היום, שלישי 15.12.2020 התכנסה ועדת הכנסת בראשות ח"כ איתן גינזבורג (כחול לבן) לדיון אודות הצעת חוק כבוד יסוד האדם וחירותו שעברה במליאה בקריאה טרומית בשבוע שעבר ברוב של 56 תומכים.
נוסח הצעת החוק שהונח היום בפני הוועדה, הוא תיקון לחוק יסוד: כבוד האדם וחירותו, וכולל הוספת סעיף הבנוי ממשפט אחד: "הכל שווים בפני החוק; אין מפלים בין אדם לאדם במישרין או בעקיפין, להלכה או למעשה".
יו"ר הועדה ח"כ איתן גינזבורג (כחול לבן) פתח את הדיון ואמר:
"אף אחד לא יחלוק על כך שעיקרון השוויון נוגע לכולנו וכולם רוצים בו ופועלים לפיו. זה שלא הכלילו את המילה שוויון בחוק זה לא אומר שזה לא מוסכמה ולא נוהגים על פיו. אבל בעודנו כותבים חוקה נדמה לי שזה צריך להיות מוכנס בחוק ומעוגן. אני מקווה שהיום הוא לא יהיה אבן נגף בתוך הדבר הזה אלא מקום של קונצנזוס שבא לשמור על כל אזרח ומי שגר פה במדינה. שוויון הוא ערך ועקרון וכמו כל דבר במדינה דמוקרטית, שום דבר הוא לא מוחלט. כמובן אין שוויון וחירות מוחלטת, היא תמיד מוגבל ומצויה בסטנדרט מסיים אבל הנושא הזה של שוויון בעייני הוא צריך להיות קונצנזוס. מדובר על הוספת סעיף 5א בניסוח החוק עם המשפט: "כל אזרח שווה בפני החוק אין פוגעים בזכותו של אדם מחמת דת גזע ומין".
ח"כ תמר זנדברג (מרצ) אמרה:
"אין חולק על העבודה שהנוסח של חוק הלאום שעבר הוא מאוד עילג ומעליב וכמעט מאוד נמוך למשגבות שהוא כביכול מתיימר לעסוק בהם. הדברים הכי מובנים מאליהם הם לפעמים הדברים עם הכי הרבה מחלוקת. ההכרה העמוקה שעלינו לנהוג בשוויון לכל בני האדם, אף אחד לא רוצה לנהוג באפליה או להדיר אבל זה קשה להפנמה. הנוסח המקורי של הצעת החוק שאין מפלים בין אדם לאדם נקודה איך אפשר להתנגד לכך? הצורך הפוליטי להשאיר אי שוויון מסיבות שאולי עולות בקנה אחד עם התקופה העכשוויות אבל אם נסתכל היסטורית נראה שלא כך הדבר. בנוסח שמובא פה כתבת שוויון בין אזרחים ולא בני אדם ומראש הצהרה שרק אזרחים שווין בפני החוק זה בעייתי כי יש פה בישראל עוד אנשים שאינם אזרחים. בנוסף הצמצום של עילות השוויון שבנוסח החדש יש רק דת גזע ומין. כבר היום בחוקים אחרים שחוקקנו בכנסת יש בוודאי הכרה בהיעדר אפליה של מוגבלות וסטייה מינית שהם חלק מהתפיסה ההוליסטית של שוויון. טוב שתעוגן הזכות לשוויון אבל לא נכון שנצמצם את הזכויות במקו להרחיב אותן".
ח"כ עמית הלוי (הליכוד):
"אני לא רוצה להיכנס לנוסח חוק אלא לעיקרון לו. ישראל היא חריגה בהתערבות בית המשפט בהשגת הגבול הקלאסי של הפרדת רשויות ברוח החוקים. יש פה התערבות אגרסיבית בהחלטות שלנו כי אתה צודק שערך השוויון הוא חשוב וחיוני אבל הוא לא הערך היחידי במשטר שלנו. המחלוקת שלי איתך זה שהחוק לא ישיג שוויון במצב הנוכחי אלא ייתן עוד כלים לבית המשפט להתערבות לא צודקת".
ח"כ מיכל קוטלר וונש (כחול לבן):
"בעייני הפער הוא בין המציאות לחוק. ההכרח לעגן בחוק את המציאות כפי שאנחנו שואפים אליה זאת האחריות שלנו כמחוקקים, להיכנס לוואקום הזה ולפקח על הרשות המבצעת בישומם של החוקים הללו".
ח"כ בועז טופורובסקי:
"מדינה שמפחדת משוויון היא מדינה חלשה. הקשיים צריכים לעודד אותנו לרדוף, אחרי השוויון ולהתאמץ. ישראל צריכה להיות מדינה שמהווה דוגמא במתן שוויון לאזרחים ולא רק על ידי בג"ץ".
ח"כ מתן כהנא (ימינה) תקף את החלטת הועדה לקדם את החוק ואמר:
"אני מסכים שהזכות לשוויון היא חשובה מאוד אבל היא לא תמיד מנצחת. לחוקק חוק שיעניק עוד כוח לבג"ץ זה פשוט טירוף. במצב הקיים כל עוד הרשות השופטת היא עליונה באופן מוחלט על שאר הרשויות זה יהיה כמעט טירוף לחוקק כזה חוק. כשנתנו לבג"ץ אצבע הם לקחו את כל היד. ואני חושש שאם ניתן עכשיו את כל היד, הוא ייקח גם את הראש. אני בעד חקיקת שוויון אבל אך ורק לאחר הסדרת יחסי הרשויות מן היסוד והבהרה שהרשות המחוקקת המייצגת את העם היא העליונה".
ח"כ יצחק פינדרוס (יהדות התורה) אמר:
"הפיל הלבן פה הוא הבעיה של בית המשפט העליון. הוא לא העדה הדרוזית, לא הערבים ואפילו לא הקהילה הלהט"בית. מה שמטריד אותנו הוא בית המשפט העליון, הפועל בשיטת חבר מביא חבר וכנופיה שדואגת לעצמה. הנושא הוא לא חופש הפרט. על פי חוק כזה, אין זכות בכלל לעם היהודי להיות בארץ ישראל, כי אלה שהגיעו מהתפוצות כפו עצמם על מי שהיה כאן קודם. יש מעמדות. יש הבדל בין ילד למבוגר, לדוגמה"
.
ח"כ מיכאל מלכיאלי (ש"ס):
"היה ראוי שנקיים דיון איך כל אחד בחדר הזה התייחס למתן שוויון בתנאי בני ישיבה לתנאי של בני גילם האחרים. למה ילד חרדי מקבל חצי מהתקציב מילד חילוני? בנוסף, אני דורש שוויון מלא בין דייני ישראל לבין השופטים, וכן בין חרדים למי שאינם חרדים במקומות העבודה. אני קודם כל ארצה שראה שבאמת אכפת לנו משוויון. מהניסיון שלנו בעבר בית המשפט מפרש את החוקה לא תמיד בכוונת המחוקק.".
יו"ר הוועדה ח"כ איתן גינזבורג (כחול לבן) השיב לדבריו של ח"כ מלכיאלי ואמר:
"אני לא יכול להביא פה להביא ילדים ושולחים אותי להביא ילדים מעבר לים. לא שמעתי את ח"כ מלכיאלי מתייחס לשוויון שלי".
ח"כ צבי האוזר (דרך ארץ) אמר :
"זהו דיון חשוב בנוגע להסדר המכונן של הדין הבינלאומי של זכות של העם היהודי למימוש ההגדרה העצמית של העם היהודי על החבל ארץ הזה. הקמת מדינת לאום כאן, מדינת העם היהודי, בהגדרה הזאת ברורה המימוש הזכויות הלאומיות הקיבוציות. איננה מכילה רעיון של שווין, ההבחנה הזאת הוגנה בהסדר החוקתי הישראלי וקבעה בצורה בפורשת לראשונה בלעדיות ומונופול לזכות הגדרה עצמית במדינת ישראל. יהודי בלעדי, זיקה של מדינת ישראל לרוב היהודי. זכויות קיבוציות, הם בעלי עקרונות היסטוריות טבעיות. אלו דברים שמובנים מעליהם. יש אינהרנטיות בין התפיסה היהודית של שוויון בין אדם לאדם. החשש בשינוי בחוק הוא בספק בנוגע ל"הסדר המכונן של מדינת ישראל" ובית המשפט לנדרש לקרסם בערך של מדינת לאום למדינה היהודית. זוהי פרשנות מניפולטיבית בה מטילים פגם בחוק הלאום .אסור שהיגון יזיז את ההגדרה של הלאומיות המדינה שלנו. . אין לנו כוונה לא להלכה ולא למעשה לפגיעה בבני אדם במדינת ישראל. אני מבין את החשש. החשש שלי שמה שיקבע כאן יפורש לשינוי, מעמד של אדם אחר. הסיכוי בנוסח לא ברור הוא גדול באין שימור, מאשר שימור מעמדם של אזרחים בגין פעולה זרה. הכל שווים בפני החוק ואין לי ספק בכך אבל אני עומד על זכותו של העם היהודי בהגדרה עצמית".
יו"ר הוועדה ח"כ איתן גינזבורג (כחול לבן) סיכם את הדיון ואמר:
"אני מודה על הדיון הענייני הארוך והלא ממצא שהיה כאן, לפעמים בעיטות משבר יש דיונים חשובים. נמשיך את הדיון מחר בבוקר. אני אשמח שנגיע לנוסח שמוסכם על כל הסיעות, כדי שנוכל להמשיך לקריאה שניה ושלישית".
לצפייה בשידור הוועדה יש ללחוץ כאן
