הצעת החוק הסכמים לנשיאת עוברים של ח"כ גינזבורג נפלה ברוב של 43 מתנגדים.

היום, רביעי 9.12.2020 עלתה במליאה להצבעה בקריאה טרומית הצעת החוק הסכמים לנשיאת עוברים (אישור הסכם ומעמד הילוד) (תיקון – ביצוע הסכם מחוץ לישראל) – חבר הכנסת איתן גינזבורג (כחול לבן).

הצעת החוק נפלה ברוב של 43 מתנגדים אל מול 39 תומכים.

ח"כ איתן גינזבורג (כחול לבן) הציג את הצעת החוק ואמר:

"אני מודה שזה רגע מרגש עבורי. כמי שחווה באופן אישי את התלאות ואת הקשיים שכרוכים בהבאת ילדים באמצעות אם פונדקאית ואת העלויות הכספיות העצומות שמתלוות לכך, אני מרשה לעצמי לומר שבתיקון הזה שאנחנו מציעים היום – אנו מודה לחברי חבר הכנסת ניצן הורוביץ על קידום הצעת החוק לאורך כל הקדנציות – אני מרשה לעצמי לומר שבתיקון הזה חייב לתמוך כל מי שערך השוויון, ההוגנות ובמידה רבה גם ההגינות מושרשים בו. הילדים שלי, אמה ואיתי, הם המתנה הכי גדולה של חיי. הם המתנה הכי גדולה של חיי – שלי ושל בן זוגי. המתנה הכי גדולה שקיבלנו. זו מתנה שקיבלנו בזכות אישה פונדקאית אמריקאית, ואני חושב שכל הורה פה יודע מה המשמעות של מהם ילדים. אבל, וזה אבל גדול מאוד, וזה בעצם האבל שעליו שכל הצעת החוק הזאת מדברת. המתנה הזו במידה רבה, וזה בלתי נתפס שצריך להגיד את זה או לתאר את זה באופן הזה, אבל המתנה הזאת היא מתנה שקיבלנו כי יכולנו להרשות לעצמנו. ואתם לא מבינים, אולי חלקכם לא מבינים ולא מכירים, מה היינו צריכים לעבור כדי לזכות להיות הורים: להתקשר עם עורכי דין; לחפש תורמת ביצית, לחפש אישה שתהיה מוכנה לשאת את הילדים, את העוברים; לנסוע למדינה רחוקה וזרה, אלפי קילומטרים מכאן, ביבשת אחרת, עם מערכת חוקים שונה, שפה שונה, רחוק מהמשפחה, מהחברים; להיות שם לבד, להיות שם לבד ברגע הכי מאושר והכי מזוכך הזה של החיים שבו הילדים שלך נולדים. וכל זה למה? כי המדינה אומרת לי, לבן זוגי, לחבריי: אתם לא תביאו כאן ילדים; נעביר אתכם דרך חתחתים, עם הלוואות, השקעות של מאות אלפי שקלים, כדי להביא ילדים; אתם לא שווים; לכם לא מגיע. ועל הזכות הזאת, הבסיסית, להיות הורים, המדינה אומרת: תעשו את זה רחוק, לא כאן. עכשיו, כמונו יש עוד אלפי זוגות והיחידים, שרוצים ומגיע להם להיות הורים. אבל בשונה מאיתנו, הם לא יכולים להרשות לעצמם את ההוצאה הכספית ואת התלאות הכרוכות בכך, ולממש זכות כל כך בסיסית שכמעט לכל אחד פה יש. והאם זה הוגן? האם זה סביר? ברור שהתשובה היא לא. זה לא הוגן וזה לא סביר. והחוק הזה, התיקון הזה, שאני מבקש מכם, חברים, לתמוך בו היום, בא לשנות את זה. הוא בא לתקן את העוול הבלתי נסלח שנעשה לאלפי זוגות והיחידים, שרוצים משהו בסיסי מאוד – את האפשרות ואת הזכות להיות הורים. להיות הורים. מישהו יכול למנוע ממישהו מכם להיות הורה? ממני המדינה שלי מונעת את זה. והאפשרות הזאת, חברים, האפשרות להיות הורה, לא יכול להיות אם אתה בעל ממון בעלי אמצעים, לא יכולה להיות בגלל הנטייה המינית שלך – לכל אחד ואחת מגיעה הזכות להיות הורה; לכל אחת ואחד מגיעה הזכות לחוות, לגדל, לאהוב, אם ירצו כמובן, את המתנה הזאת שנקראת ילדים. יש בזה אחריות גדולה. יש בזה אושר עצום. מדינת ישראל בעצמה הרי נותנת סיוע לזוגות, איש ואישה, שלא יכולים להביא ילדים בגלל בעיות פוריות או שמתקשים להביא ילדים. היא עוזרת להם, עוזרת להם בפונדקאות, ובכך היא מכירה בחשיבות הזאת של הזכות להיות הורה. אז למה לא לבני זוג בני אותו מין? אתם יודעים מה? למה לא לאנשים שלא התחתנו? למה גבר היחיד, שלא מצא בת זוג, לא יכול להיות הורה במדינת ישראל? תלאות רבות וגם אימוץ המדינה חוסמת. הקהילה הגאה וגם רבים אחרים, שאינם נמנים עם הקהילה הגאה, עוברים תלאות רבות. אבל הקהילה הגאה עברה תלאות רבות ועדיין עוברת כדי להיות שווה במדינה הזאת. הדרך, לצערי, עוד ארוכה. ובניגוד אולי למה שאחרים טוענים, אנחנו עדיין לא שווים בזכויות – בחובות כן, כמובן. בכל החובות אנחנו חייבים, ואנחנו ממלאים את כל חובותינו. אבל בזכויות לא. בזה לא. ובדיוק בגלל זה, אני לא רק מבקש; אני במידה רבה מפציר בכם, חברי הכנסת: תצביעו בעד התיקון הזה; הצביעו בעד הזכות שלי ושל חבריי ושל כל מי שמעוניין בכך, להיות הורים, לחוות את מה שרבים מכם חווים, בלי כל הקשיים והתלאות שאנחנו חווים. אני מבקש מכם, מפציר בכם: הצביעו בעד הזכות שלי ושל חבריי לממש את הזכות שלנו להיות שווים לכם ולכן; תצביעו בעד הזכות שלי ושל חבריי בקהילה להיות הורים; תצביעו בעד; אל תצביעו נגד. החוק הזה הוא לא נגד אף אחד. הוא בעדי. הוא בעד חבריי. הוא בעד הזכות להיות הורים, לאהוב ולגדל ילדים כאן, במדינה שלנו, מדינה שאליה אני ומשפחתי עלינו, בחרנו לחיות בה, בחרנו להקים כאן משפחות, כרכנו את חיינו במדינה הזאת, כי אנחנו יהודים, כי אנחנו אוהבים את המדינה הזאת. אנחנו מבקשים את הזכות שנתונה לכל אזרח אחר. אני מבקש מכם, חברי הכנסת: תצביעו בעד תיקון החוק הזה".

סגן שר הבריאות ח"כ יואב קיש (הליכוד) הציג את עמדת הממשלה ואמר:

"כבוד היושב-ראש, חברות וחברי הכנסת, קצת פרטים על איך התגלגלנו לנושא ההסכמים לנשיאת עוברים. בחודש יולי 2018 עברה בכנסת העשרים, בקריאה שנייה ושלישית, הצעה ממשלתית לתיקון חוק ההסכמים לנשיאת עוברים, המוכרת כחוק הפונקדאות. ההצעה נכתבה בתיאום מלא עם כל משרדי הממשלה הרלוונטיים. היא נידונה לעומק במהלך מספר דיונים בוועדת העבודה, הרווחה והבריאות. לפני תיקון החוק רק איש ואישה שהיו בני זוג רשאים היו לבצע הליך פונדקאות בישראל. מטרת תיקון החוק הייתה לאפשר גם לנשים, שאין להן בן זוג, והן סובלות מבעיה רפואית, לפנות לביצוע הליך פונדקאות בישראל. התיקון לחוק בוצע בצל הליך שהיה תלוי ועומד בבג"ץ, שדרש לאפשר פונדקאות גם לגברים יחידים או לזוגות חד-מיניים. ביום 27 בפברואר 2020 קבע בית המשפט העליון במסגרת פסק דין חלקי בבג"ץ כי הוראות חוק ההסכמים וכן הוראות חוק תרומת ביציות, ככל שהן קשורות אליו, המחריגות מתחולתן גברים יחידים ובני זוג מאותו מין, פוגעות בזכותם להורות ובזכותם לשוויון. משכך הורה בית המשפט העליון כי על הרשות המחוקקת לתקן את החוק בתוך שנה. הצעות החוק הפרטיות שלפנינו מבקשות להרחיב את מעגל הזכאים לפונדקאות באופן שכזה שכל זוג שרוצה להתקשר בהסכם לנשיאת עוברים, או כל הורה יחיד, גבר או אישה, יוכל להתקשר בהסכם לנשיאת עוברים. עם זאת, לא ניתנה בהצעות החוק כל התייחסות לעובדה כי המדובר בנושא מורכב מאוד, אשר מורכבותו מצריכה הסדרה מפורטת, מדוקדקת והוליסטית, המתכתבת עם מכלול החוקים העוסקים ברבייה ובפריון ועם הוראות נוספות בחוק הפונדקאות עצמו. יצוין כי במסגרת התיקון לחוק בשנת 2018 הוספו לחוק מספר תנאים שמטרתם להגן ולשמור על הצדדים להליך, לרבות על האם הנושאת, וכן על הילד שייוולד, כגון הסמכת הוועדה המאשרת את ההליך לבדוק האם הצדדים המבקשים לבצע הליך פונדקאות עברו עבירות מין, או אלימות, או סחר בבני אדם; קביעת גיל מקסימלי לפונדקאות ולהורים המיועדים; הגבלת מספר הניסיונות להשתלת ביציות בגופה של הפונדקאית; מספר הליכי הפונדקאות שבהם הצדדים יוכלו להיעזר ועוד. לא ניתנה התייחסות מעמיקה להשפעה על נושאים אלו במסגרת הצעת החוק הפרטית. יתרה מכך, נדרשת הסתכלות מעמיקה, מתכללת ובין משרדית בין היתר לכלל הסוגיות הנוגעות לדבר ועולות אף מפסק הדין ומוזכרות גם בדברי ההסבר, כגון: האם במקרה כזה תותר רק פונדקאות אלטרואיסטית וכיצד מסדירים נושא זה. הצעות החוק שלפנינו נועדו להרחיב את מעגל הזכאים לפונדקאות, להרחיב את מעגל האימהות הנושאות, ואף בהצעת החוק של חבר הכנסת גינזבורג, להסדיר את נושא האפשרות לביצוע פונדקאות מחוץ לישראל באמצעות חברות תיווך שיוכרו על ידי שרי הבריאות והמשפטים, וכן הקמת ועדה מייעצת, שתפקידה לייעץ לשרים בנוגע לחברות התיווך ולאשר מרפאות מחוץ לישראל, אשר במסגרתן נעשה הליך פונדקאות בישראל. הלכה למעשה מבוקש להרחיב את מעגל הזכאים להליך של פונדקאות גם לגברים ללא בת זוג, לתקן את הגדרת קרובת משפחה בחוק, באופן שלא תיחשבנה כקרובות משפחה ותוכלנה להיות אימהות נושאות להורים מיועדים. עמדת גורמי המקצוע במשרד היא כי יש לתת את הדעת ולהביא לידי ביטוי בסעיפי החוק את האפשרות ליישמו ללא פגיעה בנשים הנזקקות לפונדקאות מסיבות רפואיות. בשנים האחרונות התקבלו בוועדה לאישור הסכמים לנשיאת עוברים כ-100 תיקים בכל שנה, בשנתיים האחרונות כ-80, שמשמעותם כי 100 פונדקאיות וזוגות או נשים יחידניות המגישות הסכם לאישור הוועדה. בשנה האחרונה, בשל מגפת הקורונה דווקא חלה עלייה משמעותית של 30% של זוגות שפונים להליך בארץ. הרחבת מעגל הזכאים למאות פונים נוספים בכל שנה מחייבת פיתוח תשתית של כוח-אדם ומשאבים כדי לתת מענה. בעת חקיקת החוק בשנת 1996 הייתה הערכה שהחוק ייתן מענה לכמה עשרות זוגות בשנה. מקרי קצה של בעיות רפואיות. בנוסף, בשל העלייה הצפויה בביקוש, יש להיערך לקביעת סדר קדימויות מקצועי במתן האישורים, שכן לגבי הנשים המטופלות קיים שעון ביולוגי והארכת משך ההמתנה לאיתור פונדקאיות עלול לפגוע ביכולתן להשיג היריון מביציותיהן שלהן. מוצע לשקול פיקוח ו/או הגבלה על התשלום לפונדקאית. קיים חשש כי עקב הגידול בביקוש תהיה נסיקה בתשלום לפונדקאיות, דבר שיכול לייצר גם אפליה על רקע כלכלי. כמו כן קיימת הגבלה על מספר ילדים שניתן להביא לעולם באמצעות פונדקאות. הגבלה זו מתייחסת היום רק לזוג עולה, אם מיועדת יחידה. האם זוג גברים יהיו זכאים כל אחד להולדה של מספר מקסימלי של ילדים גנטיים? המשמעות כי זוג גברים יוכלו לבצע מספר כפול של תהליכי פונדקאות לעומת זוג של גבר ואישה. תיקון החוק צריך להיעשות תוך הבאה בחשבון של כלל ההיבטים וההשלכות המעשיות של השינוי, תוך בחינה של כל ההליך באופן שהרחבת מעגל הזכאים לא תפגע בתכליתו הבסיסית של החוק. לכן מבחינה משפטית הדרך היא לקדם הצעת חוק ממשלתית, ההולמת את פסיקת בג"ץ. ולכן אני רוצה לומר בצורה מאוד פשוטה: הממשלה מתנגדת להצעת חוק זו מסיבה מאוד פשוטה. הייתה פה גם הצעה של חבר הכנסת עידן רול בנושא העלאת סל הבריאות, וגם שם אנחנו התנגדנו, מכיוון שאמרנו שההצעה הזאת חייבת לבוא בדרך המלך, דרך חקיקה ממשלתית. יש פה יותר מדי מורכבויות".

שינוי גודל גופנים