וועדת מיזמי תשתית לאומיים מיוחדים ושירותי דת יהודיים דנה על נישואים אזרחיים בישראל

ביום ג', 15 בפברואר 2022, י"ד באדר א' תשפ"ב, התכנסה וועדת מיזמי תשתית לאומיים מיוחדים ושירותי דת יהודיים לדיון שהתקיים לראשונה בכנסת בנושא נישואים אזרחיים בישראל. בדיון לקחו חלק חברות וחברי הכנסת, משרדי הממשלה וארגוני החברה האזרחית. נוסף על כך, לקראת הדיון הכנו מסמך רקע בנושא נישואים אזרחיים, זאת על מנת לתת לחברות וחברי הכנסת את כלל המידע הנדרש לביצוע הדיון בצורה המיטבית והמקצועית ביותר.

בפתיחת הדיון התייחסה יו"ר הוועדה ח"כ יוליה מלינובסקי (ישראל ביתנו) לפרסומים על "הדיל" שיאפשר נישואים קונסולריים בישראל: 

"אין קשר בין הבעיה הקיימת בנישואים אזרחיים לביטול סעיף הנכד בחוק השבות. אנחנו לא נסכים לזה לעולם".

את דבריה בעניין נישואים אזרחיים והוסיפה פתחה בציטוט של השר לשירותי דת מתן כהנא (ימינה)

"אי אפשר לכפות על האנשים להינשא ברבנות אני מאמין שכל אזרח במדינת ישראל יכול לממש את הנישואים שלו באופן חוקי". ואני אוסיף חופשי.  

והמשיכה בהתייחסות לבעיה בתחום הנישואים במדינת ישראל:

"כ-520 אלף אזרחיים בישראל לא יכולים לממש את זכותם להינשא, מדינת ישראל היא הדמוקרטיה היחידה בעולם שאין בה נישואים אזרחיים. יש קבוצה מאוד גדולה של יהודים על פי ההכלה שאיבדו אימון ולא רוצים להתחתן ברבנות וזו זכותה. הרבה זוגות הולכים לטקסי הנישואים הפרטיים. זה לא נותן רישום אבל זה מספק את האזרחיים מבחינת התחושות. יש דעה רווחת שהרבנים מתנגדים, אבל לא, יש רבני עיר אורתודוקסים שתומכים הם חיים בתוך עמנו ומבינים. כמו הרב של עפולה או רמת גן."

וסיימה את דבריה בציטוט דבריה של אשת התקשורת אופירה אסייג: 

"היום אני לא מאמינה במוסד הנישואים אם להתחתן זה אזרחיים ולא ברבנות. אם מישהו חשב שזה עניין של עולי ברית המועצות הוא טועה." 

נציג הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה הוסיף נתונים: 

"ב-20 השנים האחרונות סדר גודל של כ-7500 זוגות בשנה דיווחו בממוצע לרשות האוכלוסין כי נישאו בחו"ל. כאשר לא כולם מדווחים. סה"כ 150 אלף זוגות. אנחנו גם עוקבים אחרי הדת שלהם, כ-25%  מתוכם שני בני הזוג יהודיים." (כלומר יכלו להינשא בישראל על פי החוק – תוספת שלנו).

ח"כ משה (קינלי) טור-פז (יש עתיד) התייחס לפסולי החיתון בישראל:

"בישראל חיים אנשים שאינם יכולים להתחתן. לא כי הם מתנגדים לדת, אלא כי אין להם אפשרות חוקית כזו. פסולי חיתון שאינם יכולים להינשא לפי כללי ההלכה היהודית. לכן חשוב לי לומר כאן הדיון הזה הוא לא עניין של חילונים ודתיים."

והמשיך בהדגשת חשיבות הבחירה:

"הדיון הזה הוא לב ליבו של הדיון היהודי במדינת ישראל. המדינה הזו היא מדינת היהודים ומדינה דמוקרטית. אנחנו צריכים לאפשר לאנשים לבחור איזו כשרות הם אוכלים, באיזה גיור את המתגיירים ובאילו נישואים הם מתחתנים. ככל שנאפשר יותר בחירה בנושא הדתי אנחנו נרבה יהדות ונרבה דת. טוב יהיה אם נצליח לקדם גם בממשלה הזו נישואים אזרחיים."

ח"כ יוראי להב-הרצנו (יש עתיד) דיבר על הזכות להינשא כזכות בסיסית: 

"אני יהודי, והמדינה הזו הוקמה כדי שכל יהודי ויהודייה בעולם יוכלו לממש את צו מצפונם בדרך שלהם. העבודה שאני לא יכול להינשא במדינה הזו עם אהבת חיי זו בושה וחרפה. הזכות להינשא היא זכות חוקתית של אזרחי המדינה. לא שואלים את דעתי על זכויות אחרות. יש גרעין בסיסי של זכויות אזרחיות שאמורות להיות נתונות. העבודה שאני ועוד אלפי אנשים אחרים לא יכולים להינשא כי נולדנו לאמא הלא נכונה או שבחירת הלב שלנו שונה זה בושה וחרפה. מה הטעם ביהדות שהיא מגיעה בכפייה. אנחנו נילחם בכל מעודנו לחוקק נישואים אזרחיים." 

ח"כ גבי לסקי (מרצ) שיתפה מחייה האישיים: 

"אני עשיתי בחירה מושכלת לא להתחתן ברבנות. שנינו יהודים על פי ההלכה ונסענו לנו יורק מבחירה. אני מאמינה בשוויון בין זרמי היהדות ואני עורכת חופות בטקסים של הוויה. העובדה שמדינת ישראל חושבת שהיא מדינה דמוקרטית ואיננה מאפשרת את הזכות הבסיסית לזוגות להינשא כפי שהם רוצים זו בעיה. במקסיקו, היכן שנולדתי, החתונה היא אזרחית אבל הקהילה היהודית מבצעת טקס נוסף והקשר ליהדות נשמר. בממשלה הזו יש לנו אפשרו לעשות שינויים לאפשר נישואים אזרחיים."  

מנהלת המכון עו"ד שרון בניאן-פרימור התייחסה לקשר בין משילות לנישואים:  

"הנושא של נישואים אזרחיים הם לא רק עניין של זכות טבעית אלא עניין של משילות של המדינה. בעצם המדינה איבדה את היכולת לעקוב אחרי מי נשוי למי. המדינה וויתרה לטובת בית המשפט על הזכות למשול ולדעת מי האנשים שמגיעים להם זכויות של נשואים. אם המדינה ממילא לא יודעת מי נשוי למי ומי חי עם מי אז יכול להיות ששווה לשקול לבטל את סעיף המצב האישי בתעודת הזהות כי הוא ממילא לא משקף את המצב במציאות. הנושא של נישואים אזרחיים הוא סיפור מאוד חשוב, הוא היכולת של המדינה לנהל את המערך הזה, לאפשר לאנשים גם בחירה וגם לקרב אנשים ליהדות."

ח"כ יוליה מלינובסקי התייחסה לאי הנוכחות בדיון של חברי הכנסת חרדים: 

"הזמנתי לדיון הזה את כולם. את חברי הכנסת מהפלגות החרדיות שלצערי הרב לא הגיעו. אני אמרתי להם שהילד שלי והילדה שלכם ירצו להתחתן הם לא ישאלו אותנו. אנחנו כולנו ביחד באותה סירה, שיש לנו מלחמות ופיגועים אף אחד לא עושה בירורי יהדות לאף אחד."

וסיכמה את הדיון:

"דרך ארוכה מתחילה בהכרת הבעיה. אנחנו נמצאים בקואליציית שינוי ויש כוחות שמתחילים להפנים שהמצב בלתי נסבל. אנחנו חייבים למצוא פתרונות. אני מוכנה לכל שיתוף פעולה כדי שייתן תשובות לכלל עם ישראל. נישואים על פי דין תורה לצד נישואים אזרחיים זו הדרך. אנחנו מדינה יהודית אבל גם מדינה דמוקרטית." 

אני פונה מפה לממשלת ישראל ולראש הממשלה. חייבים להתקדם בלי תנאים ובלי דילים. אני מאמינה בלב רחב שזו זכות יסוד וזכות בסיסית, זו ממש התעללות בבני אדם מה שקורה פה. יכול להיות בשלב ראשון נישואים קונסולריים ובשלב שני רישום לברית הזוגיות. הדרך תהייה מאוד ארוכה אבל זה בסדר. עד אז יש לי הצעה לכולם רק מי שיהודי למהדרין עם תעודה מהרבנות יישאו בכל החובות והנטל, שירות צבאי ומיסים. לאילו שהם פחות טובים אנחנו ניתן להם פטורים כפיצוי על העוולה הזאת."