההורים העצמאיים בכך שהיא קובעת שהם יהיו זכאים לגמלת הבטחת הכנסה אם הם לומדים במוסד להשכלה גבוהה, בישיבה או במוסד תורני, ובהיעדר התנאים המחמירים שנקבעו בתיקון לחוק בשנת 2008 שפורטו כאמור.
 
———————————
הוגשה ליו"ר הכנסת והסגנים
והונחה על שולחן הכנסת ביום
י"ט בתמוז התשע"ה – 6.7.15
 
 
 
 
 
 
[1] ס"ח התשמ"א, עמ' 30.
[2] ס"ח התשי"ח, עמ' 181.

שינוי גודל גופנים