הכנסת העשרים
יוזמים: בצלאל סמוטריץ' משה גפני מרדכי יוגב יואב בן צור מאיר פרוש מנחם אליעזר מוזס ישראל אייכלר מכלוף מיקי זוהר
פ/1722/20
הצעת חוק איסור הפליה במוצרים, בשירותים ובכניסה למקומות בידור ולמקומות ציבוריים (תיקון – פגיעה באמונה דתית), התשע"ה–2015
תיקון סעיף 3
1.
בחוק איסור הפליה במוצרים, בשירותים ובכניסה למקומות בידור ולמקומות ציבוריים, התשס"א–2000[1], בסעיף 3(ד), אחרי פסקה (3) יבוא:
"(4) כאשר הדבר נעשה בשל אמונתו הדתית של מי שעיסוקו בהספקת מוצר או שירות ציבורי או בהפעלת מקום ציבורי, או בשל רצונו שלא לפגוע באמונתו הדתית של חלק מן הציבור המבקש ליהנות מהספקת המוצר או השירות הציבורי, מכניסה למקום ציבורי או מקבלת שירות במקום הציבורי; הוראות פסקה זו לא יחולו על המדינה וכן אם המוצר או השירות הציבורי הוא חיוני וללא חלופה סבירה בנסיבות העניין."
דברי הסבר
סעיף 3 לחוק איסור הפליה במוצרים, בשירותים ובכניסה למקומות בידור ולמקומות ציבוריים, התשס"א–2000, קובע איסור הפליה בהספקת מוצר או שירות ציבורי, במתן כניסה למקום ציבורי או במתן שירות במקום הציבורי. מוצע להחריג מתחולת הוראות סעיף 3 מקרים בהם הספקת המוצר או השירות הציבורי, מתן הכניסה למקום הציבורי או מתן שירות במקום הציבורי גורמים לפגיעה באמונתו הדתית של האדם שעיסוקו בהספקת מוצר או שירות ציבורי או בהפעלת מקום ציבורי, או לפגיעה באמונתו הדתית של חלק מהציבור המבקש לעשות בהם שימוש. באופן זה, סירוב להספקת המוצר או השירות או למתן הכניסה למקום הציבורי מחמת אמונה דתית לא ייחשב להפליה אסורה.
החרגה זו, על פי התיקון המוצע, לא תחול במקרה בו מדובר בשירות חיוני שאין לו חלופה סבירה בנסיבות העניין, או כאשר מדובר בשירות או מוצר אותם שמספקת המדינה או ביחס לכניסה למקרקעין שבבעלותה. נוסחה חדשה זו מאזנת באופן מוצלח בין זכות הקניין של אדם פרטי ורצונו להימנע ממעשה הנוגד את אמונתו לבין הרצון לדאוג לכלל הציבור למתן שירותים נאותים באופן שוויוני.
[1] ס"ח התשס"א, עמ' 58.
