הצעת החוק הפעלת תחבורה ציבורית מצומצמת ביום המנוחה השבועי של ח"כ יעל גרמן נפלה ברוב של 59 מתנגדים אל מול 57 תומכים.ח"כ יעל גרמן:"למעלה מ76% מהציבור בישראל תומך בתחבורה ציבורית בשבת

אתמול, רביעי 21.11.2018 נפלה בקריאה טרומית הצעת החוק להפעלת תחבורה ציבורית מצומצמת ביום המנוחה השבועי של ח"כ יעל גרמן (יש עתיד) ברוב של 59 מתנגדים אל מול 56 תומכים.

ח"כ יעל גרמן (יש עתיד): "אני חושבת שכולם יודעים שלמעלה מ-76% מהציבור בישראל תומך בתחבורה ציבורית מצומצמת בשבת. איך זה שגם בציונות הדתית, גם בליכוד, גם בכולנו, כל מפלגות האופוזיציה, יש רוב ברור להפעלה מצומצמת של תחבורה ציבורית בשבת?  זה ברור איך זה, כי הציבור מבין שמדובר בהצעה חברתית. אין לה ולו כלום עם התרסה כלפי הדת. זאת לא הצעת חוק של בנגד כפי שמאיר שלו אומר. זאת הצעת חוק של בעד. זו הצעת חוק שמדברת על חופש התנועה. היא מדברת על בעד סגירת פערים, סגירת פערים בין אלו שיכולים להרשות לעצמם להגיע לכל מקום בשישי-שבת – גם לים, גם לפארקים, גם לחברים וגם לקרובים – לבין אלה שלא יכולים להגיע, בין אם מפני שהם צעירים ואין להם רישיון נהיגה, בין אם מפני שהם קשישים ואין להם רישיון ובין אם מפני שפשוט אינם יכולים להרשות לעצמם לרכוש רכב, והם נעים במהלך השבוע בתחבורה ציבורית, אבל ביום המנוחה, כשהם רוצים לבלות עם שאר עם ישראל בפארקים, בים, במקומות הבילוי – הם נאלצים להישאר ספונים בבתיהם כי אין תחבורה ציבורית בשבת. אולי תבואו ותאמרו לי במה ייגרע מכבודה של השבת אם בנוסף לכל המכוניות שנעות בכבישים תנוע גם איזושהי תחבורה ציבורית. ואתם יודעים מה? אנחנו לא מדברים על אוטובוסים. ואתה יודע מה, גפני? אנחנו מוותרים גם על מיניבוסים. ינועו מוניות שירות שבמחיר שווה לכל נפש יוכלו לקחת את הקשישים והצעירים ואלה שאין להם רכבים פרטיים, יוכלו לקחת אותם ממקום למקום ולסגור את הפער המשווע בין אלה שאין להם ולא יכולים להרשות לאלה שיש להם רכבים פרטיים. הרי במה תיגרע השבת? על מה מדברים? על סטטוס קוו? אני רוצה להזכיר לכם שהסטטוס קוו, למעשה אותו מסמך שבן גוריון חתם ונתן לאגודת ישראל, הוא דיבר, הוא דיבר, רק על דבר אחד בעניין השבת. הוא בא ואמר שייכתב שהשבת היא יום המנוחה החוקי של מדינת ישראל. הסטטוס קוו לא דיבר על תחבורה ציבורית. דרך אגב, הוא גם לא דיבר על מה יהיה פתוח ומה יהיה סגור – רק על כך שהשבת תהיה יום מנוחה רשמי וחוקי. ואכן, השבת היא יום המנוחה הרשמי והחוקי. אבל דווקא מפני שהיא יום המנוחה הרשמי והחוקי, דווקא בגלל זה, צריך תחבורה ציבורית, כדי שכל עם ישראל, כדי שכל הציבור, יוכל ליהנות מהשבת כרצונו. יש מי שרוצה להישאר בביתו – יישאר בביתו. יש מי שרוצה לטייל, יוכל לצאת לטייל, ויש מי שרוצה רק לנסוע ממקום אחד לשני. אז תחבורה ציבורית מצומצמת שכל רשות תקבע בתחומה בצורה דמוקרטית אם היא תהיה או לא תהיה, במה היא תפגע? במי היא תפגע? אנחנו מדברים על כך שהמסלול של התחבורה הציבורית לא יעבור באותן שכונות חרדיות, גם לא באותן שכונות דתיות. הוא גם לא יעבור ליד בתי כנסת מרכזיים כדי לא לפגוע באמת ברגשות המתפללים. הוא כן יעבור במסלול מרכזי שכל אדם שחפץ לעבור ממקום למקום ואין לו רכב פרטי יוכל להגיע אליו בחמש דקות, בעשר דקות. ימתין ויידע שבתוך חצי שעה, אולי אפילו שעה, תעבור מונית שירות שתוכל לקחת אותו במחיר שווה לכל נפש ולהביא אותו למקום חפצו. מה יקרה, גפני? מה יקרה אם אנחנו ניתן לאותם אנשים? וכפי שאמרתי לך, זהו רצון הציבור. עמד כאן שר התחבורה. אדוני שר התחבורה, עמדת כאן. הרי אני הצעתי את ההצעה הזאת בפברואר 2018, לפני תשעה חודשים, ובתשובתך באת ואמרת משהו שעורר תקווה בלב כולנו. אמרת שאתה נמצא כרגע, והמשרד שלך נמצא כרגע, בשלב של הכנת רפורמה בנושא מוניות השירות, ואף אמרת שהרפורמה הזו תפתור את הבעיה.

שר התחבורה ח"כ ישראל כץ (הליכוד) : "התחבורה הציבורית בשבת הינה סוגיה העולה מעת לעת. יוזמות חקיקה של חברי כנסת אשר מטרתן היא הרחבת הפעלת התחבורה הציבורית בשבת, ובכך להביא לשינוי הסטאטוס קוו הקיים כיום במדינת ישראל. במובן הרשמי, הצעת החוק הזאת לא עולה בקנה אחד עם סעיף החוק 71(7א) לפקודת התעבורה, המסמיך את שר התחבורה להתקין תקנות בעניין איסור הפעלת אוטובוס ציבורי בימי מנוחה וקו שירות, לפיו "לעניין זה יתחשב שר התחבורה, ככל שניתן, במסורת ישראל". בהתאמה, נקבע גם כן בחוק, בתקנה 386א בתקנות התעבורה, התשכ"א-1961, כי הרשות – אגב, לא הליכוד היה בשלטון – " לא תיתן רישיון קו להפעלת אוטובוס ציבורי בשבת, אלא בקו שירות המשרת נוסעים לבית חולים, ליישוב ספר, ליישובים שתושביהם אינם יהודים, או שהקו חיוני מבחינת ביטחון הציבור או מבחינת קיום שירותי תחבורה ציבורית. יובהר כי מדיניות הממשלה היא לא להפר את הסטאטוס קוו הקיים כיום גם בחוק. הממשלה, אגב, טרם דנה בהצעת החוק לגופה, והדיון בהצעת חוק זו נדחה בשבועיים. ועדיין, בהתאם לדברים שאמרתי, מוצע להתנגד להצעת החוק. מעבר לחברת הכנסת גרמן, שציטטת מה שאמרתי לפני חצי שנה ומה שאני אומר עכשיו, אצלי – יש לי מנהג מאוד משעמם. אני אומר בכל מקום אותו דבר. גם כשאני בשלטון, גם כשהייתי באופוזיציה, גם כשאני בכנסת, גם כשאני מפגשים עם חרדים, וגם כשאני עם חילוניים, אני אומר את הדברים בדיוק כמות שהם. אלא שהמחנה הגדול שאת משתייכת אליו – נקרא לו מחנה האופוזיציה, למרות שקיבלתם תגבור עכשיו מימין לתוך האופוזיציה – לא נוהג בדרך הזאת. אני רוצה להביא כאן שתי דוגמאות: אחת, לכפל לשון והעמדת פנים; האחד, מזמן רחוק, אבל שמעיד על הכיוון. הדבר השני הוא ממש מהתקופה האחרונה. הלכתי לחקור ולבדוק – מאחר והנושא זה עולה מעת לעת – הלכתי לחקור ולבדוק מאיפה נוצר הסטאטוס קוו במובן הפורמלי שלו. ברור שבן גוריון אמר: צריך לשמור והנחה וכו'. התברר שהסעיף הזה שהקראתי – שהוא בעצם הסעיף שמגן על סטאטוס קוו יותר מכל דבר אחר, שמחייב כל שר תחבורה – גם אם את תהיה שרת התחבורה, תצטרכי לשקול שיקולים לפי מסורת ישראל. כלומר, יש כאן הנחיה. מתי נולד הסעיף הזה, אדוני היושב-ראש? הלכתי לבדוק. נועצתי במומחים שליוו את הדברים, חלק נמצא בארכיוני הכנסת. התברר שב-1990, כאשר מי שכיהן כראש הממשלה דאז? לא, נדמה לי שממשלת הרוטציה בין שמעון פרס ובין יצחק שמיר. בקיצור, בתרגיל המסריח – כפי שכינה אותו יצחק רבין: התרגיל המסריח – שמעון פרס, שמאוד רצה לא לקיים את הרוטציה עם יצחק שמיר, רקח מהלך להעביר את החרדים לצדו, מהמחנה הטבעי שהם היו. ואז הוא הלך והתחייב להם. והדברים מעוגנים במסמכים, ויש כאן חברי כנסת, אגב – אני לא יודע אם הם כיהנו כח"כים או לא – שמכירים את הדברים, בעיקר מהמפלגות החרדיות. אכן אני ציינתי כאן, לפני חצי שנה, במענה להצעת החוק, שאני מצאתי את הדרך הנכונה איך לא לפגוע בסטאטוס קוו, וכן לאפשר, במסגרת הכללים הקיימים, להרבה אנשים למצוא פתרון גם בימי המנוחה. במוניות השירות, אותה רפורמה שיזמנו, שהיא כבר בשלבי מכרז – המכרז על גוש דן כבר יצא – והיא תמוכרז בכל הארץ, היא תכניס למערכת אלפי מוניות שירות, בקווים מתוכננים וכו'. באמצע השבוע, כשיש גם תחבורה ציבורית, היא תהיה חלק מהרב-קו. כלומר, אדם יוכל לעלות, לנסוע ברכבת, ברכבת הקלה איפה שהיא קיימת, באוטובוס, ולעבור למונית השירות או להתחיל בנסיעה במונית השירות בלי תוספת תשלום, וזה יהיה חלק ממערך התחבורה הציבורית. לגבי השבת, בכוונת מכוון, כדי ליצור הסכמה לאומית רחבה, והסכמה בכנסת – ואני שמח שהיא נוצרה – לא נגענו בחוק הקיים. מונית שירות, שהיא לא מסובסדת, מותר לה לעבוד במחיר מפוקח בכל מקום שהיא רוצה אני חייב לומר שחברי הכנסת החרדים הבינו שאם זה לא דבר שעל פי חוק מחויב בעבודה בשבת, זה לא דבר שהם היו – הם היו אגב שמחים שזה לא יקרה, אבל זה במישור החינוכי. עם זאת, כל חברי הכנסת האחרים גם תמכו. בוועדת הכלכלה החוק הזה עבר פה אחד, דבר מאוד מבורך. נכון, הצלחנו באופן יצירתי ואחראי לייצר פתרון משמעותי מאוד, בלי לפגוע בציבורים ובערכים אחרים. אנחנו גם מדינה יהודית ודמוקרטית, השבת זה דבר שמישהו צריך לנסות לרמוס אותו בכוונה. אני מבין, יש אנשים שרוצים חירות הפרט, לקבל החלטות, לעשות, שלא יתערבו, אבל אין אידיאולוגיה במדינת ישראל לרמוס את השבת בכוונה. השבת זה ערך שהעם היהודי העניק לכל העולם. מלבד היותו ערך דתי הוא גם עיקרון סוציאלי שכל העולם אימץ אותו. אם במדינת ישראל, שהיא מדינה יהודית ודמוקרטית, אנחנו אומרים שההמנון חשוב, הדגל חשוב, השפה חשובה, בלי לפגוע בזכויות ישראל, ודאי שהשבת חשובה בלי לפגוע בחופש הפרט. ואכן, זה הדבר שנוצר".

חברי הכנסת שלא השתתפו בהצבעה: ח"כ עבד אלחכים חאג' יחיא (הרשימה המשותפת), ח"כ משה מזרחי (המחנה הציוני ), ח"כ יצחק וקנין (ש"ס), ח"כ חיליק בר (המחנה הציוני), 
 
 

שינוי גודל גופנים