הבוקר, רביעי 29.7.2020 התקיים בוועדת החינוך התרבות והספורט של הכנסת בראשות ח"כ רם שפע (כחול לבן) דיון בנושא היעדר חשיפה ולימוד של מגוון דעות בלימודי התחדשות וזהות יהודית במערכת החינוך.
ח"כ תהלה פרידמן (כחול לבן), אמרה:
"שמחה בדיון הזה שממצא את התפקיד שלנו כחברי כנסת לבקר ולפקח על עבודת הממשלה. אני רוצה להתייחס לנושא משני נקודות מבט. אני מאוד רגישה שנכנסים לבתי הספר כאימא לילדים בחינוך הממלכתי דתי. האם משרד החינוך מפקח כמו שצריך על תכנים שנכנסים לבתי הספר בשעות הפורמאליות. איזה ארגונים נכנסים ומה הקריטריונים לתקציבים? אני אדם דתי ואני מאמינה שצריך להיות מגוון מכיל ונותן ביטוי למגוון העשיר שיש בחברה הישראלית. ציער אותי לשמוע שיש ארגונים הקשורים להתחדשות יהודית שלא מסכימים לקבל אותם במוסדות הלימוד. התורה שייכת לכולם וגם היהדות. המחשבה שאנחנו מוציאים החוצה אנשים שעוסקים ביהדות תרבותית זה נראה לי חוטא ליהדות כפי שאני חיה אותה. כדי לחנך ליהדות של ערבות הדדית זה מתחיל במערכת החינוך. האם אנחנו נאמנים למסורת? אני אשמח לדעת שאנחנו כוועדה נתכנס שוב על מנת לשמוע נתונים כמו איזה ארגונים נכנסים למוסדות הלימוד וכמה תקציב מקבלים. חינוך בבתי הספר צריך להיות קוהרנטי למגוון המשפחות שקיימות בחברה היהודית".
ח"כ עוזי דיין (הליכוד):
"היום ליל תשעה באב. אני בעד מגוון דעות, לא תהיה שום בעיה לשכנע פה את הליכוד. אבל, אני כבר אומר שאני בעד פלורליזם אבל לא בעד רב תרבותיות. בתפיסה שלי היהדות היא הזהות התרבותית הלאומית שלנו ואם חורגים מזה לרב תרבותיות אני לא בעד. התפיסה צריכה להיות שהזהות המשותפת שלנו היא יהדות. אני חושב שתחת הכותרת של מגוון אני חושבת שקו מוביל ממלכתי צריך להיות שהחינוך שלנו יהיה יותר יהודי ויותר דמוקרטי. אני קורא בדבר הזה למשרד החינוך להיות יותר יהודי ויותר דמוקרטי וכל מי שחושב שיש סתירה בין הדברים, היהדות קדמה לדמוקרטיה והיא הבסיס".
ח"כ יוראי להב הרצנו (יש עתיד) פנה בשאלה למנהל המרכזים להעמקת החינוך היהודי המדרשות ליהדות וללימודי ארץ ישראל במשרד החינוך ושאל:
"אני רוצה לדעת אם אתה כגורם מפקח אוסף נתונים על העמותות שנכנסות למוסדות הלימוד? יש הרי דו"ח של ועדת שנהר שקבע אילו עמותות יכולים להיכנס. אני מוטרד מהכניסה של העמותות החיצונית אל תוך מערכת החינוך. האם גם לתוך מערכת חינוך הדתיים נכנסים עמותות חיצוניות או שרק למוסדות החינוך הממלכתיים? אם זה לא ברור אנחנו לא עגלה ריקה וגם לנו יש ערכים לא פחות חשובים".
ח"כ אורלי פרומן (יש עתיד):
"חונכתי לדת שלי ולמדתי על היהדות זה לא היה משהו מוזר לי ואף אחד לא חשב שעושים הדתה ומנסים להחזיר אותי בתשובה. בשנים האחרונות אנחנו לוקחים חברות חיצונית שתלמדנה את הילדים מה זה יהדות ומה זה דמוקרטיה ואיך משלבים בין השניים. למה שהמורים לא יעשו זאת? והנה תראו לאן הגענו. מערכת החינוך לא צריכה עמותות שתחנכה מה זה יהדות. זה חלק מליבת ההוראה של מחנכי ישראל. לא יכול להיות שמשרדים אחרים בגלל תירוצים פוליטיים יכנו למערכת החינוך. אני מאמינה שמורי ישראל שהם רחבי אופקים ויכולים להעניק לתלמידים שלהם את כל הקשור ליהדות. וכמובן להיות פתוח לזהויות השונות. אם נכנסים ארגונים אחרים ראוי שיהיה פיקוח בנושא".
ח"כ יאיר גולן (מרצ):
"אני חושב שיש פה אמירה שנוגעת לאחריות ומעמד המורה ולדרישות שלנו מהמורה. מורים צריכים להיות אחראיים גם על נושא היהדות. צריכה להיות תביעה ברורה של הועדה הזאת שהעמותות עובדות עם המורים, המורים הם אלה שמלמדים והעמותות צריכות להיבחר לפי הקריטריון של המסורת והתרבות היהודית. הייתי מצפה שהערכים אותם נטפח הם ליברלים דמוקרטים ברוח היהדות ושיהיו מונחלים בכל ארבעת זרמי החינוך שקיימים במדינת ישראל. המצב היום שנחשף כאן בסופו של דבר העמותות שנכנסות לחינוך הממלכתי לאו דווקא מקדמות את הערכים האלה".
ח"כ מרב מיכאלי (העבודה) אמרה:
"אנחנו נאבקות ונאבקים לשוויון הבלתי נסבל שיש במערכת החינוך ופרח בתקופתו של שר החינוך נפתלי בנט שנתנו כספים רבים לעמותות שמזדהות לא רק עם הזרם האורתודוכסי אלא עם הבית היהודי. בנות שירות לאומי שאכן באות לעשות שירות לאומי ומוצאות את עצמן עושות שירות מפלגתי. יש כבר הרבה שנים במדינת ישראל ניכוס של היהדות לחובשי כיפות מסוגים מסוימים. יש להם בלעדיות והם יגידו לנו מי יהודי ומי לא. זה חייב להסתיים. מה שמערכת החינוך צריכה לעשות זה להנגיש טקסטים ללמד לימוד אינטלקטואלי ללמד לקרוא גמרא ומשנה באופן כזה שאח"כ יצאו לחברה ויכולו לתרום לשיח על המונופול של האורתודכסיה שהוא לרעת ישראל והוא לא חוקתי ולא מוצדק ומזמן הגיע זמנו להסתיים".
ח"כ קטי שטרית (הליכוד):
"צריך הרבה אומץ כדי להרים פה דיון כזה מעמיק. התחושה הכללית היא שכל ביטוי המתקשר לתרבות יהודית זה מילת גנאי. אני חושבת שאנחנו קצת מתבלבלים. אנחנו מדינה יהודית ואנחנו לאט לאט מחנכים דורות שאנחנו מדינת כל אזרחיה ואנחנו מאבדים את האלמנט שלנו כעם יהודי. עלינו לדאוג לכך שכל מי שחפץ וירצה תהיה לו את ההזדמנות. הלוואי שיביאו במערכת החינוך גוונים אבל איבדנו את זה. אנחנו לא השתחררנו מהגלותיות. איבדנו את הביחד אנחנו עם יהודי וצריכים להמשיך ללמוד את הערכים שלנו".
ח"כ יוסף טייב (ש"ס):
"אני טועה ומתלבט אני מנסה להבין את הבעיה. יש פה גורמים פלורליסטים שגרמו לכך שיהיה הדתה בבתי הספר. הם אומרים שהם מבינים שיש בעיה המערכת הממלכתית והם רוצים לתת כמה סוגים של יהדות. אני אומר בואו נחזיר את שיעור היהדות של פעם ולא נצטרף לגורמים חיצונים שיכנסו לבתי הספר. אני גדלתי עד גיל 10 בצרפת בבית ספר ממלכתי. ילדים במדינת ישראל לא יודעים מה זה שמע ישראל".
יו"ר הועדה ח"כ רם שפע (כחול לבן) סיכם את הדיון ואמר:
"ראשית אני ביקשתי לקיים את הדיון הזה. אני קיבוצניק חילוני ולא רק שאני לא מפחד לדבר על יהדות אני רוצה לדבר על יהדות. יש אנשים שחושבים שברגע שאתה חילוני אתה צריך להתרחק מיהדות. יהדות היא חלק מהמדינה שלנו אני רק חושב שיש הרבה פעמים ניסיון לייצר קוטביות- אם מישהו חילוני הוא לא צריך ללמוד יהדות. בסופו של דבר חילוניות יכולה להיות הכרה של המסורת היהודית שלנו וחיזוק שלה. למרות שחברי מימינה חוששים שבזרם החילוני יפגשו טקסטים יהודיים ויבקרו אותם. הופתעתי לגלות לצערי שנראה שמשרד החינוך לא מיישם את ההנחיות של עצמו ואני מתכוון לעקוב אחרי הנושא הזה כי הוא בוער בי. בסוף אנחנו צריכים לוודא שהמשרד עומד בהנחיות שלו. והגופים שנכנסים יהיו מפוקחים על ידו. חשוב למדוד את הפעילות ואת המטרות של הארגונים שרחוקים שנות אור ממה שמשרד החינוך מציג".
לצפייה במסמך רקע של מכון 'על משמר הכנסת' בנושא יש ללחוץ כאן
