הצעת חוק איסור הונאה בכשרות (תיקון – מתן תעודת הכשר על ידי רב מקומי), התש"ף–2020

מספר פנימי: 2085729

הכנסת העשרים ושלוש

 

יוזמים:      חברי הכנסת         עודד פורר
                                          יוליה מלינובסקי קונין
                                          יבגני סובה
                                          אלי אבידר
                                          חמד עמאר
                                          אלכס קושניר

 

______________________________________________

פ/104/23

 

הצעת חוק איסור הונאה בכשרות (תיקון – מתן תעודת הכשר על ידי רב מקומי), התש"ף–2020

תיקון סעיף 2 1. בחוק איסור הונאה בכשרות, התשמ"ג–1983[1], בסעיף 2(א)(2), הקטע החל במילים "המכהן במקום" עד המילים "של מצרך" – יימחק.

דברי הסבר

כיום תעודות ההכשר ניתנות על ידי רבנים מקומיים ישירות לבתי העסק, ויש תלות של בית העסק במקום הגיאוגרפי שבו הוא נמצא, כך שבפועל, לרב של הרשות המקומית שבה נמצא בית העסק יש את היכולת הבלעדית להחליט אם לתת תעודת הכשר לבית העסק אם לאו. מצב זה מביא בפועל לשירותי כשרות איכותיים פחות, המערבים אינטרסים אישיים.

דוח מבקר המדינה לשנת 2008 (59ב') עסק בפיקוח על כשרות המזון והעלה ממצאים חמורים מאוד ובכללם מצבי ניגוד אינטרסים הנובעים מהמבנה החוקי הקיים היום בכל הקשור לנותני תעודות הכשרות, אכיפת חוק איסור הונאה בכשרות, התשמ"ג–1983, תהליכי הנפקת תעודת הכשרות, מעמד ודרכי עבודת הרבנים ועובדי המועצות הדתיות, ועוד.

על מנת לטייב את השירות לבתי העסק, מוצע להסיר את המגבלה הגיאוגרפית על מתן תעודת הכשר על ידי רב מקומי. מוצע כי כל בית עסק יוכל לקבל תעודת הכשר מכל רב של רשות מקומית, ללא תלות במקום בית האוכל, מקום השחיטה או מקום הייצור.

הצעות חוק זהות הונחו על שולחן הכנסת העשרים על ידי חבר הכנסת אלעזר שטרן (פ/2499/20; הוסרה מסדר היום ביום כ"ו בשבט התשע"ז (22 בפברואר 2017)), (פ/4267/20), ועל שולחן הכנסת העשרים ושתיים על ידי חבר הכנסת אלעזר שטרן (פ/82/22).

———————————

הוגשה ליו"ר הכנסת והסגנים

והונחה על שולחן הכנסת ביום

כ"ו בניסן התש"ף – 20.4.20

[1] ס"ח התשמ"ג, עמ' 128.