כחלק מחוק ההסדרים יונח בימים הקרובים על שולחן הכנסת תזכיר חוק התוכנית הכלכלית (תיקוני חקיקה ליישום המדיניות הכלכלית לשנות התקציב 2021 ו-2022), התשפ"א-2021, המכונה גם "חוק ההסדרים". כחלק מתזכיר החוק נמצא גם פרק "ייעול מערך הכשרות" המתייחס לרפורמה של השר לשירותי דת, מתן כהנא.
תזכיר זה מיישם את החלטת הממשלה מס' 216 מיום 1 באוגוסט 2021, והוא צפוי לעלות על סדר יומה של ועדת השרים המיוחדת לעניין התכנית הכלכלית לשנים 2021 ו-2022, לאחר המועד האחרון למתן הערות הציבור.
א. שם החוק המוצע
תזכיר חוק התוכנית הכלכלית (תיקוני חקיקה ליישום המדיניות הכלכלית לשנות התקציב 2021 ו-2022), התשפ"א-2021 , פרק ___: ייעול מערך הכשרות.
ב. מטרת החוק המוצע והצורך בו
במטרה להפחית את יוקר המחיה באמצעות תחרות בשוק הכשרות מוצע לשפר ולייעל את שירותי הכשרות הניתנים לציבור ולבטל את הזיקה הכלכלית הקיימת כיום בין משגיחי הכשרות ובין בתי העסק המושגחים על ידם.
ג. עיקרי החוק המוצע
עיקר 1 – סמכות למתן תעודות הכשר
במצב החוקי היום, תעודת הכשר לבית אוכל, למקום ייצור של מצרך ולמצרך, כהגדרתם בחוק איסור הונאה בכשרות, התשמ"ג-1983, ניתנים על ידי מועצת הרבנות הראשית או רב שהיא הסמיכה לכך או על ידי רב מקומי המכהן באותו מקום, ובצה"ל על ידי הרב הראשי לצבא-הגנה לישראל או רב צבאי שהוא הסמיך לכך. כעת מוצע לקבוע כי הסמכות למתן תעודת הכשר לבית אוכל, למקום ייצור של מצרך או למצרך, למעט בצה"ל, תינתן לגופים נותני הכשר, אשר יקבלו רישיון לעניין זה מממונה כשרות ברבנות הראשית לישראל.
עיקר 2 – תקני כשרות
מוצע לקבוע כי תעודת הכשר תינתן לפי אחד משני תקני כשרות: האחד, תקן אשר ייקבע על ידי כל שלושה רבנים, אשר לפחות אחד מהם מכהן היום או שכיהן בעבר כרב עיר, ובמועד קביעת התקן לכולם כשירות לכהן כרבני עיר; השני, תקן אשר תקבע מועצת הרבנות הראשית לישראל, שיהיה באחת משלוש רמות לפי רף התנאים ההלכתיים שיידרש בכל אחד מהם.
עיקר 3 – מערך הבקרה על הכשרות
עוד מוצע לקבוע כי יוקם ברבנות הראשית לישראל מערך בקרה על הכשרות, שהעומד בראשו ימונה על ידי השר לשירותי דת. תפקידי הממונה העיקריים הם מתן רישיונות לגופים נותני הכשר ועריכת פיקוח ובקרה עליהם. גוף נותן הכשר ייתן תעודות הכשר ויספק שירותי השגחה, בהתאם לאחד מתקני הכשרות, כאמור לעיל, לפי בקשת אם יוכיח עמידה בתנאיו.
עיקר 4 – ניתוק זיקת משגיח מושגח
התשלום עבור שירותיו של גוף נותן הכשר, ישולם לו על ידי העסק מבקש תעודת ההכשר, ולא ישולם כל תשלום למשגיחים, במישרין או בעקיפין. זאת, לצורך ניתוק הזיקה שבין משגיח הכשרות לבית העסק, המושגח, שיש בה משום ניגוד עניינים מובנה ופוגע בעבודתו התקינה של משגיח הכשרות.
עוד מוצא, לקבוע הוראות תחילה והוראות מעבר, שיסדירו, בין היתר, את תעודות ההכשר למוצרים מיובאים.
ד. השפעת תזכיר החוק המוצע על החוק הקיים
יתוקן חוק איסור הונאה בכשרות, התשמ"ג-1983.
ה. השפעת תזכיר החוק המוצע על תקציב המדינה
אין.
ו. השפעת תזכיר החוק המוצע על תקנים במשרדי הממשלה וההיבט המינהלי
אין.
ז. להלן תזכיר נוסח החוק המוצע
תזכיר חוק מטעם משרד האוצר:
תזכיר חוק התוכנית הכלכלית (תיקוני חקיקה ליישום המדיניות הכלכלית לשנות התקציב 2021 ו-2022), התשפ"א-2021, פרק ___': ייעול מערך הכשרות
פרק ___': ייעול מערך הכשרות
תיקון חוק איסור הונאה בכשרות 1. בחוק איסור הונאה בכשרות, התשמ"ג-1983 (בפרק זה – חוק איסור הונאה בכשרות)-
(1) בסעיף 1 –
(א) אחרי ההגדרה "בית אוכל" יבוא:
""בקרה" – בקרה תהליכית ובדיקה מדגמית על בית אוכל, מצרך או ייצור של מצרך בהתאם לתקן כשרות מועצה או תקן ועדת רבנים ולתנאי תעודת הכשר;
"גוף נותן הכשר" – גוף שהממונה נתן לו רישיון לשמש כגוף נותן הכשר לצורך מתן תעודת הכשר וביצוע שירותי השגחה לפי סעיף 5ג;
"ועדת רבנים" – שלושה רבנים אשר לפחות אחד מהם מכהן או כיהן בעבר כרב עיר, ובלבד שבעת קביעת תקן כשרות אחר, שלושת הרבנים יהיו בעלי כשירות של רב עיר;
"הממונה" – עובד הרבנות הראשית לישראל שמינה השר בהתאם להוראות סעיף 5ב לאחראי על מערך הבקרה על הכשרות;
"מועצת הרבנות הראשית" – מועצת הרבנות הראשית לישראל, שהוקמה בחוק הרבנות הראשית לישראל, התש"ם-1980;
""המשרד" – המשרד לשירותי דת;
"עסק" – מי שמבקש תעודת הכשר לבית אוכל, למצרך או לייצור של מצרך;
"משגיח" – מי שנותן שירותי השגחה מטעם גוף נותן הכשר לפי סעיף 2ט;
"סמל תאגיד" – סמל של גוף נותן הכשר;
"סמל תקן" – סמל של תקן כשרות;
"סמלים" – סמל תאגיד וסמל תקן;
"רב עיר" – כהגדרתו בחוק שירותי הדת היהודיים [נוסח משולב], התשל"א-1971;
"רישיון" – רישיון שנתן הממונה לגוף נותן הכשר בהתאם לתקן כשרות מועצה או תקן ועדת רבנים בהתאם להוראות סימן ב' לפרק ב';
"שירותי השגחה" – פעולות שנועדו לוודא את עמידת בית אוכל, מצרך או ייצור של מצרך בתקן כשרות מועצה או תקן ועדת רבנים, לצורך מתן תעודת הכשר וכן פעולות כאמור שמבוצעות לשם בקרה לאחר מתן תעודת הכשר על מנת לוודא עמידה בתנאיה;
"תעודת הכשר" – תעודה שניתנה לעסק על ידי גוף נותן הכשר, בהתאם לתקן כשרות מועצה או תקן ועדת רבנים, והכל בהתאם להוראות סימן ב' לפרק א';".
(2) לפני סעיף 2 יבוא:
"פרק א': תקן כשרות ומתן תעודת הכשר
סימן א': תקן כשרות";
(3) בסעיף 2-
(א) בפסקה (א)(1)-
(1) לפני המילים "מועצת הרבנות הראשית" יבוא "לעניין תעודת הכשר לבשר, כהגדרתו בחוק בשר ומוצריו, התשנ"ד-1994, מיובא, ";
(2) המילים "או רב שהיא הסמיכה לכך" – יימחקו;
(ב) בפסקה (א)(2), במקום האמור בה יבוא "גוף נותן הכשר" ואחריה יבוא:
"(2א) לעניין תעודת הכשר למצרך שיובאו מחוץ לארץ – הממונה או גוף נותן הכשר שקיבל רישיון לכך.";
(ג) בפסקה (ב) במקום ההגדרה "צה"ל" יבוא צה"ל – צבא ההגנה לישראל וכן בעל בית אוכל או יצרן העוסק עבור צבא ההגנה לישראל;
(4) אחרי סעיף 2 יבוא:
"תקן כשרות 2א. (א) תעודת הכשר תינתן לעסק בהתאם לתקן כשרות, שהוא אחד מאלה:
(1) תקן כשרות שקבעה מועצת הרבנות הראשית, שהוא אחד מאלה:
(א) תקן בסיסי, שיפורטו בו תנאים הלכתיים לקליטת חומרי גלם, ייצור, עיבוד, שינוע, ושיווק של מצרך וכן תנאים להפעלת בית אוכל, לפי העניין;
(ב) תקן מורחב, שיכלול תנאים נוספים על תנאי התקן הבסיסי;
(ג) תקן מוגבר, שיכלול תנאים נוספים על תנאי התקן המורחב;
(2) תקן כשרות שקבעה ועדת רבנים שיפורטו תנאים הלכתיים לקליטת חומרי גלם, ייצור, עיבוד, שינוע, ושיווק של מצרך וכן תנאים להפעלת בית אוכל, לפי העניין;
(3) תקן כשרות שקבע הממונה, שיפורטו בו תנאים לעניין מצרך מיובא (בחוק זה – תקן יבוא).
(ב) מועצת הרבנות הראשית וועדת רבנים והממונה לעניין תקן יבוא, יקבעו תקן כשרות בהתאם לתנאים הנוגעים לדיני כשרות בלבד;
(ג) הממונה יפרסם ברשומות ובאינטרנט, בפורטל השירותים והמידע של ממשלת ישראל, את תקני הכשרות לפי סעיף (א).
סימן ב': מתן תעודת הכשר
מתן תעודת הכשר 2ב. גוף נותן הכשר ייתן תעודת הכשר, אם מצא שמתקיימים במבקש התנאים הנדרשים לפי תקן הכשרות לפיו מבקש תעודת ההכשר מבקש לפעול.
תעודת הכשר 2ג. (א) גוף נותן הכשר יקבע בתעודת הכשר פרטים כמפורט להלן:
(א) תקן הכשרות לפיו ניתנה תעודת ההכשר, ולעניין תקן ועדת רבנים – הרכב ועדת הרבנים;
(ב) תוקף התעודה, ובלבד שלא יפחת מחמש שנים למעט לעניין תעודת הכשר שניתנת לחג הפסח;
(ג) פרטי העסק – שמו, כתובתו, דרכי התקשרות עמו.
(ב) גוף נותן הכשר יציין על תעודת הכשר את הסמלים הרלוונטיים לתעודה.
סימן ג': גוף נותן הכשר
תפקיד גוף נותן הכשר 2ד. גוף נותן הכשר יפעל לפי הוראות חוק זה, בהתאם לתקן הכשרות לפיו הוא פועל ולתנאי הרישיון שקיבל מהממונה לפי סעיף 5ה ואלה יהיו תפקידיו:
(1) מתן תעודת הכשר לעסק;
(2) שירותי השגחה לעסק שלו נתן תעודת הכשר;
(3) שלילה או התלייה של תעודת הכשר שנתן.
שירותי השגחה 2ה. גוף נותן הכשר ייתן שירותי השגחה בהתאם לתקן הכשרות שלפיו ניתנה תעודת הכשר, והכל לפי תכנית הבקרה הרלוונטית שקבועה ברישיונו.
שלילה או התלייה של תעודת הכשר 2ו. (א) גוף נותן הכשר ישלול או יתלה תעודת הכשר שנתן, אם מצא כי העסק הפר הוראה מהוראות תקן הכשרות לפיו ניתנה התעודה, וזאת בהתחשב בדיני כשרות בלבד; הממונה יודיע לעסק על החלטתו כאמור.
(ב) עסק שנמסרה לו הודעה כאמור בסעיף קטן (א) רשאי לטעון את טענותיו, בכתב, בפני הגוף נותן ההכשר, לעניין הכוונה לשלול או להתלות את תעודת ההכשר שלו, בתוך 30 ימים ממועד מסירת ההודעה על כך;
(ג) החליט גוף נותן הכשר, לאחר ששמע את טענות העסק כאמור בסעיף קטן (ב), לשלול או להתלות את תעודת ההכשר שלו, יודיע על כך לממונה תוך 7 ימים ויציין בהודעתו את עילת השלילה או ההתליה.
(ד) הממונה יפרסם הודעה באינטרנט על ביטול או התלייה של תעודת הכשר כאמור בסעיף זה.
(ה) השר רשאי לקבוע הוראות לעניין מגבלות על קבלת תעודת הכשר חדשה לעסק שתעודת הכשר שלו נשללה בשל פגם מהותי בפעילותו.
תשלום לגוף נותן הכשר 2ח. תשלום עבור שירותי השגחה יינתן לגוף נותן הכשר בלבד ולא לאחר, ובכלל זה לא יינתן כל תשלום, במישרין או בעקיפין, למשגיח מטעמו.
תנאי כשירות של משגיחים 2ט. משגיח יעמוד בתנאים הקבועים בפסקאות (3), (4) ו-(7) בסעיף 5ה(א).
(5) בסעיף 3(ב), במקום "שאינם כשרים לפי דין תורה" יבוא: "שלא ניתנה בעדם תעודת הכשר";
(6) בסעיף 4(ב), במקום "שאינם כשרים לפי דין תורה" יבוא: "שלא ניתנה בעדם תעודת הכשר";
(7) בסעיף 5, במקום "שאינם כשרים לפי דין תורה" יבוא: "שלא ניתנה בעדם תעודת הכשר";
(8) אחרי סעיף 5 יבוא:
"פרק ב': מערך בקרה על הכשרות
סימן א': מערך הבקרה והממונה
מערך בקרה על הכשרות 5א. יוקם ברבנות הראשית מערך בקרה על הכשרות בהתאם להוראות חוק זה.
ממונה על מערך הבקרה על הכשרות 5ב. השר ימנה עובד שיהיה אחראי על מערך הבקרה על הכשרות, שתפקידיו יהיו כמפורט להלן:
(א) מתן רישיון לגוף נותן הכשר, התלייתו או ביטולו לפי הוראות סעיפים 5ג ו-5יא;
(ב) ביצוע פיקוח ובקרה על גופים נותני הכשר ובכלל זה באמצעות ביקורת בעסק שלו נותן גוף נותן הכשר שירותי השגחה;
(ג) ניהול מרשם של גופים נותני הכשר, שבו ייכללו פרטי מידע לפי הוראות סעיף 5יז;
(ד) שלילה או התלייה של תעודת הכשר שניתנה לעסק, במקרים חריגים, בהתאם להוראות סעיף 5טז;
סימן ב': רישיונות
חובת רישוי לגוף נותן הכשר 5ג. לא ייתן אדם תעודת הכשר, בעצמו או באמצעות אחר, אלא אם כן ניתן לו רישיון למתן תעודת הכשר מהממונה, לגבי תקן כשרות מסוים, אחד או יותר, והכל בכפוף לתנאי הרישיון.
בקשה למתן רישיון או לחידושו 5ד. (א) המבקש לקבל רישיון למתן תעודת הכשר או המבקש לחדש רישיון כאמור (בפרק זה – מבקש רישיון), יגיש לממונה בקשה לכך.
(ב) בבקשה לרישיון ימסור מבקש הרישיון את הפרטים הבאים:
(1) תקן הכשרות, אחד או יותר, אשר לפיו הוא מבקש לתת שירותי השגחה לעסק; פעל מבקש הרישיון לפי תקן ועדת רבנים, יציין את פרטיהם של ועד הרבנים שקבע את התקן;
(2) סוגי העסק שלגביהם מבקש הרישיון לתת שירותי השגחה;
(3) פרטי מבקש הרישיון, פרטי בעלי השליטה בו, מנהלו, מומחה הלכתי מטעמו כאמור בסעיף 5ה(א)(5) ומי שישמש כמשגיח מטעמו;
(4) תכנית הבקרה שלפיה יפעל במתן שירותי השגחה, לפי סוגי עסק ולפי תקן כשרות;
(5) אישור על קיומו של ביטוח אחריות מקצועית לתקופת הרישיון;
(6) הסמלים איתם הוא מבקש לפעול במסגרת שירותי ההשגחה.
(ג) בקשה לחידוש רישיון תוגש לממונה 45 ימים לפחות לפני מועד פקיעת תוקפו של הרישיון.
(ד) החלטת הממונה בבקשה לרישיון או לחידושו תינתן בתוך 45 ימים מיום קבלת הבקשה.
תנאים למתן רישיון או לחידושו ותנאים ברישיון 5ה. (א) הממונה ייתן למבקש רישיון תעודות הכשר, אם מצא כי מתקיימים בו כל אלה:
(1) הוא התאגד בישראל ועיקר עיסוקו הוא מתן שירותי השגחה;
(2) הוא בעל יכולת כלכלית שתאפשר לו למלא את תפקידיו כגוף נותן הכשר לאורך זמן וברמה מקצועית נאותה;
(3) מבקש הרישיון, בעל השליטה בו, מנהלו, מומחה הלכתי מטעמו כאמור בסעיף 5ה(א)(5) ומי שמשמש כמשגיח מטעמו, לא הורשעו ולא הוגש נגדם כתב אישום בעבירה שמפאת מהותה, חומרתה או נסיבותיה מי שביצעה אינו ראוי להיות בעל רישיון, או להיות בעל שליטה, מנהל, עובד בכיר בגוף כאמור, או לשמש כמשגיח מטעמו כאמור, לפי העניין;
(4) מי שמשמש כמשגיח מטעמו עבר הכשרה מתאימה של הרבנות הראשית לישראל או הכשרה לפי תכנית שאישר הממונה;
(5) מבקש הרישיון, מנהלו או בעל תפקיד בכיר בו הוא בעל מומחיות הלכתית בהלכות כשרות, להנחת דעתו של הממונה;
(6) לעניין מבקש רישיון המבקש לפעול לפי תקן כשרות מועצה – מועצת הרבנות הראשית רשאית להתנגד למתן רישיון כאמור מנימוקים שירשמו, אם מצאה כי קיימות נסיבות שבשלהן אין לתת למבקש רישיון, מטעמים הנוגעים לדיני כשרות בלבד. לא מסרה מועצת הרבנות הראשית, בתוך 30 יום מפניית הממונה, הודעה בדבר עמדתה, יראוה כאילו הסכימה למתן הרישיון;
(7) מבקש הרישיון, בעל השליטה בו, מנהלו, מומחה הלכתי מטעמו כאמור בסעיף 5ה(א)(5) ומי שישמש כמשגיח מטעמו הצהיר כי אינו נמצא במצב של ניגוד עניינים וכן כי הוא מתחייב להימנע מלהימצא, במישרין או בעקיפין, במצב של ניגוד עניינים, והכל בין תפקידו כאמור לבין עניין אישי שלו או לבין תפקיד אחר שלו או של קרובו;
לעניין זה – "עניין אישי", של מבקש רישיון – לרבות עניין אישי של קרובו או עניין של גוף שכל אחד מאלה או קרובו, מנהלים או עובדים אחראים בו, או של גוף שיש להם בו חלק בהון המניות, בזכות לקבל רווחים, בזכות למנות מנהל או בזכות ההצבעה; "קרוב", של מבקש רישיון – בן זוג, הורה, הורה הורה, הורה של בן זוג, ילד, אח או אחות, או אדם אחר הסמוך על שולחנו, וכן בן זוג או ילד של כל אחד מהם;
(ב) הממונה יקבע ברישיון תנאים שיש לקיימם בתקופת תוקפו של הרישיון, כולה או חלקה.
סירוב למתן רישיון 5ו. (א) הממונה רשאי לסרב לתת רישיון, מנימוקים שימסור למבקש, אף אם מתקיימים בו התנאים המפורטים בסעיף 5ה, אם נוכח כי מתקיים אחד מאלה:
(1) מתנהל נגד מבקש הרישיון, מנהלו, בעל השליטה בו, מומחה הלכתי מטעמו כאמור בסעיף 5ה(א)(5) ומי שמשמש כמשגיח מטעמו, הליך פלילי בעבירה שמפאת מהותה, חומרתה או נסיבותיה מי שביצעה אינו ראוי להיות בעל רישיון למתן תעודת הכשר או עובד בו, או להיות בעל שליטה, מנהל בתאגיד, עובד כאמור בסעיף 5ה(א)(5) או מי שמשמש כמשגיח מטעמו, לפי העניין, וטרם הוגש נגדו כתב אישום באותה עבירה;
(2) מבקש הרישיון הוכרז פסול דין או מונה לו אפוטרופוס לפי סעיף 33(א) לחוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות, התשכ"ב-1962;
(3) מבקש הרישיון הוכרז פושט רגל וטרם ניתן לו הפטר כאמור בסעיף 62 לפקודת פשיטת הרגל [נוסח חדש], התש"ם-1980, או שניתן הפטר כאמור שלפי תנאיו אין הוא רשאי להיות בעל רישיון, ואם הוא תאגיד – הוא החליט על פירוקו מרצון או שבית המשפט נתן צו לפירוקו, צו כינוס נכסים או צו פירוק זמני בעניינו;
עיכוב החלטת ממונה 5ז. נוכח הממונה כי מתקיים תנאי מהתנאים המפורטים בסעיף 5ו, רשאי הוא לעכב את החלטתו בעניין מתן רישיון או חידושו, לפי העניין, עד לסיום ההליכים האמורים שם.
תקופת תוקפו של רישיון 5ח. תוקפו של רישיון שניתן למבקש לראשונה יהיה לשלוש שנים, ורשאי הממונה לחדש את תוקפו לתקופות נוספות שלא יעלו על חמש שנים כל אחת; רישיון שניתן למבקש לאחר שחלפה שנה או יותר מתום תקופת תוקפו של רישיון קודם שניתן לו, או שניתן לאחר שרישיון קודם הותלה או בוטל לפי הוראות חוק זה, יראו אותו לעניין סעיף זה כרישיון שניתן למבקש לראשונה.
הודעה על שינוי פרטים 5ט. בעל רישיון יודיע לממונה בכתב, על כל שינוי בפרט מהפרטים שמסר בבקשה לרישיון, בתוך 15 ימים מיום השינוי.
הצגת הרישיון 5י. בעת ביקורו של נותן תעודת הכשר או משגיח מטעמו בעסק לו הוא נותן שירותי השגחה, יציג את הרישיון שלו לבעל העסק או לאדם בתפקיד ניהול שם.
ביטול, התליה או פקיעה של רישיון 5יא. (א) הממונה רשאי, לאחר שנתן לגוף נותן הכשר הזדמנות להשמיע את טענותיו, לבטל רישיון או להתלותו לתקופה שיקבע, בהתקיים אחד מאלה:
(1) הרישיון ניתן על יסוד מידע כוזב או שגוי;
(2) חדל להתקיים תנאי מהתנאים למתן רישיון לפי סעיף 5ה.
(3) גוף נותן הכשר הפר הוראה מהוראות חוק זה החלה על פעילותו, לרבות הפרה של הוראות שקבע הממונה, או תנאי מתנאי תקן הכשרות לפיו הוא פועל או גילה חוסר מקצועיות בביצוע פעולות הבקרה באופן העלול לפגוע בפעילות הביקורת;
(4) גוף נותן הכשר החליט על פירוקו מרצון או שבית המשפט נתן צו לפירוקו, צו כינוס נכסים או צו פירוק זמני בעניינו;
(ב) מבלי לגרוע מהוראות סעיף קטן (א), נודע לממונה מידע שיש בו כדי להשפיע על מתן רישיון, רשאי הוא, לאחר שנתן לגוף נותן הכשר הזדמנות להשמיע את טענותיו, לסייג את הרישיון או להתנותו בתנאים, לרבות בדרישה לבחינת עמידתו בתנאים לקבלת רישיון כאמור בסעיף 5ה; החלטה בעניין תינתן בתוך 30 ימים מיום שמידע כאמור נודע לממונה.
(ג) הודעה בדבר החלטתו של הממונה כאמור בסעיף (א) תישלח לגוף נותן הכשר, לכל עסק או מצרך שקיבל את תעודת ההכשר שלו מהגוף נותן הכשר ותפורסם באתר האינטרנט של הממונה;
(ד) ביטל הממונה רישיון או התלה אותו, ייתן הוראות לעניין בקשות לקבלת תעודת הכשר שגוף נותן הכשר החל לטפל בהן לפני החלטת הממונה כאמור, וטרם סיים את הטיפול בהן ולגבי תעודות הכשר שנתן כדין טרם ההחלטה;
הגבלה על העברת רישיון ועל העברת השליטה בתאגיד שהוא בעל רישיון 5יב. (א) רישיון, לרבות זכות מהזכויות המוקנות בו, אינו ניתן להעברה.
(ב) העברת השליטה בתאגיד שהוא בעל רישיון למתן תעודת הכשר טעונה אישור מראש ובכתב מאת הממונה, ורשאי הממונה לקבוע כי העברה כאמור טעונה רישיון חדש.
(ג) אישור לפי סעיף קטן (ב) יינתן אם שוכנע הממונה שמתקיימים בנעבר כל התנאים הנדרשים למתן רישיון.
החלת דינים 5יג. דינו של בעל רישיון, בעל שליטה בו, מנהל התאגיד, עובד כאמור בסעיף 5ה(א)(5) ומי שמשמש כמשגיח מטעמו, כדין עובד המדינה, לעניין חוק שירות הציבור (מתנות), התש"ם-1979.
מתן תעודות הכשר למוצר מיובא 5יד. השר רשאי לקבוע הוראות לעניין מתן תעודות הכשר למוצר מיובא.
סימן ג': פיקוח ובקרה
פיקוח ובקרה 5טו. (א) הממונה יבצע פעולות בקרה על מנת להבטיח כי גוף נותן הכשר פועל בהתאם להוראות תקן הכשרות הרלוונטי.
(ב) בקרה כאמור תבוצע בהתאם להוראות אלה:
(1) תכנית בקרה שייקבע הממונה ורשאי הוא לקבוע תכניות בקרה שונות לגופים נותני הכשר שונים בין היתר בהתאם להיקף פעילותם, סיווג העסק לו הגוף נותן תעודת הכשר וניסיונו הקודם של הממונה עם הגוף;
(2) הממונה יסמיך מפקחים, מקרב עובדי מערך הבקרה על הכשרות (בחוק זה – מפקחים), ובלבד שמפקח עומד בכל התנאים הבאים:
(א) הוא לא הורשע בעבירה שמפאת מהותה, חומרתה או נסיבותיה הוא אינו ראוי;
(ב) הוא קיבל הכשרה מתאימה;
(ג) הוא עומד בתנאי כשירות נוספים, ככל שקבע השר בתקנות.
5טז. מצא הממונה כי עסק הפר הוראה מהוראות תקן הכשרות לפיו ניתנה התעודה, וזאת בהתחשב בדיני כשרות בלבד, וכי הגוף נותן ההכשר שנתן את תעודת ההכשר לא פעל כנדרש בעניין ההפרה, יהיה הממונה רשאי לפעול באחת מן הדרכים הבאות:
(1) להורות לגוף נותן ההכשר שנתן את תעודת ההכשר, לשלול את תעודת ההכשר;
(2) לשלול או להתלות את תעודת ההכשר.
סימן ו': מרשם
מרשם גופים נותני הכשר 5יז. (א) הממונה ינהל מרשם של גופים נותני הכשר שניתן להם רישיון וכן גופים נותני הכשר שרישיונם בוטל, הותלה (בסעיף זה – מרשם); המרשם יכלול לגבי כל גוף נותן הכשר, פרטים אלה:
(1) שמותיהם של המנהל, בעלי התפקידים הבכירים ומי שמשמש כמשגיח מטעמו;
(2) מועד פקיעת תוקף הרישיון;
(3) תקן הכשרות לפיו הוא פועל;
(4) דרכי התקשרות עם הגוף;
(5) לעניין גופים שרישיונם הותלה או בוטל – עילת ההתליה או הביטול והמועד בו התקבלה החלטת הממונה בעניין;
(6) רשימת העסקים שלהם נותן הגוף תעודת הכשר. בפרט זה יכללו – שם המוצר, סיווגו, כתובתו והמועד הראשון והאחרון בו ניתנה לו תעודת הכשר.
(ב) המרשם יועמד לעיון הציבור במשרדי הממונה ויפורסם באתר האינטרנט שלו ובכל דרך נוספת שהממונה יראה לנכון.";
(9) בסעיף 7, המילים ", לצורך עירו" ימחקו;
(10) בסעיף 9 –
(א) בסעיף קטן (א), במקום "ציון שמו של נותן תעודת ההכשר" יבוא "את הסמלים הרלוונטיים";
(ב) בסעיף קטן (ב), במקום "מועצת הרבנות הראשית לישראל" יבוא "הממונה";
(11) בסעיף 12, אחרי "מועצת הרבנות הראשית לישראל" יבוא "למעט מי שגוף נותן הכשר סרב לתת לו תעודת הכשר, שרשאי לערור על כך לפני הממונה", ובמקום "מאה ימים" יבוא "40 ימים";
(12) בסעיף 13, במקום "רב" יבוא "אדם"
חוק איסור הונאה בכשרות – תחילה והוראות מעבר 2. (א) תחילתן של הוראות סעיף 2 לחוק איסור הונאה בכשרות, התשמ"ג-1983 (להלן – החוק העיקרי), כנוסחן בסעיף 1(3) לחוק זה, בתום שנה מיום פרסומו של חוק זה.
(ב) על אף הוראות סעיף (א), השר לשירותי דת רשאי, אם מצא כי טרם הושלמה ההיערכות למתן שירותי השגחה על ידי גופים נותני הכשר, ברשות מקומית, אחת או יותר, לדחות, בצו, את המועד הקבוע בסעיף (א), בתקופות נוספות בנות חצי שנה כל אחת, ובלבד שתקופות ההארכה לא יעלו במצטבר על חמש שנים;
(ג) על אף האמור בחוק העיקרי כנוסחו בסעיף 1 לחוק זה, עד תום שנתיים מיום פרסומו של חוק זה, יראו גוף שקיבל הכרה ממועצת הרבנות הראשית לעניין מתן תעודות הכשר למצרכים מיובאים ערב יום פרסומו של חוק זה (בסעיף זה – גוף מוכר), כמי שרשאי לתת תעודות הכשר למצרכים מיובאים.
חוק איסור הונאה בכשרות – הוראת שעה 3. בתקופה שמיום תחילתו של חוק זה ועד מועד התחילה הקבוע בסעיף 2(א) לחוק זה, יקראו את סעיף 2(א)(2) לחוק איסור הונאה בכשרות התשמ"ג-1983, כך שהסיפה החל במילים "המכהן במקום שבו" – תימחק.
דברי הסבר
סעיף 1(1)
מוצע לתקן הגדרות שונות בחוק, בהתאם להסדר המוצע.
סעיפים 1(2) עד (3)
במצב היום, תעודות הכשר לבית אוכל, למקום ייצור של מצרך ולמצרך כהגדרתם בחוק איסור הונאה בכשרות, התשמ"ג-1983, ניתנות על ידי מועצת הרבנות הראשית או רב שהסמיכה לכך או על ידי רב מקומי המכהן במקום הרלוונטי, ובצה"ל על ידי הרב הראשי לצבא-הגנה לישראל או רב צבאי שהוא הסמיך לכך. בכדי לייצר ודאות לעניין תנאי הכשרות וליצור מערך תחרותי ומותאם לדרישות צרכני הכשרות ולהפחתת יוקר המחיה, מוצע לקבוע כי הסמכות למתן תעודת הכשר, למעט בצה"ל, תינתן לגופים פרטיים נותני הכשר, אשר יקבלו רישיון לעניין זה מממונה כשרות, אשר יהיה אחראי על מערך הבקרה על הכשרות. כמו כן, תבוטל סמכותה של מועצת הרבנות הרשאית לישראל והרבנים המקומיים למתן תעודות הכשר.
סעיף 1(4)
מוצע לקבוע כי תעודת הכשר תינתן לפי תקני כשרות, אשר יקבעו בהתאם לדיני כשרות בלבד. יקבעו שלושה תקני כשרות, על ידי מועצת הרבנות הראשית וכן יתאפר קביעת תקן אחר על ידי שלושה רבנים, אשר לפחות אחד מהם מכהן היום או שכיהן בעבר כרב עיר, ובמועד קביעת התקן לכולם כשירות לכהן כרבני עיר. על מנת להקנות שקיפות וודאות מרבית לציבור, מוצע לקבוע כי התקנים כאמור יפורסמו הן ברשומות והן באתר השירותים של ממשלת ישראל באינטרנט.
גוף נותן הכשר ייתן תעודת הכשר ויספק שירותי השגחה לבית העסק לו נתן תעודת הכשר, בהתאם לאחד מתקני הכשרות, כאמור לעיל, אשר יבקש בית העסק ויוכיח עמידה בתנאיו. בתעודת הכשר יצוין תקן הכשרות שבו עומד בית העסק ושלפיו נעשית ההשגחה בו, פרטי בית האוכל או מקום ייצורו של המצרך, סמלי תקן הכשרות, אשר לפיו ניתנה תעודת ההכשר, והגוף נותן ההכשר אשר נתן אותה, וכן תוקף תעודת ההכשר, אשר לא יפחת מ-5 שנים, למעט לעניין תעודת הכשר לחג הפסח.
תפקידיו של גוף נותן הכשר יהיו מתן שירותי השגחה ובהתאם מתן תעודת הכשר, לפי תקן הכשרות הרלוונטי. במקרים שבהם מצא כי בית העסק חרג מתקן הכשרות אשר לפיו ניתנה תעודת ההכשר, יוכל לשלול אותה או להתלותה, והודעה בעניין תפורסם בהתאם, על מנת להקנות לציבור ודאות. כמו כן, מוסמך השר לקבוע הוראות בעניין קבלת תעודת הכשר חדשה, לבית אוכל, מקום ייצורו של מצרך או מצרך, אשר נשללה מהם תעודת ההכשר בשל פגם מהותי כגון הונאה או רמאות שנעשתה באופן מכוון. זאת, על מנת להבטיח שגופי כשרות אשר נשללה מהם הסמכות למתן תעודות הכשר בשל פגם מהותי כאמור לא יוכלו לחזור ולתת תעודות הכשר באופן מידי.
על מנת להבטיח כי בית העסק עומד בתקן הכשרות הרלוונטי, יערוך הגוף נותן ההכשר תכנית בקרה על שירותי ההשגחה, יציגה לממונה בעת הגשת הבקשה לרישיון ויפעל על פיה.
התשלום עבור שירותיו של גוף נותן הכשר, ישולם לו על ידי בית האוכל או מקום ייצורו של מצרך, כאשר מובהר כי תשלום למשגיחים, במישרין או בעקיפין, לא ישולם בכל מקרה על ידי בית העסק, זאת לצורך ניתוק הזיקה שבין משגיח הכשרות לבית העסק מצב הגורם לניגוד עניינים מובנה ופוגע בעבודתו התקינה של משגיח הכשרות.
סעיפים 1(5) עד (7)
מוצע כי איסור הונאה בכשרות בבית אוכל, בייצור או במכירה, יהיה לפי התקנים שיקבעו על ידי מועצת הרבנות הראשית או לחלופין על ידי וועדת רבנים אשר קבעה קריטריונים.
סעיף 1(8)
מוצע כי יוקם ברבנות הראשית לישראל מערך בקרה, שבראשו יעמוד ממונה אשר ימונה על ידי השר לשירותי דת. תפקידיו של הממונה יהיו מתן רישיונות לגופים נותני הכשר וכן התליה או ביטול של רישיון, ביצוע פיקוח ובקרה על גופים נותני הכשר, ניהול מרשם של גופים נותני הכשר, ובמקרים חריגים אף שלילה או התליה של תעודת הכשר לעסק.
על מנת להבטיח את רמת שירותי ההשגחה ואמינות תעודות ההכשר שיינתנו, מוצע לקבוע דרישות רישוי לגופים נותני הכשר על ידי הממונה, אשר יבחן התקיימותם של התנאים הנדרשים בגופים שיבקשו רישיון. בין ביניהם כי הגוף התאגד בישראל, כי קיימת לו יכולת כלכלית לספק את שירותי ההשגחה, כי אין נגד בעל השליטה בתאגיד אישום או הגשת כתב אישום בעבירה שבגינה הוא אינו ראוי להיות בעל רישיון למתן תעודת הכשר, וכך נגד אף אחד ממי שנותן שירותי השגחה מטעמו, וכן הוא נדרש להציג את תכנית הבקרה אותה עתיד הגוף להפעיל על בתי העסק אשר להם ייתן שירותי השגחה ואת תקני הכשרות שלפיהם הוא מבקש לתת שירותי השגחה ותעודות הכשר. עוד יידרשו משגיחים מטעמו של גוף נותן הכשר לקבל הכשרה מתאימה לצורך ביצוע עבודתם. עוד מוצע כי מועצת הרבנות הראשית לישראל רשאית להתנגד למתן אישור, מטעמים הנוגעים בדיני כשרות, ככל שתגיש לממונה בתוך 30 יום את נימוקיה להתנגדות, שאחרת יראוה כאילו הסכימה למתן הרישיון.
הממונה יוכל לסרב למתן רישיון, מנימוקים שימסור למבקש רישיון לפעול כגוף נותן הכשר, אם מתנהל נגד המבקש או מי מבעלי התפקידים הבכירים בו הליך פלילי בעבירה שמפאת מהותה אינה מאפשרת מתן תעודת הכשר, כי המבקש הוכרז כפסול דין או שמונה לו אפוטרופוס לפי סעיף 33(א) לחוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות, התשכ"ב-1962, או שהוכרז פושט רגל וככל שניתן לו הפטר נקבע בו כי לא יוכל להיות בעל רישיון, או שהתפרק או שניתן בעניינו צו כינוס נכסים.
מוצע כי תוקפו של רישיון לגוף נותן הכשר שניתן לראשונה יהיה שלוש שנים וכי יהיה רשאי הממונה לחדש את תוקף הרישיון תקופה שלא תעלה על חמש שנים בכל פעם.
עוד מוצע לקבוע כי הממונה יהיה רשאי לבטל רישיון או להתלותו לתקופה שייקבע, לאחר ששמע את טענותיו של גוף נותן הכשר, במספר מקרים וביניהם אם הרישיון ניתן על סמך מידע כוזב, שאחד מתנאי הרישיון חדל להתקיים, שגוף נותן הכשר הפר הוראה מהוראות החוק או תנאי מתנאי תקן הכשרות שלפיו הוא פועל או שגילה חוסר מקצועיות בביצוע פעולות בקרה.
במידה שהחליט הממונה לבטל או להתלות רישיונו של גוף נותן הכשר עליו להודיע על כך גם לכל בית אוכל או מקום ייצור של מצרך שקיבלו ממנו שירותי השגחה ותעודת הכשר והדבר אף יפורסם באתר האינטרנט של הממונה – זאת על מנת שיוכלו אלו להתארגן ולהיערך למתן שירותי השגחה מגוף נותן הכשר אחר ועל מנת להקנות ציבור ודאות בדבר שירותי ההשגחה.
עוד מוצע כי הממונה יבצע פעולות בקרה על מנת להבטיח את עמידתו של גוף נותן הכשר בתקן הכשרות שלפיו הוא נותן שירתי השגחה ותעודות הכשר. בהתאם, רשאי יהיה הממונה לקבוע תכנית בקרה המותאמת לגוף נותן הכשר ולסוג בתי האוכל, מקומות ייצורם של מצרכים ומצרכים שלהם הוא מעניק שירותי השגחה. הבקרה תעשה על ידי מפקחים שיעבדו במערך הבקרה של הכשרות ברבנות.
מצא הממונה כי בית אוכל או מקום ייצור של מצרך לא עמד בתקן הכשרות והפר הוראת כשרות שניתנה לו על ידי גוף נותן ההכשר, וגוף נותן הכשר לא פעל כראוי ואינו נקט סנקציות כנגדו, רשאי יהיה להורות על שלילת או התליית תעודת ההכשר.
מוצע כי על מנת לאפשר למי שנדרשים לשירותי השגחה גישה נוחה ויעילה לגופים נותני הכשר, ינהל הממונה מרשם של אלו, אשר יכלול את שמות מנהלי הגופים ומי שיבצעו את שירותי ההשגחה מטעמם, תקן הכשרות לפיו הם נותנים שירותי השגחה ותעודות הכשר, מועד פקיעת רישיונם לפעול כגופים נותני הכשר, במידה והותלה או בוטל הרישיון, הסיבה לכך, ורשימת העסקים להם מעניק הגוף תעודות כשרות. מרשם כאמור יועמד לעיון הציבור במשרד ובאתר האינטרנט של הממונה.
לעניין מוצרים מיובאים, מוצע לקבוע כי הממונה יהיה אמון על מתן רשיונות לגופי נותני הכשר למוצרים מיובאים, בהתאם להוראות שיקבעו בתקנות. בכדי לאפשר תקופת מעבר לגופים שכבר הוכרו על ידי מחלקת היבוא ברבנות, מוצע לקבוע כי כלל הגופים בעלי אישורים תקפים מאת הרבנות יקבלו אוטומטית רישיון זמני להבאת מוצרים מיובאים מחוץ לארץ, זאת בהתאם למנגנון הקיים.
לקריאת הודעת השר לשירותי דת לתקשורת אודות הרפורמה לחצו כאן
