הצעת חוק איסור הפליה במוצרים, בשירותים ובכניסה למקומות בידור ולמקומות ציבוריים (תיקון – איסור הפליה בקביעת כללי לבוש ובתכנית הוראה), התשע"ה–2015

אין הצעת תיקון  חוק זו מבקשת לקבוע מדיניות לבוש ראויה או נאותה וייתכן כי ראוי לקיים גם על כך דיון ציבורי, אולם היא נועדה להבטיח את שאמור כבר היה להיות מובן מאליו – אין לאפשר קביעת מדיניות מפלה בין המינים שהרי מדובר בהבחנה פסולה וחוטאת לחברה הסולידרית, הצודקת והשוויונית שאנו שואפים.

הכנסת העשרים

יוזמים:      חברי הכנסתאיילת נחמיאס ורבין                                   נורית קורן                                          רועי פולקמן                                          אורן אסף חזן                                          מירב בן ארי                          יעל גרמן                                          דניאל עטר                                          אייל בן ראובן                          איתן כבל                                        חיים ילין                                             אלי אלאלוף
              
______________________________________________                                          
                                             פ/1697/20
 
הצעת חוק איסור הפליה במוצרים, בשירותים ובכניסה למקומות בידור ולמקומות ציבוריים (תיקון  – איסור הפליה בקביעת כללי לבוש ובתכנית הוראה), התשע"ה–2015
הוספת סעיף 3א
1.
אחרי סעיף 3 לחוק איסור הפליה במוצרים, בשירותים ובכניסה למקומות בידור ולמקומות ציבוריים, התשס"א–2000[1] (להלן – החוק העיקרי) יבוא:
 
 
"איסור הפליה בקביעת כללי לבוש ובתכנית הוראה
3א.
(א)      בלי לגרוע מהוראות סעיף 3, מי שעיסוקו בהספקת שירות ציבורי שהוא שירות חינוך לרבות חינוך בלתי פורמלי או בהפעלת מקום ציבורי למתן שירות כאמור:
 
 
 
 
 
 
 
(1)      לא יקבע מדיניות לבוש נפרדת או המבדילה בין המינים;
 
 
 
 
 
 
 
(2)      לא יקיים בעצמו או באמצעות אחר, ולא יאפשר לקיים בשטחו, תכנית הוראה שיש בה משום הפליה בין המינים או שאינה מאפשרת השתתפות שווה בה.
 
 
 
 
 
(ב)      הוראות סעיף 3(ג1) ו-(ד) יחולו על סעיף זה.
 
 
 
 
 
(ג)       שר החינוך, בהתייעצות עם שר הכלכלה, יקבע הוראות לעניין יידוע ואכיפה של הוראות סעיף זה ופיקוח על קיומן.
 
 
 
 
 
(ד)      לעניין סעיף זה –
 
 
 
 
 
"מדיניות לבוש" – מדיניות, תקנון, קוד או דרישות לבוש בין שנקבעו במישרין ובמוצהר ובין שנקבעו בעקיפין באופן העשוי להתפרש כדרישה או כהמלצה;
 
 
 
 
 
"תכנית הוראה" – כל תכנית הוראה, בין פורמלית ובין בלתי פורמלית, לרבות מערכי שיעור, מערכי הדרכה, סמינרים, הרצאות, מבחנים ובחנים, מטלות ביצוע, תרגולים, מגמות לימוד, הקבצות לימוד, מקצועות בחירה, מסלולי בחירה, פעילות תרבותית חינוכית, פעילות חברתית או ערכית וכן כל פעילות אחרת הנושאת אופי חינוכי."
תיקון סעיף 5
2.
בסעיף 5 לחוק העיקרי במקום "לסעיפים 3 ו-4" יבוא "לסעיפים 3, 3א ו-4".
דברי הסבר
הפליה ככלל והפליה מגדרית בפרט הן מן התופעות הפסולות ביותר ויש לגנותן בכל פה.
תופעות מגונות אלו מאפיינות, בדרך כלל, חברות שמרניות ובלתי מתקדמות ויש בהן כדי להוביל לקיטוב חברתי, לניכור וזרות ולתחושת עלבון ופגיעה בקבוצות שונות באוכלוסייה.
כחברה שואפת צדק אשר ערכו של האדם וכבודו נטועים עמוק במורשתה וחרותים במסמך יסודה של המדינה – מגילת העצמאות, יש לחתור להטמעת ערך השוויון בכל לב.
בשנים האחרונות צעדה החברה הישראלית כברת דרך ניכרת בהשגת תכלית השוויון והנחלתו, תוך שהיא איננה נרתעת מהתבוננות פנימה והכאה על חטא עובר לפעילות יזומה לביעור ההפליה, אולם בעת האחרונה נדמה כי גילויי ההפליה טרם שככו והם שבים וצצים חדשות לבקרים.
יש לזכור כי הדרך להשגת חברה סולידרית ושוויונית ארוכה היא ויש להתמיד בה.
במדינת ישראל בשנת 2015 ישנם בתי ספר אשר בהם ילד וילדה אינם שווים ומה שמותר לאחד אסור לאחרת, כך שנאסר על תלמידות להתלבש כפי בחירתן בעוד חופש הבחירה של התלמידים בעניין זה לא נפגע.
ההסבר לכפייה זו היה מקומם אף יותר, להציג את התלמידות הלובשות מכנסיים קצרים כאובייקט מיני, כאילו מדובר ב"משטרת הצניעות". ביטויי הפליה מגדרית נוספים עלו מטענות של תלמידות אשר הלינו לדוגמה על כך שבמסגרת הבגרות בספורט הן נדרשות להיבחן על תרגיל בהתעמלות אומנותית ואין באפשרותן לבחור בענף ספורט אחר, שעה שהתלמידים בני כיתתן נבחנים למשל בריצה. דוגמה נוספת היא מבחן מקובל בתנועת נוער מסוימת, לפיו מתבקשות החניכות לעמוד כשידיהן קפוצות וצמודות לגופן, במטרה לוודא כי שול מכנסן נמוך יותר  מאגרופן. לא למותר לציין כי החניכים אינם נדרשים לעמוד במבחן דומה. אין הצעת תיקון  חוק זו מבקשת לקבוע מדיניות לבוש ראויה או נאותה וייתכן כי ראוי לקיים גם על כך דיון ציבורי, אולם היא נועדה להבטיח את שאמור כבר היה להיות מובן מאליו – אין לאפשר קביעת מדיניות מפלה בין המינים שהרי מדובר בהבחנה פסולה וחוטאת לחברה הסולידרית, הצודקת והשוויונית שאנו שואפים
 
 

שינוי גודל גופנים