ח"כ אלעזר שטרן (יש עתיד) בשאילתה לשרת המשפטים ח"כ איילת שקד (הבית היהודי): "אם הוחלט על ידי משרד המשפטים להקצות כסף לבתי הדין הפרטיים, מדוע לא יוקצה גם לבתי-דין לגיור".

היום, רביעי 30.05.2018  פנה ח"כ אלעזר שטרן (יש עתיד)  במהלך המליאה בשאילתה לשרת המשפטים ח"כ איילת שקד (הבית היהודי), בנושא כוונת משרד המשפטים להקצות מאות אלפי שקלים במטרה לתקצב את בתי הדין פרטיים.

ח"כ אלעזר שטרן (יש עתיד): "גברתי השרה, בכוונת משרד המשפטים להקצות מאות-אלפי שקלים לבתי-דין פרטיים. ברצוני לשאול:

  1. האם נכון הדבר? אני מקווה שכן.
  2. אם כן – על-בסיס מה נקבע שיש צורך לתמוך בבתי דין פרטיים?
  3. אם מוקצה כסף, מדוע לא יוקצה גם לבתי-דין לגיור, דוגמת "גיור-כהלכה", האם עיסוקם פחות חשוב מעיסוקם של בתי-דין אחרים?

 

שרת המשפטים ח"כ איילת שקד (הבית היהודי): חוק יסודות המשפט קובע זיקה ברורה בין המשפט הישראלי לבין עקרונות החירות, הצדק, היושר והשלום של מורשת ישראל. בקרוב, על פי הצעתו של חברי חבר הכנסת ניסן סלומינסקי, אף יעוגנו בו במפורש המילים "המשפט העברי". לאור עיקרון זה והקשר המחייב שהמחוקק הישראלי עמד עליו כבר לפני כמעט 40 שנה, ביקשתי להביא להנגשתו ויישומו של המשטר העברי ולהנגשת השימוש בו על ידי תמיכה בבתי הדין לממונות. מדובר כמובן אך ורק במקרים בהם הצדדים, שני הצדדים מסכימים על כך ומבקשים להתדיין בפני ערכאה זו הפועלת בהתאם לחוק הבוררות.

 

נוסף על הסיבה הערכית העומדת בבסיס החלטתי, קיים כאן גם אינטרס ציבורי בקיום התדיינויות במסגרת בוררות במקרים המתאימים, שכן הדבר מפחית נטל מבתי המשפט האזרחיים ומיטיב באופן ברור עם ציבור המתדיינים.

 

לכן, לאור האמור בעקבות הנחייתי, משרד המשפטים גיבש מבחני תמיכה אשר יאפשרו תמיכה במוסדות העונים על התנאים שבמבחנים לסיוע במימון חלק מההוצאות הכרוכות בהפעלת בתי דין אלה לרבות לצורך פרסומה והנגשתה של פעילות בתי הדין, כגון: פרסום פסקי הדין הניתנים במסגרתם. בדרך זו תוגבר החשיפה לאפשרות להתדיינות במסגרת חלופית זו העושה שימוש במשפט העברי, ויונגש השימוש במשפט העברי כדרך ליישוב סכסוכים.

 

באשר לבתי הדין לגיור, הרי שמלבד העובדה שתחום זה אינו מצוי תחת אחריות משרד המשפטים, אני אשמח לקבל את זה תחת אחריותי, אבל זה לא נמצא תחת אחריותי ולכן אני לא יכולה להתקין לזה תקנות. הרציונל, כפי שהסברתי אותו, העומד מאחורי התמיכה נכון לבתי הדין לממונות בלבד והוא אינו נכון ביחס לתחום הגיור. אין חולק על חשיבותם של בתי הדין לגיור ואני מברכת מכל הלב את העומדים בראשם על העבודה החשובה שהם עושים, אבל אל לנו לערבב מין שאינו במינו.  מטרת התכנית, עליה פירטתי, לתרום לפיתוח המשפט העברי במישור האזרחי. ככל שיש רעיונות ליוזמות אחרות גם בתחומים אחרים שנמצאים תחת משרדי, אני אשמח לשמוע".

 

ח"כ אלעזר שטרן (יש עתיד): "גברתי שרת המשפטים, אני כמובן מברך על המשפט העברי, אני חושב שזה חשוב שיתמכו בו ושהוא תהיה נחלתם של רבים ככל האפשר. את אמרת ששני הצדדים מסכימים לכך, זה התנאי, ושיש לזה אינטרס ציבורי, ואמרת שתגבר החשיפה. אני חושב שאין ספק ששני הצדדים מסכימים גם לבוא להתדיין בבתי הדין של גיור כהלכה, אחרת הם לא שם. אין ספק, אני מקווה שאת מסכימה איתי, דוגרי, אני לא בטוח שיש לזה אינטרס ציבורי שכמה שיותר יתגיירו. אני מקווה. אני חושב גם שתגבר החשיפה, גם זה חשוב לכולנו לטובת עתידה של מדינת ישראל כמדינה יהודית ודמוקרטית.

 

עכשיו, כמו שאמרת, את תשמחי שזה יעבור לרשותך. אני אומר לך את האמת, את שרת משפטים מוערכת, חזקה, מה שאת רוצה. אם הנושא הזה באמת חשוב לך אז אני בטוח שתמצאי את הדרך, בגלל שאחרת, בהתעלמות גם שלך, את יודעת שאנחנו מביאים לפה את ההתבוללות ולא משנה כל מה שנדבר על מדינה יהודית ודמוקרטית".