הצעת חוק זו נועדה למנוע הפלית אדם בשכירה או ברכישה של נכס למטרות מגורים בשל העובדה שהוא מסווג לקבוצת השתייכות מוגנת, כמפורט בהצעת החוק. מוצע בזאת לאסור הפליה בין מציעים בהצעות למכירה או שכירה של דירות ובתים המשמשים למגורים. כמו כן, מוצע לאסור פרסום מודעות המזמינות הצעות לרכישה או שכירות של בתי מגורים המפלות קבוצות שהצעת החוק מגינה עליהן. אולם, נקבע כי הוראות אלו לא יחולו על עסקה שעניינה מגורים משותפים (כגון שותפות בדירה מושכרת). בנוסף, מוצע לאסור על בעל הנכס למנוע מאדם עם מוגבלות לבצע התאמות בנכס לפי צרכיו, ובלבד שהן אינן פוגעות בשלמות או בערך הנכס או לבצע בנכס שינויים שעלולים לפגוע ביכולתו של אדם עם מוגבלות המתגורר בו ליהנות מהנכס.
מטרה:
1. מטרתו של חוק זה למנוע הפליה בהעברת זכויות במקרקעין.
הגדרות:
2. בחוק זה –
"אדם עם מוגבלות" – כהגדרתו בסעיף 5 לחוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות, התשנ"ח–1998 ;
"בעל זכות במקרקעין" – בעל הנכס, המשכיר או המחזיק בו;
"נכס" – בית, דירה או יחידת דיור המשמשים למגורים;
"עסקה להעברת זכות במקרקעין" – עסקה למכירה או להשכרה בתמורה של נכס, לרבות תנאי ההצעה להתקשרות לשם ביצוע ההעסקה וניהול משא ומתן עם מציעים, למעט העברה מכוח ירושה.
איסור הפליה:
3. בעל זכות במקרקעין לא יפלה בין מציעים בעסקה להעברת זכות במקרקעין, מחמת גזע, דת או קבוצה דתית, לאום, ארץ מוצא, מגדר, נטייה מינית, השקפה, השתייכות מפלגתית, מעמד אישי, הורות או מוגבלות.
איסור פרסום מודעות מפלות:
4. לא יפרסם אדם מודעה להזמנת הצעות לביצוע עסקה להעברת זכות במקרקעין, שיש בה הפליה אסורה לפי סעיף 3.
העברת זכויות בנכס למטרת מגורים משותפים:
5. האמור בסעיפים 3 ו-4 לא יחול על בעל זכות במקרקעין המבקש להעביר לאחר זכות בחלק מהנכס, לצורך מגורים משותפים.
איסור סירוב להתאמות לאנשים עם מוגבלות:
6. (א) בעל זכות במקרקעין לא יאסור על אדם עם מוגבלות לערוך התאמות בנכס הנדרשות לשם שימוש סביר בנכס, ובלבד שההתאמות כאמור אינן פוגעות בשלמותו או בערכו של הנכס.
(ב) על אף האמור בסעיף קטן (א), היה בעל הזכות במקרקעין המחזיק בנכס והוא איננו בעליו, והוא אינו רשאי לבצע את ההתאמות האמורות בנכס בלא אישור בעליו של הנכס, ובעל הנכס סירב לביצוע ההתאמות, יראו בבעל הנכס כמי שעבר על הוראות סעיף זה.
איסור פגיעה באדם עם מוגבלות:
7. בעל זכות במקרקעין לא יעשה שימוש או שינוי בנכס, שבו מתגורר אדם עם מוגבלות, אשר יפגע ביכולתו ליהנות מן הנכס.
עוולה אזרחית:
8. (א) מעשה או מחדל בניגוד להוראות סעיפים 3, 4, 6 ו-7 הם עוולה אזרחית, והוראות פקודת הנזיקין [נוסח חדש] , יחולו עליהם, בכפוף להוראות חוק זה.
(ב) בית המשפט רשאי לפסוק בשל עוולה לפי חוק זה פיצוי שלא יעלה על 63,000 שקלים חדשים, בלא הוכחת נזק; סכום זה יעודכן בהתאם לאמור בחוק איסור הפליה במוצרים, בשירותים ובכניסה למקומות בידור ולמקומות ציבוריים, התשס"א–2000 .
חזקות:
9. הוכיח התובע בהליך אזרחי לפי חוק זה אחד מאלה, חזקה שהנתבע פעל בניגוד להוראות סעיף 3 כל עוד לא הוכיח אחרת:
(1) הנתבע סירב לקדם הסכם שכירות או מכירה, לאחר שבירר פרטים הנוגעים לעילות ההפליה כאמור בסעיף 3;
(2) הנתבע חזר בו מהצעה להשכיר או למכור נכס, לאחר שבירר פרטים הנוגעים לעילות ההפליה כאמור בסעיף 3;
(3) הנתבע התנה את ביצוע העסקה להעברת זכות במקרקעין, לנמנים עם קבוצה המאופיינת לפי עילה מעילות ההפליה המנויות בסעיף 3, בקיום תנאי אשר לא נדרש ממי שאינם נמנים עם אותה קבוצה.
עונשין:
10. (א) העובר על הוראות סעיפים 3, 6 ו-7, דינו – כפל הקנס הקבוע בסעיף 61(א)(3) לחוק העונשין, התשל"ז–1977 (להלן – חוק העונשין).
(ב) המפרסם מודעה בניגוד להוראות סעיף 4, דינו – הקנס הקבוע בסעיף 61(א)(2) לחוק העונשין.
דברי הסבר
הצעה זו באה על רקע התגברות הגזענות בישראל והצהרות פומביות של רבים בחברה הישראלית, המודים בריש גלי, כי אינם מוכנים להשכיר או למכור את בתיהם למציעים, בשל השתייכותם הלאומית או בשל צבע עורם.
גם אנשים עם מוגבלות נתקלים לא פעם בהפליה, כאשר הם מבקשים לשכור או לרכוש בית וכך גם בעלי נטיות מיניות שונות.
עקרון השוויון והעיקרון המשלים לו, איסור ההפליה, הם ערכי יסוד בחברה הישראלית, הנובעים גם מחוק-יסוד: כבוד האדם וחירותו, ומעוגנים בשורה של חוקים בהם: חוק שווי זכויות האישה, התשי"א–1951; חוק שוויון הזדמנויות בתעסוקה, התשמ"ח–1988; חוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות, התשנ"ח–1998; וחוק איסור הפליה במוצרים, שירותים וכניסה למקומות ציבוריים, התשס"א–2000.
איסור הפליה בדיור אינו מוגן באופן מובהק באף אחד מן החוקים הללו, וזאת למרות שהוא מופיע בחקיקה המגנה מפני הפליה ברחבי העולם, בחוקים שעניינם – Fair Housing. העדר איסור כזה בספר החוקים הישראלי עד עתה הוא לקונה קשה, המחייבת תיקון דחוף שימנע את המשך הפליתם של רבים מתושבי ישראל.
הצעת חוק זו נועדה למנוע הפלית אדם בשכירה או ברכישה של נכס למטרות מגורים בשל העובדה שהוא מסווג לקבוצת השתייכות מוגנת, כמפורט בהצעת החוק. מוצע בזאת לאסור הפליה בין מציעים בהצעות למכירה או שכירה של דירות ובתים המשמשים למגורים. כמו כן, מוצע לאסור פרסום מודעות המזמינות הצעות לרכישה או שכירות של בתי מגורים המפלות קבוצות שהצעת החוק מגינה עליהן. אולם, נקבע כי הוראות אלו לא יחולו על עסקה שעניינה מגורים משותפים (כגון שותפות בדירה מושכרת). בנוסף, מוצע לאסור על בעל הנכס למנוע מאדם עם מוגבלות לבצע התאמות בנכס לפי צרכיו, ובלבד שהן אינן פוגעות בשלמות או בערך הנכס או לבצע בנכס שינויים שעלולים לפגוע ביכולתו של אדם עם מוגבלות המתגורר בו ליהנות מהנכס.
מוצע לקבוע כי הפרת הוראות חוק זה היא עוולה אזרחית וכן עבירה פלילית שעונשה קנס.
הצעת חוק דומה בעיקרה הונחה על שולחן הכנסת השמונה-עשרה על ידי חבר הכנסת אילן גילאון וקבוצת חברי הכנסת (פ/2934/18; הוסרה מסדר היום ביום כ"ג בטבת התשע"ב (18 בינואר 2012)).
הצעות חוק זהות הונחו על שולחן הכנסת השמונה-עשרה על ידי חבר הכנסת אילן גילאון וקבוצת חברי הכנסת (פ/4585/18), ועל ידי חבר הכנסת דב חנין וקבוצת חברי הכנסת (פ/4610/18), ועל שולחן הכנסת התשע-עשרה על ידי חבר הכנסת דב חנין וקבוצת חברי הכנסת (פ/2/19) ועל ידי חבר הכנסת אילן גילאון וקבוצת חברי הכנסת (פ/503/19).
———————————
הוגשה ליו"ר הכנסת והסגנים
והונחה על שולחן הכנסת ביום
י"ב באייר התשע"ג – 22.4.13
