היום, שני 9.12.2019 הונחה על שולחן הכנסת הצעת חוק איסור הונאה בכשרות (תיקון – פתיחת אזורי הכשרות), התש"ף–2019 של ח"כ עודד פורר (ישראל ביתנו).
הצעת החוק מבקשת להבחין בין שלושה מחוזות – מחוז דרום, מחוז צפון ומחוז מרכז, במסגרתם יוכל כל בית עסק לקבל תעודת הכשר מכל רב מקומי במחוז אליו הוא משתייך.
הכנסת העשרים ושתיים
יוזמים: חברי הכנסת עודד פורר
אלי אבידר
יבגני סובה
חמד עמאר
אלכס קושניר
מרק איפראימוב
______________________________________________
פ/1265/22
הצעת חוק איסור הונאה בכשרות (תיקון – פתיחת אזורי הכשרות), התש"ף–2019
| תיקון סעיף 1 | 1. | בחוק איסור הונאה בכשרות, התשמ"ג–1983[1] (להלן – החוק העיקרי), בסעיף 1, אחרי ההגדרה "ייצור של מצרך" יבוא: |
| ""מחוז" – אחד מאלה: מחוז דרום, מחוז צפון, מחוז מרכז; | ||
| "מחוז דרום" – מחוזות הדרום וירושלים כמשמעותם בהודעה על חלוקת שטח המדינה למחוזות ולנפות ותיאורי גבולותיהם[2] (להלן – ההודעה); | ||
| "מחוז צפון" – מחוזות הצפון וחיפה כמשמעותם בהודעה; | ||
| "מחוז מרכז" – מחוזות המרכז ותל-אביב כמשמעותם בהודעה." | ||
| תיקון סעיף 2 | 2. | בסעיף 2(א)(2) לחוק העיקרי, במקום "במקום" יבוא "במחוז". |
דברי הסבר
על פי חוק איסור הונאה בכשרות, התשמ"ג–1983 (להלן – החוק), רב שהסמיכה לכך מועצת הרבנות הראשית, רב מקומי במקום בו מצוי בית העסק שעליו הוא מופקד והרב הראשי הצבאי לצה"ל הם הגורמים היחידים המוסמכים להעניק תעודת הכשר, לפי העניין. בשל כך, מערך הכשרות בישראל נושא אופי מונופוליסטי בכלל, וברמה המקומית, בפרט. הרב המקומי אמון על מתן תעודות ההכשר במקום בו הוא מכהן, כאשר התפעול מופקד בידי המועצה הדתית המקומית.
בחודש מאי 2017 פרסם מבקר המדינה דוח שנתי שכלל פרק העוסק בביקורת על הפיקוח על כשרות המזון (דוח שנתי 67ב – הפיקוח על כשרות המזון). במסגרת הביקורת דווחו ממצאים חמורים אודות הפיקוח על הכשרות על ידי המועצות הדתיות. בין השאר, נמצאו ניגודי עניינים, מינויי מקורבים, היעדר הכשרה של משגיחי הכשרות, דיווחי שעות השגחה כוזבים, גביית אגרות ותשלומים שלא כדין ועוד. ממצא עיקרי נוסף בדוח המבקר העלה כי חלק מהמועצות הדתיות הפרו באופן בוטה את נוהל הפעלת מערך הכשרות במועצות הדתיות (פורסם בחוזר המנהל הכללי התש"ע/1 של המשרד לשירותי דת). נוהל זה הופץ בעקבות דוח הביקורת השנתי הקודם של מבקר המדינה בנושא משנת 2009 (דוח שנתי 59ב).
הבעיות המצטברות מעידות על כך ששירותי ההשגחה על הכשרות נפגעים בחלק ניכר מהרשויות המקומיות ברחבי הארץ. הבעיות המדווחות נובעות, בין השאר, מבעיה מבנית שיוצר המונופול המקומי, כך שבתי עסק מחויבים לקבל שירות השגחה על כשרות מגורם אחד בלבד והוא הרב המקומי באמצעות המועצה הדתית. ישנן דוגמאות רבות לכך כיצד מצב זה מביא לידי ניצול הסמכות לרעה, שרירותיות בהתנהלות מול בעלי בתי העסק והיעדר רמת שירות ראויה.
כדי לטייב את השירות לבתי העסק, מוצע לצמצם משמעותית את המגבלה הגאוגרפית על מתן תעודת הכשר על ידי רב מקומי. מוצע להבחין בין שלושה מחוזות – מחוז דרום, מחוז צפון ומחוז מרכז, במסגרתם יוכל כל בית עסק לקבל תעודת הכשר מכל רב מקומי במחוז אליו הוא משתייך. החלוקה למחוזות נועדה לאפשר שירות סביר, כך שלא ייווצרו מקרים שבהם הרב המקומי של קריית שמונה לדוגמה חותם על תעודות הכשר של בתי עסק באילת ללא יכולת השגחה אמיתית.
יוער, כי בדוח הצוות לבחינת מערך הכשרות בישראל, התשע"ז–2017, מטעם הרבנות הראשית לישראל, הובאה דעת מיעוט התומכת במודל של פתיחת אזורי הכשרות, בדומה להצעה זו. כך תישמר רמה גבוהה של תחרות, תוגבר השירותיות ותובטח איכות ההשגחה על הכשרות.
הצעת החוק נוסחה בסיוע תנועת נאמני תורה ועבודה.
הצעות חוק זהות הונחו על שולחן הכנסת העשרים על ידי חבר הכנסת עודד פורר (פ/4769/20), ועל שולחן הכנסת העשרים ואחת על ידי חבר הכנסת עודד פורר וקבוצת חברי כנסת (פ/529/21).
———————————
הוגשה ליו"ר הכנסת והסגנים
והונחה על שולחן הכנסת ביום
י"א בכסלו התש"ף – 9.12.19