הצעת חוק: ברית הזוגיות האזרחית לכל מי שחפץ בהקמת חיי משפחה שלא במסגרת הדתית

הצעת חוק ברית הזוגיות האזרחית, התשע"ד–2014

כיום, במדינת ישראל, הדרך היחידה ליצור מסגרת משפחתית מוכרת על פי חוק היא בהתאם לדין הדתי, בהתאמה לדתם של בני הזוג. מציאות זו פוגעת פגיעה קשה בזכויות היסוד של האדם ומונעת מזוגות רבים את האפשרות למסד חיי משפחה במסגרת משפטית-אזרחית מוכרת על פי חוק. זוגות אלה, אשר אינם מעוניינים או יכולים למסד את חיי משפחתם על פי הדין הדתי, מוצאים את עצמם ללא חלופה אזרחית.

מטרת הצעת חוק זאת היא לאפשר, לכל מי שחפץ בכך, לקיים חיי משפחה במסגרת משפטית-אזרחית מוכרת על פי חוק. הצעת החוק יוצרת מוסד משפטי-אזרחי חדש במדינת ישראל אשר יתקיים לצד מוסד הנישואין, בלי לפגוע במעמדם או באופיים של הנישואין והגירושין הדתיים.

מוסד ברית הזוגיות  אינו מבקש לקרוא תיגר על הממסד הדתי, להתחרות או להתנגש בו, אלא להיות קשוב ולכבד את חירותם של אלה שאין ביכולתם או ברצונם למסד את חיי משפחתם באופן דתי, לעשות זאת באופן אחר תוך מתן תוקף משפטי-אזרחי להחלטתם.

הכנסת התשע-עשרה

יוזמת: חברת הכנסת סתיו שפיר

הצעת חוק ברית הזוגיות האזרחית, התשע"ד–2014

התקשרות בין בני זוג
בני זוג שהסכימו לבוא בברית הזוגיות רשאים להירשם במרשם הזוגיות אם התקיימו בהם תנאים אלה:
        (1)    מלאו לכל אחד מהם 18 שנים;
        (2)    שני בני הזוג הם תושבי מדינת ישראל;
        (3)    הם אינם קרובי משפחה; לעניין זה, "קרוב משפחה" – בנים והוריהם, אחים, סבים ונכדיהם או ניניהם, דודים ואחייניהם או בניהם; לעניין זה דין מי שנשוי או רשום כנשוי במרשם האוכלוסין, או רשום כבן זוג במרשם הזוגיות לאותו קרוב משפחה – כדין קרוב משפחה, וכן דין מאומץ או מאמץ של אחד מאלה כדין קרוב משפחה;
        (4)    איש מהם אינו נשוי לאחר, אינו רשום כנשוי לאחר או רשום כבן זוג לאחר במרשם אוכלוסין או במרשם זוגיות – בישראל או במדינת חוץ;
        (5)    הם אינם נשואים זה לזה על פי הדין האישי;
        (6)    היה אחד מבני הזוג פסול דין או מי שמונה לו אפוטרופוס – בית המשפט אישר כי הוא מסוגל לתת הסכמה מדעת לבוא בברית הזוגיות.

מינוי רשם זוגיות
   (א)    השר ימנה אדם הכשיר להתמנות לשופט בבית המשפט, לרשם זוגיות, ורשאי הוא למנות כמה רשמי זוגיות אם מצא לנכון לעשות כן; מינה השר כמה רשמי זוגיות, ימנה אחד מהם לרשם זוגיות ראשי.
   (ב)    רשם הזוגיות ינהל את מרשם הזוגיות; מינה השר כמה רשמי זוגיות, ינהל רשם הזוגיות הראשי את מרשם הזוגיות ויפקח על פעולתם של רשמי הזוגיות.
   (ג)    לצורך מילוי תפקידו יהיו לרשם הזוגיות סמכויות חקירה לפי סעיפים 9 עד 11 לחוק ועדות חקירה, התשכ"ט–1968 .

בקשה לעריכת ברית זוגיות ולרישום במרשם הזוגיות
(א)  בני זוג המבקשים לערוך ברית זוגיות בפני רשם הזוגיות ולהירשם במרשם הזוגיות, יגישו לרשם הזוגיות בקשה לכך (להלן – הבקשה לרישום); בקשה כאמור תוגש כמפורט בתוספת הראשונה, בצירוף תצהיר של בני הזוג כי מתקיימים בהם כל התנאים הקבועים בחוק זה; בני הזוג רשאים לצרף לבקשה לרישום בקשה לאימות הסכם ממון.
 (ב)    רשם הזוגיות יבחן תוך 14 ימים מהיום שבו הוגשה הבקשה, את עמידת המבקשים בתנאי הרישום ויהיה רשאי לשם כך לבצע בדיקות מטעמו וכן לדרוש ראיות נוספות.
 (ג)    מצא רשם הזוגיות כי הבקשה לרישום לא הוגשה בהתאם להוראות חוק זה, ובכלל זה כי לא מתקיים בה אחד מהתנאים שבסעיף 2, ידחה את הבקשה לרישום וימסור הודעה מפורטת על כך לבני הזוג.
  (ד)    מצא רשם הזוגיות כי הבקשה לרישום הוגשה בהתאם להוראות חוק זה, יפרסם ברבים הודעה על הבקשה באתר האינטרנט של משרד המשפטים.

התנגדות בציבור לרישום במרשם הזוגיות
(א)    כל אדם רשאי להגיש לרשם הזוגיות, בתוך 30 ימים מהיום שבו פורסמה הודעה לציבור לפי סעיף 4(ד), התנגדות לבקשה לרישום, בשל כך שלא התקיימו התנאים האמורים בסעיף 2; הוגשה לרשם הזוגיות התנגדות, ימציא העתק ממנה לבני הזוג, ורשאים הם להשיב להתנגדות בתוך 45 ימים מהיום בו הומצא להם ההעתק.
 (ב)    הוגשה התנגדות לפי הוראות סעיף קטן (א), יבחן רשם הזוגיות את ההתנגדות ויחליט אם לדחותה או לקבלה; החליט רשם הזוגיות לדחות את ההתנגדות ימשיך בהליכי הרישום במרשם הזוגיות לפי הוראות סעיפים 6 או 7, לפי העניין; קיבל רשם הזוגיות את ההתנגדות, ידחה את הבקשה לרישום לפי סעיף 4(ג).
 (ג)    התנגדות לפי סעיף קטן (א) תוגש בטופס לפי התוספת השלישית.

עריכת ברית הזוגיות ורישום במרשם הזוגיות
 (א)    לא נדחתה הבקשה לרישום לפי סעיף 4(ג), יזמין רשם הזוגיות את בני הזוג להתייצב לפניו לבוא בברית הזוגיות.
  (ב)    התייצבו בני הזוג לפני רשם הזוגיות, יסביר להם את משמעויות ברית הזוגיות ותוצאותיה; בני הזוג יצהירו לפני רשם הזוגיות כי התקיימו בהם התנאים הקבועים בחוק זה וכי הם מסכימים לבוא בברית הזוגיות.
  (ג)    נוכח רשם הזוגיות כי התקיימו בהם התנאים הקבועים בחוק זה ושכל אחד מהם מוכן לבוא בברית הזוגיות בהסכמה חופשית ומרצון ובהבינו את משמעויותיה ותוצאותיה, יחתמו לפניו בני הזוג על הסכם ברית הזוגיות בנוסח כמפורט בתוספת השנייה, ורשם הזוגיות יקיים את ההסכם בחתימתו.
  (ד)    רשם הזוגיות ירשום במרשם הזוגיות את פרטי בני הזוג על פי התוספת הרביעית, ואם בני זוג באו בברית הזוגיות לפי סעיף 7(א) ירשום את מועד רישומם במרשם הזוגיות במדינת החוץ, לפי העניין; העתק מן הרישום יישלח לבני הזוג ולפקיד הרישום לפי סעיף 15 לחוק מרשם האוכלוסין, התשכ"ה–1965  (להלן – חוק מרשם האוכלוסין).
 (ה)    אין ברישום במרשם הזוגיות כשלעצמו כדי להוות נישואין על פי הדין האישי.

רישום בני זוג שנרשמו במרשם זוגיות של מדינת חוץ
(א)    בני זוג שנישאו במדינת חוץ או שנרשמו במרשם זוגיות של מדינת חוץ ושהתקיימו בהם התנאים האמורים בסעיף 2, רשאים להגיש לרשם הזוגיות בקשה לפי סעיף 4(א) לבקשה תצורף גם תעודת הנישואין או רישום הזוגיות במדינת החוץ כשהיא מאומתת על פי דרישות רשם הזוגיות.
(ב)    לא הוגשה או נדחתה התנגדות לבקשה לפי סעיף 5 ומצא רשם הזוגיות כי מתקיימות בה הוראות חוק זה, ירשום את פרטי בני הזוג במרשם הזוגיות בהתאם לסעיף 6(ד), ולא יחולו לגביהם הוראות סעיף 6(א) עד (ג).
הדין החל על בני זוג
 (א)    בכפוף להוראות סעיף זה –
            (1)     דין בני זוג הרשומים במרשם הזוגיות לפי הוראות חוק זה, כדין בני זוג נשואים;
            (2)    דין בני זוג שרישומם במרשם הזוגיות נמחק, כדין בני זוג שנישואיהם הותרו;
            (3)    דין אדם שבן זוגו נפטר בעת שהיה רשום כבן זוגו במרשם הזוגיות, כדין אלמן.
  (ב)    הוראות חוק יחסי ממון בין בני זוג, התשל"ג–1973 (בסעיף זה – חוק יחסי ממון) יחולו על בני זוג הרשומים במרשם הזוגיות, בשינויים המחויבים ובשינוי זה: בלי לגרוע מהוראות סעיף 2 לחוק יחסי ממון, הסכם ממון בין בני זוג הבאים בברית הזוגיות יכול שיאומת גם בידי רשם הזוגיות בעת הרישום במרשם הזוגיות לפי הוראות סעיף 6, וזאת לאחר שנוכח כי בני הזוג עשו את ההסכם בהסכמה חופשית וכי הם מבינים את משמעותו ותוצאותיו; אומת הסכם ממון בידי רשם הזוגיות, דינו לכל דבר ועניין, פרט לערעור, כדין פסק דין של בית המשפט.
  (ג)    בן זוג הרשום במרשם זוגיות חייב במזונות בן זוגו, וכן במזונות ילדיו הקטינים והילדים הקטינים של בן זוגו, ויחולו על מזונות אלה סעיפים 1, 2א ו- 3א עד 20 לחוק לתיקון דיני המשפחה (מזונות), התשי"ט–1959 .
  (ד)    הוראות סעיף זה לא יחולו לעניין זכויות וחובות על פי הדין האישי.
מחיקה מן המרשם 
(א)     רשם הזוגיות ימחק בני זוג ממרשם הזוגיות באחד מן המקרים האלה:
            (1)     אחד מבני הזוג נפטר;
            (2)     בית משפט נתן פסק דין חלוט המתיר את ברית הזוגיות לפי הוראות סעיף 11; לעניין זה יראו את המועד שבו פסק הדין הפך לחלוט, כמועד המחיקה;
            (3)     התקבלה הודעה לפי סעיף 4א לפקודת הנישואין והגירושין (רישום) , ולפיה בני הזוג נישאו זה לזו;
            (4)    בית משפט מוסמך או רשות מוסמכת אחרת במדינת חוץ נתנו פסק דין או החלטה המורים על מחיקת בני הזוג ממרשם זוגיות, כל זאת בכפוף לאמור בחוק אכיפת פסקי חוץ, התשי"ח–1958 .
 (ב)    בקשת מחיקה על פי סעיף קטן (א), תוגש בטופס לפי התוספת החמישית.
 (ג)    מחק רשם הזוגיות את בני הזוג ממרשם הזוגיות לפי הוראות סעיף זה, ישלח אישור על המחיקה לבני הזוג ולפקיד הרישום לפי סעיף 15 לחוק מרשם האוכלוסין.
 (ד)    בני זוג שנמחקו ממרשם הזוגיות, יהיו פנויים להינשא או לבוא בברית זוגיות ממועד המחיקה.
בית המשפט המוסמך    10.    לבית המשפט לענייני משפחה תהא סמכות ייחודית לדון בעניינים שלפי חוק זה.

התרת ההתקשרות על ידי בית המשפט
(א)    בני זוג או בן זוג המעוניינים בהתרת ברית זוגיות רשאים להגיש בקשה להתרת ברית זוגיות לבית המשפט.
(ב)    הוגשה לבית משפט בקשה להתרת ברית זוגיות לפי הוראות סעיף קטן (א), ייתן בית המשפט פסק דין המתיר את ברית הזוגיות באחד מאלה:
            (1)    בני הזוג הגיעו להסכמה להתיר את ברית הזוגיות; בני זוג שהגיעו להסכמה כאמור רשאים להגיש גם בקשה לאישור הסכם המסדיר את כלל העניינים הקשורים בהתרת ברית הזוגיות, לרבות יחסי ממון, אפוטרופסות ילדים, משמורתם ומזונותיהם (להלן – הסכם התרה); בית המשפט רשאי, לאחר שנוכח כי בני הזוג עשו את ההסכם בהסכמה חופשית וכי הם מבינים את משמעותו ותוצאותיו, לאשר את הסכם ההתרה ולאישור יהא תוקף של פסק דין;
            (2)    בני הזוג לא הגיעו להסכמה להתיר את ברית הזוגיות כאמור בפסקה (1) בתוך חצי שנה מיום שהוגשה הבקשה להתרת ברית זוגיות ואחד מבני הזוג הודיע לבית המשפט כי הוא מעוניין בהתרת ברית הזוגיות; ואולם רשאי בית המשפט לעכב את מתן פסק הדין אם מצא כי הדבר נחוץ על מנת להגן על טובתם של בני הזוג או של ילדיהם או מטעמים מיוחדים אחרים שיירשמו; בלי לגרוע מהאמור, במקרה שבו הוכח בפני בית המשפט כי בני הזוג נשואים, רשאי בית המשפט להורות לצד המבקש התרת ברית הזוגיות לשתף פעולה להתרת קשר הנישואים כתנאי להתרת ברית הזוגיות;
            (3)    חלפה חצי שנה מיום הגשת הבקשה להתרת ברית הזוגיות ולא ניתן היה לאתר את בן הזוג ולהמציא לו את הבקשה.
 (ג)    הוגשה בקשה בהסכמה על פי סעיף קטן (ב)(1), והיה לפחות אחד מבני הזוג פסול דין או מי שמונה לו אפוטרופוס, ייתן בית המשפט פסק דין המתיר את ברית הזוגיות לאחר שנוכח כי פסול הדין או מי שמונה לו אפוטרופוס מסוגל להבין בדבר וכי כל אחד מבני הזוג הסכים להתרת ברית הזוגיות בהסכמה חופשית ובהבינו את משמעותה ותוצאותיה.
 (ד)    בלי לגרוע מהוראות סעיפים קטנים (א) עד (ג), רשאי בית המשפט לתת פסק דין המתיר את ברית הזוגיות גם בהתקיים אחד מאלה:
            (1)    ברית הזוגיות והרישום נעשו למראית עין;
            (2)    הרישום במרשם הזוגיות נעשה על יסוד מידע כוזב או שגוי;
            (3)    בית המשפט נוכח כי לא ניתן לקבל את הסכמת בן הזוג להתרת ברית הזוגיות מחמת ליקוי נפשי או שכלי שבשלו בן הזוג אינו מסוגל להבין את משמעות התרת ברית הזוגיות ותוצאותיה.
  (ה)    הוגשה בקשה להתרת ברית זוגיות לפי סעיף קטן (א), רשאי בית המשפט להורות לבני הזוג לפנות ליחידת הסיוע על מנת שתסייע להם בשיקום הקשר או בתכנון הליך ההתרה.
ערר על החלטת הרשם    12.    כל אחד מהמפורטים בפסקאות שלהלן רשאי לערער לבית המשפט על החלטת הרשם כמפורט בפסקאות שלהלן:
        (1)    בן זוג שהגיש בקשה לרישום – על החלטת הרשם לדחות את בקשתו לפי סעיפים 4(ג) או 5(ב);
        (2)    אדם שהגיש התנגדות לפי סעיף 5 – על החלטת הרשם לרשום את בני הזוג במרשם הזוגיות לפי סעיף 6(א);
        (3)    בן הזוג הרשום במרשם הזוגיות או שנמחק ממרשם הזוגיות – על החלטת הרשם שניתנה לגביו לפי סעיף 9(א).

איסור התניה
אין להתנות על הוראות חוק זה.

שמירת דינים
אין בהוראות חוק זה כדי לפגוע בדיני נישואין וגירושין ובסמכות השיפוט של בתי הדין הדתיים לפי כל דין.

שמירת זכויות
אין בחוק זה כדי לשנות זכויות של בני זוג אשר נרכשו לפני יום תחילתו אלא אם כן הסכימו בני הזוג אחרת בכתב.

ביצוע ותקנות
(א)    השר ממונה על ביצוע חוק זה והוא רשאי להתקין תקנות לביצועו, ובכלל זה תקנות בעניינים אלה:
            (1)    סדרי הדין בפני בית המשפט והרשם;
            (2)    אגרות בעד הגשת בקשה לרישום במרשם הזוגיות או בקשה למחיקת רישום כאמור.
 (ב)    תקנות לפי סעיף קטן (א)(2) יותקנו באישור ועדת החוקה חוק ומשפט של הכנסת.

דין רישום במרשם הזוגיות לחסרי דת
(א)    מי שהיה רשום במרשם הזוגיות מכוח חוק ברית הזוגיות לחסרי דת, התש"ע–2010  (להלן – חוק ברית הזוגיות לחסרי דת), ורישומו היה תקף ביום תחולתו של חוק זה, יועבר רישומו למרשם הזוגיות על פי חוק זה מיום תחולת החוק; הועבר הרישום, יחולו על הנרשם כל הוראות חוק זה.
 (ב)    הועבר רישום בהתאם לסעיף קטן (א), יהיה מועד רישומם של בני הזוג המועד שבו נרשמו במרשם הזוגיות על פי חוק ברית הזוגיות לחסרי דת.

תקנות ראשונות
תקנות ראשונות לפי סעיף 16 יותקנו בתוך ארבעה חודשים מיום פרסום החוק.
תחילה
תחילתו של חוק זה שישה חודשים מיום פרסומו.

ביטול חוק ברית הזוגיות לחסרי דת
חוק ברית הזוגיות לחסרי דת, התש"ע–2010 – בטל.

תיקון חוק מרשם האוכלוסין
בחוק מרשם האוכלוסין, התשכ"ה–1965–
        (1)    בסעיף 2(א1), במקום "בחוק ברית הזוגיות לחסרי דת, התש"ע–2012" יבוא "בחוק ברית הזוגיות האזרחית, התשע"ד–2014";
        (2)    בסעיף 15(2א), במקום "בחוק ברית הזוגיות לחסרי דת, התש"ע–2012" יבוא "בחוק ברית הזוגיות האזרחית, התשע"ד–2014";
        (3)    בסעיף 31(7), במקום "בחוק ברית הזוגיות לחסרי דת, התש"ע-2012" יבוא "בחוק ברית הזוגיות האזרחית, התשע"ד-2014".

תיקון חוק סיוע למשפחות שבראשן הורה עצמאי
בחוק סיוע למשפחות שבראשן הורה עצמאי, התשנ"ב–1992 , בסעיף 1, בפסקה (1), אחרי "אינו נשוי" יבוא "או רשום כבן זוג לפי חוק ברית הזוגיות האזרחית, התשע"ד–2014".

תיקון פקודת הנישואין והגירושין (רישום)
בפקודת הנישואין והגירושין (רישום), בסעיף 4א, במקום "בחוק ברית הזוגיות לחסרי דת, התש"ע–2010" יבוא "בחוק ברית הזוגיות האזרחית, התשע"ד–2014".

דברי הסבר
כיום, במדינת ישראל, הדרך היחידה ליצור מסגרת משפחתית מוכרת על פי חוק היא בהתאם לדין הדתי, בהתאמה לדתם של בני הזוג. מציאות זו פוגעת פגיעה קשה בזכויות היסוד של האדם ומונעת מזוגות רבים את האפשרות למסד חיי משפחה במסגרת משפטית-אזרחית מוכרת על פי חוק. זוגות אלה, אשר אינם מעוניינים או יכולים למסד את חיי משפחתם על פי הדין הדתי, מוצאים את עצמם ללא חלופה אזרחית. יתרה מכך, זוגות אלה נאלצים לשאת בהוצאות כלכליות כבדות הכרוכות בנישואים מחוץ למדינה ואף מאבדים את החוויה היסודית של מיסוד הזוגיות שלהם במדינה בה הם חיים, בשפתם, בתרבותם ובלוויית משפחתם וחבריהם.

מצוקה זו הובילה למגמה, הולכת וגוברת, של פיתוח מסלולים עוקפים לנישואין הדתיים הכוללים, בין היתר, את הרחבת מוסד ה"ידועים בציבור" בישראל ואת העלייה הגבוהה במספר הבוחרים להינשא בנישואים אזרחיים מחוץ למדינת ישראל. כך, בהתאם לנתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, בשנת 2011 דווח למרשם האוכלוסין על 8,995 זוגות שערכו נישואים בחוץ לארץ, בהם לפחות אחד מבני הזוג רשום במרשם האוכלוסין. 70% מקרב הרשומים במרשם האוכלוסין שדיווחו בשנת 2011 כי נישאו בחו"ל הם יהודים. כמו כן, על פי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, מספר הזוגות היהודים החיים יחד בלי להינשא זה לזו עלה פי 2.5 בשנת 2011 בהשוואה לשנת 2000.

מסלולים אלה יוצרים פגיעה קשה בזכויות היסוד של בני הזוג משום שהם כוללים פתרונות נקודתיים וחלקיים בלבד, ואינם מבטיחים ודאות משפטית ויציבות למערכת היחסים בין בני הזוג, בשונה מזוגות שנישאו בנישואין דתיים. יתרה מכך, היעדרה של מערכת אזרחית מוכרת ופיתוחה של תופעת ה"ידועים בציבור", המאפשרת לבני זוג נשואים לחיות בנפרד ובאופן קבוע עם בני זוג אחרים בלי שהותר קשר ההתחייבות ביניהם, עלולה להציב מכשולים הלכתיים לדורות הבאים. במציאות בישראל של ימינו היעדרו של מסלול חלופי למסגרת הדתית, מביא להעמקת הקרעים שבין הציבור שומר המצוות לבין זה שאינו ולהתרחקות של רבים מהמסורת הדתית.

מטרתה של הצעת חוק ברית הזוגיות האזרחית היא לאפשר, לכל מי שחפץ בכך, לקיים חיי משפחה במסגרת משפטית-אזרחית מוכרת על פי חוק. הצעת החוק יוצרת מוסד משפטי-אזרחי חדש במדינת ישראל אשר יתקיים לצד מוסד הנישואין, בלי לפגוע במעמדם או באופיים של הנישואין והגירושין הדתיים.
מוסד ברית הזוגיות אינו מבקש לקרוא תיגר על הממסד הדתי, להתחרות או להתנגש בו, אלא להיות קשוב ולכבד את חירותם של אלה שאין ביכולתם או ברצונם למסד את חיי משפחתם באופן דתי, לעשות זאת באופן אחר תוך מתן תוקף משפטי-אזרחי להחלטתם. ברית הזוגיות תהווה מסלול מקביל אשר יחיל על בני זוג שיבחרו בו את מלוא הזכויות והחובות האזרחיות החלות על בני זוג נשואים. זאת, בלי שבני הזוג ייחשבו כנשואים על פי הדין הדתי.
אותן זכויות וחובות יחולו על זוגות שבחרו במסלול של ברית הזוגיות מכוח רישומם במרשם מיוחד, אשר ינוהל באמצעות רשמים שימונו על ידי שר המשפטים, לאחר שנמצאו כשירים להתמנות כשופטים בבית משפט לענייני משפחה.

הצעת החוק קובעת מנגנונים אזרחיים בכל הנוגע לעריכת ברית הזוגיות, למילוי הבקשה לעריכת ברית זוגיות ולתנאי הכשירות שצריכים להתקיים אצל בני הזוג. כמו כן, קובעת ההצעה מנגנונים העוסקים בהתרה של ברית הזוגיות ומחיקתם של בני הזוג מהמרשם.

הצעת החוק מגלמת בתוכה הצעת פשרה אשר מבוססת על הצעות חוק רבות שהוצגו לאורך השנים על ידי גורמים שונים – הן מהמגזר הדתי והן מהמגזר החילוני – ומבטאת ניסיון לדו-שיח החותר ליצור מציאות המאפשרת הגשמתן של זכויות יסוד תוך מתן כבוד הדדי לתפישות הערכיות השונות. לאור האמור, יש להניח כי מוסד ברית הזוגיות אף יצליח להוביל לחיזוק מוסד הנישואין הדתי שכן בהינתן חלופה אזרחית למיסוד הקשר הזוגי, זוג שיבחר בנישואין דתיים יעשה כן ברצון חופשי ובלב שלם.

הצעות חוק דומות בעיקרן הונחו על שולחן הכנסת השמונה-עשרה על ידי חברי הכנסת דוד רותם ורוברט אילטוב (פ/6/18), על ידי חברי הכנסת שלמה מולה וקבוצת חברי הכנסת (פ/141/18, הוסרה מסדר היום ביום י"ח בסיוון התשס"ט (10 ביוני 2009); פ/1971/18) ועל ידי חבר הכנסת מאיר שטרית וקבוצת חברי הכנסת (פ/1969/18 (הוסרה מסדר היום ביום י' באדר התש"ע (24 בפברואר 2010)); פ/2285/18 (הוסרה מסדר היום ביום כ"ח בשבט התשע"א (2/2/2011); פ/3034/18), ועל שולחן הכנסת התשע-עשרה על ידי חבר הכנסת מאיר שטרית (פ/473/19).
הצעת חוק זהה הונחה על שולחן הכנסת התשע-עשרה על ידי חברת הכנסת עליזה לביא וקבוצת חברי הכנסת (פ/1859/19).

———————————
הוגשה ליו"ר הכנסת והסגנים
והונחה על שולחן הכנסת ביום
ט"ז בתמוז התשע"ד – 14.7.14

שינוי גודל גופנים