מתוך דברי ההסבר לחוק: "כאשר הצעירים מבקשים בסוף התכנית להישאר ולעבוד במדינת ישראל, רבים מהם נדחים על ידי משרד הפנים בטענה שקודם עליהם להסדיר את מעמדם כזכאי שבות. חוויה זו פוגעת בהישגי התכניות ויוצרת מציאות לא סבירה לפיה מדינת ישראל משקיעה מאמצים ומשאבים רבים בהבאת הצעירים לביקור בארץ, אך מעבירה אותם מסע ייסורים בבואם להשתקע בה." (…) "הצעה זו נועדה להסדיר את מעמדם של המשתתפים בתכניות השונות במשך שישה חודשים לאחר תום התכנית, במטרה לאפשר להם לעבוד בתקופה זו ולברר את מעמדם כזכאי עליה מכוח חוק השבות."
הצעת חוק הכניסה לישראל (תיקון – הארכת אשרה ורישיון ישיבה למשתתף בתכנית זהות), התשע"ה–2015
הוספת סעיף 3ג
1. בחוק הכניסה לישראל, התשי"ב–1952 , אחרי סעיף 3ב יבוא:
"הארכת רישיון ישיבה למשתתף בתכנית זהות 3ג. (א) לעניין סעיף זה –
"גוף מתוקצב" – כהגדרתו בסעיף 21 לחוק יסודות התקציב, התשמ"ה–1985 (להלן – חוק יסודות התקציב);
"גוף נתמך" – כהגדרתו בסעיף 32 לחוק יסודות התקציב;
"זכאי שבות" – כהגדרתו בסעיף 3ב;
"תכנית זהות" – תכנית של גוף מתוקצב או גוף נתמך, שעניינה חיזוק הזהות היהודית בתפוצות והעצמת הקשר בין יהודי העולם לבין ישראל.
(ב) על אף האמור בסעיף 3(2), ובלי לגרוע מהאמור בסעיף 3ב, שר הפנים יאריך אשרה ורישיון לישיבת ביקור שניתנו לזכאי שבות שהשתתף בתכנית זהות, אם ביקש זאת, עד תום שישה חודשים מיום סיומה של התכנית האמורה.
(ג) זכאי שבות שהשתתף בתכנית זהות וקיבל אשרה ורישיון לפי הוראות סעיף זה רשאי לעבוד בישראל ולא יחולו סעיף 2ג והוראות חוק עובדים זרים, התשנ"א–1991 ."
דברי הסבר
בהחלטת הממשלה מספר 4135 מ-28 בספטמבר 2008 נקבע כי ממשלת ישראל תפעל לגיבוש מדיניות של חיזוק הזהות היהודית בתפוצות והעצמת הקשר בין יהודי העולם לבין ישראל. לשם כך תומכות ממשלת ישראל והסוכנות היהודית במבחר פרויקטים, עמן נמנות התכניות "תגלית" ו"מסע", במסגרתן עשרות אלפי בני נוער וצעירים יהודים מרחבי העולם מגיעים לישראל ומשתתפים בפעילויות ובתוכניות לימודים המיועדות להעמיק את זהותם היהודית ואת היכרותם את מדינת ישראל. בשנים האחרונות גדל מספר המשתתפים בתכניות אלו ורבים מהם מחליטים לעלות בעקבותיהן למדינת ישראל.
יחד עם זאת, כאשר הצעירים מבקשים בסוף התכנית להישאר ולעבוד במדינת ישראל, רבים מהם נדחים על ידי משרד הפנים בטענה שקודם עליהם להסדיר את מעמדם כזכאי שבות. חוויה זו פוגעת בהישגי התכניות ויוצרת מציאות לא סבירה לפיה מדינת ישראל משקיעה מאמצים ומשאבים רבים בהבאת הצעירים לביקור בארץ, אך מעבירה אותם מסע ייסורים בבואם להשתקע בה. בעקבות היחס מצד רשויות המדינה, רבים מהצעירים מתייאשים ועוזבים את ישראל. ואולם, אם תינתן לאותם צעירים הזדמנות להישאר במדינת ישראל ולהסדיר את מעמדם כזכאי שבות, יתחזק הקשר החיובי בינם לבין מדינת ישראל.
הצעה זו נועדה להסדיר את מעמדם של המשתתפים בתכניות השונות במשך שישה חודשים לאחר תום התכנית, במטרה לאפשר להם לעבוד בתקופה זו ולברר את מעמדם כזכאי עליה מכוח חוק השבות.
עוד מבקשת הצעה זו לעודד ולהקל על צעירים המשתתפים בתכניות המדוברות, אשר קשרם עם ישראל לא העמיק עד כדי רצון להגיש בקשת עלייה, על כל המאמצים הכרוכים בהשגת המסמכים הדרושים עבורה, להמשיך ולשהות בישראל בתום התכנית. זאת מתוך תקווה כי הקלה זו על המשך שהותם בישראל תעמיק את היכרותם את ישראל בהמשך לתכנית שבה השתתפו, דבר אשר בכוחו לתרום הן להעמקת הקשר בין יהודי התפוצות לבין ישראל, והן לעידוד עליית הצעירים ארצה.
הצעת החוק גובשה בשיתוף עם עמותת 'עתים'.
הצעת חוק זהה הונחה על שולחן הכנסת התשע-עשרה על ידי חבר הכנסת נחמן שי וקבוצת חברי הכנסת (פ/2815/19).
———————————
הוגשה ליו"ר הכנסת והסגנים
והונחה על שולחן הכנסת ביום
כ"ב באייר התשע"ה – 11.5.15
