אלפי בני זוג יהודים, שאינם נמנים על הציבור הדתי, המבקשים לקיים נישואין יהודיים נמנעים מלהירשם אצל הרב המוסמך המקומי ובמקום זאת בוחרים לפנות לארגון רבני צהר המקיים מזה שנים פרוייקט נישואין לבני זוג אלה בהתנדבות, ללא שכר או תמורה אחרת.
רבני צהר הם רבנים ציוניים דתיים ששירתו בצה"ל, המעורים בדעת הקהל ובתוך עמם הם יושבים, מבינים את שפתם המעודכנת של בני הזוג ואינם מעוררים תחושה של כפייה דתית ותביעות הנראות בעיני הזוג כבלתי מתקבלות על הדעת.
כאלפיים בני זוג בשנה בוחרים להינשא במסגרת פרוייקט הנישואין של צהר.
לאחרונה, הפסיקו רשויות המדינה את ההסדר עם רבני צהר.
הצעת החוק קובעת כי בני זוג רשאים להירשם לנישואין אצל רב מוסמך בכל מקום בארץ בלי קשר למקום מגוריהם. כמו כן קובעת הצעת החוק כי הרב העורך את החופה רשאי לערוך אותה בכל מקום בארץ ובלבד שהוא רב שהוסמך ככזה על ידי הרבנות הראשית לישראל וכן שקיבל אישור מרב עיר או רב מועצה מקומית, יהא מקום מגוריהם אשר יהא.
הצעת חוק עריכת נישואין ורישומם (תיקוני חקיקה), התשע"ב–2011
תיקון פקודת הנישואין והגירושין (רישום):
1. בפקודת הנישואין והגירושין (רישום) , אחרי סעיף 3 יבוא:
מקום רישום הנישואין:
3א. בני זוג יהודים המבקשים להינשא, רשאים להירשם לנישואין ולקבל את כל התיעוד הנדרש לשם כך אצל כל רב המוסמך כרשות רושמת, יהא מקום מושבם אשר יהא.".
תיקון חוק שיפוט בתי דין רבניים (נישואין וגירושין):
2. בחוק שיפוט בתי דין רבניים (נישואין וגירושין), התשי"ג–1953 , אחרי סעיף 2 יבוא:
סמכות לערוך נישואין:
2א. רב שהוסמך לרבנות על ידי הרבנות הראשית לישראל רשאי לערוך נישואין לבני זוג יהודים בכל מקום בישראל ובלבד שקיבל לכך אישור מרב עיר יהא מקום מושבו אשר יהא; בסעיף זה – "הרבנות הראשית לישראל" – כמשמעה בחוק הרבנות הראשית, התש"ם–1980 , "רב עיר" – כהגדרתו בסעיף 15 לחוק שירותי הדת היהודיים [נוסח משולב], התשל"א–1971 .".
דברי הסבר
אלפי בני זוג יהודים, שאינם נמנים על הציבור הדתי, המבקשים לקיים נישואין יהודיים נמנעים מלהירשם אצל הרב המוסמך המקומי ובמקום זאת בוחרים לפנות לארגון רבני צהר המקיים מזה שנים פרוייקט נישואין לבני זוג אלה בהתנדבות, ללא שכר או תמורה אחרת. השנים האחרונות מלמדות כי לעיתים בני זוג שאינם דתיים מתקשים ליצור חיבור אמיתי וידידותי עם חלק מהרבנים המוסמכים לערוך חופות ולרשום נישואין. רבני צהר הם רבנים ציוניים דתיים ששירתו בצה"ל, המעורים בדעת הקהל ובתוך עמם הם יושבים, מבינים את שפתם המעודכנת של בני הזוג ואינם מעוררים תחושה של כפייה דתית ותביעות הנראות בעיני הזוג כבלתי מתקבלות על הדעת.
כאלפיים בני זוג בשנה בוחרים להינשא במסגרת פרוייקט הנישואין של צהר. במסגרת הסדר זה הועבר החומר של רישום הנישואין ועריכת החופה בכל הארץ למשרד הדתות, לרבנות ולמשרד הפנים ונישואין אלה נרשמו כדין כל נישואין הנערכים בידי רבנות מקומית. הסדר דומה קיים לרבנות החרדית. בד"ץ מיוחד בבני ברק וירושלים רושם נישואין ועורכים חופות של בני זוג ללא קשר למקום מגוריהם ומעבירים את החומר כאמור לעיל.
לאחרונה, הפסיקו רשויות המדינה את ההסדר עם רבני צהר. עובדה זו מונעת מאלפי זוגות להינשא כיהודים וחלק לא מבוטל מהם יבחר לבוא בברית הנישואין מעבר לים או על ידי עורכי חופות אזרחיות שאינם מוכרים בהלכה היהודית.
הצעת החוק קובעת כי בני זוג רשאים להירשם לנישואין אצל רב מוסמך בכל מקום בארץ בלי קשר למקום מגוריהם. כמו כן קובעת הצעת החוק כי הרב העורך את החופה רשאי לערוך אותה בכל מקום בארץ ובלבד שהוא רב שהוסמך ככזה על ידי הרבנות הראשית לישראל וכן שקיבל אישור מרב עיר או רב מועצה מקומית, יהא מקום מגוריהם אשר יהא. ניתוק הקשר בין מקום מגורי אחד מבני הזוג לבין מקום רישום הנישואין, כמו גם ניתוק הקשר שבין מקום מגורי הרב העורך את החופה למקום מגורי רב העיר שהסמיך אותו יבטיח שבני זוג יוכלו לבוא בברית הנישואין כיהודים על פי רצונם.
הצעת חוק דומות בעיקרן הונחו על שולחן הכנסת השמונה-עשרה על ידי חבר הכנסת עתניאל שנלר (פ/1635/18) ועל ידי חברת הכנסת פניה קירשנבאום וקבוצת חברי הכנסת (פ/3579/18).
———————————
הוגשה ליו"ר הכנסת והסגנים
והונחה על שולחן הכנסת ביום
ט' בכסלו התשע"ב – 5.12.11
