הצעת חוק: ביטול הוועדה להפסקת הריון

הצעת חוק ביטול ועדת הריונות (תיקוני חקיקה), התשע"א–2011

ההסדר החוקי הקיים כיום מונע מאישה הרה שליטה ואחריות על הריונה: החוק הישראלי קובע כי אישה הרה תלויה באישור הוועדה להפסקת היריון כדי להחליט האם להפסיק או להמשיך את ההיריון. לפיכך, אישה הרה אינה יכולה להחליט באופן עצמאי ואוטונומי על הריון שאינו רצוי לה, בשום שלב משלבי ההיריון.
החוק קובע כי אישה לא תישא באחריות פלילית אם היא מסיימת הריון בלתי רצוי, אלא הרופא המבצע את ההפלה הוא אשר עובר עבירה פלילית, שדינה עד חמש שנות מאסר. כלומר, האחריות הפלילית מוטלת על הרופא ולא על האישה. אולם רופא המבצע הפלה במוסד רפואי מוכר, במסגרת אישור שניתן על ידי הוועדה להפסקת הריון, מוגן מפני העונשים הקבועים בדין הפלילי.
ההסדרים שצוינו לעיל הנם פטרנליסטיים, שכן הסמכות להפסקת הריון מצויה בידי ועדה מקצועית המוגבלת על פי חוק לאפשר הפלה על בסיס עילות מוגדרות: טעמים רפואיים, גילה הצעיר או המבוגר של האישה, העובדה שההיריון נובע מיחסים אסורים בחוק או שהוא מחוץ לנישואין. משמעות הדבר היא שעצם רצונה של האישה לסיים היריון אינו בגדר סיבה מספקת למתן אישור של הוועדה.
בנוסף, במציאות נוצרו פערים בין נשים בעלות אמצעים הפונות למרפאות פרטיות, ובין נשים חסרות אמצעים, המגיעות לוועדות להפסקת הריון ונאלצות להתמודד עם המכשולים שיוצר החוק.

הצעת חוק ביטול ועדת הריונות (תיקוני חקיקה), התשע"א–2011

תיקון חוק העונשין    
1.    בחוק העונשין, התשל"ז–1977 , בפרק י', סימן ב' – בטל.
תיקון חוק ביטוח בריאות ממלכתי    
2.    בחוק ביטוח בריאות ממלכתי, התשנ"ד–1994 , בתוספת השנייה, בסעיף 7 יבוא:
        "(ג)    ביצוע הפסקת הריון לבקשתה של האישה ההרה".
תיקון חוק הסכמים לנשיאת עוברים (אישור הסכם ומעמד היילוד)    
3.     בחוק הסכמים לנשיאת עוברים (אישור הסכם ומעמד היילוד), התשנ"ו–1996 , בסעיף 18, במקום הסיפה החל במילים "לפי סימן ב' בפרק י'", יבוא "לפי פרט 7(ג) לתוספת השנייה לחוק ביטוח בריאות ממלכתי, התשנ"ד–1994".

דברי הסבר

ההסדר החוקי הקיים כיום מונע מאישה הרה שליטה ואחריות על הריונה: החוק הישראלי קובע כי אישה הרה תלויה באישור הוועדה להפסקת היריון כדי להחליט האם להפסיק או להמשיך את ההיריון. לפיכך, אישה הרה אינה יכולה להחליט באופן עצמאי ואוטונומי על הריון שאינו רצוי לה, בשום שלב משלבי ההיריון.
החוק קובע כי אישה לא תישא באחריות פלילית אם היא מסיימת הריון בלתי רצוי, אלא הרופא המבצע את ההפלה הוא אשר עובר עבירה פלילית, שדינה עד חמש שנות מאסר. כלומר, האחריות הפלילית מוטלת על הרופא ולא על האישה. אולם רופא המבצע הפלה במוסד רפואי מוכר, במסגרת אישור שניתן על ידי הוועדה להפסקת הריון, מוגן מפני העונשים הקבועים בדין הפלילי.
ההסדרים שצוינו לעיל הנם פטרנליסטיים, שכן הסמכות להפסקת הריון מצויה בידי ועדה מקצועית המוגבלת על פי חוק לאפשר הפלה על בסיס עילות מוגדרות: טעמים רפואיים, גילה הצעיר או המבוגר של האישה, העובדה שההיריון נובע מיחסים אסורים בחוק או שהוא מחוץ לנישואין. משמעות הדבר היא שעצם רצונה של האישה לסיים היריון אינו בגדר סיבה מספקת למתן אישור של הוועדה.
בנוסף, במציאות נוצרו פערים בין נשים בעלות אמצעים הפונות למרפאות פרטיות, ובין נשים חסרות אמצעים, המגיעות לוועדות להפסקת הריון ונאלצות להתמודד עם המכשולים שיוצר החוק.
סימן ב' לפרק י' בחוק העונשין, התשל"ז–1977, העוסק בהפסקת הריונות, במתכונתו הנוכחית, מנוגד לרוח חירויות הפרט. על כן מוצע בחוק זה לבטל את הוועדה להפסקת הריון, ולהכיר בזכותה של אישה לבחור לבצע הפלה כזכות יסוד המוקנית לה. הסמכות להפסיק הריונות תוענק לשירותי הבריאות הממלכתיים, כחלק מסל הבריאות לו זכאי כל חבר בשירותים הללו, והיא תינתן לפי רצונה של האישה ולא לפי התנאים הנוקשים שקבועים כיום בחוק.
הצעת חוק דומה בעיקרה הונחה על שולחן הכנסת השש-עשרה על ידי חברת הכנסת זהבה גלאון (פ/2874).
הצעת חוק דומה בעיקרה הונחה על שולחן הכנסת השבע-עשרה על ידי חברת הכנסת זהבה גלאון (פ/30/17).
הצעת חוק זהה הונחה על שולחן הכנסת השמונה-עשרה על ידי חבר הכנסת ניצן הורוביץ (פ/2666/18).
הצעת חוק דומה בעיקרה הונחה על שולחן הכנסת השמונה-עשרה על ידי חברת הכנסת אורית זוארץ וקבוצת חברי הכנסת (פ/1382/18).
———————————
הוגשה ליו"ר הכנסת והסגנים
והונחה על שולחן הכנסת ביום
י"ב באייר התשע"א – 16.5.11

שינוי גודל גופנים