הצעת חוק אימוץ ילדים (תיקון – כשירות המאמץ), התשע"ח–2018 של ח"כ יעל גרמן וסיעת יש עתיד.

אתמול, שני 18.06.2018 הונחה על שולחן הכנסת הצעת חוק אימוץ ילדים (תיקון כשירות מאמץ) של ח"כ יעל גרמן וסיעת יש עתיד. הצעת חוק זו מבקשת לבטל את ההפליה בין המבקשים לאמץ ולקבוע כי איש או אישה או שני בני אדם, יהיו כשירים לאמץ, זאת מתוך הבנה שטובת הילד אינה בהכרח שהוא יאומץ ויגדל בידי זוג הטרוסקסואלי נשוי בלבד, אלא יש לשים דגש על יכולות הורות מיטביות.

הכנסת העשרים

יוזמים:      חברי הכנסת           יעל גרמן
                                                יאיר לפיד
                                                מאיר כהן
                                                עפר שלח
                                                חיים ילין
                                                קארין אלהרר
                                                יואל רזבוזוב
                                                עליזה לביא
                                                מיקי לוי
                                                פנינה תמנו
                                                אלעזר שטרן     
______________________________________________                                           
                                                 פ/5490/20
הצעת חוק אימוץ ילדים (תיקון – כשירות המאמץ), התשע"ח–2018
 
 החלפת סעיף 3
1.
בחוק אימוץ ילדים, התשמ"א–1981[1], במקום סעיף 3 יבוא:
 
 
"כשירות המאמץ
3.      
איש, אישה או שני בני אדם כשירים לאמץ ילד."
דברי הסבר
בימים אלה יש הקוראים תיגר על זכותם היסודית של אחרים לחיי משפחה ולעיצוב התא המשפחתי שהקימו על פי בחירתם.
זכות האדם למשפחה היא מיסודות הקיום האנושי ועל חשיבותה עמדה השופטת א' פרוקצ'יה בבג"ץ 7444/03 בלאל מסעוד דקה נ' שר הפנים (ניתן ביום 22.2.2010), בקביעתה כי "מימושה הוא תנאי למיצוי החיים וטעם החיים; היא תנאי להגשמה העצמית של האדם, וליכולתו לקשור את חייו עם בן זוגו וילדיו בשותפות גורל אמיתית. היא משקפת את תמצית הווייתו של האדם, ואת התגלמות מאוויי חייו. הזכות למשפחה ניצבת במידרג עליון של זכויות האדם".
הזכות לחיי משפחה כוללת בתוכה זכות חשובה נוספת, הזכות להורות. על מעמדה של הזכות להורות עמדה פרופסור דפנה ברק ארז בציינה כי "מימושה של אופציית ההורות אינו רק דרך חיים אפשרית, אלא מושרש בקיום האנושי […] הבחירה בהורות אינה רק בחירה לגבי דרך חיים; יש לה משקל מעבר לכך בקיום האנושי. היא מבטאת צורך קיומי בסיסי" (דפנה ברק-ארז "על סימטריה וניטרליות: בעקבות  פרשת נחמני" עיוני משפט כ 197, 200-199 (1996)).
זכויות חוקתיות אלה נשללות היום, בחסות החוק, מזוגות שאינם נשואים ומיחידים שכשירותם להיות הורים מאמצים גבוהה, אך הם אינם עומדים בהגדרת סעיף 3 לחוק אימוץ ילדים, התשמ"א–1981, הקובע כי מאמצים כשירים הם רק "איש ואישתו". החוק מעניק שיקול דעת לבית המשפט לאפשר ליחידים לאמץ רק במצבים חריגים.
תוצאה זו אינה שוויונית ואינה צודקת. לפיכך, מוצע לבטל את ההפליה בין המבקשים לאמץ ולקבוע כי איש או אישה או שני בני אדם, יהיו כשירים לאמץ. זאת מתוך הבנה שטובת הילד אינה בהכרח שהוא יאומץ ויגדל בידי זוג הטרוסקסואלי נשוי בלבד, אלא יש לשים דגש על יכולות הורות מיטביות.
יצוין כי ישראל חריגה לעניין זה בין מדינות המערב, ובמדינות אחרות, כגון שבדיה, הולנד, אנגליה לא ניתנת עדיפות להורים נשואים בתהליך אימוץ, ויחידים יכולים לאמץ כל עוד הם נמצאים כשירים על ידי הרשויות הרלוונטיות.
הצעות חוק דומות בעיקרן הונחו על שולחן הכנסת התשע-עשרה על ידי חברת הכנסת עדי קול וקבוצת חברי הכנסת (פ/1945/19), על ידי חבר הכנסת ניצן הורוביץ (פ/2047/19), ועל ידי חברת הכנסת מרב מיכאלי (פ/2353/19), ועל שולחן הכנסת העשרים על ידי חברת הכנסת מרב מיכאלי (פ/421/20; הוסרה מסדר היום ביום כ"ה בתמוז התשע"ז (19 ביולי 2015)) ועל ידי חברת הכנסת מיכל רוזין וקבוצת חברי הכנסת (פ/450/20; הוסרה מסדר היום ביום כ"ה בתמוז התשע"ז (19 ביולי 2015)).
הצעת חוק זהה הוגשה על ידי חברת הכנסת יעל גרמן וקבוצת חברי כנסת (פ/4624/20; הוסרה מסדר היום ביום ב' בסיון התשע"ח (16 במאי 2018)).
 
 

שינוי גודל גופנים