הצעת חוק ברית הזוגיות, התשע"ח–2018 של חברת הכנסת ציפי לבני

בתאריך 22/01/18 הונחה על שולחן הכנסת הצעתה של ח"כ ציפי לבני (המחנה הציוני) לברית הזוגיות.

החוק המוצע ייצר חלופה אזרחית לדין הדתי שתאפשר לזוגות אשר אינם מעוניינים או אינם יכולים למסד את חיי משפחתם על פי הדין הקיים, ליצור באופן אזרחי תא משפחתי שיקנה להם זכויות בדומה לבני זוג נשואים. כל זאת, בלי לפגוע במעמדם או באופיים של הנישואין והגירושין הדתיים. דין "ברית הזוגיות" כדין הנישואין לכל דבר ועניין. הצעת החוק מפרטת את מכלול רכיבי "ברית הזוגיות" – ממינוי רשמי ברית הזוגיות ועד להליכי התרת הברית על ידי הרשם או בית המשפט. הצעות חוק דומות הונחו בעבר והוסרו משולחן הכנסת לאחר התנגדות הקואליציה.

מספר פנימי: 2063673
הכנסת העשרים

יוזמת:        חברת הכנסתציפי לבני
              
______________________________________________                                         
                                             פ/5028/20
הצעת חוק ברית הזוגיות, התשע"ח–2018
 
הגדרות
1.
בחוק זה –
 
 
"בית המשפט" – בית המשפט לענייני משפחה;
 
 
"בקשה ליישוב סכסוך" – פתיחת הליך בבית המשפט בבקשה ליישוב סכסוך בין בני זוג לפי תקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד–1984‏[1], או בהתאם למנגנון יישוב סכסוכים שייקבע בתקנות;
 
 
"ברית זוגיות" או "ההתקשרות" – התקשרות בין בני זוג לחיות יחד ולקיים חיי משפחה ומשק בית משותפים בלי להינשא לפי הדין האישי החל בישראל;
 
 
"הרשם" – רשם ברית הזוגיות שמונה לפי הוראות סעיף 4;
 
 
"חוק מרשם האוכלוסין" – חוק מרשם האוכלוסין, התשכ"ה–1965[2];
 
 
"מרשם האוכלוסין" – מרשם האוכלוסין המתנהל לפי חוק מרשם האוכלוסין;
 
 
"מרשם ברית הזוגיות" – מרשם של בני זוג שהתקשרו בברית זוגיות לפי הוראות חוק זה;
 
 
"רושם נישואין" – הרשות הרושמת כהגדרתה בפקודת הנישואין והגירושין (רישום)‏[3];
 
 
"תושב ישראל" – מי שהתגורר בישראל במשך תקופה של שלוש שנים מתוך חמש השנים שקדמו ליום הגשת הבקשה לרישום במרשם לפי סעיף 5, שהוא אחד מאלה:
 
 
 
(1)       אזרח ישראלי;
 
 
 
(2)       מי שניתנה לו אשרת עולה או תעודת עולה לפי חוק השבות, התש"י–1950‏[4];
 
 
 
(3)       מי שניתן לו רישיון לישיבת קבע לפי חוק הכניסה לישראל, התשי"ב–1952‏[5];
 
 
"השר" – שר המשפטים.
כשירות להתקשר  בברית זוגיות
2.
בני זוג יהיו רשאים לערוך בפני הרשם ברית זוגיות ולהירשם במרשם ברית הזוגיות, אם התקיימו בהם כל התנאים המפורטים להלן, ובכפוף להוראות סעיפים 5 עד 7:
 
 
(1)       הם בני 18 שנים לפחות;
 
 
(2)       הם תושבי ישראל;
 
 
(3)       הם אינם קרובי משפחה; לעניין זה –
 
 
 
"קרוב משפחה" – הורה, הורה של הורה, צאצא, בן זוג או מי שהיה בן זוג של כל אחד מהם, וכן אח או אחות ובני זוגם;
 
 
 
"בן זוג", של אדם – מי שנשוי לאותו אדם וכן מי שרשום כבן זוגו של אותו אדם במרשם ברית הזוגיות;
 
 
(4)       הם אינם נשואים האחד לשני ואינם רשומים במרשם האוכלוסין כנשואים האחד לשני;
 
 
(5)       איש מהם אינו נשוי לאחר, אינו רשום במרשם האוכלוסין כנשוי לאחר ואינו רשום כבן זוגו של אחר במרשם ברית הזוגיות או במרשם דומה המתנהל על פי דין במדינה אחרת;
 
 
(6)       היה אחד מהם פסול דין או מי שמונה לו אפוטרופוס – בית המשפט אישר שהוא מסוגל לתת הסכמה מדעת להתקשרות בברית זוגיות.
סמכות ייחודית של בית המשפט
3.
לבית המשפט סמכות ייחודית לדון בעניינים שבחוק זה.
רשם ברית הזוגיות
4.
(א)      השר ימנה אדם הכשיר להתמנות לשופט בבית המשפט לרשם, ורשאי הוא למנות כמה רשמים אם מצא לנכון לעשות כן; מינה השר כמה רשמים, ימנה אחד מהם לרשם ראשי.
 
 
(ב)       הרשם ינהל את מרשם ברית הזוגיות; מינה השר כמה רשמים, יפקח הרשם  הראשי על פעולתם של הרשמים ויהיה אחראי על ניהולו התקין של המרשם.
 
 
(ג)       לצורך מילוי תפקידו יהיו לרשם סמכויות חקירה לפי סעיפים 9 עד 11 לחוק ועדות חקירה, התשכ"ט–1968‏[6].
בקשה להתקשרות  בברית הזוגיות ולרישום במרשם
5.
(א)      בני זוג המבקשים לערוך ברית זוגיות ולהירשם במרשם ברית הזוגיות, יגישו לרשם בקשה בטופס שקבע השר (להלן – בקשה לרישום), בצירוף תצהיר של בני הזוג כי מתקיימים בהם התנאים שבסעיף 2 ובצירוף מסמכים אחרים שקבע השר.
 
 
(ב)       הוגשה בקשה לרישום לפי הוראות סעיף קטן (א) ומצא הרשם כי מתקיימים בבני הזוג התנאים שבסעיף 2, לאחר שבדק את פרטי הרישום של בני הזוג במרשם האוכלוסין, לרבות פרטי הרישום לעניין המצב האישי, בפנקס האימוצים לפי חוק אימוץ ילדים, התשמ"א–1981[7], ובמרשם הילודים לפי חוק תרומת ביציות, התש"ע–2010[8], יפרסם בתוך 15 ימים הודעה לציבור על הגשת הבקשה לרישום; מצא הרשם כי לא מתקיים אחד מהתנאים שבסעיף 2, ידחה את הבקשה לרישום וימסור הודעה על כך לבני הזוג.
 
 
(ג)       השר יקבע הוראות לעניין אופן פרסום ההודעה על הגשת בקשה לרישום לפי סעיף קטן (ב) והפרטים שייכללו בה.
התנגדות הציבור לרישום במרשם
6.
(א)     כל אדם רשאי להגיש לרשם, בתוך 30 ימים מהיום שבו פורסמה הודעה לציבור לפי סעיף 5(ב), התנגדות לבקשה לרישום בשל כך שלא התקיים תנאי מהתנאים האמורים בסעיף 2; הוגשה לרשם התנגדות כאמור, ימציא הרשם העתק ממנה לבני הזוג, ורשאים בני הזוג להשיב להתנגדות, בתוך תקופה שקבע השר.
 
 
(ב)       הוגשה התנגדות לפי הוראות סעיף קטן (א), יבחן הרשם את ההתנגדות ויחליט אם לדחותה או לקבלה; החליט הרשם לדחות את ההתנגדות, ימשיך בהליכי הרישום במרשם ברית הזוגיות לפי הוראות סעיף 7; קיבל הרשם את ההתנגדות, ידחה את הבקשה לרישום ויודיע על כך לבני הזוג.
התקשרות בברית הזוגיות ורישום במרשם
7.
(א)      לא הוגשה התנגדות או נדחתה התנגדות לפי סעיף 6(ב), יזמין הרשם את בני הזוג להתייצב לפניו לשם עריכת ברית הזוגיות בתוך 60 ימים ממועד פרסום ההודעה כאמור בסעיף 5(ב), או אם הוגשה התנגדות לפי סעיף 6(א), בתוך תקופה אחרת שקבע השר.
 
 
(ב)       התייצבו בני הזוג לפני הרשם, יסביר להם את משמעותה של ההתקשרות בברית הזוגיות ואת תוצאותיה; בני הזוג יצהירו לפני הרשם כי מתקיימים בהם התנאים האמורים בסעיף 2, וכי הם מסכימים לערוך את ההתקשרות.
 
 
(ג)       נוכח הרשם כי מתקיימים התנאים שבסעיף 2 וכי כל אחד מבני הזוג מסכים לברית הזוגיות בהסכמה חופשית ובהבינו את משמעותה ואת תוצאותיה, יחתמו בפניו בני הזוג על ברית הזוגיות, והרשם יאמת את ההתקשרות בחתימתו.
 
 
(ד)       הרשם ירשום במרשם את פרטי בני הזוג כפי שקבע השר; העתק מן הרישום יישלח לבני הזוג ולפקיד הרישום לפי סעיף 15 לחוק מרשם האוכלוסין.
עיון במרשם וקבלת ידיעות מהמרשם
8.
(א)      המרשם לא יהיה פתוח לעיון אלא למפורטים להלן ולצורך מילוי תפקידם:
 
 
 
(1)       שר הפנים או מי שהשר הסמיכו לכך;
 
 
 
(2)       מי שבית משפט או בית דין דתי הסמיכו לכך לעניין מסוים התלוי ועומד לפניהם;
 
 
 
(3)       רושם נישואין או מי שהרושם הסמיכו לכך;
 
 
 
(4)       בעל תפקיד אחר שקבע השר.
 
 
(ב)     כל אדם רשאי לקבל ידיעה בנוגע לרישום לגביו במרשם ברית הזוגיות וכן העתק או תמצית מן הרישום.
מחיקה מהמרשם בידי הרשם
9.
(א)     בני זוג שהסכימו לבטל את ברית הזוגיות ולהימחק מהמרשם רשאים להגיש לרשם בקשה למחקם ממרשם ברית הזוגיות, בטופס שקבע השר; היה אחד מבני הזוג פסול דין או מי שמונה לו אפוטרופוס, תוגש הבקשה לבית משפט לפי הוראות סעיף 10(ג).
 
 
(ב)       הוגשה בקשה לפי הוראות סעיף קטן (א), יתייצבו בני הזוג לפני הרשם ויצהירו בפניו כי הם מסכימים לבטל את ההסכם.
 
 
(ג)       נוכח הרשם כי כל אחד מבני הזוג נתן את הצהרתו בהסכמה חופשית ובהבינו את משמעותה ואת תוצאותיה, יחתמו לפניו בני הזוג על הצהרתם והוא יאשר את הצהרתם בחתימתו וימחק את רישומם ממרשם ברית הזוגיות.
 
 
(ד)       בלי לגרוע מהוראות סעיפים קטנים (א) עד (ג), ימחק הרשם בני זוג ממרשם ברית הזוגיות גם בהתקיים אחד מאלה:
 
 
 
(1)       אחד מבני הזוג נפטר;
 
 
 
(2)       בית משפט נתן פסק דין חלוט המתיר את  ברית הזוגיות לפי הוראות סעיף 10; לעניין זה יראו את המועד שבו פסק הדין הפך לחלוט, כמועד המחיקה;
 
 
 
(3)       התקבלה הודעה לפי סעיף 4א לפקודת הנישואין והגירושין (רישום), ולפיה בני הזוג נישאו זה לזו.
התרת ברית הזוגיות בידי בית המשפט
10.
(א)      לא הושגה הסכמה בין בני זוג הרשומים במרשם ברית הזוגיות, הנדרשת לצורך הגשת בקשה למחיקתם מהמרשם לפי הוראות סעיף 9(א), רשאי בן זוג המעוניין בהתרת ברית הזוגיות ומחיקתו מהמרשם, להגיש לבית המשפט בקשה ליישוב סכסוך.
 
 
(ב)     הוגשה לבית משפט בקשה ליישוב סכסוך לפי הוראות סעיף קטן (א), רשאי בית המשפט, לבקשת אחד מבני הזוג, להתיר את ברית הזוגיות, אם התקיים אחד מאלה:
 
 
 
(1)       בני הזוג הגיעו להסכמה בדבר הסדר הסכסוך, הכולל הסכמה לבטל את ההתקשרות בברית הזוגיות;
 
 
 
(2)       בני הזוג לא הגיעו להסדר כאמור בפסקה (1) בתוך שישה חודשים מיום שהוגשה הבקשה ליישוב סכסוך ואחד מבני הזוג ביקש מבית המשפט להתיר את ברית הזוגיות; ואולם, בית המשפט רשאי לעכב את התרת ברית הזוגיות עד שיסתיימו הליכים הקשורים ליחסי הממון בין בני הזוג או באפוטרופסות ובהחזקת הילדים;
 
 
 
(3)       חלפה שנה מיום הגשת הבקשה ליישוב סכסוך ולא ניתן היה לאתר את בן הזוג ולהמציא לו את הבקשה.
 
 
(ג)      הסכימו בני זוג לבטל את ברית הזוגיות והיה אחד מהם פסול דין או מי שמונה לו אפוטרופוס, יגישו בקשה כאמור בסעיף 9(א) לבית המשפט, ויצהירו בפני בית המשפט כי הם מסכימים לבטל את ברית הזוגיות; בית המשפט ייתן פסק דין המבטל את ברית הזוגיות לאחר שנוכח כי פסול הדין או מי שמונה לו אפוטרופוס מסוגל להבין בדבר וכי כל אחד מבני הזוג הסכים לביטול ברית הזוגיות בהסכמה חופשית ובהבינו את משמעותה ותוצאותיה.
 
 
(ד)       בלי לגרוע מהוראות סעיפים קטנים (א) עד (ג), רשאי בית המשפט לתת פסק דין המתיר את ברית הזוגיות גם בהתקיים אחד מאלה:
 
 
 
(1)       ברית הזוגיות נעשתה למראית עין;
 
 
 
(2)       הרישום במרשם נעשה על יסוד מידע כוזב או שגוי;
 
 
 
(3)       בית המשפט נוכח כי לא ניתן לקבל את הסכמת בן הזוג לביטול ברית הזוגיות מחמת ליקוי נפשי או שכלי שבשלו בן הזוג אינו מסוגל להבין את משמעות הביטול ותוצאותיו.
 
 
(ה)      התיר בית המשפט את ברית הזוגיות, יעביר את החלטתו לרשם כדי שימחק את בני הזוג  מהמרשם.
ערעור על החלטות הרשם
11.
כל אחד מהמפורטים בפסקאות שלהלן רשאי לערער לבית המשפט על החלטת הרשם כמפורט באותן פסקאות:
 
 
(1)       כל אחד מבני הזוג שהגיש בקשה לרישום – על החלטת הרשם לדחות את בקשתו לפי סעיף 5(ב) או 6(ב);
 
 
(2)       אדם שהגיש התנגדות לפי סעיף 6 – על החלטת הרשם לרשום את בני הזוג במרשם לפי סעיף 7;
 
 
(3)       בן זוג הרשום במרשם או שנמחק ממרשם – על החלטת הרשם שניתנה לגביו לפי סעיף 9.
הדין החל על
בני זוג הרשומים במרשם
12.
(א)      בכפוף להוראות סעיף זה –
 
 
 
(1)       דין בני זוג הרשומים במרשם ברית הזוגיות לפי הוראות חוק זה, כדין בני זוג נשואים;
 
 
 
(2)       דין בני זוג שרישומם במרשם ברית הזוגיות נמחק, כדין בני זוג שנישואיהם הותרו;
 
 
 
(3)       דין אדם שבן זוגו נפטר בעת שהיה רשום כבן זוגו במרשם, כדין אלמן.
 
 
(ב)       הוראות חוק יחסי ממון בין בני זוג, התשל"ג–1973[9] (בסעיף זה – חוק יחסי ממון), יחולו על בני זוג הרשומים במרשם ברית הזוגיות, בשינויים המחויבים ובשינוי זה: בלי לגרוע מהוראות סעיף 2 לחוק יחסי ממון, הסכם ממון בין בני זוג שערכו ברית זוגיות יכול שיאומת גם בידי הרשם בעת הרישום במרשם ברית הזוגיות לפי הוראות סעיף 7 או בעת מחיקת הרישום כאמור בידי הרשם לפי הוראות סעיף 9(ג), וזאת לאחר שנוכח כי בני הזוג ערכו את ההסכם בהסכמה חופשית וכי הם מבינים את משמעותו ואת תוצאותיו; אומת הסכם ממון בידי הרשם, דינו לכל דבר ועניין, פרט לערעור, כדין פסק דין של בית המשפט.
שמירת דינים
13.
אין בהוראות חוק זה כדי לפגוע בדיני נישואין וגירושין ובסמכות השיפוט של בתי הדין הדתיים לפי כל דין. 
ביצוע ותקנות
14.
(א)      השר ממונה על ביצוע חוק זה, והוא רשאי להתקין תקנות לביצועו, ובכלל זה בעניינים אלה:
 
 
 
(1)       ההליכים בפני הרשם;
 
 
 
(2)       סדרי הדין בפני בית המשפט;
 
 
 
(3)       אגרות בעד הגשת בקשה לרישום במרשם או בקשה למחיקת רישום כאמור.
 
 
(ב)       תקנות לפי סעיף קטן (א)(3) יותקנו באישור ועדת החוקה חוק ומשפט של הכנסת.
תיקון חוק מרשם האוכלוסין
15.
בחוק מרשם האוכלוסין, התשכ"ה–1965[10]
 
 
(1)       בסעיף 2, במקום סעיף קטן (א1) יבוא:
 
 
 
"(א1)  על אף הוראות סעיף קטן (א) –
 
 
 
 
(1)       תושב הרשום במרשם ברית הזוגיות, כהגדרתו בחוק ברית הזוגיות, התשע"ח–2018 (בסעיף קטן זה – מרשם ברית הזוגיות), יירשם בפרט הרישום האמור בסעיף קטן (א)(7) הנוגע למצבו האישי (בסעיף קטן זה – פרט המצב האישי), כנשוי;
 
 
 
 
(2)       תושב שנמחק רישומו ממרשם ברית הזוגיות, יירשם בפרט המצב האישי כפנוי;
 
 
 
 
(3)       תושב שבן זוגו נפטר בעת שהיה רשום כבן זוגו במרשם ברית הזוגיות, יירשם בפרט המצב האישי כאלמן.";
 
 
(2)       בסעיף 15, במקום פסקה (2א) יבוא:
 
 
 
"(2א)  רישום בני זוג במרשם ברית הזוגיות או מחיקתם מהמרשם האמור, לפי הוראות חוק ברית הזוגיות, התשע"ח–2018;";
 
 
(3)       בסעיף 31, במקום פסקה (7) יבוא:
 
 
 
"(7)     רשם ברית הזוגיות, כהגדרתו בחוק ברית הזוגיות, התשע"ח–2018."
תיקון פקודת הנישואין והגירושין (רישום)
16.
בפקודת הנישואין והגירושין (רישום)[11], במקום סעיף 4א יבוא:
 
 
"משלוח הודעה למרשם ברית הזוגיות
4א.
הממונה על המחוז ישלח לרשם ברית הזוגיות, כהגדרתו בחוק ברית הזוגיות, התשע"ח–2018, מדי חודש, הודעה על נישואין שנרשמו באותו המחוז במהלך החודש שקדם לו."
תחילה
17.
תחילתו של חוק זה שישה חודשים מיום פרסומו.
 
דברי הסבר
אין לכפות על אדם הליכים וטקסים דתיים בניגוד לאמונתו. למרות זאת, בענייני נישואין וגירושין מפנה הדין הישראלי לדין הדתי. זאת על אף שרבים מאזרחי המדינה אינם יכולים או אינם רוצים להינשא בנישואין הדתיים.
המציאות המשפטית הנהוגה בישראל הביאה לכך שיש מספר גדול של אזרחים ותושבים, במיוחד בקרב עולים חדשים וילדיהם ובני זוג מאותו המין, שאין ביכולתם לממש, הלכה למעשה, זכויות יסוד אלה.
המצב המשפטי הקיים מביא לכך שגם בני זוג אשר יכולים היו להינשא בישראל, בוחרים לחיות יחדיו כמשפחה ומנהלים משק בית משותף כידועים בציבור בלי להסדיר את מערכת היחסים שביניהם במסגרת חוקית המספקת יציבות משפחתית. יש לציין כי מעמד הידועים בציבור אינו מאפשר לבני הזוג ליהנות מכל ההטבות וההגנות שנישואין מקנים.
החוק המוצע ייצר חלופה אזרחית לדין הדתי שתאפשר לזוגות אשר אינם מעוניינים או אינם יכולים למסד את חיי משפחתם על פי הדין הקיים, ליצור באופן אזרחי תא משפחתי שיקנה להם זכויות בדומה לבני זוג נשואים. כל זאת, בלי לפגוע במעמדם או באופיים של הנישואין והגירושין הדתיים. דין "ברית הזוגיות" כדין הנישואין לכל דבר ועניין.
הצעת החוק מפרטת את מכלול רכיבי "ברית הזוגיות" – ממינוי רשמי ברית הזוגיות ועד להליכי התרת הברית על ידי הרשם או בית המשפט.
הצעת החוק כוללת הוראות באשר למחיקת זוגיות מהרישום. התרת הקשר הזוגי, בדומה ליצירתו, תהיה מבוססת על החלטה אוטונומית של בני הזוג, ולשם כך הם יצטרכו להצהיר בפני הרשם על רצונם להתרת ברית הזוגיות.
הצעות חוק דומות בעיקרן הונחו על שולחן הכנסת התשע-עשרה על ידי חברת הכנסת עליזה לביא וקבוצת חברי הכנסת (פ/1859/19), ועל ידי חברת הכנסת סתיו שפיר (פ/2604/19), ועל שולחן הכנסת העשרים על ידי חברת הכנסת עליזה לביא וקבוצת חברי הכנסת (פ/257/20; הוסרה מסדר היום ביום כ"א בתמוז התשע"ה (8 ליולי 2015); פ/4098/20) ועל ידי חברת הכנסת ציפי לבני וקבוצת חברי הכנסת  (פ/1614/20; הוסרה מסדר היום ביום ט"ו באדר א' התשע"ו (24 בפברואר 2016)). 
 
 
———————————
הוגשה ליו"ר הכנסת והסגנים
והונחה על שולחן הכנסת ביום
ו' בשבט התשע"ח – 22.1.18
 
 

 
[1] ק"ת התשמ"ד, עמ' 2220.
[2] ס"ח התשכ"ה, עמ' 270.
[3] חוקי א"י, כרך ב', עמ' (ע) 876, (א) 903.
[4] ס"ח התש"י, עמ' 159.
[5] ס"ח התשי"ב, עמ' 354.
[6] ס"ח התשכ"ט, עמ' 28.
[7] ס"ח התשמ"א, עמ' 239.
[8] ס"ח התש"ע, עמ' 520.
[9] ס"ח התשל"ג, עמ' 267.
[10] ס"ח התשכ"ה, עמ' 270.
[11] חוקי א"י, כרך ב', עמ' (ע) 876, (א) 903.

שינוי גודל גופנים