הצעת חוק: ביטול המועצות הדתיות

חוק שירותי הדת היהודיים, מסדיר את פעילותן של המועצות הדתיות במדינת ישראל.

הצעת חוק זאת מציעה לבטל את קיומן של המועצות הדתיות במדינת ישראל ולהותיר בחוק רק את הסעיפים שעניינם שירותי קבורה, שיסופקו באמצעות חברות קבורה שתוקמנה על ידי הרשויות המקומיות. האחריות לאספקת שירותי הדת, אשר כיום מוטלת על המועצות הדתיות, תועבר אל הרשויות המקומיות, והן תוסמכנה לגבות אגרות למטרה זו.
כמו כן, מוצע בהצעת החוק לבטל את הייצוג של חברי המועצות הדתיות בקרב האסיפה הבוחרת לפי חוק הרבנות הראשית לישראל, ולקבוע כי במקומם ימונו לאסיפה הבוחרת נציגי ציבור ובלבד שעשרים מתוכם יהיו נשים.

הצעת חוק שירותי הדת היהודיים (תיקון – ביטול המועצות הדתיות), התשע"ה 2014

תיקון שם החוק 
1. בחוק שירותי הדת היהודיים [נוסח משולב], התשל"א–1971 (להלן – החוק העיקרי), בשם החוק, במקום "שירותי הדת היהודיים" יבוא "הרשויות המקומיות (שירותי דת)". 

החלפת סעיפים 1 ו-2
2. במקום סעיפים 1 ו-2 לחוק העיקרי יבוא:
"הגדרות 1. בחוק זה – "חברת קבורה" – חברה קדישא או גורם אחר המטפל בקבורת נפטרים יהודים בבית עלמין;
"מורשית קבורה" – חברת קבורה הגובה תעריפים כמפורט בחלק ב' בתוספת; "השר" – שר הפנים.

תפקיד רשות מקומית   
 2. (א) רשות מקומית תספק שירותי דת.
     (ב) רשות מקומית תגבה אגרות עבור שירותי הדת שהיא מספקת, בהתאם לתקנות שיקבע השר, בהסכמת שר האוצר.
     (ג) הרשות המקומית תקים חברת קבורה."

ביטול סעיפים 3 עד 12, 13 ו-14    
3. סעיפים 3 עד 12, 13 ו-14 לחוק העיקרי – בטלים.

תיקון סעיף 14א   
4. בסעיף 14א לחוק העיקרי –
  (1)    בסעיף קטן (א), במקום "רשות מקומית, מועצה דתית או חברה קדישא" יבוא "חברת קבורה", ובמקום "דת" יבוא "קבורה";
  (2)    בסעיף קטן (י), במקום "לחברה קדישא או למועצה הדתית לפי העניין, והחברה או המועצה כאמור" יבוא "לחברת קבורה, והיא".

תיקון סעיף 14א2  
 5. בסעיף 14א2 לחוק העיקרי, במקום "השר לענייני דת" יבוא "השר".

תיקון סעיף 14א7    
6. בסעיף 14א7(א) לחוק העיקרי, במקום "רשות מקומית, מועצה דתית או חברה קדישא המטפלת בקבורת נפטרים בבית עלמין וגובה תעריפים כמפורט בחלק ב' בתוספת (להלן – מורשית קבורה)" יבוא "מורשית קבורה".

תיקון סעיף 14ב   
 7. בסעיף 14ב(ב) לחוק העיקרי, במקום "השר יפקח" יבוא "ועדת הפנים והגנת הסביבה של הכנסת תפקח".

תיקון סעיף 15   
 8. בסעיף 15 לחוק העיקרי –
        (1)    בסעיף קטן (א) –
            (א)    ברישה, במקום "שר הדתות" יבוא "השר";
            (ב)    פסקה (1) – תימחק;
            (ג)    בפסקה (2), אחרי "בחירות של רבני עיר" יבוא "ובלבד שתקופת כהונתו של רב עיר לא תעלה על עשר שנים";
            (ד)    בפסקה (3), הסיפה החל במילים "לעניין זה יראו" – תימחק;
        (2)    במקום סעיף קטן (ב) יבוא:
            "(ב)    חברת קבורה ומועצת בתי עלמין יהודיים רשאיות לגבות אגרות בעד שירותיהן, בהתאם לתקנות שיקבע השר, בהסכמת שר האוצר."

תיקון חוק הרבנות הראשית לישראל
9. בחוק הרבנות הראשית לישראל, התש"ם–1980 –
        (1)    בסעיף 7(5), המילים "המועצה הדתית באישור" – יימחקו;
        (2)    בסעיף 8, פסקאות (4) ו-(5) – יימחקו, ובפסקה (8), במקום "10" יבוא "28, ובלבד שעשרים מתוכם יהיו נשים".

הוראות מעבר   
 10.   (א)    בכפוף להוראות חוק זה, מועצה דתית תמשיך להיות אישיות משפטית הכשרה לכל חובה ולכל זכות, מיום התחילה ועד תום שנה מהמועד האמור או עד להקמת חברת קבורה חלופית למועצה דתית שנתנה שירותי קבורה ערב תחילתו של חוק זה לפי המאוחר (בחוק זה – תקופת מעבר).
        (ב)    בתום תקופת המעבר (בחוק זה – יום הביטול), תבוטלנה המועצות הדתיות ותחדלנה להיות אישיות משפטית.
        (ג)    השר יפעל, בכפוף להוראות לפי חוק זה, לחלוקת נכסיהן, זכויותיהן, חובותיהן והתחייבויותיהן של המועצות הדתיות ויעבירן לרשויות המקומיות, וכן יפעל להסדרת כל עניין אחר הדרוש לשם הבטחת רציפות השירות לתושב.
        (ד)    השר יקבע, בצו, הוראות בכל עניין הנוגע לשינויים הנובעים מביטול המועצות הדתיות, לרבות בעניינים אלה:
            (1)    העברת הנכסים, הזכויות, החובות וההתחייבויות, לרבות זכויות מוחשיות ושאינן מוחשיות, וכן התחייבויות מותנות, עתידיות, ידועות ובלתי ידועות, שערב יום הביטול היו של המועצות הדתיות, ואלה יהיו לקניין הרשויות המקומיות כפי שיורה השר;
            (2)    קביעת הרשות המקומית אשר תהיה חליפתה של המועצה הדתית בכל הליך משפטי שהיה תלוי ועומד ערב יום הביטול, מטעם המועצה הדתית או נגדה, וכן בכל עילה להליך משפטי כאמור שהיתה קיימת באותה עת;
            (3)    קביעת הרשות המקומית שתדון בהליכים שהיו תלויים ועומדים ערב יום הביטול לפני המועצות הדתיות, או הליכים כאמור שהיה ניתן לפתוח בהם עד אותו מועד, וכן קביעת דרכי הגשתם והדיון בהם, לרבות הוראות לעניין הארכת מועדים;
             (4)    הוראות לעניין עובדי המועצות הדתיות וגמלאיהן.

דברי הסבר
חוק שירותי הדת היהודיים [נוסח משולב], התשל"א–1971, מסדיר את פעילותן של המועצות הדתיות במדינת ישראל.
מוצע לבטל את קיומן של המועצות הדתיות במדינת ישראל ולהותיר בחוק רק את הסעיפים שעניינם שירותי קבורה, שיסופקו באמצעות חברות קבורה שתוקמנה על ידי הרשויות המקומיות. האחריות לאספקת שירותי הדת, אשר כיום מוטלת על המועצות הדתיות, תועבר אל הרשויות המקומיות, והן תוסמכנה לגבות אגרות למטרה זו.
מוצע לקבוע תקופת מעבר, אשר במהלכה תמשכנה המועצות הדתיות להוות אישיות משפטית כשרה לכל דבר ועניין, עד להקמת חברות קבורה חלופיות להן. כלל החובות והזכויות, המשפטיות והקנייניות, של המועצות הדתיות, תועברנה לרשויות המקומיות.
מוצע להסמיך את שר הפנים לקבוע הוראות בכל עניין הנוגע לשינויים הנובעים מביטול המועצות הדתיות, לרבות בעניינים של העברת קניינן של המועצות הדתיות לרשויות המקומיות, קביעת הרשות המקומית שתחליף כל מועצה דתית בכל הליך ועילה משפטיים, קביעת הרשות המקומית שתדון בהליכים שהיו תלויים ועומדים ערב יום הביטול בפני המועצות הדתיות, והוראות לעניין עובדי המועצות הדתיות וגמלאיהן.
כמו כן, מוצע לבטל את הייצוג של חברי המועצות הדתיות בקרב האסיפה הבוחרת לפי חוק הרבנות הראשית לישראל, ולקבוע כי במקומם ימונו לאסיפה הבוחרת נציגי ציבור ובלבד שעשרים מתוכם יהיו נשים.
הצעות חוק דומות בעיקרן הונחו על שולחן הכנסת השמונה-עשרה על ידי חבר הכנסת מאיר שטרית (פ/4049/18) ועל ידי חבר הכנסת רוברט אילטוב (פ/4151/18).

שינוי גודל גופנים