היום, שני 16.11.2020 הונחה על שולחן הכנסת הצעת חוק גיור ממלכתי בישראל, התשפ"א–2020 של ח"כ משה ארבל (ש"ס)
הצעת החוק מבקשת לעגן בחקיקה ראשית את קיומו ועקרונות פעילותו של מערך הגיור הממלכתי ולקבוע כי גיור שנערך בישראל יהיה בעל נפקות חוקית רק אם נערך במסגרת מערך הגיור הממלכתי כאמור.
הכנסת העשרים ושלוש
יוזם: חבר הכנסת משה ארבל
______________________________________________
פ/2387/23
הצעת חוק גיור ממלכתי בישראל, התשפ"א–2020
| מטרת החוק | 1. | מטרתו של חוק זה לעגן את קיומו ועקרונות פעילותו של מערך הגיור הממלכתי, ולקבוע כי גיור שנערך בישראל יהיה מוכר על פי דין רק אם בוצע באמצעות מערך הגיור הממלכתי. |
| מערך הגיור הממלכתי | 2. | (א) מוקם בזאת מערך הגיור הממלכתי, אשר יפעל בהתאם לעקרונות שנקבעו בהחלטת ממשלה 3613 מיום י"א בניסן התשנ"ח (7 באפריל 1998). |
| (ב) יראו את מערך הגיור הממלכתי, שהקמתו, תפקידיו ואופן פעולתו נקבעו בהחלטות הממשלה, כאילו הוקם לפי חוק זה (להלן – מערך הגיור הממלכתי). | ||
| הכרה בגיור שנערך בישראל | 3. | (א) גיור שנערך בישראל יהיה מוכר לעניין הוראות כל דין רק אם נערך על ידי מערך הגיור הממלכתי, ולא תינתן כל נפקות חוקית לגיור שנערך בישראל שלא על ידי מערך הגיור הממלכתי. |
| (ב) אין באמור בסעיף קטן (א) בכדי למנוע את שינוי הרישום בפרטי הדת והלאום לפי סעיף 19ג לחוק מרשם האוכלוסין, התשכ"ה–1965[1], על סמך תעודה ציבורית שאינה תעודת המרה כמשמעה בסעיף 2(2) לפקודת העדה הדתית (המרה). | ||
| ביצוע | 4. | ראש הממשלה ממונה על ביצוע חוק זה. |
דברי הסבר
מטרת החוק המוצע היא לעגן בחקיקה ראשית את קיומו ועקרונות פעילותו של מערך הגיור הממלכתי ולקבוע כי גיור שנערך בישראל יהיה בעל נפקות חוקית רק אם נערך במסגרת מערך הגיור הממלכתי כאמור.
ביום כ"ב בסיוון התשנ"ז (27.6.1997) מינה ראש הממשלה: "ועדה לגיבוש רעיונות והצעות לעניין סוגיית הגיור בישראל" (להלן – ועדת נאמן).
בהתאם להמלצות ועדת נאמן, אשר קבעה כי "צו השעה הינו לחתור לאחדות ישראל, לחיים של שיתוף וכבוד הדדי", הגיור בישראל יהיה גיור ממלכתי אחיד, על פי דין תורה, שיהיה מוכר על ידי כלל ישראל, אך הליך ההכנה לגיור במסגרת המכון ללימודי יהדות שהוקם למטרה זו ייתן ביטוי לכלל האוכלוסייה היהודית בישראל, לגווניה ולזרמיה. ביום יא' בניסן התשנ"ח (7.4.1998), בהחלטתה מס' 3613, אימצה ממשלת ישראל את המלצות ועדת נאמן (להלן – החלטת הממשלה).
מערך הגיור הממלכתי הוקם בעקבות החלטת הממשלה האמורה, ומבנהו הארגוני ותפקידיו המפורטים עוגנו בהחלטות ממשלה נוספות ובפרט החלטה מס' 3155 מיום 14.2.2008. במסגרת מערך הגיור הממלכתי פועלים בתי הדין המיוחדים לגיור שהוקמו על פי המלצות ועדת נאמן, והוא אחראי גם להכשרת המתגיירים, הסברה ומשימות נוספות הכרוכות בנושא הגיור.
לפני בית המשפט העליון תלויות עתירות שונות, שעניינן גיורים פרטיים שנערכו בישראל בבתי דין פרטיים של הזרמים הרפורמיים והקונסרבטיביים. בתשובת המדינה לעתירות אלו נמסר כי מכיוון שפסק הדין בעניין רג'צובה (בג"ץ 7625/06 רג'צובה נ' שר הפנים) שינה למעשה את המצב המשפטי ששרר בתחום זה, ושעל פיו נהגה המדינה עד כה, בדעתה של הממשלה לפעול לקידום חקיקה להסדרת הנושא. הצעת חוק זו מבקשת לעשות כן.
נוכח ההשלכות הציבוריות המשמעותיות הנודעות לגיור בישראל במישור המעמד האזרחי; משיקולי סדר ציבורי ראוי; הצורך בפיקוח ממלכתי הדוק בתחום בעל חשיבות ציבורית ממעלה ראשונה; והרצון למנוע פיצול סטטוס וקרע בעם, החוק המוצע קובע כי גיור בישראל שיש בו כדי להצמיח זכויות בין היתר לפי חוק השבות, הוא גיור שנעשה בחסות ממלכתית בלבד, להבדיל מגיור במסגרת פרטית כלשהי, אשר אינה מוסדרת ומפוקחת. יובהר כי הצעת החוק מיועדת לשמר את המצב המשפטי שנהג בפועל עד לפסק הדין בעניין רג'צובה, בכל הנוגע לגיורים הנערכים בישראל. הצעת החוק אינה חלה על גיורים הנערכים בחו"ל, והמצב המשפטי הנוהג בעניינם יוותר ללא שינוי.
———————————
הוגשה ליו"ר הכנסת והסגנים
והונחה על שולחן הכנסת ביום
כ"ט בחשוון התשפ"א – 16.11.20
