הצעת חוק: בן זוג שיסרב לתת גט יובא למאסר בכפייה

הצעת חוק בתי דין רבניים (קיום פסקי דין של גירושין) (תיקון – חובת דיון בהטלת מאסר על סרבן גט), התשע"ג–2013

חוק בתי דין רבניים (קיום פסקי דין של גירושין), התשנ"ה–1995 (להלן – החוק), המכונה "חוק הסנקציות", תכליתו להביא בן זוג סרבן גט לקיים פסק דין למתן גט, על יד הפעלת לחץ באמצעות הוצאת צווי הגבלה נגדו, ובמקרים חמורים יותר אף בדרך של מאסר כפייה. 

תיקון סעיף 4     1.     בחוק בתי דין רבניים (קיום פסקי דין של גירושין), התשנ"ה–1995 , בסעיף 4(ג1), אחרי פסקה (3) יבוא: 
        "(4)    חלפו שישה חודשים מיום מתן פסק הדין וטרם סודר הגט יקיים בית הדין דיון ובו יבחן את הצורך במתן צו הגבלה לפי סעיף 3 או 3א, לפי העניין, כדי להביא לקיום פסק הדין."

דברי הסבר

חוק בתי דין רבניים (קיום פסקי דין של גירושין), התשנ"ה–1995 (להלן – החוק), המכונה "חוק הסנקציות", תכליתו להביא בן זוג סרבן גט לקיים פסק דין למתן גט, על יד הפעלת לחץ באמצעות הוצאת צווי הגבלה נגדו, ובמקרים חמורים יותר אף בדרך של מאסר כפייה.

מבקר המדינה ציין בדוח 54ב' העוסק בבתי הדין הרבניים, כי לרשות הדיינים עומד כלי יעיל כנגד סרבני הגט, הוא החוק האמור, אולם הדיינים אינם עושים בו די שימוש ובפרט בצו הגבלה בדרך של מאסר.
מהניסיון בשטח עולה כי צו הגבלה בדרך של מאסר, הנו הסנקציה האפקטיבית ביותר להבאת בעל סרבן גט ליתן גט. על אף זאת, השימוש בסנקציה זו מועט ביותר, והתוצאה היא כי נשים נותרות שבויות בידי בעליהן ומסורבות גט במשך שנים רבות, אף לאחר שניתן פסק דין המחייב את הבעל לתת את הגט. במקרים רבים, הן נאלצות בסופו של דבר להיכנע לסחטנות בן הזוג ולקנות את חירותן בכסף.

הימנעות מהטלת סנקציה זו נובעת מהשקפת עולם מחמירה של חלק מהדיינים, החוששים שכפיית מאסר כנגד סרבן הגט תגרום ל"גט מעושה" ותפגום בכשרות הגט.
לפיכך, מוצע להוסיף על לוח הזמנים לקיום דיוני מעקב אחר הוצאת צווי ההגבלה ויעילותם, הקבוע כיום בחוק, כי בחלוף שישה חודשים מעת מתן פסק הדין לגט יקיים בית הדין דיון במתן צו הגבלה למאסר, ובמקרה שהסרבן כבר נמצא במאסר – ידון בית הדין בצו הגבלה המורה על החזקתו בבידוד לתקופה הקבועה בחוק.
הצעת החוק נוסחה בסיוע ארגון מבוי סתום.

———————————
הוגשה ליו"ר הכנסת והסגנים
והונחה על שולחן הכנסת ביום
כ"ד באב התשע"ג – 31.7.13

שינוי גודל גופנים