בדברי ההסבר להצעת החוק נכתב כי: "לאיסור העסקת עובדים במנוחה השבועית שתי תכליות: האחת, תכלית סוציאלית והיא לשמור על רווחת העובדים, והשנייה, תכלית דתית- לאומית – קביעת יום השבת כיום המנוחה בהתאם לצביונה של מדינת ישראל כמדינה יהודית", ולכן יש לערוך תיקונים אלה.
להלן עיקרי הדברים שנאמרו ע"י השר יובל שטייניץ (הליכוד) בשם השר כץ:
בשמו של שר העבודה והרווחה, חבר הכנסת חיים כץ. הצעת חוק שעות עבודה ומנוחה, 2017. מטרת החוק המוצע היא להבנות את שיקול הדעת שעל שר העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים להפעיל בעת מתן היתר להעסקת עובדים בשעות המנוחה השבועית, בהתאם לעילות הקבועות בסעיף 12 לחוק שעות עבודה ומנוחה, 1951.
הסעיף לחוק הנוגע להעסקת עובדים במנוחה השבועית אסורה, אלא אם כן היא הותרה לפי סעיף 12 לחוק. ואילו על פי סעיף 12(א) לחוק, רשאי שר העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים להתיר העסקת עובדים בשעות המנוחה השבועית, אם הוא משוכנע שהפסקת העבודה למנוחה השבועית, כולה או חלק ממנה, עלולה לפגוע בהגנת המדינה או בביטחון הגוף או הרכוש, או לפגוע פגיעה רבה בכלכלה, בתהליך עבודה או בסיפוק צרכים שהם, לדעתו, חיוניים לציבור כולו או לחלק ממנו.
לאיסור העסקת עובדים במנוחה השבועית שתי תכליות: האחת, תכלית סוציאלית, והיא לשמור על רווחת העובדים; השנייה, תכלית דתית לאומית – קביעת יום השבת כיום המנוחה בהתאם לצביונה של מדינת ישראל כמדינה יהודית. בהתאם לתכליות אלה, מוצע לעגן אותן בחוק כך שהשיקולים שמוצע לחייב את השר לשקול כאמור הם כאלה: קיומה של חלופה שלא תחייב העסקת עובדים במנוחה השבועית, רווחת העובד, מסורת ישראל ומידת הפגיעה הצפויה במרחב הציבורי אם יינתן ההיתר.
