שלשום, שישי 27.07.2018 פורסם באתר 'מקור ראשון' ראיון עם ח"כ אמיר אוחנה (הליכוד) על חוק הפונדקאות וחוק הלאום.
ש: בני זוג להט"בים יכולים להביא ילדים לעולם גם לא בדרך המורכבת של פונדקאות, אלא למצוא שותפה אישה, כאן בישראל?
"הדרך הזו באמת פחות מורכבת ויקרה, אלא שהיא מגדירה מחדש את התא המשפחתי, ולא לטובה. במקום שני הורים וילדים, יש שלושה הורים וילדים. זה דבר שרבים אינם מוכנים לו, ואני חושב שבצדק. כדאי שהטוענים כך ישאלו את עצמם אם במקרה של זוג הטרוסקסואלי שבו האישה אינה יכולה לשאת היריון, הם היו מוכנים לצרף לזוגיות שלהם אישה שנייה, זרה, שתהיה האימא של הילדים. התשובה ברורה. כך גם אצל זוגות מאותו מין".
ש: היה עדיף בעיניך שלא יתקנו כעת את החוק בעבור נשים, אימהות יחידניות, וישאירו את המצב כפי שהיה?
"לא. היה עדיף שהיו מבטלים בכלל את החוק, ואז האיסור על זוגות חד־מיניים היה מבוטל. זה פתרון ליברלי מושלם, ואז עוברים לדיני חוזים. אגב, הפתרון הזה לא ירד מהשולחן; אם לא נצליח להעביר את התיקון שהגשתי, שאמור לפתוח את האפשרות גם לגברים, אולי נעשה את הדבר הזה. אולי אני מפנטז, אבל ייתכן שהמפלגות הדתיות יוכלו לחיות יותר בשלום עם הפתרון הזה. אולי זה מה שצריך לעשות".
ש: איך זה לעבוד יום־יום לצד מי שמתנגדים לזהותו ולאורח חייו, ומסכלים כל יוזמה או חוק שנועדו להקל על הקהילה הלהט"בית?
"כמו שאני להט"ב, אני גם ימני וגם ציוני וגם לאומי וגם ליברל. בעמדותיי אני מרגיש קרוב יותר לחבריי בקואליציה מאשר לחבריי באופוזיציה. האם אני מסכים איתם על הכול? ודאי שלא. אבל העובדה שבאופוזיציה יושבים חברי כנסת שמסכימים איתי על העניין הלהט"בי לא אומרת שאני מסכים איתם על יתר הדברים. במדינת ישראל המאוימת והמאותגרת, הנושא הלהט"בי הוא לא הנושא הכי חשוב. הנושאים הביטחוניים הלאומיים הרבה יותר חשובים. כן, אני רוצה לקדם את הנושאים האלו, אבל הם לא חזות הכול. אני הומו, לא רק הומו".
ש: איפה היית ביום המחאה, בתשעה באב?
"לא הייתי בהפגנה. אני פועל בדרכי שלי להביא בשורה ללהט"ב, ולא בדרכה של מרצ. אני לא אגיע להפגנה שהשלטים בה הם 'קריים מיניסטר' ביחס לנתניהו ו'מושחתים נמאסתם'. אני לא שם. ביום ראשון הלכתי להלוויה של החייל שלנו, אביב לוי, שנפל בגבול עזה. זה בעיניי הרבה יותר חשוב וראוי. שם הלב שלי, ולא בקריאות להפלת הממשלה".
ש: מדוע רגע לפני ההצבעה על החוק כמעט בלמת אותו בגלל התנגדותך לסעיף המשפט העברי?
"היו לי שיחות רבות בנושא עם חבריי מהבית היהודי. הסברתי להם שבתרחיש רחוק, ואני מודה שהוא רחוק אבל הוא קיים, הדבר הזה יכול לפגוע בנשים ובלהט"ב. למרות שאני מבין את הקושי של קואליציה שרכיבים מרכזיים בה הם דתיים לקדם חקיקה להט"בית, לקחת את זה אחורה ולפגוע זה דבר שאני לא יכול לקבל".
ש: אבל מה החשש באמת? מה יכול לקרות?
"למשל, אם שופט בדיון על ירושה בין בני זוג רואה שאלה שדרושה בה הכרעה, והוא לא מוצא תשובה במקורות הרגילים ורוצה לפסוק על פי יסודות המשפט העברי, זה דבר שיכול להזיק לאישה. זו דוגמה אחת. אבל כן הסכמתי כפשרה שנוסיף לסעיף הראשון בחוק את המילה 'הדתית'. 'מדינת ישראל היא מדינת הלאום של העם היהודי שבה הוא ממש את זכותו הטבעית, התרבותית, ההיסטורית והדתית'".
ש: מדינת ישראל היא יהודית, ויהדות היא דת. אי אפשר להתעלם מזה
"היותה של מדינת ישראל מדינה יהודית באה לידי ביטוי בחוק הזה, אבל היא לא מדינת הלכה. אני חושב שמי שתומך ברעיון של מדינת הלכה גורם נזק גדול למדינת ישראל ולדת היהודית. הוא מרחיק אנשים מהדת. איך אמר פעם חברי משה פייגלין? 'היום שבו יחוקקו חוק חובת חבישת כיפה, יהיה היום שבו אוריד את הכיפה'. לא זו הכוונה במדינה יהודית, אלא מדינה המאפשרת לכל יהודי לחיות על פי אורח חייו כיהודי. חוק הלאום עבר גלגולים רבים מהנוסח שאושר בקריאה טרומית, ועד לזה שעבר בקריאה שלישית בשבוע שעבר. אחד השינויים המרכזיים היה סעיף ירושלים כבירת ישראל. "הנוסח שהתקבל לידינו ועבר בקריאה טרומית קבע שירושלים היא בירת ישראל, ואני שאלתי את עצמי מתי אנחנו בתנועת הליכוד נסוגונו מירושלים השלמה והמאוחדת שקבע מנחם בגין ב־1980? לכן התעקשתי להוסיף לנוסח הזה את המילים 'השלמה והמאוחדת'. כי אצלנו, בניגוד למפלגות אחרות, אין ולא תהיה ירושלים מחולקת. אין ולא תהיה ירושלים בירתו של עם אחר. יש ירושלים שלמה ומאוחדת ותהיה כך לדורות, כפי שקובע החוק הזה לדורות".
לקריאת הריאיון המלא יש ללחוץ כאן
