הצעת חוק : איסור ביזוי נשים בפרסומות

הצעת חוק הפרסומות (איסור ביזוי נשים בפרסומות), התשע"ב–2012

שימוש בנשים כאובייקט מיני בפרסומים הוא תופעה רחבת היקף, המשתרעת על פני כל אמצעי הפרסום וקיימת במינונים שונים בארץ ובעולם. תופעה זו משמרת ומנציחה מעמד נחות לנשים, ומעודדת אלימות מינית.
מוצע לאסור הצגת פרסום המשפיל, המבזה נשים וכזה המציג גוף של אישה, או חלקים ממנו, כאובייקט ללא קשר למוצר המפורסם. מוצע לאפשר לרגולטורים הרלוונטיים האמורים להטיל עיצום כספי על אמצעי תקשורת המציג פרסומת מסוג זה.
כן מוצע להקים קרן לקידום השוויון בין המינים ולסיוע לנשים, אשר תנוהל במשותף על ידי משרד החינוך ומשרד הרווחה והשירותים החברתיים. הקרן תרכז אמצעים כספיים לקידום מטרותיה, ולצורך זה יעברו אליה כספי העיצומים הכספיים שיוטלו על המפרים הוראות חוק זה.

הגדרות    1.        בחוק זה –

        "אמצעי תקשורת" – שידורי רדיו וטלוויזיה הניתנים לציבור, עיתון כמשמעו בפקודת העתונות , אינטרנט ושלטי חוצות כמשמעם בחוק העונשין, התשל"ז–1977 ;
        "הממונה" – השר ויושב ראש המועצה לשידורי כבלים ולווין לעניין חוק התקשורת (בזק ושידורים), התשמ"ב–1982 ; השר הממונה על רשות השידור, לעניין חוק רשות השידור, התשכ"ה–1965 ; שר הפנים, לעניין פקודת העתונות; המנהל הכללי של מועצת הרשות השנייה לטלוויזיה ורדיו, לעניין חוק הרשות השנייה לטלוויזיה ורדיו, התש"ן–1990 ;

        "פרסומת" – מסר לקידום מוצר או שירות בכתב, בעל-פה, בדפוס או באמצעים אלקטרוניים או דיגיטליים, המיועד לציבור או הזמין לו, לרבות תשדיר שירות;

        "השר" – שר התקשורת.

איסור פרסומת מבזה    2.        לא יציג אמצעי תקשורת פרסומת המבזה או משפילה אשה, לרבות פרסומת המציגה גוף של אשה, או חלקים ממנו, כאובייקט, ללא קשר למוצר המפורסם.

קביעת אמות מידה    3.        השר, בהסכמת השר הממונה על רשות השידור ובאישור הוועדה המשותפת לוועדת הכלכלה ולוועדה לקידום מעמד האשה של הכנסת (להלן – הוועדה), יקבע בתקנות אמות מידה לפרסומת מבזה או משפילה, כאמור בסעיף 2.

        פרק שני: אכיפה מנהלית – עיצום כספי

עיצום כספי    4.        הפר אמצעי תקשורת את האיסור האמור בסעיף 2, רשאי הממונה להטיל עליו עיצום כספי לפי
הוראות פרק זה, בסכום של 125,000 שקלים חדשים, ואם הוא תאגיד – בסכום של 250,000 שקלים חדשים.

הודעה על כוונת חיוב    5.        (א)    היה לממונה יסוד סביר להניח כי אמצעי תקשורת הפר את הוראת סעיף 2 לחוק זה (בפרק זה – המפר), ובכוונתו להטיל עליו עיצום כספי לפי סעיף 4 לחוק זה, ימסור למפר הודעה על הכוונה להטיל עליו עיצום כספי (בפרק זה – הודעה על כוונת חיוב).

        (ב)    בהודעה על כוונת חיוב יציין הממונה, בין השאר, את אלה:
            (1)    המעשה או המחדל (בפרק זה – המעשה), המהווה את ההפרה;
            (2)    סכום העיצום הכספי והתקופה לתשלומו;
            (3)    זכותו של המפר לטעון את טענותיו לפני הממונה לפי הוראות סעיף 6;
            (4)    שיעור התוספת על העיצום הכספי בהפרה נמשכת או בהפרה חוזרת לפי הוראות סעיף 8.

זכות טיעון    6.    (א)    מפר שנמסרה לו הודעה על כוונת חיוב לפי הוראות סעיף 5, רשאי לטעון את טענותיו, לפני הממונה, בכתב או בעל פה, באופן שיקבע הממונה, לעניין הכוונה להטיל עליו עיצום כספי ולעניין סכומו, בתוך 45 ימים ממועד מסירת ההודעה.

        (ב)    הממונה רשאי להאריך את התקופה האמרה בסעיף קטן (א), בהחלטה מנומקת, בתקופה שלא תעלה על 45 ימים.

החלטת הממונה ודרישת תשלום    7.    (א)    הממונה יחליט, לאחר ששקל את הטענות שנטענו לפי הוראות סעיף 6, אם להטיל על המפר עיצום כספי, ורשאי הוא להפחית את סכום העיצום הכספי לפי הוראות סעיף 9.

        (ב)    החליט הממונה לפי הוראות סעיף קטן (א) –

            (1)    להטיל על המפר עיצום כספי – ימסור לו דרישה בכתב לשלם את העיצום הכספי (בפרק זה – דרישת תשלום) שבה יציין, בין השאר, את סכום העיצום הכספי המעודכן ואת התקופה לתשלומו;
            (2)    שלא להטיל על המפר עיצום כספי – ימסור לו הודעה על כך בכתב.

        (ג)    בדרישת התשלום או בהודעה לפי סעיף קטן (ב), יפרט המנהל את נימוקי החלטתו.

        (ד)    לא טען המפר את טענותיו לפי הוראות סעיף 6, בתוך 45 ימים מיום שנמסרה לו ההודעה על כוונת חיוב, או בתקופה ארוכה יותר שנקבעה לפי סעיף 6(ב), ככל שנקבעה, יראו הודעה זו, בתום התקופה האמורה, כדרישת תשלום שנמסרה למפר במועד האמור.

הפרה נמשכת והפרה חוזרת    8.    (א)    בהפרה נמשכת ייווסף על העיצום הכספי הקבוע לאותה הפרה, החלק החמישים שלו לכל יום שבו נמשכת ההפרה; לעניין זה, "הפרה נמשכת" – הפרת הוראת סעיף 2 לחוק זה, לאחר שנמסרה למפר דרישת תשלום בשל הפרת ההוראה.

        (ב)    בהפרה חוזרת ייווסף על העיצום הכספי הקבוע לאותה הפרה, סכום השווה לעיצום הכספי כאמור; לעניין זה, "הפרה חוזרת" – הפרת הוראת סעיף 2, בתוך שנתיים מהפרה קודמת של אותה הוראה שבשלה הוטל על המפר עיצום כספי.

סכומים מופחתים    9.    (א)    הממונה אינו רשאי להטיל עיצום כספי בסכום הנמוך מן הסכום הקבוע בסעיף 4, אלא לפי הוראות סעיף קטן (ב).

        (ב)    השר, בהסכמת שר המשפטים ובאישור הוועדה, רשאי לקבוע מקרים, נסיבות ושיקולים שבשלהם יהיה ניתן להטיל עיצום כספי בסכום הנמוך מן הסכום הקבוע בסעיף 4, בשיעורים שיקבע.

        (ג)    בלי לגרוע מהוראות לפי סעיף קטן (ב), הוכיח המפר כי סכום העיצום הכספי שהוטל עליו עולה על 20% ממחזור המכירות השנתי של העסק, רשאי הממונה להטיל עיצום כספי כך שלא יעלה על השיעור האמור.

סכום מעודכן של העיצום הכספי    10.    (א)    העיצום הכספי יהיה לפי סכומו המעודכן ביום מסירת דרישת התשלום, ולגבי מפר שלא טען את טענותיו לפני הממונה כאמור בסעיף 6 – ביום מסירת ההודעה על כוונת החיוב; הוגש ערעור לבית משפט לפי סעיף 14 ועוכב תשלומו של העיצום הכספי לפי הוראות אותו סעיף, יהיה סכום העיצום הכספי לפי סכומו המעודכן ביום ההחלטה בערעור.

        (ב)    סכום העיצום הכספי כאמור בסעיף 4, יתעדכן ב-1 בינואר בכל שנה (בסעיף קטן זה – יום העדכון), בהתאם לשיעור שינוי המדד הידוע ביום העדכון לעומת המדד שהיה ידוע ב-1 בינואר בשנה הקודמת; הסכום האמור יעוגל לסכום הקרוב שהוא מכפלה של עשרה שקלים חדשים; לעניין זה, "המדד" – מדד המחירים לצרכן שמפרסמת הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה.

        (ג)    הממונה יפרסם ברשומות הודעה על סכום העיצום הכספי המעודכן לפי סעיף קטן (ב).

המועד לתשלום העיצום הכספי    11.    (א)    העיצום הכספי ישולם בתוך 45 ימים מיום מסירת דרישת התשלום.

        (ב)    על אף האמור בסעיף קטן (א), הממונה רשאי לדחות, ב-45 ימים, את תשלום העיצום וכן להחליט על פריסת התשלום של עיצום כספי, ובלבד שמספר התשלומים לא יעלה על עשרה תשלומים חודשיים, והכל על פי
בקשתו של המפר ובשל נסיבות מיוחדות שהתקיימו לגביו.

הפרשי הצמדה וריבית    12.    לא שולם עיצום כספי במועד, ייווספו עליו, לתקופת הפיגור, הפרשי הצמדה וריבית כהגדרתם בחוק פסיקת ריבית והצמדה, התשכ"א–1961 (בפרק זה – הפרשי הצמדה וריבית), עד לתשלומו.

הקמת קרן והעברת כספי עיצומים כספיים לקרן    13.    (א)    מוקמת בזאת קרן לקידום השוויון בין המינים ולסיוע לנשים; במסגרת משרד החינוך ומשרד הרווחה והשירותים החברתיים (בחוק זה – הקרן).

        (ב)    מטרת הקרן תהיה לרכז אמצעים כספיים לקידום השוויון בין המינים וסיוע לנשים.

        (ג)    שר החינוך, באישור הוועדה, יתקין תקנות בדבר סדרי הפעלת הקרן והוצאת סכומים למטרות האמורות בסעיף קטן (ב).

        (ד)    עיצום כספי שהוטל בשל הפרה של הוראות חוק זה ישולם לקרן.

ערעור    14.    (א)    על דרישת תשלום ועל כל החלטה אחרת של הממונה ניתן לערער לבית משפט השלום; ערעור כאמור יוגש בתוך 30 ימים מיום שנמסרה דרישת התשלום (בפרק זה – ערעור על דרישת תשלום).

        (ב)    אין בהגשת ערעור על דרישת תשלום כדי לעכב את תשלום העיצום הכספי או את פרסום ההחלטה, אלא אם כן הסכים לכך הממונה או שבית המשפט הורה על כך.

        (ג)    החליט בית המשפט לקבל ערעור על דרישת תשלום לאחר ששולם העיצום הכספי לפי הוראות פרק זה, יוחזר העיצום הכספי, בתוספת הפרשי הצמדה וריבית מיום תשלומו עד יום החזרתו.

פרסום    15.    (א)    הטיל הממונה עיצום כספי לפי פרק זה, יפרסם באתר האינטרנט של משרד התקשורת את הפרטים שלהלן, בדרך שתבטיח שקיפות לגבי הפעלת שיקול דעתו בקבלת ההחלטה להטיל עיצום כספי:
            (1)    דבר הטלת העיצום הכספי;
            (2)    מהות ההפרה שבשלה הוטל העיצום הכספי ונסיבות ההפרה;
            (3)    סכום העיצום הכספי שהוטל;
            (4)    אם הופחת העיצום הכספי – הנסיבות שבשלהן הופחת סכום העיצום ושיעורי ההפחתה;
            (5)    פרטים על אודות המפר, הנוגעים לעניין;
            (6)    שם המפר, למעט אם הוא יחיד, ואולם הממונה רשאי לפרסם את שמו של מפר שהוא יחיד אם סבר שהדבר נחוץ לשם אזהרת הציבור.

        (ב)    השר רשאי לקבוע דרכים נוספות לפרסום הפרטים האמורים
בפסקאות (1) עד (6) שבסעיף קטן (א).

        (ג)    הוגש ערעור על דרישת תשלום, יפרסם הממונה את דבר הגשת הערעור ואת תוצאותיו.

        (ד)    על אף האמור בסעיף זה, לא יפרסם הממונה פרטים שהם בגדר מידע שרשות ציבורית מנועה מלמסור לפי סעיף 9(א) לחוק חופש המידע, התשנ"ח–1998 , וכן רשאי הוא שלא לפרסם פרטים לפי סעיף זה, שהם בגדר מידע שרשות ציבורית אינה חייבת למסור לפי סעיף 9(ב) לחוק האמור.

        (ה)    פרסום כאמור בסעיף קטן (א) בנוגע לעיצום כספי שהוטל על תאגיד יהיה לתקופה של ארבע שנים, ובנוגע לעיצום כספי שהוטל על יחיד – שנתיים.

        (ו)    שר המשפטים, באישור הוועדה, יקבע הוראות לעניין אופן הפרסום לפי סעיף זה, כדי למנוע, ככל הניתן,
את העיון בפרטים שפורסמו לפי סעיף קטן (א), בתום תקופת הפרסום כאמור בסעיף קטן (ה).

עיצום כספי בשל הפרה לפי חוק זה ולפי חוק אחר    16.    על מעשה אחד המהווה הפרה של הוראה לפי חוק זה ושל הוראה מהוראות לפי חוק אחר, לא יוטל יותר מעיצום כספי אחד.

        פרק שלישי: ביצוע

ביצוע    17.    השר ממונה על ביצוע הוראות חוק זה.

תקנות ראשונות    18.    תקנות ראשונות לפי סעיף 3 לחוק זה יובאו לאישור הוועדה בתוך שלושה חודשים מיום תחילתו של חוק זה.

דברי הסבר

שימוש בנשים כאובייקט מיני בפרסומים הוא תופעה רחבת היקף, המשתרעת על פני כל אמצעי הפרסום וקיימת במינונים שונים בארץ ובעולם. תופעה זו משמרת ומנציחה מעמד נחות לנשים, ומעודדת אלימות מינית.
תשדירי ומודעות פרסום אמנם חוסים תחת חופש הביטוי, אך ללא ספק, וכפי שהוסכם על כל השופטים בבג"ץ 606/93 קידום יזמות ומו"לות נ' רשות השידור, ההגנה על חופש הביטוי המסחרי אינה חזקה כמו ההגנה על חופש הביטוי הפוליטי, "שכן כעוצמת האינטרס כן עוצמת ההגנה, ואין להרחיק לכת בהגנה על הפרסומת המסחרית".
מוצע לאסור הצגת פרסום המשפיל, המבזה נשים וכזה המציג גוף של אישה, או חלקים ממנו, כאובייקט ללא קשר למוצר המפורסם. מוצע לאפשר לרגולטורים (להלן – רגולטור) הרלוונטיים האמורים להטיל עיצום כספי על אמצעי תקשורת המציג פרסומת מסוג זה.

כידוע, לכל אחד מאמצעי התקשורת השונים גוף מפקח המשמש כרגולטור: שר התקשורת ויושב ראש המועצה לשידורי כבלים ולווין לעניין חוק התקשורת (בזק ושידורים), התשמ"ב–1982, השר הממונה על רשות השידור, לעניין חוק רשות השידור, התשכ"ה–1965, שר הפנים, לעניין פקודת העתונות והמנהל הכללי של מועצת הרשות השנייה לטלוויזיה ורדיו, לעניין חוק הרשות השנייה לטלוויזיה ורדיו, התש"ן–1990.

כן מוצע להקים קרן לקידום השוויון בין המינים ולסיוע לנשים, אשר תנוהל במשותף על ידי משרד החינוך ומשרד הרווחה והשירותים החברתיים. הקרן תרכז אמצעים כספיים לקידום מטרותיה, ולצורך זה יעברו אליה כספי העיצומים הכספיים שיוטלו על המפרים הוראות חוק זה.

———————————
הוגשה ליו"ר הכנסת והסגנים
והונחה על שולחן הכנסת ביום
י"ג בתמוז התשע"ב – 3.7.12

שינוי גודל גופנים