הצעת חוק: ביטול ההגנה למפרסם פרשנות גזענית לכתבי דת

הצעת חוק העונשין (תיקון – הסתה לגזענות בפרסום פרשנות לכתבי דת והחמרת הענישה בהסתה בידי עובד הציבור),  התשע"ג–2013

בתקופה האחרונה אנו עדים לתופעות שונות ומרובות של אמירות פומביות בעלות אופי גזעני, עד כי נראה שהגזענות הפכה למכת מדינה, והיא מתפשטת וחובשת כובעים שונים.
מוצע כי תבוטל ההגנה המוקנית למי שמפרסמים פרשנות של כתבי דת שתוכנם מסית לגזענות או למי שמפרסמים כתבי דת בנסיבות שבהן קיים חשש ממשי שהפרסום יביא למעשי גזענות של ממש. בנוסף, היועץ המשפטי לממשלה, שאישורו נדרש לצורך הגשת כתב אישום לפי סימן זה, יהיה חייב להשיב על בקשות מטעם המשטרה להגיש כתב אישום בתוך 60 ימים, בצורה מפורטת ומנומקת.
כמו כן מוצע כי תוחמר הענישה בעבירות אלו שנעברות על ידי עובדי הציבור.

הצעת חוק העונשין (תיקון – הסתה לגזענות בפרסום פרשנות לכתבי דת והחמרת הענישה בהסתה בידי עובד הציבור),  התשע"ג–2013

תיקון סעיף 144ג    1.    בחוק העונשין, התשל"ז–1977  (להלן – החוק העיקרי), בסעיף 144ג, בסופו יבוא:
        "(ג)    על אף האמור בסעיף קטן (ב), פרסום פרשנות לכתבי דת שתוכנה מסית לגזענות, וכן פרסום כאמור בסעיף קטן (ב) שבנסיבות שבהן פורסם, יש אפשרות ממשית שיביא לעשיית מעשה של גזענות, יראוהו כעבירה לפי סעיף 144ב."

תיקון סעיף 144ה    2.    בסעיף 144ה לחוק העיקרי, האמור בו יסומן "(א)" ואחריו יבוא:
        "(ב)    היועץ המשפטי לממשלה ישיב על בקשה להגיש כתב אישום לפי סימן זה בתוך 60 ימים, תשובתו תנומק ועותק ממנה יינתן לחשוד."

הוספת סעיף 144ה1    3.    אחרי סעיף 144ה לחוק העיקרי יבוא:

        "הסתה לגזענות על ידי עובד ציבור    144ה1.    (א)    עבר עובד הציבור עבירה לפי סימן זה, שהעונש בגינה הוא מאסר חמש שנים, דינו – מאסר שבע שנים, ואם העונש בגינה מאסר שנה, דינו – מאסר שנתיים.   

(ב)    הורשע עובד הציבור בעבירה לפי סעיף קטן (א), לא יפחת עונשו מרבע העונש המרבי שנקבע באותה עבירה."   

דברי הסבר

בתקופה האחרונה אנו עדים לתופעות שונות ומרובות של אמירות פומביות בעלות אופי גזעני, עד כי נראה שהגזענות הפכה למכת מדינה, והיא מתפשטת וחובשת כובעים שונים.

ה"פרסום המותר" מכתבי דת, ספרי תפילה ומקורות מהפולחן הדתי, שעוגן בסעיף 144ג(ב) לחוק העונשין, התשל"ז–1977 (להלן – חוק העונשין), עשוי לכלול, אם יפורש הסעיף בצמצום רב, גם פרשנות של מקורות דתיים, ובכך יתאפשר שימוש בפרשנות של כתבי דת לעידוד הגזענות. במילים אחרות, לפי פרשנות מצמצמת של הסעיפים הרלוונטיים, פרסום כתבי דת תוך מתן פרשנות גזענית אינו מהווה עבירה, כך הפרשנים, המעודדים גזענות בקרב נאמניהם, יכולים להסתתר מאחורי סעיף 144ג(ב).

מוצעים בזה מספר תיקונים לסעיפי סימן א'1 בפרק ח' לחוק העונשין: כך מוצע כי תבוטל ההגנה המוקנית בסעיף 144ג(ב) למי שמפרסמים פרשנות של כתבי דת שתוכנם מסית לגזענות או למי שמפרסמים כתבי דת בנסיבות שבהן קיים חשש ממשי שהפרסום יביא למעשי גזענות של ממש. בנוסף, היועץ המשפטי לממשלה, שאישורו נדרש לצורך הגשת כתב אישום לפי סימן זה, יהיה חייב להשיב על בקשות מטעם המשטרה להגיש כתב אישום בתוך 60 ימים, בצורה מפורטת ומנומקת.

כמו כן מוצע כי תוחמר הענישה בעבירות אלו שנעברות על ידי עובדי הציבור. עובד ציבור, בשל מעמדו והשפעתו על הציבור חייב להקפיד הקפדה יתרה על ציות לחוק. עבירת ההסתה לגזענות היא עבירה חמורה במיוחד לאור השלכותיה החברתיות והפגיעה ביחסים בין האוכלוסיות השונות בישראל. נוסף על כך, מוצע לקבוע עונש מינימאלי לעבירה חמורה זו שנעברה בידי עובד הציבור.

הענישה בעבירות מסוג זה לא נועדה רק לסכל מקרה מסוים של הסתה לגזענות, אלא מטרתה היא להביא לשיקום השסעים והקרעים בחברה שגורמת הגזענות, נוסף על היותה כלי הרתעתי מפני מסיתים עתידיים לגזענות ולאלימות.
הצעת חוק דומה בעיקרה הונחה על שולחן הכנסת השמונה-עשרה על ידי חבר הכנסת עפו אגבאריה וקבוצת חברי הכנסת (פ/2973/18).

———————————
הוגשה ליו"ר הכנסת והסגנים
והונחה על שולחן הכנסת ביום
ב' בניסן התשע"ג – 13.3.13

שינוי גודל גופנים