הצעת חוק: במקרה של גירושין תידרש הסכמה בכתב משני הצדדים בכדי לדון בעניינים הנלווים לגירושין (רכוש, מזונות) בבתי הדין הרבניים.

הצעת חוק שיפוט בתי דין רבניים (נישואין וגירושין) (תיקון – דרישת הסכמה בכתב), התשע"ד–2013

על פי המצב החוקי הקיים כיום בישראל, כאשר בני זוג יהודים מבקשים להתגרש, קיימת סמכות מקבילה לבית הדין הרבני ולבית המשפט לענייני משפחה לדון בעניינים הכרוכים בגירושין כגון משמורת ילדים, חלוקת רכוש, מזונות ילדים. בעניינים אלה תדון הערכאה שהחלה לדון ראשונה בתביעה. חוק שיפוט בתי דין רבניים (נישואין וגירושין), מאפשר לכרוך לתביעת גירושין שהוגשה לבית הדין הרבני את העניינים הנלווים. מצב זה יוצר "מרוץ סמכויות" בין בית הדין הרבני לבית המשפט לענייני משפחה.
מצב דברים זה פוגע בעיקר בנשים, כיוון שבתי הדין הרבניים נוהגים לפסוק על פי הדין הדתי, בו יש "נחיתות משפטית" מובנית של נשים לעומת בעליהן. בשל מרוץ הסמכויות וכריכת העניינים הנוספים בבית הדין הרבני, נופלות הנשים המתגרשות קורבן לסחטנות וסרבנות גט והופכות לשבויות בידי בעליהן.
לפי הצעת החוק, נישואין וגירושין של יהודים בישראל, אזרחי המדינה או תושביה יישארו בשיפוטם הייחודי של בתי הדין הרבניים. עם זאת, מוצע לבטל את האפשרות לכרוך אל הליך הגירושין בבית הדין הרבני את העניינים הנלווים, כפי שנעשה היום.

הצעת חוק שיפוט בתי דין רבניים (נישואין וגירושין) (תיקון – דרישת הסכמה בכתב), התשע"ד–2013

תיקון סעיף 3   
1.    בחוק שיפוט בתי דין רבניים (נישואין וגירושין), התשי"ג–1953 (להלן – החוק העיקרי), בסעיף 3, המילה "ייחודי" – תימחק, ובסופו יבוא "ובלבד שכל הצדדים הנוגעים בדבר הביעו הסכמתם לכך בכתב; בסעיף זה, "הסכמה" – הסכמה חופשית ומדעת שתינתן בתצהיר".
תיקון סעיף 9   
2.    בסעיף 9 לחוק העיקרי, בסופו יבוא "בכתב; בסעיף זה, "הסכמה" – הסכמה חופשית ומדעת שתינתן בתצהיר".

דברי הסבר
על פי המצב החוקי הקיים כיום בישראל, כאשר בני זוג יהודים מבקשים להתגרש, קיימת סמכות מקבילה לבית הדין הרבני ולבית המשפט לענייני משפחה לדון בעניינים הכרוכים בגירושין כגון משמורת ילדים, חלוקת רכוש, מזונות ילדים. בעניינים אלה תדון הערכאה שהחלה לדון ראשונה בתביעה. חוק שיפוט בתי דין רבניים (נישואין וגירושין), מאפשר לכרוך לתביעת גירושין שהוגשה לבית הדין הרבני את העניינים הנלווים. מצב זה יוצר "מרוץ סמכויות" בין בית הדין הרבני לבית המשפט לענייני משפחה.
למצב הקיים השלכות קשות על זוגות המתגרשים בישראל, בשל העובדה שהם נאלצים לצאת ל"מירוץ סמכויות" בין הערכאה הדתית לאזרחית, במקום לנסות ולהגיע לשלום בית או לחלופין, לסיים את הסכסוך בדרכי שלום.
מצב דברים זה פוגע בעיקר בנשים, כיוון שבתי הדין הרבניים נוהגים לפסוק על פי הדין הדתי, בו יש "נחיתות משפטית" מובנית של נשים לעומת בעליהן. בשל מרוץ הסמכויות וכריכת העניינים הנוספים בבית הדין הרבני, נופלות הנשים המתגרשות קורבן לסחטנות וסרבנות גט והופכות לשבויות בידי בעליהן.
לפי הצעת החוק, נישואין וגירושין של יהודים בישראל, אזרחי המדינה או תושביה יישארו בשיפוטם הייחודי של בתי הדין הרבניים. עם זאת, מוצע לבטל את האפשרות לכרוך אל הליך הגירושין בבית הדין הרבני את העניינים הנלווים, כפי שנעשה היום.
על מנת לאפשר פלורליזם תרבותי ודתי, ועל מנת שלא לחסום את דרכם של בני זוג המבקשים להתדיין או לאשר הסכם בפני ערכאה דתית, הוספה לסעיף 3 הדרישה להסכמה בכתב, במסגרת תצהיר, של שני בני הזוג על מנת לקיים התדיינות בבית הדין הרבני בעניינים רכושיים נלווים, והושאר על כנו סעיף 9 לחוק, המאפשר התדיינות בבית הדין הרבני בענייני מעמד אישי במקרה של הסכמה של כל הנוגעים בדבר, אך מוצע כי הסכמה כאמור תינתן גם היא בכתב. זאת, בדומה למצב הקיים על פי חוק הירושה.
התיקון לחוק נועד לסיים את המהלך שהחל בעת חקיקתו של חוק בית משפט לענייני משפחה, ולרכז את כל הסמכויות בענייני משפחה, למעט הנישואין והגירושין עצמם, בידי ערכאה אחת. זאת, במטרה לאפשר סיום הליכי הסכסוך בדרכי שלום, ללא צורך במרוץ בין הערכאות השונות, ותוך שמירה על שוויון זכויות בין בני הזוג בהליך הנוגע לעניינים הנלווים לגירושין. בנוסף, התיקון נועד להביא לאחידות הפסיקה בעניינים הנלווים לגירושין.
הצעת החוק הוכנה בסיועם של הארגונים נעמת, ויצו ומבוי סתום.
הצעות חוק דומות בעיקרן הונחו על שולחן הכנסת השמונה-עשרה על ידי חברי הכנסת אורית זוארץ ודניאל בן-סימון וקבוצת חברי הכנסת (פ/4079/18) ועל שולחן הכנסת התשע-עשרה על ידי חבר הכנסת דב חנין וקבוצת חברי הכנסת (פ/578/19), על ידי חברי הכנסת מרב מיכאלי ויחיאל חיליק בר וקבוצת חברי הכנסת (פ/1532/19),על ידי חברי הכנסת אלעזר שטרן ואורלי לוי אבקסיס (פ/1531/19) ועל ידי חברת הכנסת עליזה לביא וקבוצת חברי הכנסת (פ/1639/19).
———————————
הוגשה ליו"ר הכנסת והסגנים
והונחה על שולחן הכנסת ביום
כ"ז בטבת התשע"ד – 30.12.13

שינוי גודל גופנים