דברים שכתבה ח"כ רות קלדרון כאשר החליטה לפנות לפוליטיקה

ימים רבים אני מהרהרת ביני לביני: היום, אחרי שלושים שנות עבודה בבתי המדרש הישראליים, כיושבת ראש עלמא ומתוך בניית אגף התרבות והחינוך בספריה הלאומית האם ראוי לצאת מבית המדרש, מסביבת העיון והלימוד, מעלמא ומהספריה הלאומית ולעבור אל המרחב הפוליטי? האם יש סיכוי להשפיע שם? האם אשאר אני?

כדרכי אני מתייעצת בתלמוד, ובמקרה הזה , בסיפורו של שמעון בר יוחאי.

בר יוחאי היה חבוי במערה 12 שנים של לימוד. ( לבדו בנוסח הירושלמי , עם בנו בנוסח הבבלי) הוא ברח מאימתם של הרומאים לתיקוניהם בז . לאחר שנות ההתבודדות הופיע אליהו הנביא והודיעו כי בא הזמן לצאת. יציאתו היתה קשה. העולם הגעיל אותו. בתחילה הוא שרף את כל מה שראה מרוב כוח אינטלקטואלי. מרוב כעס. האל שלח אותו לעוד שנה להרגע במערה והוא יצא שנית. הפעם מפוייס. והתחיל לתקן את העיר טבריה.

בר יוחאי הפך מלמדן למנהיג פוליטי. ממבקר תרבות למעצבה.

אני כמובן אינני רשב"י אבל אני לומדת מן הסיפור לחיי על המשיכה למערה, על הקושי לצאת ממנה, על התהליך שיש לעבור כדי להפסיק לכעוס מרחוק ולהתחיל להשפיע ולתקן.

בהמשך לשלושים שנות עבודה בשדה הזהות העברית היהודית בארץ, שנים מרתקות של סיפוק והשגים כמו גם תסכול ואתגרים שעוד לא נמצא להם פתרון, אני יודעת כי יש רוב יהודי ציוני בארץ שצמא לחיים של משמעות עברית ויהודית בישראל. ישנו רוב שכבר לא מסתפק בסטטוס קוו מימי בן גוריון לפיו אנחנו נעסוק בדברים 'החשובים' – צבא תעשיה והתיישבות והם – היהדות הרבנית ישמרו על אוצרות היהדות.

היהדות היא מה שיהודים חושבים יוצרים וחיים. התרבות היהודית היא אנחנו והיא שלנו. אי אפשר לקחת אותה מאיתנו אלא אם כן אנחנו מוסרים אותה.

אני מאמינה שכדי ליצור מרחב ציבורי יהודי עשיר וחופשי, עלינו לצאת מבית המדרש ולהכנס לבית הנבחרים. זכותנו וחובתנו ליצור מצב בו כל יהודי בלי הבדל מין ואמונה ושייכות קהילתית יוכל לזכות בשרותי תרבות הנכונים לו ולחיות בשלום ובאחוה לצד קהילות הבוחרות אחרת. בו כל אזרח ישראלי מכל דת או לאום יזכה לכבוד כשותף לאזרחות, וכחבר לשיח בן דתי שבבסיסו שויון ערך האדם.

הגיעה השעה לעשות מעשה פוליטי , לבנות כלים בתוכם תחיה הרוח העברית ותתחדש כדי לאפשר לנו להיות אנחנו ומתוך ידיעת עצמנו למצוא את הדרך לפתרון אתגרי הקיום האחרים של עם ישראל ריבוני על אדמתו.

אני מלאת תקוה.

לדברים באתר "עלמא"