ביום ד', 19 לינואר 2022, י"ז בשבט התשפ"ב, התכנסה מליאת הכנסת לדון ולהצביע על הצעות חוק שעל סדר היום. חה"כ שלמה קרעי (הליכוד) העלה בפני המליאה את הצעת חוק השבות (תיקון – זכויות בני משפחה). לאחר ההצבעה הצעת החוק לא התקבלה.
בהצגת החוק אמר חה"כ קרעי:
"חוק השבות נוסח בימים שבהם ישראל הייתה מדינה ענייה ונרדפת, ואף אחד כמעט לא העלה בדעתו שרבים יחפשו דרך להגר אליה מסיבות כלכליות. חבר הכנסת מאיר אביזוהר מהרשימה הממלכתית – לימים המערך אמר בדיון בוועדת החוקה בשנת 1970: "מה אנחנו עושים? אנחנו מרחיבים עד כדי כך שאפילו אנוכי, שנוטה להרחבה, מתחיל להסס, מפני שכולנו חושבים על עליית יהודים שבאים לארץ מפני שהם יהודים, אבל לא על עליית אנשים, שירצו לבוא כדי לזכות באיזה יתרונות כלכליים שהמדינה מעניקה לעולים, וכדי לממש זאת יחפשו איזה מוצא יהודי רחוק." והינה, היא מתייצבת לפנינו בשנים האחרונות.
ישראל מתנגדת לנישואי תערובת ואיננה מוכנה להכיר ביהדותם של בני המשפחה הלא-יהודים, אבל מתוקף אחריותה לגורל העם היהודי, צאצאי יהודים המבקשים לחזור לשורשיהם היהודיים מוזמנים לעלות ארצה, מתוך תקווה שיבחרו להתגייר. לאחר עשרות שנים, לאחר שאלו שבחרו לקשור את גורלם בגורל העם היהודי עלו כבר לארץ ישראל, המציאות השתנתה. המציאות בשנים האחרונות שהחוק מנוצל על ידי רבים שניתקו כל קשר עם העם היהודי ומורשתו ומהגרים לכאן מסיבות כלכליות. ואם היה מדובר רק בבזבוז כספי ציבור, ניחא, מדובר כאן בסכנה קיומית לעם היהודי, כאן בארץ הזו, בריבוי נישואי תערובת ובהתבוללות קשה. לכן, הגיע הזמן לתקן לפני שהנזק יהיה בלתי הפיך."
שר המודיעין אלעזר שטרן (יש עתיד) השיב להצעת החוק:
"כיוון שברור שהצעת החוק הזו לא הייתה נולדת בלי העלייה המבורכת מחבר העמים, שבעיניי הצילה את המדינה מכל הבחינות שבעולם. היא הצילה את המדינה מבחינה כלכלית, מבחינה ביטחונית, תרמה רבות מבחינה תרבותית, כמעט הצילה את עולם הרפואה. יש הרבה מה להגיד. ואני רוצה להגיד לך עוד משהו: לו ישוער שהצעת החוק הזו הייתה מתקבלת לפני 30 שנים, נגיד, בקורס נתיב בצה"ל עד היום – אלו שמשרתים, אלו שמגינים עלינו, אלו שמשרתים גם בגופי הביטחון התגיירו היום, גם בעזרת הרב עובדיה יוסף, למעלה מ-15,000 כאלה שאת חלקם הגדול אתה רצית כאן, בחוק הזה, להשאיר שם, בחבר העמים."
ובהמשך דבריו פנה לחה"כ שלמה קרעי ואמר:
"תראה כמה הקשבתי לך, אמרת: "אחריותה לגורל העם היהודי -מתוך תקווה שירצו להתגייר". אתה הרי לא רוצה שהם יבואו בכלל, לא מתוך תקווה שהם ירצו להתגייר. אני פונה אליך עכשיו, באמת, לחלק הזה. בואו נעשה הכול כדי שנוכל בהמשך גם להציע להם גיור כזה שהם באמת ירצו להתגייר, ועד אז נעשה להם טובה ולא נעליב אותם שכביכול הם באו לפה מכוח רצונות כלכליים, אלא נגיד שהם באו לפה מכוח חוק השבות, מכוח היותם זרע ישראל גם אם הם דור שלישי, ואתה יודע מה, אולי גם דור רביעי".
חה"כ שלמה קרעי השיב לאחר דברי השר:
"הממשלה הזו גרמה נזק אדיר ליהדות, לצביון היהודי של המדינה ואף ליכולת לשמור על הרוב היהודי כאן. הכשרות, הגיור, הכותל, השבת, לימוד התורה, אתם רוצים להביא לפה צבא של גויים, ההכרה ברפורמים. הרסתם את המדינה היהודית. החוק הזה הוא חלק חשוב ביותר בשמירה על היהדות של המדינה, על צביונה, על הרוב היהודי בה. שני-שלישים מהעולים בשנים האחרונות מברית המועצות הם גויים שאין להם שום זיקה ליהדות."
חה"כ אורית סטרוק (הציונות הדתית) העלתה בפני מליאת הכנסת את הצעת החוק יום לציון תשעה באב. בדבריה התייחסה לימי הגלות של עם ישראל:
"אם יש משהו שמאחד אותנו בתור העם היהודי ששב למולדתו אחרי אלפיים שנות גלות זו הידיעה שאנחנו נמצאים כאן בזכות דורות רבים של יהודים שלא זכו להיות כאן, שחיו בגלות, שחיו בכל הגלויות. אבל בכל מקום שהם היו בו, בין שהם היו בתנאים קשים ומחפירים ובין שהם היו בתנאים מצוינים הם תמיד זכרו את ירושלים. הם תמיד זכרו שעיר הבירה שלנו, של העם היהודי, היא ירושלים, ורק ירושלים. הם תמיד התפללו לבניין בית המקדש. בכל מקום שהם היו הם התפללו לבניין בית המקדש.
יש פה קונסנזוס רחב מאוד בבית הזה שמן הראוי שהכנסת תזכיר בצורה ממלכתית ומכובדת את הזיקה, את הנאמנות, את השייכות של עם ישראל לירושלים ולבית המקדש. זה דבר שמאחד אותנו. ואחרי שרבים כל כך חתמו על הצעת החוק הזו, אני שואלת את עצמי שוב איך יכול להיות שהדבר הטריוויאלי הזה, הבסיסי הזה, שלא אומר אפילו שצריכים לצום, לקיים מצווה כזו או אחרת, להימנע מלא יודעת מה, משמחות וממוזיקה וכל מיני מצוות דתיות – הוא רק אומר שאנחנו, באופן לאומי, נזכיר את המחויבות שלנו ואת הקשר שלנו הבל-יינתק למקום הזה – איך יכול להיות שהצעת חוק כזו לא מצליחה לעבור בוועדת שרים? איך זה קורה? זה תמוה. הכתובת הזו שאני נושאת אותה על צווארי כל הזמן, "אם אשכחך ירושלים תשכח ימיני", היא הכתובת שאנחנו הלכנו איתה בכל הגלויות. אתם מתכחשים לאמת ההיסטורית הבסיסית הזו."
שר המודיעין אלעזר שטרן (יש עתיד) השיב:
"אני חושב שלפני הכול, זיכרון וחקיקה שאין עליה קונסנזוס יכול לפגוע בזיכרון עצמו. הוא רק יהפוך את תשעה באב, שבשבילי הוא יום אבל לאומי, לא רק דתי – הוא רק עלול להפוך אותו לעוד נושא של מחלוקת. בואו נגיד את האמת, במה דברים אמורים. אנחנו יודעים שבתשעה באב אנחנו, בשפה שלך, בין הזמנים, זה מוצאי תשעה באב. ערב תשעה באב, בבניין הזה, הכנסת בפגרה. אז בשביל מה נעשה חוק? בשביל שנשחרר את עצמנו מסוגיית חובת הזיכרון, והינה עשינו חוק? לא. חובת הזיכרון היא חובה קיימת, אבל הפתרון שלה הוא לא בחקיקה."
לאחר ההצבעה הצעת החוק לא התקבלה.
חה"כ אבי מעוז (הציונות הדתית) העלה בפני המליאה את הצעת החוק השמירה על המקומות הקדושים (תיקון – ייעוץ הרבנות הראשית). ובהצגת החוק התייחס לסרטון שפרסמה התנועה רפורמית:
"התנועה הרפורמית פרסמה היום סרטון שבו היא מדגישה את המאבק שלה נגד מתווה הכותל. היא אומרת במפורש שהמאבק בכותל הוא רק סימבול, הוא רק ספתח, הוא רק משמע אמצעי למאבק הכולל שלהם על הפרדת הדת מהמדינה. המאבק הכולל שלהם להכרה בתנועה הרפורמית כזרם לגיטימי, כביכול, של היהדות. המאבק על הכותל מבחינתם הוא מאבק להפסיק את המונופול של הרבנות הראשית. הם טוענים בסרטון הזה כי זה ממש לא רק הכותל. אי-יישום מתווה הכותל מרחיק מכולנו גם את התחבורה הציבורית בשבת וגם את הנישואים האזרחיים. המאבק על מתווה הכותל הוא מאבק סימבולי.
חבריי חברי הכנסת ואני פונה בעיקר אל חבריי מסיעת ימינה, באות רוחות זרות, באות תנועות זרות הם באים והם לוקחים את המאבק על קדושת הכותל המערבי, את המאבק על המקומות הקדושים, את המאבק על הרבנות הראשית – הם לוקחים את זה למקום, ששם הם רוצים להפריד את הדת מהמדינה. הם רוצים לקדם נישואים אזרחיים. אתם באמת רוצים להפריד את הדת מהמדינה? זוהי מדינה יהודית, ובתור שכזאת, אנחנו צריכים לשמור על המקומות הקדושים לדת שלנו, הדת היהודית. איבדתם לגמרי את המצפון."
השר במשרד האוצר חמד עמאר (ישראל ביתנו) השיב להצעת החוק בשם השר לשירותי דת מתן כהנא (ימינה):
"לאחר שבחנתי את הדברים, עמדתי היא שאין צורך בהצעת החוק, מכיוון שהחוק המקורי כיום כולל הגדרה משפטית רחבה מאוד, אשר כוללת מספר רב של התנהגויות אשר עלולות לעלות לכדי חילול מקום קדוש. לעומת זאת, צמצום ההגדרה המשפטית עלולה לצמצמם את מספר ההתנהגויות. אם כן, ניתן לראות שהצעת החוק אינה משיגה את מטרתה ואף עלולה להביא לתוצאה הפוכה."
לאחר ההצבעה הצעת החוק לא התקבלה.
