הצעת החוק של סיעת יש עתיד לביטול חוק המרכולים

הצעת חוק לתיקון דיני הרשויות המקומיות (ביטול סמכות שר הפנים לעניין חוקי עזר בדבר פתיחתם וסגירתם של עסקים בימי מנוחה), התשע"ח–2018 של סיעת יש עתיד מבקשת להביא לביטולו של חוק המרכולים.

הכנסת העשרים

יוזמים:      חברי הכנסתיאיר לפיד
                                                יעל גרמן
                                                מאיר כהן
                                                יעקב פרי
                                                עפר שלח
                                                חיים ילין
                                                קארין אלהרר
                                                יואל רזבוזוב
                                                עליזה לביא
                                                מיקי לוי
                                                אלעזר שטרן     

______________________________________________                                                

                                             פ/5063/20

 
הצעת חוק לתיקון דיני הרשויות המקומיות (ביטול סמכות שר הפנים לעניין חוקי עזר בדבר פתיחתם וסגירתם של עסקים בימי מנוחה), התשע"ח–2018
תיקון פקודת העיריות
1.      
בפקודת העיריות‏[1] –
 
 
(1)      בסעיף 249(20), המילים "בכפוף להוראות כל דין," – יימחקו;
 
 
(2)      סעיף 258א – בטל.
תיקון פקודת המועצות המקומיות
2.        
בפקודת המועצות המקומיות‏[2], בסעיף 24א, המילים "258א," – יימחקו.
דברי הסבר

בתאריך כ"ב בטבת התשע"ח (9 בינואר 2018) אישרה מליאת הכנסת את החוק לתיקון דיני הרשויות המקומיות (חוקי עזר בעניין פתיחתם וסגירתם של עסקים בימי מנוחה), התשע"ח–2018, הנודע גם בכינויו "חוק המרכולים" (להלן – החוק). החוק קובע כי חוקי עזר בעניין פתיחתם וסגירתם של עסקים בימי מנוחה יהיו טעונים הסכמה של שר הפנים טרם פרסומם ברשומות וכניסתם לתוקף, וכי הסכמת שר הפנים (להלן – השר) תינתן רק אם פתיחת העסקים בימי המנוחה כמוצע בחוק העזר נדרשת כדי לספק צרכים שהם, לדעת השר, צרכים חיוניים.

ואולם, אין מדובר בדבר חקיקה רגיל. החוק משנה סדרי בראשית ביחס למרקם העדין של היחסים בין הציבור הדתי ובין הציבור החילוני בישראל ואף דורס ומבטל בהינף יד הסדרים מקובלים, הגיוניים ומפורטים הנהוגים מזה עשרות שנים. מעתה, אין עוד חשיבות לשאלת זהות תושבי הרשות המקומית, ואין זה משנה אם במקום פלוני מתגוררת אוכלוסייה חילונית המבקשת לנהל את אורחותיה בהתאם לתפיסת עולמה. החוק מפקיע את הסמכות של השלטון המקומי לקבוע עבור בני המקום את צביון חייהם ואת אורחותיהם ומעביר סמכות זו לשר הפנים. המועצה וראש העיר אינם יכולים עוד להחליט למען תושביהם בעניינים עדינים ומורכבים אלה. קולם של תושבי המקום אינו יכול עוד להישמע. מעתה, אין זה משנה כיצד אלה מבקשים לנהל את חייהם.

פגיעה קשה זו בדמוקרטיה המקומית ובאמנה החברתית נעשתה במטרה מרכזית אחת – לשמור על יציבות קואליציונית. כל זאת, בניגוד לעמדת בג"צ אשר התיר את פתיחתם של עסקים מסוימים בשבת בתל אביב וקביעתו כי "העירייה היא הגוף המתאים להכריע בדבר נקודת האיזון המתאימה, הנותנת משקל למכלול השיקולים הרלוונטיים, ובהם הרכב האוכלוסייה בכל מקום ומקום, דרך חייה ואופייה של העיר" (בג"ץ 6322/14 התאחדות הסוחרים והעצמאים הכללית נ' שר הפנים, פסקה 25 לפסק דינה של כבוד הנשיאה מרים נאור). לפיכך, ובשל הפגיעה הניכרת בשורה ארוכה של זכויות חוקתיות מוצע לבטל את החוק ובכך להשיב את המצב לקדמותו.

הצעת חוק זהה הונחה על שולחן הכנסת העשרים על ידי חבר הכנסת סאלח סעד וקבוצת חברי הכנסת (פ/5040/20).

 

 

———————————

הוגשה ליו"ר הכנסת והסגנים

והונחה על שולחן הכנסת ביום

י"ג בשבט התשע"ח – 29.1.18

 

 
 

 
[1] דיני מדינת ישראל, נוסח חדש 8, עמ' 197.
[2] דיני מדינת ישראל, נוסח חדש 9, עמ' 256.

שינוי גודל גופנים