הצעת חוק: דיוני גירושין יעשו בבית הדין הרבני, רק לאחר אישור בכתב של שני הצדדים המעורבים

ההצעה, שהועלתה ע"י ח"כ מרב מיכאלי ("המחנה הציוני"), מבקשת לאפשר דיונים בבית הדין הרבני רק אם תהיה הסכמה לכך משני הצדדים המעורבים. ההצעה עלתה עקב אופן הטיפול של בתי הדין הרבניים והאזרחיים בתיקי גירושין, הפוגע לרוב בזכויות הנשים המעורבות.

מתוך דברי ההסבר לחוק:
"לפי המצב החוקי הקיים כיום בישראל, כאשר בני זוג יהודים מבקשים להתגרש, קיימת סמכות מקבילה לבית הדין הרבני ולבית המשפט לענייני משפחה לדון בעניינים הכרוכים בגירושין. בעניינים אלה תדון הערכאה שהחלה לדון ראשונה בתביעה." "..למצב הקיים השלכות קשות על זוגות המתגרשים בישראל, בשל העובדה שהם נאלצים לצאת ל"מירוץ סמכויות" בין הערכאה הדתית לאזרחית, במקום לנסות ולהגיע לשלום בית או לחלופין, לסיים את הסכסוך בדרכי שלום."
"…מצב דברים זה פוגע בעיקר בנשים, כיוון שבתי הדין הרבניים נוהגים לפסוק על פי הדין הדתי, בו יש "נחיתות משפטית" מובנית של נשים לעומת בעליהן."

הצעת חוק שיפוט בתי דין רבניים (נישואין וגירושין) (תיקון – דרישת הסכמה בכתב), התשע"ה–2015

תיקון סעיף 3    1.    בחוק שיפוט בתי דין רבניים (נישואין וגירושין), התשי"ג–1953 (להלן – החוק העיקרי), בסעיף 3, המילה "ייחודי" – תימחק, ובסופו יבוא "ובלבד שכל הצדדים הנוגעים בדבר הביעו הסכמתם לכך בכתב; בסעיף זה, "הסכמה" – הסכמה חופשית ומדעת שתינתן בתצהיר".
תיקון סעיף 9    2.    בסעיף 9 לחוק העיקרי, בסופו יבוא "בכתב; בסעיף זה, "הסכמה" – הסכמה חופשית ומדעת שתינתן בתצהיר".

דברי הסבר
על פי המצב החוקי הקיים כיום בישראל, כאשר בני זוג יהודים מבקשים להתגרש, קיימת סמכות מקבילה לבית הדין הרבני ולבית המשפט לענייני משפחה לדון בעניינים הכרוכים בגירושין כגון משמורת ילדים, חלוקת רכוש ומזונות ילדים. בעניינים אלה תדון הערכאה שהחלה לדון ראשונה בתביעה. חוק שיפוט בתי דין רבניים (נישואין וגירושין),התשי"ג–1953, מאפשר לכרוך לתביעת גירושין שהוגשה לבית הדין הרבני את העניינים הנלווים. מצב זה יוצר "מרוץ סמכויות" בין בית הדין הרבני לבית המשפט לענייני משפחה.
למצב הקיים השלכות קשות על זוגות המתגרשים בישראל, בשל העובדה שהם נאלצים לצאת ל"מירוץ סמכויות" בין הערכאה הדתית לאזרחית, במקום לנסות ולהגיע לשלום בית או לחלופין, לסיים את הסכסוך בדרכי שלום.
מצב דברים זה פוגע בעיקר בנשים, כיוון שבתי הדין הרבניים נוהגים לפסוק על פי הדין הדתי, בו יש "נחיתות משפטית" מובנית של נשים לעומת בעליהן. בשל מרוץ הסמכויות וכריכת העניינים הנוספים בבית הדין הרבני, נופלות הנשים המתגרשות קורבן לסחטנות וסרבנות גט והופכות לשבויות בידי בעליהן.
לפי הצעת החוק, נישואין וגירושין של יהודים בישראל, אזרחי המדינה או תושביה יישארו בשיפוטם הייחודי של בתי הדין הרבניים. עם זאת, מוצע לבטל את האפשרות לכרוך אל הליך הגירושין בבית הדין הרבני את העניינים הנלווים, כפי שנעשה היום.
כדי לאפשר פלורליזם תרבותי ודתי, וכדי שלא לחסום את דרכם של בני זוג המבקשים להתדיין או לאשר הסכם בפני ערכאה דתית, הוספה לסעיף 3 הדרישה להסכמה בכתב, במסגרת תצהיר, של שני בני הזוג כדי לקיים התדיינות בבית הדין הרבני בעניינים רכושיים נלווים, והושאר על כנו סעיף 9 לחוק, המאפשר התדיינות בבית הדין הרבני בענייני מעמד אישי במקרה של הסכמה של כל הנוגעים בדבר, אך מוצע כי הסכמה כאמור תינתן גם היא בכתב. זאת, בדומה למצב הקיים על פי חוק הירושה, התשכ"ה–1965 .
התיקון לחוק נועד לסיים את המהלך שהחל בעת חקיקתו של חוק בית המשפט לענייני משפחה, התשנ"ה–1995, ולרכז את כל הסמכויות בענייני משפחה, למעט הנישואין והגירושין עצמם, בידי ערכאה אחת. זאת, במטרה לאפשר סיום הליכי הסכסוך בדרכי שלום, ללא צורך במרוץ בין הערכאות השונות, ותוך שמירה על שוויון זכויות בין בני הזוג בהליך הנוגע לעניינים הנלווים לגירושין. בנוסף, התיקון נועד להביא לאחידות הפסיקה בעניינים הנלווים לגירושין.
הצעת החוק הוכנה בסיועם של הארגונים נעמת, ויצו ומבוי סתום.
הצעות חוק בנושא דומה הונחו על שולחן הכנסת התשע-עשרה על ידי חברת הכנסת מרב מיכאלי וקבוצת חברי הכנסת (פ/1532/19) ועל ידי חברי הכנסת אלעזר שטרן ואורלי לוי אבקסיס (פ/1531/19).
הצעות חוק דומות בעיקרן הונחו על שולחן הכנסת השמונה-עשרה על ידי חברת הכנסת אורית זוארץ וקבוצת חברי הכנסת (פ/4079/18) ועל שולחן הכנסת התשע-עשרה על ידי חבר הכנסת דב חנין וקבוצת חברי הכנסת (פ/578/19) ועל ידי ועל ידי חברת הכנסת עליזה לביא וקבוצת חברי הכנסת (פ/1639/19).
הצעת חוק זהה הונחה על שולחן הכנסת התשע-עשרה על ידי חברת הכנסת מרב מיכאלי וקבוצת חברי הכנסת (פ/2008/19).

———————————
הוגשה ליו"ר הכנסת והסגנים
והונחה על שולחן הכנסת ביום
כ"ח בסיוון התשע"ה – 15.6.15

שינוי גודל גופנים