הצעת החוק לביטול חוק המרכולים של ח"כ יאיר לפיד נפלה בקריאה טרומית ברוב של 57 מתנגדים אל מול 52 תומכים. ח"כ יאיר לפיד: "הטענה היא לראש הממשלה כניעתו אומנתו".

היום, רביעי 28.11.2018 נפלה בקריאה טרומית הצעת החוק לתיקון דיני הרשויות המקומיות (ביטול סמכות שר הפנים לעניין חוקי עזר בדבר פתיחתם וסגירתם של עסקים בימי המנוחה) התשע"ח- 2018 של ח"כ יאיר לפיד (יש עתיד) ברוב של 57 מתנגדים אל מול 52 תומכים.

הצעת החוק מבקשת לבטל את חוק המרכולים ובכך להשיב את המצב לקדמותו.

יו"ר יש עתיד ח"כ יאיר לפיד: "חוק המרכולים הוא חציית קו. קו אמיתי, לא קו תיאורטי, קו בין שכונות, קו בין ערים, קו בין אנשים. באים אלינו הביתה להגיד לנו מה לעשות. באים אלינו הביתה להגיד לנו איך לחיות. צאו לנו מהבית, אין לכם מה לחפש אצלנו בבית. אם מחר היה חוק מרכולים הפוך, חבר הכנסת גפני אשר מכריח לפתוח חנויות בבני ברק, הייתי הולך להפגין איתך. אתה ואני היינו הולכים להפגין ביחד. ביחד, חבר הכנסת גפני. אם היו מנסים לעשות חוק הפוך. אם היו מנסים לעשות חוק הפוך שמנסים לפתוח בכוח חנויות אצלכם בשבת, היינו הולכים להפגין ביחד. אז מה אתה עושה אצלי בבית? מה יש לך לחפש אצלי בבית? הרעיון הזה שמותר להתערב בחיים של אחרים אצלם בבית, אתה באמת רוצה לפתוח את הדלת הזאת? הטענה שלי היא בכלל לא מול החרדים. יש להם אידיאולוגיה, הם מקדמים את האידיאולוגיה שלהם, הם מקדמים אותה שנים על גבי שנים. הטענה שלי היא מול ראש הממשלה נתניהו: כמה אפשר להיכנע? אני הייתי במתחם ביג באשדוד. אין חרדי אחד, אחד, בטווח של שני ק"מ. מי אתה שתגיד להם אם מותר להם או אסור להם לפתוח חנויות? מי אתה שתגיד להם? אתם  תאלצו להתרגל לעובדה שאתם לא מפחידים אותנו. אבל הטענה היא לא נגדך, חבר הכנסת גפני, אתה יש לך אידיאולוגיה, אתה מנסה לקדם אותה. חבר הכנסת מקלב, זה לגיטימי לנסות לקדם אידיאולוגיה בבית הזה. הטענה היא לראש הממשלה נתניהו שנכנע, ונכנע, ונכנע. כניעתו אומנותו. נכנע בכסף – אנחנו רואים את שיאי התקציבים שהם מקבלים עכשיו; נכנע בלימודי הליבה – השנה 50% מתלמידי כיתות א' במדינת ישראל הם בחינוך החרדי או בחינוך הערבי. אין לנו כמובן דבר וחצי דבר, חלילה, לא נגד אלה ולא נגד אלה, אבל זה אומר שלא יראו דגל, לא יראו המנון וחלק גדול מהם לא יקבל ארגז כלים לשוק העבודה ולא יוכלו לפרנס את עצמם. ואם הם לא יוכלו לפרנס את עצמם, מי יפרנס אותם? זו לא שאלה מתגרה, זו שאלה אמיתית, עובדתית – אם הם לא יוכלו לפרנס את עצמם, מי יפרנס אותם? וממשלת ישראל לא נותנת לזה תשובה, מפני שמה שמעניין אותה זה לא עתידה של מדינת ישראל, זה לא עתיד הילדים שלנו, אלא רק הפוליטיקה של הרגע. הממשלה הזאת נכנעה בעבודות הרכבת, נכנעה לפני דקה בנישואים וגירושים. בכל פעם שעובר איזשהו עסקן חרדי ליד ראש הממשלה, ראש הממשלה דבר ראשון שהוא עושה זה להיכנע לו. כמעט כבר לא משנה מה הם מבקשים.  ועכשיו, כמובן הם נכנעים גם בגיוס, שוב. אני כבר לא בטוח שאני יודע לספור איזה מספר כניעה זו. ניסינו להיות אתכם בסדר. ניסינו לבוא אליכם בטוב נגד האינטרס הפוליטי שלנו. הצבענו אתכם בקריאה ראשונה על חוק הגיוס, כי אמרנו אחים לפני פוליטיקה. הצורך לרפא את הפצע הזה בליבה של החברה הישראלית חשוב יותר מהישגים פוליטיים מיידים. מייד, תוך רגע, ניסיתם לרמות. מייד הבטחתם לחרדים שהם יקבלו פיצוי ושיפוי וכסף מתחת לשולחן תמורת הסנקציות הכלכליות. מייד קומבינה. לא הצלחתם אפילו לחכות לקריאה שנייה ושלישית לפני שתתחילו עם הקומבינה, מייד הלכתם ומצאתם דרך להעביר כסף בקומבינה מתחת לשולחן.  ועכשיו אומרים: לא, זה לא נכון. אם זה לא נכון, שיעלה הנה נתניהו ויגיד בקולו, כי הוא זה שסוגר את העסקאות האלה. שיגיד בקולו: לא תהיה קומבינה, לא יהיה פיצוי על השתמטות מצה"ל. יש התחייבות שלטונית שאף אחד לא יקבל אגורה מתחת לשולחן תמורת זה שהוא משתמט מצה"ל. ואז אין שום בעיה, כי אם לא תעשו את זה, אנחנו פשוט נחכה לכנסת הבאה ונעביר את חוק הגיוס המקורי שהעברנו בכנסת הקודמת. אגב, עברו רק כמה שעות מהרגע שהעליתי את הבקשה הפשוטה הזאת, הדרישה הפשוטה הזאת שראש הממשלה בקולו יגיד: לא, אנחנו לא מרמים – עד שהם הלכו לבג"ץ לבקש דחייה נוספת. אתם גם צריכים לקרוא את הבקשה הזאת לבג"ץ – הם אומרים תקופה פוליטית רגישה. אני לא רואה שזאת תקופה פוליטית רגישה כשמדובר בחוק גדעון סער. אז אין לכם בעיה לבוא עם החלטות פוליטיות וחוקים פוליטיים. אז אסור לתת לכם את הדחייה הזאת, כי זה עוד ניסיון לרמות, ועוד ניסיון להיכנע, ועוד ניסיון לעשות פוליטיקה על חשבון הציבור הישראלי, על חשבון הכסף שלו, על חשבון הילדים שלו,  על חשבון המתגייסים לצה"ל. ראש הממשלה רק קיבל את הז'קט של שר הביטחון ומייד נסע, התיישב בבקו"ם ליד מתגייסים ואכל איתם ארוחת צוהריים. הג'וב שלך זה לא לאכול איתם צוהריים. הג'וב שלך זה לדאוג לזה שכולם יתגייסו לצה"ל, וכולם ילכו לשירות לאומי וכולם ישרתו את מולדתם אותו הדבר. מפני שזה העיקרון הדמוקרטי הגדול, לכולם יש את אותן זכויות ולכולם יש גם את אותן חובות. זה לא אמור להיות כפוף לצרכים הפוליטיים המיידיים. זה הדבר שנמצא מעל לכול, חוץ מאשר בממשלה הזאת, הממשלה הנכנעת ביותר בתולדות ישראל".

סגן שר הפנים משולם נהרי: "ביום ה-9 בינואר 2018 התקבל בכנסת החוק לתיקון דיני הרשויות המקומיות (חוקי עזר בעניין פתיחתם וסגירתם של עסקים בימי מנוחה), התשע"ח-2018. החוק קובע כי חוקי עזר עירוניים בעניין פתיחתם וסגירתם של עסקים בימי מנוחה לא יפורסמו ברשומות, אלא לאחר ששר הפנים נתן את הסכמתו לחוק העזר. כמו כן, החוק קובע כי השר לא ייתן הסכמתו לחוק העזר, אלא אם כן  מדובר בפתיחתם של עסקים, אשר נועדו לספק צרכים אשר לדעתו של השר הם צריכים חיוניים. מטרת הצעת החוק של המציעים היא לבטל את תיקון החקיקה שהיה לפני שנה. חבריי חברי הכנסת, וחבר הכנסת יאיר לפיד, ידוע האמרה: יותר משישראל שמרו על השבת, השבת שמרה על ישראל. הוגי הדעות בכל הדורות הרחיבו והפליגו בתולדות מעלת הערך החברתי והסוציאלי של יום השבת כיום מנוחה. חוק המרכולים קיבע את הסטטוס-קוו הנוהג בענייני מסחר בפרהסיה בשבת. הוא גם משמר את האיזון המתבקש בין סמכויות השלטון המקומי לסמכויות השלטון המרכזי, כפי המצב שהיה נוהג טרם ההכרעה בבג"ץ ברמר. החוק אינו פוגע, חלילה, ואין כוונתו לפגוע בשיקול הדעת של השלטון המקומי בבואו לקבל החלטה על חקיקת חוק עזר, אולם מבקש הוא ליתן משקל מהותי לשיקול הדעת הקבוע ממילא בחקיקה של השלטון המרכזי, אשר יבחן, בין היתר, השלכות רוחב של חוק העזר ברשות המקומית. משמעות פתיחת המסחר בשבת עבור ציבור העובדים קשי היום הינה הרת אסון – תהליך אשר לא נדע מה תהיינה השלכותיו בעוד כמה שנים. שוו בנפשכם כי עובד במדינת היהודים עלול שלא להתקבל למקום עבודה מכיון שהינו מבקש לנוח ביום השבת. והוא הוסיף ואמר כי שמרו על שבתות ומועדי ישראל במסירות נפש מאחר והבינו שאלה הם השורשים היהודיים שלהם ורק אלה השורשים שיעזרו להם לעמוד בפני כל רוח שתנסה לעקור אותם – אלה דבריו – וככל שהשורשים עמוקים יותר, כך יוכלו לעמוד בפני רוחות חזקות. הם בגלות הבינו שזה סוד קיומו של העם היהודי, ולא רק הם, אלא כל היהודים שבגלות מבינים שזה סוד קיומנו. בבית הזה, חברי הכנסת, נשמעו כל מיני אמירות – מלחמה, שנאה, כפייה – כל מיני אמירות – מדוע אתם כופים עלינו? – דיברו על פגיעה, אחרים אמרו בזמנו שהחוק הוא מושחת, וכל אחד לפי צחות לשונו בחר לתאר את מה שהוא חש, את מה שהוא מבין ואת מה שהוא מרגיש, אבל המשותף לדברים אלה הוא שלא כולם מבינים את מהות החוק. אשוב ואדגיש. חברי הכנסת, אשוב ואדגיש כי אלמלא בג"ץ אמר את דברו, לא היה צורך בחוק הזה – הכוונה לתיקון שהיה. מדובר בסטטוס קוו ורוצים שהוא ימשיך להיות כפי שהיה מפני שזה הדבר היחיד שמאפשר לנו לחיות יחד ובשלום. זה מוותר לזה, וזה מוותר לזה, זה עניינו של הסטטוס קוו.  אין כאן פגיעה, אין כאן כפייה, אין כאן מלחמה, אין כאן חרמות, אין כאן קונמות, אין פה שום דבר. מה שהיה הוא שיהיה, רק שהסטטוס קוו יהיה מוגן וימשיך לאפשר לנו לחיות יחד ולא נגד זה. זו הייתה המטרה וחשוב מאוד שכך ייראו פני הדברים.  אני רוצה לומר לך, חבר הכנסת לפיד, ואני אומר את זה בכנות. אין פה כפייה, אף אחד לא מתכוון לכפייה, אף אחד לא מתכוון לפגוע. לא בכל דבר צריך להסתכל לגופו של אדם, חבר בני אדם או מפלגה, אלא צריך וחובה להסתכל על הדברים לגופו של עניין. ואני רוצה לסיים. בימים ההם בזמן הזה. בימים אלה, בשבוע הבא, אנו בעזרת השם נחוג את חג החנוכה. בואו נזכור מה הייתה המטרה של היוונים, מטרתם הייתה לעקור את יהדותנו, לא את גופנו. הם באו לכאורה בדברים הגיוניים, הם באו במתק שפתיים – אנו דואגים לכם, אנו רוצים בטובתכם, אנו רוצים שתהיה לכם רווחה, אנו רוצים לעזור לכם – אבל מטרתם האמיתית הייתה לעקור את היהדות. דווקא בימים האלה, כשאנחנו מפיצים את אור היהדות, ראוי שגם נעגן את השבת שהיא יסוד קיומנו. תודה, ואני מבקש להצביע נגד הצעת החוק".

חברי הכנסת שלא נכחו בזמן ההצבעה: ח"כ רחל עזריה (כולנו), ח"כ חיליק בר (המחנה הציוני), ח"כ ינון אזולאי (ש"ס), ח"כ יצחק וקנין (ש"ס), ח"כ עבד חכים חאג' יחיא (הרשימה המשותפת), ח"כ סאלח סעד (המחנה הציוני), ח"כ מסעוד גנאים (הרשימה המשותפת), ח"כ אילן גליאון (מרצ), ח"כ ג'ומעה אזברגה (הרשימה המשותפת), ח"כ מסעוד גנאים (הרשימה המשותפת), ח"כ עבד אלחכים חאג' יחיא (הרשימה המשותפת), ח"כ טלב אבו עראר (הרשימה המשותפת), ח"כ סעיד אלחרומי (הרשימה המשותפת) וח"כ מיקי זוהר (הליכוד).

לצפייה בהצעת החוק המלאה יש ללחוץ כאן

שינוי גודל גופנים