הצעת החוק: בחירת רב ראשי אחד לכל עדות ישראל

הצעת חוק הרבנות הראשית לישראל (תיקון – רב ראשי אחד לכל עדות ישראל), התשע"ג–2013

לפי הצעה זו יבחר רב ראשי אחד למדינת ישראל שיישא גם את התואר החופף והקודם לו "הראשון לציון". הרב הראשי יעמוד בראש מועצת הרבנות הראשית. במקביל ייבחר נשיא בית הדין הרבני הגדול שיעמוד בראש מערכת בתי הדין ויהיה חבר במועצת הרבנות הראשית מכוח תפקידו. 

תיקון סעיף 4:
1. בחוק הרבנות הראשית לישראל, התש"ם–1980 (להלן – החוק העיקרי), בסעיף 4(א) –
   (1) בפסקה (1), במקום "שני הרבנים הראשיים לישראל, אחד ספרדי הנקרא "ראשון לציון" ואחד אשכנזי" יבוא "הרב הראשי לישראל "הראשון לציון" ונשיא בית הדין הרבני הגדול";
   (2) בפסקה (2), במקום "רב עיר אחד" יבוא "רבני העיר", והסיפה החל במילים "רבני העיר הספרדים והאשכנזים" – תימחק;
   (3) בפסקה (3), המילים "מחציתם ספרדים ומחציתם אשכנזים" – יימחקו.
תיקון סעיף 5:
2. בסעיף 5 לחוק העיקרי –
   (1) בסעיף קטן (א) –
       (א) במקום "רב ראשי לישראל" יבוא "רב ראשי לישראל – הראשון לציון";
       (ב) במקום פסקה (2) יבוא:
 "(2) הוא מכהן או כיהן כרב עיר, או שיש לו כשירות לכהן כרב עיר, או שהמועצה קבעה שהוא גדול בתורה".
  (2) אחרי סעיף קטן (א) יבוא:
      "(א1) כשיר להיבחר נשיא בית הדין הרבני הגדול מי שנתקיימו בו אלה:
              (1) בעת הבחירה מלאו לו 40 שנה וטרם מלאו לו 70 שנה;
              (2) הוא מכהן או כיהן כדיין, או שיש לו כשירות לכהן כדיין, או שהמועצה קבעה שהוא גדול בתורה.";
  (3) בסעיף קטן (ד), אחרי "לרב ראשי לישראל" יבוא "– הראשון לציון, לנשיא בית הדין הרבני הגדול".
תיקון סעיף 7:
3. בסעיף 7(8) לחוק העיקרי, במקום "הרבנים הראשיים לישראל" יבוא "הרב הראשי לישראל – הראשון לציון ונשיא בית הדין הרבני הגדול".
תיקון סעיף 8:
4. בסעיף 8(8) לחוק העיקרי, במקום "הרבנים הראשיים לישראל" יבוא "הרב הראשי לישראל – הראשון לציון, עם נשיא בית הדין הרבני הגדול".
ביטול סעיף 9:
5. סעיף 9 לחוק העיקרי – בטל.
תיקון סעיף 11:
6. בסעיף 11(א) לחוק העיקרי, במקום "הרבנים הראשיים לישראל" יבוא "הרב הראשי לישראל – הראשון לציון, של נשיא בית הדין הרבני הגדול", ובמקום "והרבנים הראשיים לישראל" יבוא "והרב הראשי לישראל – הראשון לציון ונשיא בית הדין הרבני הגדול".
תיקון סעיף 14:
7. בסעיף 14 לחוק העיקרי –
   (1) בסעיף קטן (א), אחרי "לרב ראשי לישראל" יבוא "– הראשון לציון, לנשיא בית הדין הרבני הגדול";
   (2) סעיף קטן (ב) – בטל.
תיקון סעיף 15:
8. בסעיף 15 לחוק העיקרי –
   (1) בסעיף קטן (א), במקום "הרבנים הראשיים לישראל" יבוא "הרב הראשי לישראל – הראשון לציון ונשיא בית הדין הרבני הגדול";
   (2) בסעיף קטן (ב), המילים "הספרדים והאשכנזים" והמילים "ספרדים ובעד שלושה עד חמישה מועמדים אשכנזים" – יימחקו.
תיקון סעיף 16:
9. בסעיף 16 לחוק העיקרי –
  (1) בסעיף קטן (א), אחרי "רב ראשי לישראל" יבוא "– הראשון לציון ונשיא בית הדין הרבני הגדול", ובמקום "יכהן" יבוא "יכהנו";
  (2) בסעיף קטן (ב), אחרי "רב ראשי לישראל" יבוא "– הראשון לציון, של נשיא בית הדין הרבני הגדול";
  (3) בסעיף קטן (ג), אחרי "לרבנים הראשיים לישראל" יבוא "לרב הראשי לישראל – הראשון לציון, לנשיא בית הדין הרבני הגדול".
ביטול סעיף 17:
10. סעיף 17 לחוק העיקרי – בטל.
תיקון סעיף 18:
11. בסעיף 18 לחוק העיקרי, במקום "רב ראשי לישראל" יבוא "הרב הראשי לישראל – הראשון לציון, נשיא בית הדין הרבני הגדול".
תיקון סעיף 19:
12. בסעיף 19 לחוק העיקרי, אחרי "מרב ראשי לישראל" יבוא "– הראשון לציון או מנשיא בית הדין הרבני הגדול".
תיקון סעיף 20:
13. בסעיף 20 לחוק העיקרי –
     (1) במקום סעיף קטן (א) יבוא:
         "(א) נתפנה מקומו של רב ראשי לישראל – הראשון לציון או של נשיא בית הדין הרבני הגדול שלוש שנים וחצי או יותר לפני תום תקופת כהונתם, ייבחרו במקומם רב ראשי לישראל – הראשון לציון או נשיא בית הדין הרבני הגדול בתוך שישה חודשים בדרך שנבחר רב ראשי לישראל – הראשון לציון ונשיא בית הדין הרבני הגדול על פי חוק זה.";
     (2) בסעיף קטן (ב), אחרי "הרב הראשי לישראל" יבוא "– הראשון לציון";
     (3) בסעיף קטן (ג), אחרי "רב ראשי לישראל" יבוא "– הראשון לציון או נשיא בית הדין הרבני הגדול";
     (4) בסעיף קטן (ד), אחרי "רב ראשי לישראל" יבוא "או של נשיא בית הדין הרבני הגדול", והקטע החל במילים "ישמש הרב הראשי לישראל" עד המילים "נתפנה גם מקומו" – יימחק.
תיקון סעיף 21:
14. בסעיף 21 לחוק העיקרי, המילים "מאותה עדה, ספרדי או אשכנזי" – יימחקו.
תיקון סעיף 23:
15. בסעיף 23(א) לחוק העיקרי, אחרי "רב ראשי לישראל" יבוא " – הראשון לציון או נשיא בית הדין הרבני הגדול".
תיקון סעיף 25:
16. בסעיף 25(1) לחוק העיקרי, פסקת משנה (א) – תימחק.
תיקון חוק הדיינים:
17. בחוק הדיינים, התשט"ו–1955 –
     (1) סעיף 4 – בטל;
     (2) בסעיף 6 –
         (א) בסעיף קטן (א), במקום "שני הרבנים הראשיים" יבוא "הרב הראשי לישראל – הראשון לציון; נשיא בית הדין הרבני הגדול";
         (ב) בסעיף קטן (ד), במקום "שני הרבנים הראשיים" יבוא "הרב הראשי לישראל – הראשון לציון ונשיא בית הדין הרבני הגדול";
         (ג) במקום סעיף קטן (ה) יבוא:
            "(ה) לעניין סעיפים קטנים (א) ו-(ד) התפנה מקומו של רב ראשי לישראל או של נשיא בית הדין הרבני הגדול כאמור בסעיף 20(ד) לחוק הרבנות הראשית, יהיו חברי הוועדה במקום הרב הראשי לישראל – הראשון לציון ובמקום נשיא בית הדין הרבני הגדול, הנותר מבין שניהם, או מי שקיבל את סמכויותיהם לפי אותו סעיף, בהתאמה."
     (3) בסעיף 7 –
          (א) בסעיף קטן (ב), במקום "כל אחד משני הרבנים הראשיים לישראל" יבוא "הרב הראשי לישראל – הראשון לציון; נשיא בית הדין הרבני הגדול";
          (ב) בסעיף קטן (ג1), במקום "שני הרבנים הראשיים לישראל" יבוא "הרב הראשי לישראל ובהעדר נשיא בית הדין הרבני הגדול".
     (4) בסעיף 8 –
          (א) סעיף קטן (א) – בטל;
          (ב) בסעיף קטן (ג), הקטע החל במילים "יושב בדין הרב הראשי לישראל" ועד המילים "אינו יושב בדין נשיא בית הדין הרבני הגדול" – יימחקו;
     (5) בסעיף 10, במקום "הרבנים הראשיים לישראל" יבוא "הרב הראשי לישראל – הראשון לציון ונשיא בית הדין הרבני הגדול".
     (6) בסעיף 16(א)(1), אחרי "רב ראשי לישראל" יבוא " – הראשון לציון ועל נשיא בית הדין הרבני הגדול";
     (7) בסעיף 16א(א), המילים "רב ראשי לישראל המכהן כ" – יימחקו.
תחולה:
18. חוק זה יחול על בחירות הבאות לאחר הבחירות הקרובות.

דברי הסבר
החלוקה בין העדות השונות בישראל היא תוצאה של כאלפיים שנות גלות, בהם שמר עם ישראל על תורתו ואמונתו בצורה מופלאה. לשמירת המסורת ופרטי המנהגים כפי שנוצרו במהלך הדורות יש משקל רב בפלא זה. יחד עם זאת, עתה, כאשר עם ישראל חזר לארצו, מטרתנו היא לפעול לאחדות העם ולהחזרת תורה לתפארתה, שלא תהא כשתי תורות. אין כוונתו למחוק את מסורת העבר, אך יחד עם זאת רוצים אנו להציב יעד של אחדות לעתיד. הנצחת ההבדלים בין העדות השונות, במסגרת תפקיד ממלכתי לכל אחד מבני העדות, מפגרת אחר המציאות המתפתחת. גדולי התורה ילידי הארץ חניכי ישבות ארץ ישראליות, מוצאים את הדרך לפסוק לציבור גדל והולך של מי שזהותו העדתית כבר לא משמעותית, מחד, ולבני העדות השונות כל אחת לפי דרכה מאידך. בתיקון החוק אנו מאפשרים לעולם הרבני להיות שותף למהפכה שעובר עם ישראל השב מהגלות, ממעמד קהילתי מפורד, אל ההיסטוריה, במעמד של עם אחד. הגיעה העת לקידום תהליך שיבת ציון לא רק מבחינה מדינית וחברתית אלא גם מבחינה דתית.
לפי הצעה זו יבחר רב ראשי אחד למדינת ישראל שיישא גם את התואר החופף והקודם לו "הראשון לציון". הרב הראשי יעמוד בראש מועצת הרבנות הראשית. במקביל ייבחר נשיא בית הדין הרבני הגדול שיעמוד בראש מערכת בתי הדין ויהיה חבר במועצת הרבנות הראשית מכוח תפקידו. אנו מאמינים כי הצעת חוק זו נושאת בשורה גדולה של אחדות לעם ישראל.

———————————
הוגשה ליו"ר הכנסת והסגנים
והונחה על שולחן הכנסת ביום
ב' בתמוז התשע"ג – 10.6.13

שינוי גודל גופנים