מליאת הכנסת אישרה בקריאה שנייה ושלישית את הצעת תיקון חוק שירות ביטחון. בקריאה שלישית תמכו בהצעה 49 והתנגדו 36.
התיקון למעשה עורך שינויים לחוק שחוקק בשנת 2014 בממשלה הקודמת בה סיעת יש עתיד הייתה חברה: על פי ההצעה החדשה תוארך תקופת ההסתגלות הנקובה בחוק, מ-3 שנים ל-6 שנים ותכונה "תקופת הסתגלות ראשונה". בנוסף, מוצע לקבוע "תקופת הסתגלות שנייה" שאורכה יהיה 3 שנים. במהלך תקופה זו, כל עוד תהיה עמידה ביעדי גיוס, תתאפשר דחיית השירות למי שגילו עולה על 21. במקרה של אי עמידה ביעדי גיוס תתאפשר דחיית גיוס מעל גיל 21 רק בהיקפים שיקבע שר הביטחון, בשים לב ליעדי הגיוס שקבעה הממשלה בהתחשב בהמלצתם של שר הביטחון והשר הממונה על השירות האזרחי.
כמו כן מוצע להקים צוות בין-משרדי שיגבש תכנית רב שנתית לקידום עמידה ביעדי הגיוס, שיגיש המלצותיו לשר הביטחון.
בדברי ההסבר להצעה נכתב: "חקיקת תיקון מס' 19 עוררה התנגדות עזה בקרב הציבור החרדי והפעלתו העלתה חשש לפגיעה בתהליך החיובי שניצניו החלו קודם לכן ואשר הצביע על עלייה מתמדת והדרגתית במספר המתגייסים מקרב ציבור זה אשר התחוללה ממילא עוד טרם הפעלת הוראות התיקון האמור.
על פי מדיניות הממשלה שהתגבשה בעניין זה נכון וראוי להמשיך ולקדם את העמידה ביעדי הגיוס בקרב המגזר החרדי, למערך השירות הצבאי והשירות הלאומי- אזרחי, בדרך של שיתוף פעולה, תוך יצירת אמצעים ממשיים להשגת מטרה זו."
יו"ר וועדת חוץ וביטחון ח"כ צחי הנגבי אמר בעת הצגת התיקונים במליאת הכנסת: "תיקון מספר 19 עורר התנגדות עזה במגזר החרדי ועורר שיח בחברה הכללית. הממשלה חששה שההתנגדות בציבור החרדי תוביל לכך שבפועל לא נעמוד ביעדי הגיוס ולא נממש את תכלית החוק. לכן הממשלה סבורה שאפשר להמשיך ולקדם את העמידה ביעדי הגיוס במסגרת שינוי כללי הדיאלוג ועל יסוד שיתוף פעולה עם הציבור החרדי.
יש התנגדות לגיטימית לסעיפי החוק אבל אי אפשר לנהל את הדיון על בסיס האמירה הגורפת שכל מה שנעשה במשך השנים למעשה יורד לטמיון. זו אמירה שאין לה בסיס והיא פשוט לא נכונה".
ח"כ יואב קיש מהליכוד אשר הגיש מספר הסתייגויות לשינויים בחוק, בחר שלא להשתתף בהצבעה לאחר שהסתייגויותיו לחוק לא התקבלו. כאשר הציג את ההסתיגויות שהגיש אמר על דוכן הנואמים כי "בעייני החוק של יש עתיד היה מלווה בדברים ובביטויים בלתי נסבלים כלפי הציבור החרדי. רווח פוליטי גרידא בצורך של אותה מפלגה להראות לבוחרים שלהם הינה רמסנו וניצחנו את החרדים. אפילו רק בגלל זה צריך לתקן את החוק. הדרך הזו שלכם היא לא דרכי וגם לא דרך הליכוד. הממשלה הנוכחית בתמיכת המפלגות החרדיות בלי ניגוח והסתה מביאה חוק חדש. חברי יש עתיד אתם לא תלמדו את ראש הממשלה, את הליכוד ואותי מה זה שוויון בנטל. אני קורא לחבריי בקואליציה וחברי הכנסת החרדים, קבלו את ההסתייגויות שלי בברכה, אני אתכם". בעמוד הפייסבוק שלו הסביר ח"כ קיש מדוע בחר שלא להשתתף בהצבעה "למעשה הבחירה הייתה בין המחויבות למשמעת הקואליציונית ושלטון הליכוד לבין המחויבות הערכית הבסיסית שלי למען צבא העם, למען השוויון בנטל".
ח"כ יעקב פרי מסיעת יש עתיד נאם נגד השינויים בחוק: "אנחנו עומדים כאן היום לקראת ההצבעה לשנות את חוקי השוויון בנטל, לשנות אותם ולפגוע בערכי הערבות, בתנאי חיים שווים, במודל צבא העם ואפשר לומר גם בעתיד הביטחוני של מדינת ישראל. במילה אחת הכוונה היא למוסס את החוק, להפכו לבלתי רלוונטי… מה בא קודם? הפוליטיקה או הצדק? הפוליטיקה או השוויון? הפוליטיקה או הערכים שכולנו גדלנו עליהם? כנראה ששוב הפוליטיקה הצרה המונעת מאינטרסים היא זו שמנצחת ומחנה את קבלת ההחלטות של הממשלה הזו. התיקונים שמועלים כאן מייצגים את ההתעלמות הבוטה של הממשלה מציבור המשרתים, ומבטלת ערכים כמו צדק שוויון והגינות. אתם בוחרים להצביע מתוך כניעה ושרידות פוליטית ולא לפי צו המצפון".
ח"כ אביגדור ליברמן נאם גם כן נגד השינויים בחוק- "מדובר בחוק לא שוויוני שפשוט מפריד בין שתי קבוצות אוכלוסייה. אם הילד של שר הביטחון יתחמק משירות, יבואו מהמשטרה הצבאית וייקחו אותו לכלא. אם הילד של ח"כ חרדי יתחמק, הוא ילך ללמוד וגם יקבל מלגה. כשמדברים על הממשלה הזו, מילה כמו שליחות ונחישות לא רלוונטיות, אלא יותר מילים כמו טיפשות, רפיסות ואופורטוניזם".
יו"ר האופוזיציה ח"כ יצחק הרצוג אמר בנאומו: "היום אנחנו רואים תהליך חברתי עצום בציבור החרדי שהוא מעל ומעבר לכל חוק, ואנחנו רואים מכסות גיוס שהמציאות משיגה. לצערי החוק היום מוביל את המהלך אחורה. בעוד שהחוק הקודם יצר מעצורים משמעותיים והתנגדנו לזה, החוק היום משדר פטור כללי. כל מי שאומר שלא צריך את החרדים בשירות יודע שזה לא נכון. יש בחוק הזה כלים שעלולים ליצור מהלך אנטי חברתי ואנטי השתלבותי. אנחנו מאמינים בתהליכים חברתיים לא בהדרה, ולא בהתנשאות".
