הצעת חוק איסור הפליה במוצרים, בשירותים ובכניסה למקומות בידור ולמקומות ציבוריים (תיקון – מניעת פגיעה באמונה דתית) של ח"כ אופיר סופר

היום, שני 15.6.2020 הונחה על שולחן הצעת חוק איסור הפליה במוצרים, בשירותים ובכניסה למקומות בידור ולמקומות ציבוריים (תיקון – מניעת פגיעה באמונה דתית), התש"ף–2020 של ח"כ אופיר סופר (ימינה).

הצעת החוק מבקשת לקבוע כי הפליה בהספקת מוצר או שירות ציבורי במתן כניסה למקום ציבורי או במתן שירות במקום ציבורי לא תיחשב כהפליה אסורה, אם הדבר נעשה לשם מניעת פגיעה באמונתו הדתית של העוסק או באמונתו הדתית של חלק מציבור לקוחותיו.

מספר פנימי: 2087211

הכנסת העשרים ושלוש

 

יוזם:          חבר הכנסת          אופיר סופר

 

______________________________________________

פ/1225/23

 

הצעת חוק איסור הפליה במוצרים, בשירותים ובכניסה למקומות בידור ולמקומות ציבוריים (תיקון – מניעת פגיעה באמונה דתית), התש"ף–2020

 

תיקון סעיף 3 1. בחוק איסור הפליה במוצרים, בשירותים ובכניסה למקומות בידור ולמקומות ציבוריים, התשס"א–2000[1], בסעיף 3(ד), אחרי פסקה (3) יבוא:
    "(4)    כאשר הדבר נעשה בשל אמונתו הדתית של מי שעיסוקו בהספקת מוצר או שירות ציבורי או בהפעלת מקום ציבורי, או כדי למנוע פגיעה בחלק מן הציבור בשל אמונתו הדתית בהספקת מוצר או שירות ציבורי, בכניסה למקום ציבורי או במתן שירות במקום ציבורי; הוראות פסקה זו לא יחולו על המדינה וכן אם המוצר או השירות הציבורי הוא חיוני ולא קיימת לו חלופה סבירה בנסיבות העניין."

דברי הסבר

סעיף 3 לחוק איסור הפליה במוצרים, בשירותים ובכניסה למקומות בידור ולמקומות ציבוריים, התשס"א–2000, קובע איסור הפליה בהספקת מוצר או שירות ציבורי, במתן כניסה למקום ציבורי או במתן שירות במקום ציבורי. כמו כן, בסעיף זה נקבעו מקרים שלא ייחשבו כהפליה אסורה.

מוצע לקבוע כי הפליה בהספקת מוצר או שירות ציבורי במתן כניסה למקום ציבורי או במתן שירות במקום ציבורי לא תיחשב כהפליה אסורה, אם הדבר נעשה לשם מניעת פגיעה באמונתו הדתית של העוסק או באמונתו הדתית של חלק מציבור לקוחותיו.

לפי המוצע, הפליה בשל אמונה דתית תיחשב כהפליה אסורה אם השירות המסופק הוא שירות חיוני שאין לו חלופה סבירה בנסיבות העניין, או אם מדובר במוצר או בשירות ציבורי שמספקת המדינה או ביחס למקומות ציבוריים שמופעלים על ידה או שבבעלותה.

מטרתו של ההסדר המוצע לאזן בין זכות הקניין של אדם פרטי ורצונו להימנע ממעשה הנוגד את אמונתו הדתית ובין מתן שירותים נאותים באופן שוויוני לכלל הציבור.

 

———————————

הוגשה ליו"ר הכנסת והסגנים

והונחה על שולחן הכנסת ביום

כ"ג בסיוון התש"ף – 15.6.20

 

[1] ס"ח התשס"א, עמ' 58.